נחמדות או חוסר ביטחון עצמי

נחמדות או חוסר ביטחון עצמי

ScorpioQueen​(שולטת) • 2 בפבר׳ 2023

האם יצא לכם לחשוב על זה, שאנחנו מגדירים אנשים נחמדים, שלא נדחפים,לא עוקפים בכביש ובתור כאנשים חסרי ביטחון עצמי?
האם "החוצפה הישראלית" מפורשת כדומיננטיות וביטחון עצמי גבוה?
יצא לי בזמן אחרון לחשוב על העניין מעניין זה.
מה דעתכם/ן?

sub_t​(נשלט){The Witch } • 2 בפבר׳ 2023

לדעתי אין קשר,

sub_t​(נשלט){The Witch } • 2 בפבר׳ 2023

אני חושב (מקווה שאני לא משליך), שאדם שמודע לעצמו לחוזקות שלו ולאתגרים שהוא מתמודד עימם לא זקוק להוכיח כלום בכביש או במרחב ציבורי כזה או אחר.
יתרה מכך שמזקקים את רב ( לא כולם) החוצפנים, מתגלים אנשים חסרי ביטחון

ברייה​(שולטת){לא!!!מחפשת} • 2 בפבר׳ 2023

אני חושבת שאנחנו צריכים להפסיק להגדיר אנשים אקראיים ובעיקר למתג אותם במנותק מהנסיבות שתמיד לא ידועות לנו. כשאנחנו ממהרים ומישהו לפנינו מתעכב ולא לוחץ על הגז עוד בטרם נדלק הירוק, אנחנו ממתגים אותו כחוצפן שלא מתחשב באחרים, לעומת זאת כשאנחנו נוסעים בניחותא, עוצרים ברמזור ולא ממהרים ללחוץ על הגז, אנחנו ממתגים את אלה שצופרים לנו מאחור כחוצפנים. האם החוצפן יתפס כמלא בטחון והמנומס כנטול בטחון? לדעתי לרוב לא. הראשון פשוט יעצבן והשני ימלא אותנו ערגה שיהיו סביבנו יותר אנשים כמוהו. עדיף להמנע מניתוחי אופי של אנשים אקראיים כי ברוב מוחלט של המקרים אלה תהיינה טעויות יחוס ותו לא.

Re: נחמדות או חוסר ביטחון עצמי

ronni​(נשלט) • 2 בפבר׳ 2023

אני מחלק ל 2 את החוצפה הישראלית

1) חוצפה חיובית של רצון להצליח ולהתקדם ולהעיז רואים את זה במדע , בהייטק , בתעשייה וזה מבורך
2) חוצפה שלילית שמאופיינת בהתנהגות מזרח תיכונית של דחיפות ועקיפות בתור , דיבור קולני , נהיגה פרועה

בתור אחד שהעביר מספר שנים בחו"ל אני יכול בקלות להעיד שהיו מספר פעמים שהתביישתי בחוצפה השלילית , זה שאני לא עוקף בכביש או לא נדחף בתור ולא צועק בבריכה בבית מלון לא אומר שאני חסר ביטחון ..פשוט מודע לקיום של האחר

ארגמןן​(אחרת) • 2 בפבר׳ 2023

אנחנו מגדירים לפי המשקפיים שלנו.. לא לפי מה שבאמת קורה אצל האדם שאנחנו מגדירים אותו. לרוב. ההוכחה לזה היא שא', לרוב אנחנו לא מכירים את האדם או לא באמת יודעים מאיפה הוא פועל.. אלא אם כן הוא סיפר לנו. וב', לכל אחד יש סיפור שונה על אדם לדוגמא שנתן זכות קדימה בכביש. אחד יגיד שהוא נחמד, אחד יגיד בוגר, אחת תגיד פרייאר, אחת תגיד חסר ביטחון.
כלומר, יש מציאות - הוא נתן זכות קדימה. ויש סיפור על המציאות שהוא סובייקטיבי.. כל אחד והפרשנות שלו.
הפרשנות קורת אוטומטית ובאופן טבעי. רק כדאי להבין ולזכור שזה פרשנות ולא תמיד, בהכרח המציאות.
ובאופן אישי, אני חושבת שהפרשנות אומרת בעיקר על האדם המפרש מאשר על האדם שלגביו הפרשנות נאמרה.

הפרשנות שלי היא שאנשים לדוגמא שלא עוקפים בכביש לפעמים עושים את זה מתוך חשש ולפעמים הם פשוט לא מרגישים צורך. יש אנשים סבלנים יותר וסבלנים פחות. יש אנשים ממהרים יותר וממהרים פחות. יש גם סיטואציות וזמנים מסויימים בחיים שמביאים אותנו להתנהג אחרת.. זה לא בהכרח הרגיל שלנו. אני יודעת על עצמי.

הוא​(שולט) • 3 בפבר׳ 2023

ענין של חינוך לא מבנה אישיות

לא מלכודת​(לא בעסק) • 4 בפבר׳ 2023

מי לא אוהב כוח? כשאנחנו רואים מישהו מתנהג בבהמיות ישראלית, הוא מוכיח לנו שהוא לפחות *מסוגל* להתנהג בגסות והוא לא לגמריי אסקופה נדרסת. וזה מאוד חשוב לדעת איך לא להיות כזה בחיים.
אם אדם הוא נחמד רק כי הוא לא מסוגל להביע אגרסיה, אז בצדק נשפוט אותו כחלש וחסר בטחון - כי באמת בפועל אין בטחון לאנשים חסרי כוח. קשה לכבד את מי שלא מסוגל להזיק ולקחת לעצמו בכלל.

אבל זה לא אומר שאנשים מתנהגים באדיבות בגלל שהם לא מסוגלים להיות דומיננטיים ואלימים והרסניים. הרבה אנשים מאוד בטוחים בעצמם ועוצמתיים הם פשוט שלווים וארוכיי רוח.
מתי בדרך כלל מישהו בעצבנות יעקוף? או יגזול? כשחסר לו כסף, זמן, תחושת כוח. זה לא מקום של עוצמה וסיפוק.
וכמו שארגמן אמרה, זה לא חייב להיות שיקוף למשהו אישיותי ועמוק...רוב רובינו מדי פעם חסרים קצת וגוזלים מאחרים.

Grey / Green • 4 בפבר׳ 2023

אני תמיד חשבתי שנחמדות, התחשבות ונימוס הם תוצאה של ביטחון עצמי גבוה. אם אני לא מרגיש צורך להדחף, לריב על שאריות, להוכיח שאני גב-גבר, זה מראה עלי שאני מכבד את עצמי יותר.

ברייה​(שולטת){לא!!!מחפשת} • 4 בפבר׳ 2023

ולא קרה לך שהתנהגת קצת פחות מכבד ממה שהיית רוצה כי מיהרת, כי קרה משהו שהלחיץ אותך, כי היית עצבני וכן הלאה? לא כדי להפגין כוח, אלא בגלל הסיטואציה.
ביום שלישי הקשבתי לאוזניות ולא שמתי לב שהתור התקדם. גבר ממוצא הודי עקף אותי וניגש לקופות במבט שאמר בערך: ״יש פה אנשים שממהרים ואין להם זמן לעמוד עם אוזניות ולחלום״. אחרי יומיים נפגשנו שוב, באותו המקום. זיהיתי אותו מיד וחייכתי אליו. הצעתי לו לעקוף אותי והוא צחק.
אחרי שסיימתי את ענייני והוא את שלו, נפגשנו ביציאה. הוא פנה אלי והתנצל על מה שקרה לפני יומיים והציע להזמין אותי לכוס קפה בבית קפה צמוד למוסד בו נפגשנו. תוך כדי הליכה הוא אמר שבפעם שעברה היה כל כך לחוץ שהוא שכח חצי מהדברים למענם הגיע ולכן נאלץ לחזור גם היום. אמרתי לו שגם אני. סיפרתי שלאבא שלי היה ארוע מוחי קל וכשעמדתי בתור בדיוק הקשבתי להודעה שהשאיר לי הנוירולוג שבדק אותו באותו בוקר. הוא נתן בי מבט מופתע וסיפר שאמו לקתה בארוע מוחי קשה והוא בדיוק העביר כסף למשפחתו כדי שיוכלו לשלם על האישפוז.
לא חוצפן, לא נטול נימוסין ולא מפגין כוח, עוד אדם בצרה, בצרה שמי כמוני יכולה להזדהות אתה. קורה.