מערכה שנייה

מערכה שנייה

RonaD​(טרנסית אחרת) • 17 באפר׳ 2023

ההתדרדרות – אלישבע
באותו הבוקר התעוררנו מאושרות אמנם אני התעוררתי עם סימנים כחולים בל הגוף אבל מאושרת
במקלחת התקלחנו ביחד והיא ראתה את הגוך שלי במלואו לאור יום ונחרדה. היא התנצלה אבל השתקתי אותה מהר. אני נהניתי מכל רגע ועוד אחרי כמה ימים עוד מצאתי את עצמי מסתכלת בערגה על כל סימן כחול שחור ואחר כך צהוב מאותו הלילה. וגם הייתי מוצאת את עצמי נוגעת במהלך היום בחבורות על מנת לשחזר את התחושה.
אחר כך הגיע הזמן לצאת לעבודה ונפרדנו מאושרות
ביום העבודה עצמו הייתי יותר פרודוקטיבית מאי פעם נראה לי למרות אתנחתאות שהייתי לוקחת בחדרי ונגעת בכתפי או בירכי על מנת לשחזר את התחושה של מאיה.
באותו הערב הזמנתי אותה להופעה של בן כיתה שלי כחלק מפסטיבל בלוז בתל אביב אז יצאתי מוקדם
הגעתי הבייתה להתארגן ולא הרגשתי טוב, מצד אחד עדיין הייתי באופוריה מליל אמש אבל בממדים פיזיים איבדתי את זה לגמרי. שיווי המשקל נגוז ואיתו הופיעו אפיזודות של להיתקע במקום כאילו שמישהו הדביק לי את הרגליים לרצפה בסופרגלו.
אני לא יודעת מה גרם לזה ישירות בהתחלה האשמתי את היין מליל אמש. למרות שלהאשים יין זה לא הוגן אבל היה לי מאוד קשה לזוז . הדרך למקום שבו התקיימה ההופעה הייתה קשה אבל למזלי כל תל אביב היא אתר בנייה אחד גדול בגלל הרכבת הקלה, כך שלאורך כל הדרך היו גדרות. מעקה מובנה מהאוטו עד הבאר.
קול הונגרי מהדהד בראש יליזבטה יקירתי כמה פעמים את צריכה לחטוף מכות בשביל להבין שהגוף שלך מושפע מהמצב הרגשי שלך? וכרגיל הוא צודק אני יודעת בדיוק מדוע הנכות שלי הרימה אל הראש המכוער שלה
אני אוהבת אותה ואני ממשיכה לתמרן אותה והגוף מתמרד נגדי. הגוף שלי מעוניין להגיע לקיום נטול קונפליקטים ואני מפריעה לו אז הוא מבהיר מי הבוס.
המסקנה ברורה ומיידית אם אני לא מצליחה להיגמל מהשטויות שלי ולאהוב אותה כמו שכל אדם רוצה וזכאי תשחררי או שהגוף יביא אותך לפי פחת בו תצטרכי לשחרר אותה על מנת שלא תצטרך לסעוד אותך . בשביל זה יש בתי חולים סיעודיים.
לא בהרבה מקרים כאלו הגוף אומר לך לעשות את הדבר הנכון אבל הפעם הוא אמר לי נחרצות את לא יכולה לעשות את זה. יש לי גוף מוסרי מאוד, רק נפש פחות ובניגוד לכל מה שהרוחניקים אומרים הגוף מנצח את הנפש ביג טיים
ואיך בכלל אני אוכל להסביר לה מה עובר עלי??????
אישה אסרטיבית יותר אולי הייתה בורחת ,עוזבת או נעלמת, עושה משהו , אבל אסרטיבית אני לא ולכן המשכתי רגל אחת לימין ורגל אחת לשמאל כי לפני כל המניפולציות והפנטזיות אני אוהבת אותה א ו ה ב ת. אפילו אם היא לא תמלא שום פונקציה בחיי אני אוהבת אותה.
ללכת להופעה היה סיוט, ולחזור לאוטו היה גיהינום אבל שרדתי. עליתי ושתינו אצלה קפה ,או אני קפה והיא תה ירוק. המתוקה שלי לא תירדם עם קפה ואני לא יכולה היום להישאר לישון.
ונפרדנו לאותו הלילה מאוהבות עדיין
אבל למחרת כשהגיע הזמן ללכת לעבודה לקח לי עוד עשר דקות להגיע מביתי לאוטו ועוד חצי שעה להגיע ממקם החנייה למשרד
המנהלת שלי ראתה אותי בדרך ונחרדה.
אני נכה בארון, זאת אומרת כולם יודעים בדיוק מה יש לי אבל מעלימים עין ומתעלמים ולא שואלים ואני מצידי לא מתלוננת לא עונה DON’T ASK DON’T TELL מצב של ווין ווין.
זה יכול לעבוד יפה עד מאה ועשרים כל עוד אף אחד לא חייב לדעת איך אני באמת מרגישה אבל כאשר ההנהלה הבכירה ראתה אותי במגרש החנייה נעה כמעט נופלת ממכונית למכונית היא הייתה חייבת לפעול וקבעה איתי פגישה לארבע אותו היום . לא זו בלבד היא אף אילצה אותי להבטיח שאחשוב מה אני צריכה על מנת להמשיך לעבוד בלי סכנה לעצמי ובלי התדרדרות.
אני צריכה להיפרד ממאיה, לא מגיע לה אחת כמוני היא בטח לא חטאה בגלגול הקודם או רצחה את ארלוזורוב.
אני לא רוצה להיפרד ממאיה, האם אני אנוכית?
מישהי אמרה לי שכשני אנשים נפגשים מופעלת פצצה שמתחילה לתקתק כל פעם לזמן לא ידוע ואת צריכה רק לקוות שהזמן שעבר יספיק להרחיק את הכאב.
חברתי לספסל העבודה אמרה לי שאני חייבת לקחת את עצמי בידיים וללכת לראות רופא באופן פרטי
היא אסרטיבית ובלי לשאול וקבעה לי תור לעוד יומיים מהיום. כששאלתי למה אני צריכה לראות את הפרופסור באופן פרטי ולא לחכות לתור הקרוב, היא השתיקה אותי. אלישבע את המומחית מספר אחת מבחינתי במערכת שלנו אבל זה לא מערכת מחשב , זה חיים. ובזה את פחות מבינה.
נכנסתי למנהלת ואמרתי שמה שיעזור לי זה בעיקר לחזור למשרד הישן שלי שהיה קרוב יותר לדלת ורשות להשתמש בחניית הנכים . זה היה נשמע לי הגיוני מה גם שהמשרד הקודם שלי באמת היה יותר נוח ולא אקווריום שקוף שבו כל זב חותם מאיש מערכות מידע זוטר ועד מנכל יכולים לראות אותי נוגעת בצלקות מצהיבות. היא התעלמה ממה שאמרתי לחלוטין
התפקיד שלי בעבודה היה בעיקר ממלא מול צוותים בחול דרך שיחות וועידה אז היא הציעה לי לעבור לעבוד בבית . סירבתי מייד אך הא הבהירה לי חד משמעית שזו לא המלצה
לא הייתי היחידה בהסדר "נכים" של עבודה מהבית ואחרי כמה שנים פרצה הקורונה לחיינו וכולם עבדו מהבית ממילא ואחרי שהובהר לי שסירוב אינו אופציה קפצתי על המציאה. היא אמרה לי שאני צריכה לקחת ואפילו בזמן שעות העבודה שעות פיזיו על מנת שלא להתדרדר עוד.
חזרתי לביתי שמחה וטובת לב מאוהבת וצולעת
מדרון תלול – מאיה
היא מרחיקה אותי היצור המתוק הזה שאני כל כך רוצה וכל כך רוצה לתת לו אהבה ובריאות מרחיקה אותי. גרוע מזה אני אפילו לא יכולה לבוא אליה בטענות כי כשהיא יכולה היא באה לפנק אותי ואני בהחלט מאמינה שכשהיא לא יכולה היא באמת מרותקת לספה יושבת כמעט בלי תנועה. אני מדמיינת אותה יושבת על הספה הכחולה המכוערת שלה יושבת בלי תנועה, אפילו לא מסוגלת להרים את האצבעות לגובה הפה ולעשן.
אילו הילדים שלה היו יותר קטנים הייתי יכולה לעזור לה איתם וככה להיות לידה אבל הם בינתיים לא יודעים אפילו שאני שלה והיא שלי.. אז אפילו את זה אני לא יכולה לעשות למענה. מה גם שאולי הם יראו את זה כחדירה לא לגיטימית
אני יודעת שהיא אוהבת אותי אפילו יותר מלפני שבוע שהייתי מצליחה להעיף אותה בצביטת פיטמה קלה לרקיע השביעי אני רואה שהיא יותר אוהבת אוי אני רואה שכל פעם שהיא מגיעה אלי היא מאושרת. ומתאבלת שצריך לצאת, לפעמים אני צריכה לגרש אותה בשביל שתלך.
המזל שלי שאיכשהו מסיבות שאני עדיין לא מכירה לעומק הנכות משפיע על תנועה ולא על נהיגה. נשמע לא הגיוני אבל אני לא מתלוננת.
ואני לא ממש הטיפוס שרואה דברים כאלו ויכולה לשבת בשקט , מבאס אותי באיזשהו מקום שלא חשבתי על מה שההיא מהעבודה חשבה עליו. זה לא שאני כועסת או מקנאה אבל למה אני לא חשבתי על זה הרי ברור לי שאלי לא תחשוב על זה בעצמה אני בטוחה שהיא אך פעם גם לא הייתה אצל רופא פרטי.
זה לא שהיא מטומטמת אלא בדיוק כמו שהיא מגדירה את עצמה היא באמת עבמית, חוצנית לא ברמה התקשורתית, אני לא חושבת שהיא על הרצף אבל חוצנית תרבותית כזאת
היא פעם סיפרה לי שבגיל שבע היא הלכה עם אביה בשכונה וילד צעק עליה יא אשכנזית והיא כמו שהיא וכמו שילדה בת שבע היא צעקה עליו בכעס יא אשכנזי אתה בעצמך נו כזאת עבמית.
אני אציע לה להגיע איתה לרופאה, בכל זאת אני דואגת לה ואולי היא תצא מבואסת ותצטרך קצת TLC או תצטרך לשאול שאלות פרקטיות שזה לא הצד החזק שלה האמת. ותכלס אני דואגת לה
הבנתי שהיא נכה בסדר אבל היא עוד לא סיעודית, בטוח היא תהיה מתישהו אבל בטח לא עכשיו גם אני דואגת ויש לי אינטרס פה, אני אוהבת אותה למען השם היא שלי , היא לא יכולה לסרב לי בזה.
והיא לא סירבה. נסענו לתל השומר יחד מוזר שהיא מצליחה לנהוג יחסית בסדר, לאט יחסית אבל זה סטנדרטי איתה נראה לי שהיא שברה את השיא האישי שלה עם 20 קילומטר לליטר או תוצאה של נסיעה על אדים אחרת, היא מוזרה אבל אלופה אלי שלי.
רופאה חמודה לא צעירה מתחילה לסובב לה את כל האיברים עד ש נמאס לה לרופאה והיא אומרת די הבנתי
גברת תוסיפי את הכדור הזה בצהריים ואת שני אלה בבוקר ובערב. אני שואלת אם היא חושבת שזה יתדרדר יותר או שזה רק בעיה זמנית
היא שאלה אותי מי אני ואלי ענתה זו בת הזוג שלי, זה מוזר אבל לא ממש התעסקנו ברצינות בהגדרות פשוט לא הספקנו להגדיר. אבל בת זוג זה בסדר, לא הכי גרוע . נראה לי שבסדר אני יכולה לחיות עם זה
כמובן שהיא שכחה לקנות את התרופה אז לקחתי אותה באוטו שלי לסופר פארם לקנות את התרופה החדשה. מצחיק אבל זו פעם ראשונה שהיא נוסעת איתי חששתי שהטאווילה תצטרך להתכופף באוטו אבל למען האמת מסתבר שהאוטו שלי באמת נמוך אז היא הייתה בסדר. לצאת מהאוטו היה לה סיוט אבל ניחא גם היא היית הילדה טובה ולא התלוננה!
האוטו שלי הוא אוטו נהדר וישן , קניתי אותו חדש מזמן אוטו גרמני חזק, מיני טנק, מהניילונים. מי צריך יותר מזה. לאלישבע יש אוטו קוריאני גדול מפלסטיק אבל הוא נוח הוא גדול ויש לו בגאז' סטיישן.
ממש כל מה שצריך. רכב עבם לאישה עבמית, מושלם.
מתנגנת מוזיקה ברקע כבר שמתי לב שהיא מחניקה דמעות בשירים שקשורים לערן צור, רונה קינן, טל גורדון ושירי להקות צבאיות במפתיע. קניתי לנו כרטיסים להופעה של רונה קינן וערן צור כי הבנתי שאצל המוזרה שלי אלו לא דמעות של עצב או כאב אלא דמעות של התרגשות ממילים או מהלכים מוזיקליים
יש גם דמעות של עצב וכאב אבל לא כרגע
קנינו את הכדור החדש והיא התחילה לקחת אותו. אני יודעת להעריך את זה שהיא לא מוותרת בטוח היא יכלה לוותר ואני בטוחה שהיו אולי עשרים אלף פעם שעצבנתי אותה או ביאסתי אותה והיא הייתה יכולה לוותר
היו שוויתרו אבל לא היא. ולמען האמת אני לא בטוחה שאני יודעת למה, כי אם בהתחלה ידעתי שבשביל להרוויח אותה אני צריכה להעיף אותה בריגוש, אני טובה בלרגש כשאני יודעת מה ואיך, אבל בהחלט נראה לי היא הייתה עם בנות בעבר שידעו יותר או ידעו יותר איך לרגש אותה. אפילו בהתחלה חששתי שאני לא אצליח להתחרות אבל היא ביטלה את זה מהיסוד.
גם עכשיו בלי שאני עושה משהו מיוחד היא אומרת לי שאני מעיפה אותה אפילו לפעמים כשאני שותקת.
זה לא דברים שהיא מנסה למכור לי אני רואה אותה ואני מקשיבה לה וכן היא שם וזה הכל שלי.

הופעה – אלישבע
למחרת הלכנו להופעה אני אוהבת הופעות חיות אבל לא גדולות מדי. והופעה של רונה קינן וערן צור היא פסגת המושלמות מבחינתי, או עם אלונה דניאל.
ומאיה שלי החליטה לפנק את שתינו בהופעה שלהם במועדון ביהוד. יושבות על הבאר ידי על כתפה וידה על ירכי , אנחנו כבר מפתחות פוזיציות שהן שלנו, אני מניחה שכל זוג עובר את זה.
אני מכירה את האזור מאז שעבדתי בקריית שדה התעופה ואז הכרתי את המקום בשעות הצהריים בעיקר כאשר זה אזור שווארמה ומוסכים אבל בלילה הוא שונה, הוא משתנה והופך לאזור אחר. חשוך מצד אחד אבל עם מקומות בילוי בכל פינה. כמו אלנבי אבל ביהוד.
אנחנו על הבאר לוגמות ויינשטפן מהחבית. הופעה מקסימה באמת אבל חסרת אנרגיות. אולי זו אני ואולי זה הם. מאיה לא אוהבת הפגנה פומבית של רגשות
או שליתר דיוק היא אוהבת ,אבל במידה פרטית שלה ולכן בדרך כלל אני שמה יד והיא מקבלת או לא תלוי בסיטואציה,
אני לעומתה פומבית מאוד אבל למדתי.
המוזר הוא שדווקא ללכת יד ביד היא אוהבת.
אני גם אבל לפעמים בזמן האחרון כאשר קשה לי במיוחד ללכת אני חייבת את שתי הידיים מאוזנות לא מופרעות או שיותר קשה לי וזה מבאס.
שירים מתוך האלבום החדש של רונה קינן הן טובים אני מסמפתת את גוון הקול שלה עוד מהתקליט שהיא עשתה עם טל גורדון בתחילת שנות התשעים. אבל היום אין אנרגיה להופעה . ההופעה מכנית וערן צור חסר אנרגיה או מכני אינו ערן צור האמת..
למזלי יש לי מקור עניין אחר מאיה, שתינו ישובות כל שאין סיכוי שאפול ואני מגניבה אליה מבטים כל ההופעה וקצת מתמוגגת
יצאנו והיא ספק אומרת , ספק קובעת לא נהנית מההופעה ומסתכלת אלי חוקרת. נכון אני אומרת אבל מאוד נהניתי מהחברה ומחבקת אותה חזק כמו שהיא אוהבת. לא, האנרגיות שלהם לא היו פה הם היו מכנים כאילו יוצאים ידי חובה.
נכון גם אני שמתיי לב שהיה שם משהו רדום..
איך ידעת ?אני כל כך שקופה?
כן מאמי את שקופה לגמרי. אבל רק לי. לא בכית אפילו פעם אחת.
נכון לא בכיתי לא מהמהלכים ולא מהמילים עד היום אני לא יודעת למה אגב ואפילו הקול ההונגרי דומם ולא מעיד שהייתה פה דילמה. הקול ההונגרי משמעותי גם בהיעדרו לא פחות מבקיומו. כי אם הוא לא שם ברור לי שאני סגורה על עצמי.
המצב הגופני גרוע יותר ומתדרדר למחוזות שלא הכרתי
הרגל מתחילה לרקוד מעצמה להתכווץ ולנוע סתם מעצמה מהקרסול למטה, לא תמיד בדרך כלל בזמן מנוחה במיטה או ליד שולחן שזה מציק יותר מכל הסימפטומים האחרים.
יתר הסימפטומים מאוזנים יחסית על רמה של לא טוב כללית ,אבל לא גרוע שואף לסיעודי
מאיה שלי דואגת אני רואה את זה בעיניים הכמעט שחורות שלה שבדרך כלל מהפנטות אותי ועכשיו שהיא דואגת לי. זה כואב כי אני רוצה רק לחבק.
העלייה – מאיה
היינו בביקור אצל אחיה בהרי ירושלים היינו בלי ילדים ובלי דאגות באחד מאותם סופי שבוע שהצד השני לוקח את הילדים.
במפתיע האשכנזייה שלי היא חלק ממשפחה ברוכת ילדים חילונית לא דבר מובן מאליו במשפחה אשכנזית מחוץ לעדה החרדית.
אחיה נשוי ואחות אשתו ובעלה גם שם אני מדברת עם בעלה ולהפתעתי הוא במקצועו פיזיותרפיסט אני לא בטוחה שאלי מודעת לזה. אבל הוא מודע למצבה ושאל אוי אילו תרופות היא לוקחת, עניתי
הוא אז שואל אם ניסינו , ברבים, להוריד קצת תרופות. מסתבר שהתרופה היא לוקחת גורמת ישירות לרגל הזזה מעצמה. זה גם סוג של עבמיות לא להבחין שהתשובות נמצאות בחצר האחורית ולא אצל פרופסורים למיניהם.
מה שישר מבהיר לי שזה לא התרופות שמשפרות את מצבה אלא להפך התרופות מרעות את מצבה ומשהו אחר משפר אותן.
בדרך הביתה אני מדברת איתה על זה וכן, לא היה לה מושג שהוא פיזיותרפיסט. זה תמיד מפתיע בעיניי איך עם אחיה ואחיותיה היא יודעת הכל ובמרחק נגיעה, גיסו של אחיה כלום.
אמרתי לה שהוא טוען שהסימפטום הזה מגיע מהתרופות. היא לא נופלת מהכיסא, טוב היא טכנית קשורה אליו ונוהגת אבל היא לא מופתעת, כן זה קרה בדיוק כשהוספתי את הכדור השלישי.
היא מדהימה אותי לפעמים הילדה איך בנושאים ברומו של עולם היא יכולה להתלבט ולהתחבט. ובתרופות היא עושה החלטות הרות גורל בהחלטיות ומיד. לא הייתי צריכה להתאמץ לשכנע ברגע שהיא הבינה את הפוטנציאל היא רצה ..
היא כן מסוגלת להחליט החלטה ולפעול לפיה ואם ההחלטה דורשת תרופה אחרת שאין לה היא נוסעת למקומות שאפשר לקבל את התרופה בלי מרשם ורק אחרי שהיא מחליטה מה המינון הנכון היא מדווחת לרופא שלה מה התוצאה
והרופא שלה מקבל את המינון שהיא אומרת לו כנכון.
זה דבר מדהים בעיני איך בנושאים כאלה הילדה שלי יכולה להיות כל כך אסרטיבית ובחיים עצמם לא
הטיעון שלה לזה הוא סביר, למעשה הכי סביר שידוע לאדם, היא אומרת רק אני יכולה להרגיש מה עושה לי טוב ברזולוציה של ימים רופא שרואה אותי פעם בחצי שנה בחיים לא יוכל לדעת. והרופאים שוכנעו ממנה. ובכל את עדיין הפתיע אותי שיום למחרת היא חילקה כל כדור לשניים ולקחה למעשה רק חצי מכמות התרופות
הפתיע אותי אבל לא המם אותי .
גם לא המם אותי שהגיס צדק
ריקודי הרגל, כך קראנו לזה נעלמו , כמעט תוך כמה ימים . תסמינים אחרים גם התחילו להיעלם נ וקיבלתי את אלי שלי מחדש עד הפעם הבאה. אני אומרת עד הפעם הבאה לא כי אני פסימית אלא כי פשוט ככה זה

גל סינוס – אלישבע
אני יודעת למה התדרדר ולמה השתפר זה גל סינוס שבא והולך במצבים רגשיים חמורים. אבל לא שיערתי שזה עובד גם הפוך השילוב של הורדת התרופות והעבודה מהבית והאהבה, כן בצורה הגיונית מאוד זה עבד להעלות את גל הסינוס אל מעל הרמה האופטימלית הקודמת.
בפועל היום הייתי על חצי כדור פחות ובמצב תפקודי מעולה וללא דילמות ניכרות לעין שמצריכות התערבות של בעל קול בס ומבטא הונגרי כבד להראות לי ממה אני מתעלמת.
עוד השארתי את המסקנות אצלי כי לא רציתי להוציא אותן לפני שאני בטוחה. אבל רציתי לספר וחיכיתי לרגע המתאים ולהרגשה בטוחה.
הצעתי למאיה להוציא את כל ילדינו לביקור בלונה פארק בסוף הקיץ היא קצת היססה
כי לא ערבנו את הילדים עד כה ולא ידענו איך הם יתמודדו עם הזוגיות הזאת שלנו אני יודעת שהבן שלה אוהב אותי וששלי אותה אבל רק ג'די וסחבהו יודעים איך הם יקבלו אותנו כבנות זוג.
בנה לא ראה אותה בזוגיות מעולם ושלי אולי ייראו את זה כאיום על הצד השני תכלס אז כשאמרתי להם שהולכים ללונה פארק הדגשתי את הבן יותר מי אשר את אימו.
הביקור היה נהדר. מיום שילדי גדלו הייתי מביאה אותם לפארק, בוחרת ספסל מייצרת בסיס ולוקחת ספר וככה מעבירה את הזמן עד שצריך ללכת הביתה ברווחה יחסית
אבל הפעם הייתי עם מאיה שלי וזה היה אחר לגמרי, ישבתי איתה דיברנו ואפילו התנשקנו כמו שני תלמידי תיכון בהיחבא עליתי עם בנה למתקנים שבני לא עולים עליהם שנים כי הם ל"קטנים"
דאגנו שנראה כלפי חוץ כמו שכנות או חברות וזה היה מקסים.
בדיעבד מסתבר שאחיד מבני, הקטן תפס אותנו מתנשקות וככה יצאנו מהארון בתור זוג.
בנה היה בדרך לכיתה אלף וילדי גם התחילו את שנת הלימודים ואנחנו שתינו כבר היינו זוג בעניו אם כי לא לבניי וחיכינו לו שתינו מחוץ לבית הספר המיועד חלקתי עם מאיה שלי את התובנות שהגעתי עליהן, ש השיפור במצבי הגיע כתוצאה משלושה פקטורים עבודה מהבית, שינוי תרופתי ואהבתנו המשותפת.
דווקא על האחרון קצת התווכחנו כי לא הצלחתי להבהיר לה את כוונתי ש האהבה היום שונה מהותית מהאהבה בהתחלה
ואז בפעם הראשונה אמרתי לה שאני אוהבת אותה
אפילו קול הבס במבטא ההונגרי פטר באמירה שיליזבטה את מבינה שמבחינתה שיקרת אבל הסכים די מהר שזה מים מתחת לגשר, ושזה יעלה מתישהו אבל לא עכשיו ובטח לא בזמן הקרוב
מהצד השני – מאיה
היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי. זה לא שלא ידעתי את זה אבל לא היה ברור לי מעל לספק סביר שהיא מבינה את זה, אלי שלי שתהיה בריאה , מסוגלת די בקלות ללכת לאיבוד מבחינה רגשית
ללכת לאיבוד , ללכת למקומות לא נכונים להיתקע על דברים. להתעקש ולא להפריד בין עיקר לטפל. וכשהיא הולכת לאיבוד היא פוגעת בעצמה.
אני אוהבת אותה ,כן אבל אני מסופקת שהיא לא תלך לאיבוד ואני חוששת מזה אבל זה כן אושר גדול לשמוע אותה אומרת את זה.
מי חשב לעצמו שהיא תחזיק מעמד, שיהיה שיפור גופני כזה ושהיא תכיר בערך של מערכת יחסים אוהבת.
נראה לי שזה שונה אצלה מכולן, בעוד הרבה מעדיפות את ההתרגשות של התאהבות ומוקירות את האהבה רק אחרי זמן אצל אלי שלי מתערב מנגנון גופני בעייתי כאשר יש פרץ רגשות יוצא דופן הבכי הוא השלב הראשון השלב השני הוא שהנכות מרימה ראש.
לעומת זאת כאשר היא חווה רגש זוגי על בסיס יום יומי ושום דבר אחר אינו מפריע כמו תרופות וישיבה יומית בפקקים היא פורחת. היא בכלל פרח כזה פרח משוגע כמאמר המשוררת
ההזנה שלה היא אהבה, קלישאתי ככל שישמע, והמכשולים הם פרצי רגשות שליליים , אולי בעצם כולם ככה רק שאנחנו לא שמים לב והנכות שלה מקצינה הכל.
תכלס זה נהדר ואני בטוחה שיש תורה הודית כלשהי שאומרת את זה גם.
אבל אני יודעת מה הריגוש עשה לה, בצורה חיובית, האם היא מוותרת? האם אני מוכנה לוותר?
יש הבדל מהותי ביני ובינה . היא אוהבת שאלות ואני אוהבת תשובות ועכשיו במצב הזה עם כל האושר הגדול באמת היא נתקעה עם תשובות ואני עם שאלות. יופי, איזה מוכשרות אנחנו. מאיה ואלי מארץ עוץ!
הבנים שלה הם דבר מיוחד , לפעמים קשה להאמין שהם כולם שלה אבל כן. הגדול או מאלציק אדין כמו שהיא קוראת לו. הוא נער על הרצף האוטיסטי עם הנמכה התפתחותית , אם נגיד את זה במילים יפות. הוא חי בעולם משל עצמו והיא מעודדת אותו בזה. הייתה לה פנטזיה שהוא לא יגיע לעולם לבגרות מינית . פנטזיה שהיה לה על מה להתבסס אבל לגוף ולטבע יש דרכים משלו לומר לנו שאנחנו טיפשות.
בדיוק כמו שהגוף שלה מרים את הראש ואומר לה שהיא עושה שטויות ופוגעת בעצמה גם הגוף שלו אמר לה כך
וזה האתגר הראשי שלה להבהיר לו חזור ואמור ועשה את מה שכרוך בהתבגרות מינית בפאן החברתי.
אני חושבת ש הדוגמא המושלמת לכך היא הסיפור הבא.
יום בהיר אחד בחודש נובמבר מגיעה לביתה משלחת של שירותי הרווחה אחרי שלתכשיט הייתה תקרית בבית הספר מעמד לא נעים לכל הדעות.
נציגות הרווחה מסבירות לה ש מאלציק אדין ניגש למורתו למתמטיקה כאשר כעס עליה מאוד ואמר לה שהוא ייגע לה בביצים.
אמרתי לכם שהיא אלופה? אלי שלי הסבירה לנציגות הרווחה שהילד פשוט ניסה להכריז על רגשותיו השלילים ולאיים לעשות משהו רע ומאידך להכריז על משהו רע שאינו אפשרי הרי למורה אין ביצים.
אני לא בטוחה שהניתוח שלה נכון אבל זה היה בדיוק מה שהגרציות האלו היו צריכות לשמוע כך ש במאבק של אלישבע מול מדינת ישראל אלישבע 1 מדינת ישראל 0.
בנה השני או מאלציק דווה הוא העתק כמעט מושלם שלה. חוצן בדיוק כמוה מעדיף להישאר בחדרו מול המחשב והיא מעודדת אותו. נראה לי שיום אחד היא תגלה מה המחיר שהוא משלם אבל גם נראה לי שבגילו היא הייתה עושה את אותו הדבר אם היו מחשבים אז.
בנה השלישי הוא הפלא האמיתי, ילד יפיפה שאינו מודע לכך עם נפש רגישה שלא ברא השטן.
מאלציק תרי רגיש אלינו כפרטים ואלינו כזוג ואל הבן שלי כמו אח קטן.
אבל קשה לו. ובמובן הזה הוא באמת הבן שלה כי הוא לא יודה בדבר וחלילה לא יבקש עזרה.
אבל הוא סוג של סיסמוגרף אנושי שקולט כל ניואנס רגשי.
אני אדם שלא מסתתר אם יש לי משהו לומר אני אומרת אותו באופן האסרטיבי ביותר שיש גם ארים קול אם צריך ובדרך כלל צריך כי שנים ניסו להשתיק אותי.
הבן שלי יודע את זה . ויודע את הסיבה לזה. אני מאמינה שאדם לא יכול לשמור בבטן רגשות קשים . אולי נוח לו יותר אבל זה יתנקם ויתפרץ בתור משהו
זה יכול להתפרץ בתור קושי בתור חולי או בתור דיכאון
אני משוכנעת שלנכות של אלי שלי יש המון שורשים רגשיים שהיא לא יכלה או לא הייתה מסוגלת להתמודד איתם ואז הם צמחו בתוך נכות.
אני לא מוכנה לשמור בבטן ואלי שלי מעריכה ומקבלת את זה. אבל כשזה מגיע לבניה זה פחות טריוויאלי
אני לא מפחדת מעימותים, אלי כן, מצד אחד אפשר להבין אותה כאשר הגוף שלה מגיב לכל מצוקה במצוקה גדולה יותר. מצד שני זה בהחלט עלול להיות שהגוף ,שלה הוא כזה כי אחרת היא בכלל לא תתייחס לעימותים. אולי ביצה ותרנגולת.
אני מספרת את זה גם לעצמי על מנת לסדר לעצמי בראש ומעשה להסתכל על איך כל אחד מהבנים שלה מגיב למצבי קונפליקט ביני ובינה. אין מערכת יחסים נטולת קונפליקטים וכאשר אחת לא מוכנה לשמור בבטן ואחת לא מוכנה להוציא הקונפליקטים מתרבים
אני לא רואה בזה דבר רע. ערך של מערכת יחסים לא נמדד בכמה רגועה היא. להיפך נמדדת ביכולת להגיע לקונפליקטים ולשמור את האהבה ואת הכבוד ההדדי.
אבל בממד הזה אנחנו לא רואות עין בעין. אם זה היה תלוי באלי אני חושבת שהיא הייתה מעדיפה מערכת יחסים רגועה יותר. היא לא אומרת את זה כי היא אוהבת יותר אותי מאשר נוחות אבל זה ברור לי. כמו שברור לי שהאהבה המטורפת שלה היא הסיבה היחידה שהיא לא מעיפה אותי מכל המדרגות.
מתוך זה גם נגזר היחס של ילדיה אלי כאשר מאלציק אדין שומע אותי מרימה את הקול עליה הוא נכנס למצוקה שתהפוך בהמשך לאלימות.
כשמלציק דווה שומע אותי מרימה קול דבר ראשון מנסה להרגיע את מאלציק אדין ואחר כך לפייס אותי בדיוק כמו אלי.
ואילו מאלציק תרי שאוהב אותי הכי מכולם, הגדולים מכבדים אותי כבת זוג של אלי ואוהבים את הבן שלי. אבל מאלציק תרי באמת אוהב אותי כאדם וצריך את הנוכחות שלי בבית וכבת זוג של אלי. הוא כאשר ישמע הרמת קול יעמוד מולי וירים את קולו מנגד.
ובני , בני מקבל מאלישבע את כל הדברים והסבלנות שלפעמים אני לא מסוגלת לתת לו. הם דומים מאוד גם בתחומי עניין וגם ברצון האינסופי לידע.
אמרתי כבר היום שאני אוהבת אותה?
ואני לא רוצה שהיא תשתנה רק תכלס, שתפסיק להזיק לעצמה. והבעיה האמיתית היא שהיא מסתתרת מאחורי הנכות שלה ומאחורי העקרונות החינוכיים שלה שהיא לא שמה לב עד כמה היא פוגעת בעצמה.
אמת – אלישבע
כולם רוצים אמיתות ,כולם רוצים מערכת יחסים שמושתת על אמת ואני ומאיה שלי לא שונות בזה.
אבל מה היא אמת? והאם ישנה רק אמת אחת? קול בס הונגרי קוטע אות ושואל את השאלות הרטוריות שלא מותירות דילמה אלא חותכות שמת לב שעוד לא התחלת לומר את מה שרצית וכבר את מחפשת תירוצים?
הוא צודק ,כרגיל הוא מונע ממני להסתתר מאחורי אינטלקטואליזציה של כל דבר.
כן, אמת היא הכרחית. אני חייבת לדעת שהיא אוהבת אותי ואני באמת יודעת. אבל אמת אינה אבסולוטית ואני קוטעת את ההונגרי ואומרת גם ג'די וסחבהו יודעים שלא סיפרתי את האמת לגבי למה מצבי השתפר כל כך. וברור לי, ולא אכפת לי מה תגיד בנושא, שהמצבים הזה יגיעו ויחזרו.
ומכאן שלדידי הדיברה הזוגית היא בעצם אל תשקרי ולא אמרי את האמת וכל האמת ושום דבר פרט לאמת. מאיה שלי מרמה את עצמה כשהיא חושבת שזה לא ככה . היא באמת רוצה להאמין בזה ואני מכבדת אבל ביני ובין עצמי יודעת שזה בלתי אפשרי. כשהתחלנו הסכמנו בינינו שלא משנה מה קורה אנחנו לא ממצנזרות את עצמנו ובאמת רציתי לעמוד בזה אבל הפרתי את זה עוד לפני שהתחלנו.
כל אדם במערכת יחסים או בינו לבין עצמו צריך שיהיו לו דברים משלו, זיכרונות , מחשבות והיסטוריה שהיא שלו. או שלה לצורך העניין, מיתוס השקיפות הטוטאלית הוא מיתוס. לדוגמא זה שנפגעתי מינית על ידי גבר שחור בן 40 בגיל 17 במלון ששנינו עבדנו בו הוא לא רלוונטי אבסולוטית לכל אדם שנכנס למערכת יחסים איתי והוא שלי. הקול ההונגרי צוחק במשובה ומזכיר לי שברגע שכתבתי את זה בספר זה לא יכול להישאר מוסתר והוא מקווה שאני מבינה את זה. מה שנשאר זה לא לפגוע באנשים שאת אוהבת ולא לשקר.
ואת שני העקרונות האלה אני לוקחת איתי. הונגרית ומה אם לא תשקרי יפגע באנשים שאת אוהבת? ומה אם לא תרצי לשקר או לפגוע ובסופו של דבר תפגעי בעצמך.
לזה יש תשובות פשוטות, תמיד אני אעדיף לא לפגוע בכל מחיר והשאלה השנייה תלויה תכלס בשאלה אם אני אוהבת את עצמי באותו הרגע. הוא חייב לקבל את המילה האחרונה שהיא תאומים , אתן האויבות מספר אחת של עצמכן.
דוגמא אחת של היעדר אמת שאינה פוגעת הוא הדיאלוג הזה שמאיה לא שותפה אליו ואם הייתה שותפה אליו הייתה אולי נפגעת.
לפני שהמובן מאליו נשמע במוחי במבטא הונגרי אני צורחת עליו שתוק!
ערב ראש השנה האזרחית - מאיה
הימים חולפים שנה עוברת אבל האהבה אבל האהבה אבל האהבה לעולם נשארת. היום אנחנו אצלי מי חשב שבדירה הקטנה שלי ייכנסו עוד שלושה ילדים ועוד אישה. ליד שולחן האוכל שלי יושבים שישה מי היה מאמין? בינתיים המהססת שלי מתחילה להזיז את עכוזה הענוג ומתחילה לטפל קצת בבית שלה, קניתי לה כסא באר גבוה ושולחן גינה חדש שהיא תוכל לשבת עם המחשב בחוץ ובמטבח. והיא מבריאה. ומתחילה לבנות מ בחוץ דק ומטבח חיצוני, שמה פרקט בחדר השינה במקום הרצפות המכוערות ביותר בעולם. פשוט עושה דברים ורואים שטוב לה.
אפילו את הדלת המתקלפת המגעילה היא צבעה מחדש ותלתה איזשהו עיטור סביר לתת לדלת קצת חן
רואים שטוב לה ויש לזה השפעה ישירה היא ירדה לחצי כדור ביום וכמעט לא רואים שהיא נכה . יצאנו פעם אחת עם אקסית של כמה ימים שלה וההיא הייתה בשוק מזה שהיא לא ראתה כל צליעה. בטוח אני עושה משהו טוב אם היא כל כך פורחת. כי זה ברור לי שזה התוספת הסגולית שלי.
כשהילדים שלה אצלי אנחנו יכולות לצאת סתם לעיר בלי שאני צריכה לדאוג לבן שלי. הם מתייחסים אליו כאח קטן במלוא מובן המילה
רק בישראל אפשר לקרוא ליום כלשהו ראש השנה האזרחית, כי רק בישראל הוא חשוד בעבודה זרה אולי יום אחד נקרא לו נוביגוד ונסגור את הפרק העלוב הזה.
הלכנו לטעימות יין בחנות ידועה בעיר. היינו יפות סקסיות ואוהבות והיין היה מדהים.
יש משהו בתרבות היין הישראלית שהוא נורא אליטיסטי, אולי זה ככה בכל מקום בעולם. ישנם זנים נחשבים וזנים פחות ומי ששותה את זה לא ישתה את משנהו.
החצופה אומרת בחיוך זדוני כשתאכלי אותי איזה יין תשתי ליד?
אני מכירה את החיוך ומכירה את הטון העוגבני שלה., אין לי כל כך חשק בזמן ובמקום אז אני אומרת לחולת המין הסוטה שלי בואי נבדוק.
ובניגוד לתרבות היין האליטיסטית ובניגוד לכל מה שלמדנו אנחנו מוצאות בקבוק שלא ציפינו לו וזה הופך ליין שלנו. מענבי שיראז. יושבים על כתפיו של היין המסכן הזה כל כך הרבה דברים גם עצמאות לשתינו וגם סקס וגם משהו שהוא שלנו. טוב, לא ייצרנו אותו ובקבקנו אותו אבל יש לו מבחינתנו שייכות לשתינו באותה המידה ובאותו הזמן. רק עכשיו עולה בדעתי שלהעמיד על בקבוק של יין מזן ספציפי מבציר ספציפי מייצג או מסמל של מערכת יחסים זה לא חכם במיוחד אבל ניחא.
למחרת בראש השנה עצמו אנחנו עושות ארוחה מיוחדת לכל הילדים אצלה. שירגישו חג. מכינות וופלים בקצפת ופירות. וכלם מאושרים. בהמשך אנחנו מחליטות לאחד את הבתים. אני מרגישה שגם היא רוצה. האמת היא רוצה את זה אפילו יותר ממני. או לפחות על פניו ככה זה נראה
יש רק שתי בעיות , זה רחוק יחסית מעיר מגורי וזה קרוב מדי לצד השני שלה
כל בוקר אחרי שמוציאים את ה בנים שלה למסגרות הם יוצאים ממש מוקדם היא לוקחת אותי ואת בני לבית המקורי שלנו זה סידור נוח לי אבל אני חוששת שלא יהיה לזה השפעה רעה עליה בעתיד. הצד שהני שלה כרגע בזוגיות אוהבת אז יש לנו שקט.
הבן שלי נמצא בחדר עם מאלציק תרי לבקשת שניהם ילד שמעולם לא היה לו אח גדול מבקש את קרבתו של ילד שמעולם לא היה לו אח קטן, תיאורטית מושלם פרקטית באיזשהו שלב זה יהפוך לכרוניקה של אסון ידוע מראש.
הפרופסור - אלישבע
מאיה שלי מגיעה איתי אל הפרופסור שבדקה אותי במערכה הקודמת. אנחנו משתדלות לא להדגיש את העובדה שלמעשה ההמלצה שלה גרמה ליותר נזק מתועלת. ברור שאני לא יכולה בלי תרופות לגמרי אבל אם הצלחתי להוריד את התרופות לחצי כדור ביום ואני יודעת שלטיפול הזה יש תאריך תפוגה, הוא הטיפול הטוב ביותר והנפוץ ביותר למצב שלי אבל יש לו תפוגה באיזשהו שלב הוא אכן לא יצליח עם אמשיך אתו בהתחלה הוא עובד מצוין אבל באיזשהו שלב אצטרך להגדיל מינונים עד שאגיע אל המקסימום וזה יקרה במועד מאוחר יותר
אז שאלתי את הפרופסור אם ניתן להפסיק ולעבור לטיפול הקודם במדרג.
היא שאלה אותי אם אני מבינה שמה שאני מבקשת בעצם זה להפסיק טיפול שעובד טוב ומאזן אותי לטיפול שאולי ירע את המצב? אין לה מבטא הונגרי אבל כן זו לא דילמה אני מעדיפה לדחות את הטיפול שיפוג תוקפו ליותר מאוחר עד שילדי יגדלו יותר.
היא מזהירה את שתינו שלטיפול השני ישנן מספר תופעות לוואי
תופעות הלוואי השכיחות:
תופעות לוואי במערכת הלב וכלי הדם: בצקות, כאבים בחזה. תת-לחץ דם תנוחתי - לחץ דם שיורד במעבר מישיבה או שכיבה למצב עמידה.
תופעות לוואי במערכת העצבים המרכזית: נדודי שינה, עייפות, ישנוניות במהלך היום, הזיות, בלבול, שכחה, הפרעות שינה וחשיבה לא הגיונית. התרופה עלולה לגרום להפרעות שליטה בדחפים.
תופעות לוואי במערכת העיכול: בחילות, יובש בפה, שלשול, עצירות, חוסר תיאבון.
תופעות לוואי נוספות: חולשה בשרירים, כאבים, החמרה של תסמיני תסמונת הרגל חסרת המנוחה, הפרעות במתן שתן.
הפרעת שליטה בדחפים תתבטא באכילה מופרזת, קנייה כפייתית, היפר סקסואליות, הימורים פתולוגיים או צרכים אינטנסיביים אחרים. היסטוריה של הפרעה טורדנית-כפייתית, אישיות אימפולסיבית או נטייה להתמכרויות עלולה להגביר את הסיכון לפתח את תופעת הלוואי הזאת. תופעת לוואי זאת מתרחשת בשכיחות של עד 4% מכל המטופלים שנוטלים את התרופה. מאחר שמדובר בתופעת לוואי חשובה מאוד, ה-FDA הוציא על כך אזהרה ועל המטופלים בתרופה ובני משפחתם לדעת על אפשרות של תופעת לוואי זאת.
מתוך ויקפדיה
אני קצת נבהלת מהרשימה האין סופית אבל מסכימה לבסוף
ארבעה אחוזים זה אחת מתוך עשרים וחמש לא ממש סיכויים מעודדים אבל לא גרועים.

תופעות לוואי – מאיה
בהתחלה התרופות החדשות עשו לה שמות בכל ההישגים שהיו לה אבל זה הגיוני מאוד, תוך שבוע שבועיים היא התחילה להתאזן. להתאזן עם התרופה החדשה היה נהדר כי מהתרופה הישנה אלי פחדה. לא כי היא לא טובה ,אלא כי היא לא תספיק להמשיך לפעול עד שילדיה יגדלו.
בהתחלה הגיעו הפרעת השינה, אצל אלי המסכנה התבטא במיקרו שינה במהלך היום והלילה. היא הייתה פשוט נרדמת וזה לא שינה באמצע מה היא הייתה שיחת וועידה, שירותים, ישיבה , נהיגה, שיחה איתי, סקס
שום דבר לא שינה היא הייתה נרדמת למיקרו שנייה חולמת משהו ואז מתעוררת בבעטה. לפעמים בשיחת ועידה היא אמרה משהו בקול רם שקשור למיקרו חלום ואז צריכה להסביר לנוכחים למה התכוונה.
אבל זה רק לא נעים מאנשים זרים ובר תיקון
כשזה קרה בכביש שהיא מצאה את עצמה על הנתיב הנגדי או במקום חניה שלא היה קרוב לביתה וללא זיכרון איך זה קרה, אז אמרתי לה שהיא מקורקעת עד שהיא תבין מה זה.
זה מה שאמרתי או זה מה שהחלטתי אני לא זוכרת אבל היא אפילו לא התווכחה
ההיפר סקסואליות הייתה מצחיקה אילו לא היה מדובר בשעות השינה שלי. כמעט כל לילה היא הייתה מעירה אותי סופר חרמנית. שואלת מאיה מותר? ומתחילה משחק מיני זה או אחר ואז נרדמת לשנייה. מתעוררת ומתנצלת.
זה היה מצחיק אם אלו לא היו שעות השינה שלי . זה גם מתסכל כי אני רציתי סקס איתה אבל לא כזה לא סקס שנפסק פתאום באמצע.
אז גם את זה הפסקתי.
ועוד לא קישרנו לתרופות עדיין צמד פתיות. מאיה ואלי צמד מטומטמות בע"מ.
ואז התחילו הקניות המטורפות עלי אקספרס קידמו אותה לדרגה הכי גבוהה של לקוח מועדף. היא הייתה קונה בגדים חומרה בכמויות ואחרי כך לא עושה איתם לרוב כלום.
לכל פריט היה היגיון כשנקנה אבל עד שהגיע הפריט בדואר כבר היה חסר משמעות השיא אני חושבת היה לקנות מערכת סולארית בחלקים באינטרנט. ההיגיון ברור הן אנרגטית והן כלכלית אבל היה כל כמה שהיא מוכשרת וכן היא עשתה לבד את כל השינויים בביתה כולל חשמל ומים מערכת סולארית הייתה מעבר לגבול של היכולת שלה ולכן המערכת נשארה במחסן עד שהיא עברה דירה וכמעט נתנה אותה במתנה לאחד המובילים הבדואים מהצפון.
על זה התווכחנו קשות, אבל אלי נעמדה על הרגליים אחוריות ואמרה שעדיף לה ל מכור בהפסד למישהו שבאמת צריך. ובזה היא בגדול לא טועה אבל לא טועה שווה במונחים שלי למכור במחירי עלות לא למכור בהפסד של שמונים אחוז. האמת היא שהיא בגדול מאוד נדיבה, אולי יותר מדי ואולי זה יפגע בה בעתיד אבל זו לא תכונה רעה מראש
הרגליים שלה היו נפוחות מאוד מבצקות לחלוטין, את המגפיים ההם היא כבר לא מצליחה ללבוש
ועדיין לא קישרנו את זה לתרופות מה שמוכיח שאולי נבהלנו מהרשימה אבל לא התעמקנו בה ממש ולא הבנו מה כל הדברים הללו אומרים.
רק אחר כך עלה בדעתי שאולי זה ,זה. אבל אחר כך כבר פחות שינה.
ואז הגיע עוד משהו שלא קשור לתרופות אבל היה לא פחות הרסני
האקסית שלה צצה מחדש נפרדה מבן זוג ואני התחלתי לחשוש הרי הדבר היחיד שאני לא יכולה להתמודד אתו זו בגידה. אם הייתי חושבת לעומק אולי הייתי מבינה שזה לא רלוונטי בחיים של אלי כי במילא האקסית מחפשת זרגים. אבל במקביל אלי התחילה לשמור על הטלפון שלה נעול
זה היה ברור שזה בגלל ההודעות של האקסית ואלי לא הכחישה , אבל עמדה על זה שזה לא פלירטוטים אלא דברים פרטיים של האקסית, כן את זה אני יכולה להבין שצילומי פטיש אכן יכולים להיחשב כדבר פרטי או מה שזה לא היה.
אלי לא תשקר לי נראה לי אבל היא יכולה פשוט לא לספר את כל האמת והמטומטמת שלי לא מבינה שיש עם זה בעיה. או שכן מבינה אבל מתעלמת. והאמת אם הייתי חושבת על זה עד הסוף היה ברור לי שביום שאלי תבגוד בי אם היא עדיין אוהבת אותי אז הגוף שלה יצרח ואם לא אז את מי זה מעניין אני כבר לא אהיה שם. אבל זה אסימון שלא נפל לי אז.
אבל לא זה מה שהביא לפרידה ההיא מה שהוביל זה לא התרופות ולא האקסית אלא מאלציק תרי
הפיצוץ הראשון – אלישבע
הבן הקטון שלי שיהיה בריא הוא סיסמוגרף אנושי שמפענח כל סיטואציה אנושית בקלות ומתאים את עצמו ברגישות. כאשר הסיטואציה היא חמלה זה נהדר כאשר היא אהבה זה מקסים וכאשר זה סטרס זה סיוט שלא ברא השטן. ואת הסטרס שלנו הוא הוציא על מאיה שלי
רק לא עליה, על הבן שלה.
אפשר לעשות הכל להורה אבל כשילד גדול מאיים על ילד קטן כל הורה מזדעק. לדעתי הוא עשה את זה ישירות על מנת לפגוע בה בנקודת התורפה שלה. אולי הוא ניסה להגן עלי אולי ישירות נגדה אני לא יודעת.
בכל מקרה שתינו היינו כבר רצוצות לחלוטין. היא הייתה עצבנית ואני אפתית . כל ההאשמות מהעבר הקרוב צצו וכשהיא איימה לקום וללכת לא התחננתי אליה שלא תעשה זאת אלא אמרתי באפתיות שאם זה מה שהיא חושבת לנכון מי אני שאעצור בה.
והיא ארזה את חפציהם והלכה בלי מילה.
ברור שהיא ציפתה שאני אעצור אותה אבל אני שלעצמי הייתי חסרת אנרגיה לחלוטין.
אם זר ברחוב היה שואל אותי אם אני אוהבת אותה התשובה הייתה כן אבל לא היה לי כוחות לכלום בטח לא לפייס אותה. ולא נשמע ברקע שום קול הונגרי שזה גם אומר משהו.
וגם אז לא חשדתי בתרופות בכלל
אחרית מאיה
פרידה באמצע היא אך פעם לא דבר טוב אבל זו הייתה הצטברות של שלושה דברים, התשה, הפחד מבגידה או חזרה אל האקסית והאפתיות שלה כשיצאתי. אם לא הייתי מותשת או האקסית לא הייתה מתערבת או לפחות אלי שלי הייתה פחות פאסיבית אולי הפרידה לא הייתה מתרחשת ואולי זה לטובה שהיא התרחשה ואולי לא.
אבל בדיעבד אלי גם הייתה מותשת אפילו יותר ממני, היא תמיד הייתה פאסיבית נראה לי וכל המערכת יחסים שלנו התבססה על זה שאני האסרטיבית והיא לעיתים רחוקות מאוד עמדה על זוג רגליים אחוריות
שאלף זה החשיד אותה עוד יותר בהקשר לטלפון ובית זו לא הייתה הפתעה שוב הכל בדיעבד שכאשר אמרתי אני הולכת כי אני לא יכולה להישאר. אני לא בטוחה שפחדתי מבגידה אפשרית אלא מהסיטואציה שבגידה מתרחשת ואני המטומטמת לא שמה לב
היא לא קפצה ולא ניסתה לשכנע אותי ולא כלום
וזה פגע יותר מהכל האמת. הלו אם את אוהבת אותי יותר מאשר את עצמך לטענתך אז תעשי משהו אל תתני לי ללכת כל כך מהר.
אז הפירוש שלי היה שהיא כבר עייפה מכולם ממני אהובתה מהתרופות ממאלציק תרי וזה פשוט התאים לה השקט הפתאומי
נפגשנו אחרי יום או יומיים לנסות להבין מה ומי ונפרדנו
לא תכננתי להיפרד ממנה היא בכל זאת אלי שלי ולא , אני לא עד כדי כך חמומת מוח למרות הגנים שאני אזרוק מישהי שאני אוהבת לכלבים.
אבל פעם ראשונה היא התעקשה שהדבר הנכון הוא להיפרד. היא לא הגדירה את זה ככה אלא פשוט העמידה גבול בין הילדים שלה ושלי שלא יכולתי לומר לה שאני מסכימה, להיפך פירשתי את מה שהיא אמרה בתור ניסיון להשתיק אותי, לגרום לי ללכת על ביצים ולזה לא הייתי מוכנה.
בסופו של יום לא היה לי ספק שהיא תיפגש עם האקסית שלה למחרת או מוחרתיים , לא הייתי בטוחה שזו לא הייתה האופציה העדיפה מבחינתה וידעתי ששתינו למעשה נטושות.
אלישבע מה נחמדת,
מה יפה אהובתי!
לה שימלת פרחים תפרתי
היא ממש כשימלתי.

אין אני יודעת למה
הם אומרים, פיסחת את?
הן משתיים הרגליים
חסרה את רק אחת?

ואומרים לי, את קרחת.
ואומרים שבור אפך...
אין אני יודעת למה
הם אינם רואים יפייך?

אל תשימי לב לאלה,
האמיני לי ביתי -
אלישבע את נחמדת
את יפה אהובתי...
מרים ילן שטקליס
 

פוסט מורטם אלישבע
תם ולא נשלם . לא נשלם כי לא היה צריך להסתיים, אם כי רק ג'די וסחבהו יודעים אם היה צריך או לא ורק אלוהימה יודעת אם זה יהיה לטובה או לרעה.
מאיהלה שלי הלכה לא כי היא לא רצתה מספיק אלא בגלל שהיא לא מסוגלת
להבין שיכולות להיות בעיות גם בלי צד שלישי מעורב ושצריך להסתכל קצת פנימה
להבין שיש גבולות גם בין זוגות אוהבים אם אני הייתי מתעצבנת על הבן שלה הרי היה ברור הגבול ולא הייתי מסתתרת מאחורי אך אחד לא ישתיק אותי כי אני במילא לא אכפת לי להיות שותקת.
ובגלל שלא הייתי מספיק טובה , .שתוק אני אומרת באסרטיביות מפתיעה לקול ההונגרי שעוד רגע מתחיל לשפוט אותי לחומרא ולומר לי להפסיק להעמיס את כל העולם על הערך העצמי המחורבן שלי
כן לא הייתי מספיק טובה בשביל לחשוף לפני מאיה שלי מה אני צריכה ורוצה. הייתי מספיק טובה בשביל להפסיק לתמרן אותה לשם, לזכותי ייאמר. אולי הייתי צריכה להיות מספיק טובה ולהביל ולקבל את ההתנגשויות שלה עם מאלציק תרי ? לא אבל כן לא הייתי מספיק טובה להכיל את הפחד שלה מהשתקה שאפילו לא ראיתי בזמן.
שקט דממה , מה אפילו לא קללה בהונגרית ?לא
מאי מאי מאיה
מאיה קטנה שלי
מה את חושבת
מה את אוהבת בי.

מה היה בי מאיה
מה השתנה בי
מאיה גלי לי
גוזלי שלי

מאיה מאיה
כלום לא נשמע
יפה כמו לקרוא לך
ילדתי...

מאי מאי מאיה
הנה את בת עשרים
אז מה את חושבת
מה עוד אוהבת בי.

מה היה בי מאיה
מה השתנה בי
מאיה גלי לי
מאמימקה שלי.

מאיה מאיה
כלום לא היה
יפה כמו לקרוא לך
מאיה... מאיה

מאיה קטנה שלי...

מאיה שלי...
שלום חנוך

שאלות תשובות וסיכום שני מאת ג'די וסחבהו
למה מאיה מתכוונת בגנים שלה באחרית ? גנים מרוקאים כמובן למה אחרת היא הייתה צוחקת על אלישבע האשכנזייה?
כמה זמן עבר בערך מתחילת המערכה הראשונה עד הלום? קצת יותר משנתיים האמת.
זה באמת נגמר ביניהן? לא אבל הפרידה הזאת תבהיר להן כמה דברים לגבי מי הן ואותם הן ייקחו איתן ויהי מה.
מי זאת אלוהימה? אחד הדברים שהיא לא ממש אומרת ולא משפיע על היום יום שלהן כמעט זה שאלישבע דתלשית, היא לא דתייה מלידה שהתפקרה אלא מישהי שהחילה לשמור שבת וכשרות בשביל להכניס את מאלציק תרי לבית ספר דתי יחד עם חברו הטוב ביותר ואז נכנסה לדת למדה כתבה וניסתה וגילתה כמה דברים על בורא עולם. כשהפכה אלישבע לדתייה לשעבר לא יכלה להמשיך עם השם יתברך והקימה לה אלוהות מקבילה - אלוהימה שהיא אלה לא מתערבת אבל עם כל התכונות האחרות של השם יתברך למעט עשייה
האם היא מתפללת לאלוהימה? לא מה הטעם להתפלל לאל לא מתערב?
למה פתאום מאיה מדברת אחרת באחרית? כי בניגוד ליתר הקטעים של מאיה שנכתבים בעת ההתרחשות כביכול פרק אחרית הוא רטרוספקטיבה
למה אלישבע פאסיבית כל כך זה מעצבן? כן גם את מאיה וגם את הקול בהונגרית שהוא סוג של מצפון מודרני שלה. למה? רק אלוהימה יודעת אבל נראה לנו שזה קשור לאמירה שהיא לא מספיק טובה ומכאן שרק לטוב מותר להיות אקטיבי לשיטתה
מי יותר פרקטית ? מאיה.
מי יותר אינטליגנטית? כנראה מאיה אבל קשה לדעת כי הן סוג של הפכיות בנושא הזה לדוגמא זה לא ברור מאיליו שמאיה משכילה יותר ובפועל זה כך. אלישבע משתמשת באינטליגנציה שלה בערך כמו שמאיה משתמשת באסרטיביות שלה. זה לא אומר שמאיה פחות אינטליגנטית
למה אין עוד תיאורי סקס בדסמי? כי זה לא חמישים גוונים של לסביות
מי רצח את ארלוזורוב? טעות בשאלה, לא נמאס לך לחזור על עצמך?

סיכום
אוי וייז מיר שתהיו לנו בריאות , בריאות זה שם המשחק הרי 90% מהבעיות במערכה הזאת הם בגלל התרופות והן אפילו לא יודעות את זה ה10% הנוספים קשורים להסתרה של אלישבע ולחרדת נטישה של שתיהן
אלישבע מסתירה משהו מהתחלה וזה ברור היא גם אומרת את זה בריש גלי ואפילו בהונגרית. היא מסתירה שני דברים שאחד היא מסתירה שנים והשני חדש שהוא הוא מה היא בעצם רוצה ממי שהיא אוהבת
אלו דברים פרטיים שלה שאם לא היו נפרדות, ספוילר, אולי לעולם לא הייתה עוזרת אומץ בכלל להתגלות מול מאיה אחרי כן. אולי זה גם לא היה עוזר אם היא הייתה חושפת את הדברים האלו לפני ואולי כן רק אלוהימה יודעת
משחקי דלתות מסתובבות הן התחום של אלוהימה והיא כרגע הודיעה על נבצרות זמנית מטעמי חמרמורת
ברגע זה שתיהן אבודות ונטושות לגמרי ופגיעות. לא מצב אידאלי
מאלציק תרי לא ממש אשם בפרידה ראשית הוא בן שמונה בזמן ההוא או תשע ולא ייתכן שמערכת יחסים נופלת על ילד בן תשע. דבר שני הוא המתקשה בסיפור אלישבע אולי בכיינית אבל מי שמתמודד מול אבדן דה פקטו של הורה, דימוי גוף בעייתי ומאיה כהורה אלטרנטיבי זה הוא . אלישבע חבקנית ומכילה אבל ילד צריך גם מאיה בחיים שלו, במידה לפחות, והוא לא יכול לקבל אותה בגלל אבדן הורה השני או אבדן מדומה ותפיסת מאיה בתור מתחרה להורה האבוד אז הוא מתפוצץ
זה מביא אותנו לשאלה נוספת שלא נענית גם בחיים איך צריכה להיראות זוגיות פרק ב, מבחינת הילדים. מצד אחד ברור מאליו ששתיהן רצו לאחד משפחות ובתים אבל ברור מאוד שכרגע זה נכשל טוטאלית גם בגלל שהו לא לקחו בחשבון את הילדים מספיק.
גם כדאי להשים לב שבשביל אלישבע זה באמת זוגיות פרק ב ובעוד שמאיה מעולם לא חוותה זוגיות עם ילדים.
יכולה להיות טענה שאם