אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מערכה רביעית

RonaD​(טרנסית אחרת)
לפני שנה • 21 באפר׳ 2023

מערכה רביעית

RonaD​(טרנסית אחרת) • 21 באפר׳ 2023
סוגיות בחינוך ילדים – מאיה
אם לא הייתי בת הזוג שלה ולא הייתי בפתיחות אפיסטמית גבוהה ונכונה לחפות על פשע של בת זוג מן הסתם הייתי צריכה לדווח על אלי כהורה מזניח. למרות שהיא לא חוסכת מהם דבר מחשבים חדשים , כלי נגינה לגדול שאלוהימה יודעת למה נער עם צרכים מיוחדים צריך שני סינטיסייזרים, לופר ואורגן כשברור מאליו שהוא לא יעשה עם זה שום דבר משמעותי.
היא נדיבה כן, לפני כמה חודשים היא חידשה מחשבים לכולם ובלי שביקשתי היא כמעט כלאחר יד הוסיפה גם את הבן שלי לסבב.
אבל מאלציק תרי סובל. היא יודעת את זה והוא בטירוף צריך גבולות.
למרות שאין סימן בבית הספר, הוא לומד חומר של שתי כיתות מעליו אבל רע לו.
בהתחלה הייתי משוכנעת שהנוכחות שלי תעשה לו טוב, הוא גם צריך תחושה של בית, חסר לו יותר מכולם.
אלי אוהבת אותו יותר. מגיל שנתיים הוא שלה בבלעדיות ובלי הצד השני וקשה לו. יום אחד הוא אמר לה שהלוואי שהיא הייתה יכולה להיות גם אמא וגם אבא. חסר לו הזוג שהן היו. ומאחר שהוא היה בן שנתיים שהצד השני נגוז הוא מדמיין מה היה יכול להיות אם.
מאלציק תרי הוא ילד מתעתע, מצד אחד הוא בוגר ברמה שכשאת מדברת אתו את משוכנעת שאת מדברת עם נער מתבגר בן חמש עשרה ולעומת זאת כשהוא בודק גבולות הוא בן חמש טיפוסי.
גם במעשים לפעמים הוא יכול להדהים אותך. הייתה לו בעיה קשה של התמודדות עם השונות של אחיו הגדול אז הוא התנדב בבית ספרו לחנוך נער בתפקוד בינוני נמוך בבית ספר סמוך.
אלי מקווה שהוא יסתדר. בגדול, אין דרך יפה להגיד את זה, היא היפית ומשוכנעת שעם מספיק אהבה כולם מסתדרים. אבל גם היא מבינה שזה לא תקף לכולם וכשזה מגיע למאלציק אדין היא יודעת להעמיד גבולות. יודעת עאלק , בשביל ללמוד את זה היא הולכת לכל סדנת חינוך שבית הספר מעמיד.
אבל שזה מגיע למלציק תרי הילד סובל ואיתו כל דרי הבית
אני יודעת שזו טעות , כל נים בגופי אומר לי ככה. אבל אני מתחילה לדבר עם אלי על להתחיל לשנות דברים.
בהתחלה היא מתנגדת, כמובן אבל די מהר היא נכנעת לסמכות שלי. הילד שלי הוא הדוגמא האידאלי איך ילד שמקבל גבולות על בסיס קבוע ומצד שני יכול להנות גם מאלישבע והגישה שלה גדל להיות ילד טוב, סקרן ובטוח. לפעמים אני מסתכלת על שניהם ומתמוגגת .
יום אחד בני קיבל שיעורים בתנך לכתוב שיר על יציאת מצריים.
בני הוא תלמיד מצטיין וחרוץ אבל דת ותנך כנגזרת של דת לא מחליקים לו בגרון בלשון המעטה. אלי לקחה אותו ואמרה לו שנתנו לו הזדמנות פז להביע את עצמו וחבל שהוא לא ינצל אותה לעשות טוב או לפחות מצחיק.
תודה לאל שעברנו את ים סוף, התחיל לשעממם כל יום האיסוף
מן וחול ומלח ושלוים , יכולים לשעמם גם חיכים ערבים
העברת אותנו בחרבה אלוהים, אפילו מבלי להרטיב תחתונים.
אתה באמת עשר קדוש ברוך, אפילו שהאמון שלנו בך קצת מעוך.
אמנם לא שירת מופת או שירה בכלל אבל עצם זה שאלי עם כל ההיפיות שלה הצליחה לגרום לבן שלי לעשות שיעורי בית בתנך שהוא גם נהנה מהם זה מטורף
אצלי הוא היה מכין את שיעורי הבית , אבל כל פעם זו מריבה ומקצוע תנך מפסיד.
עוד דבר שהבן שלי עושה זה לקרוא , אני מאמינה שאלי בגילו קראה ככה והוא נהנה ממנה גם במובן הזה. אפילו בספרייה שלה היא הכינה מדף מיוחד בשבילו שבו היא שמה ספרי מופת שמתאימים גם לילד בן שמונה. למה אני אומרת בשבילו? כי למרות שהמדף מיועד לכל הבנים, הילדים שלה לא קוראים. נבצר מבינתי איך היא מסכימה לזה אבל זה ככה. מאלציק אדין זה סיפור אחר קצת. מאלציק דווה סובל מלקות למידה דיסגרפית קשה. אבל למאלציק תרי אין תירוצים תכלס ופייר אני משוכנעת שאם הוא היה קורא באופן סדיר שמונים אחוז מהקשיים שלו היו נעלמים.
שיעור היסטוריה של ילדי צימן – אלישבע
אני מאמינה בגבולות, אני יודעת שמאיה חושבת שאני מחבקת עצים ארצישראלית מצויה אבל זה לא באמת. האמת היא שעד גיל מסוים האחים של חשבו שהילדים שלי שואלים אותי רשות לפני שהם הולכים להשתין.
היום בדיעבד אני יכולה לומר שמה שהאחים שלי ראו זה את התלות שמפתחים ילדים בגילאים מוקדמים כאשר הם נקלעים לסיטואציה שבה משפחה הופכת להורה יחיד, אבל זה לא רק.
מאלציק אדין על מנת להתפתח, בקצב שלו אמנם אבל להתבגר כאדם, צריך אותי יותר . המנגנונים החיברותיים שמתפתחים אצל כל אחד עצמאית לא יתפתחו אצלו בלי עזרה מבחוץ. זה אולי יפתיע את הקורא אבל דבר טריוויאלי שאומר לא מחבקים את אמא מאחור עם זקפה שאני משוכנעת שאף אחת עם ילדים "נורמטיביים" לא חוותה לא בגלל, אצל מאלציק אדין דרש מאמץ מודע גם ממני וגם ממנו.
גם המנטרה שחזרתי עליה עד גיל שש אח גדול לא מרביץ לאח קטן הייתה בדיוק כי בגיל הזה הוא מסוגל לחנוק את מאלציק דווה פשוט מחוסר הבנה של תוצאות. כל הדברים האלו הקרינו גם על האחים שלו בנוסף על התלות שהזכרתי וזה מה שהאחים שלי ראו.
מאלציק תרי גם צריך היום גבולות כנראה אבל לא בגלל הרצף האוטיסטי אלא בגלל חווית הנטישה בגיל צעיר.
אני יודעת שהקשיים שהוא נתקל בהם התחילו חצי שנה אחרי הגירושים למרות שהוא לא ידע בכלל שהיו גירושים, זה לא משהו שחלקתי אתו. מבחינתו הצד השני נגוז הרבה לפני זה ומבחינתי הגירושים היו אקט סימבולי בלבד ברבנות. מה שלא לקחתי בחשבון זה את הצד השני, שאחרי הגירושים התדרדר וזה היה ברור בערך חצי שנה אחר כך בערך בזמן שבו הקשיים של מאלציק תרי התחילו.
אגב אני קוראת להם מאלציקי לא בגלל שרוסית היא שפת אימי, היא לא. כשמאלציק תרי נולד התחלתי לעבוד מול לקוח במוסקבה למשך שנתיים, אותם שנתיים שבהן הצד השני נגוז והתלהבתי מהשפה, ההתנהלות, האוכל וילדי עד היום משלמים את המחיר.
קול במבטא הונגרי כבד קוטע את קו המחשבה שלי סיימת לתרץ תירוצים יליזבטה?
התיקון – מאיה
אני מכריזה על מאלציק תרי בתור פרויקט, זה לא שאני חושבת שמאלציק דווה במצב אידאלי אבל הוא מתפקד יחסית בסדר אלי מסכימה. בתוך תוכי אני מתחילה להבין שגם אלי שלי עצמה משוועת לתיקון
למשהו חיצוני שיהפוך אותה לאדם יותר שלם, יעזור לה לתקן דברים בעצמה ויגיע איתה למקומות שבהם היא תפסיק לפגוע בעצמה. והמשהו החיצוני שלה זאת אני. בגלל זה היא נמקה בצורה מלאה את ההתנגדויות שלה ושנייה אחר כך נכנעה לרצוני, אני אומרת נכנעה ולא הסכימה כי זה מה שחשתי שקרה. אלי שלי משוועת לדאוס אקס מכינה שתציל אותה או אלוהימה אקס מכינה וזה לא יוצר את אותה סיטואציה של הסכמה אלא פשוט זה ייאוש.
אני אומרת שהיא תפסיק לפגוע בעצמה ואני לא מתכוונת שהיא אובדנית, היא לא. או לפחות אני לא חושבת שהיא אובדנית, היא לא נותנת סימנים אובדניים כלשהם. אני אומרת תפסיק לפגוע בעצמה במובן של תפסיק להעמיד את עצמה בסיטואציות שפוגעות בה.
אז השלב הראשון הוא לשקם את הסמכות ההורית של אלי על מאלציק תרי. הסמכות ההורית שיש לה כל כך יפה על מאלציק אדין פשוט התאדתה כשהגיעה למאלציק תרי. אז דבר ראשון צריך לאלף אותו שאלי שלי היא ההורה האחראי ולא סתם אחת שבמקרה נמצאת שם.
צריך לעשות את זה בצורה הוגנת ושרק אלי תעסוק במלאכה כי אם הוא יסמן אותי כרעה שום דבר לא יזיז אותו מהמקום המבאס שהוא תקוע בו, רק אני אצא הרעה ואלי תצא מי שלא מגינה עליו או לא מגינה עליו מספיק מהמפלצת שהיא אני.
זה משהו שאני חייבת לשמור עליו מכל משמר כי זה יכול להרוס את הכל. גם לו וגם לה וגם לי גם לשתינו כזוג וגם לסיכוי ששישתנו נהיה משפחה
מחנה חינוך מחדש - אלישבע.
אני ומאלציק תרי נכנסים לתקופה של מהפכה תרבותית בה מוגדרים לו גבולות מוגדרים וברורים. כאשר לכל מרידה יש עונש ידוע. מה שנקרא שלילת מסכים בלשון מודרנית ובהתחלה זה באמת נראה שעובד כמו קסם. הילד מתחיל להביא תעודות הצטיינות שבועיות שמכסות כל משטח במטבח. הוא מתחיל למצוא תחומי עניין מחוץ לבית אם זה משחקי מלחמה , LARP, צופים וכל מני כאלה
בהרבה מובנים זה נהדר הוא אפילו מתחיל לקרוא, אמנם באנגלית כי חלילה שהבן של אלישבע צימן יקרא עברית, זו הרי פחיתות כבוד, אבל אני רואה פתאום שמה שהתחיל בגן ממשיך להתעניינות אמיתית בהיסטוריה.
כשהוא היה בגן חובה, אני לא בטוחה שיש את זה בגנים היום, הייתה פעילות שנקראה כוכב השבוע. בפעילות הזאת כל ילד בתורו היה מעביר פעילות לכל הגן. זה יכול להיות שיר או סיפור או ריקוד , תכלס זה תלוי באמא יותר מהילד.
מאלציק תרי , בעידודי האקטיבי עד מאוד, התעלה על כולם, ועל כושר הקליטה של קהל ילדי הגן, והעביר מורשת קרב לפי כל הכללים וכל הטקס.
אני בחרתי את הפעולה וביחד חיפשנו בגוגל את תיאור הקרב ותמונות של ההרוגים.
השיא היה שלקחתי אותו לבקעת הירדן והראיתי לו את המקומות שבהם זה קרה בפועל. בסופו של יום פעילות כוכב השבוע של מאלציק תרי גררה אמנם מבטי "מה לעזאזל השביעי" מחבריו לגן, התמוגגות מאבות הגן והסגל והתעניינות כנה בהיסטוריה.
לכן לא הייתי צריכה להיות מופתעת שהוא ביקש ספרי היסטוריה של מלחמת העולם הראשונה לנוער
לא הייתי צריכה להיות מופתעת אם כי התמוגגתי. ועד היום, אפילו כאן, אני משוויצה.
מעבר להרי החושך מהצד השני – מאיה
אלי שלי מצליחה מעל למצופה אבל זה עולה לה בכוחות אבל מי אני שאוריד לה, היא מאושרת ואני מאושרת שהיא מאושרת. מה שלא לקחנו שתינו בחשבון זה את הצד השני.
מאלציק אדין ומאלציק דווה היו יחסית מבוגרים כשהצד השני נגוז . בזמן הגירושים מאלציק אדין היה כבר בן 13 ומאלציק דווה בן 11. מאלציק תרי לעומתם היה בן שש בגירושים ובן שנתיים בהיעלמות הראשונה. כל מה שאני מספרת עכשיו זה בדיעבד, גאונה , זה תמיד בדיעבד בספר. במקביל להצלחה הניכרת של אלי עם מאלציק תרי הצד השני התחיל לבצבץ . ושאני אומר לבצבץ זה לא שהנוכחות זזה מאפס למאה.
הצד השני תמיד היה שם בנוכחות מועטה עד מועטה מאוד ובדרך כלל בגילופין, הנוכחות של הצד השני התבטאה למאלציק תרי בשני דברים:
פנטזיה אידילית איך ייראו החיים בצד השני, ומלחמה עיקשת ונחושה באלי שלי
כל בן יורש משהו מהורה ובדרך כלל אפשר לראות את זה בבירור מהרגע הראשון. מאלציק דווה ירש מאלי את האינטליגנציה ואת הרצון לרצות, כמו כן את הסבלנות בני לעומת זאת ירש את כל התכונות הטובות ממני
וכל הרעות מאביו תורם הזרע האלמוני.
מאלציק תרי ירש את חיבת ההיסטוריה והאינטליגנציה מאלי אבל את הנחישות ורוח הקרב מהצד השני וזה שילוב קטלני והרסני.
הוא התחיל לנעול את דלת חדרו דבר שהיה לחלוטין לא מקובל על שתינו. גם חדר השינה שלנו לא היה נעול ומי שנתקל בדלת סגורה צריך לדפוק קודם.
מאלציק תרי ידע זאת יותר מכולם כאשר אני רק יכולה להניח שהוא לעולם לא ישכח את הפעם ההיא שבה הוא לא דפק בדלת שלנו וראה את שתינו ערומות בסופו של משחק מיני לא קינקי במיוחד למזלו.
אחרי שבועיים של שלילת מסכים מכל המינים משולבת בתחנונים מצד אלי, היא בעידודי החליטה לעשות מעשה ולהוריד לו את הדלת וכך עשתה. זה הציף את העבדה המצערת שלשלילת המסכים לא היה סיכוי לעבוד כי מאלציק תרי החזיק בסמרטפון של מאלציק אדין "בהשאלה"
כפעולת תגמול מאלציק תרי הוריד את כל המזוזות בקומה השנייה.
לקח לאלי שלי ארבעה ימים להוכיח שזה הוא כי מאלציק דווה חיפה עליו כמו בונקר ואז כשהיא יכלה להתעמת אתו הוא פשוט הודה .

כאשר יגורתי בא לי – אלישבע
אם מדברים על אהבת היסטוריה, יצא לי לראות הרצאה שטענה שכל המהפכות הסוציאליסטיות בסופו של דבר נכשלו ותמיד היה תירוץ אחד, לא עשינו את זה עד הסוף ולכן זה נכשל.
התירוץ הזה היה תקף עד למהפכת הח'מר רוז' בקמבודיה כאשר לכל עניין ודבר עשו את זה "עד הסוף" קרי הרגו כל מתנגד ועדיין זה לא עבד.
הניסיון להשליט סמכות הורית לטובת שנינו אנוכי ומאלציק תרי עבר לפסים שהכשילו אותו באופן חרוץ
האדון הצעיר התחיל לנסות להרביץ לי
אני אומרת לנסות כי אני עדיין יותר גדולה ממנו ויכולתי להכשיל כל ניסיון כזה לטובתי ולטובתו.
ככה במשך חצי שנה ויותר על כל ניסיון מצידו לשבור את המסגרת וסירוב שלי להרשות את זה הייתי מוצאת את עצמי מחזיקה אותו או על הרצפה ואו על המיטה ומנסה למנוע ממנו לפגוע בי. מנסה ומצליחה. אבל מרווח הטעות או הטיפול הפך ל היות קטן מאוד. מאיה שלי דאגה. משני דברים:
- שהוא יזיק לי, אמנם אישה בוגרת וגבוהה אבל נכה והוא בכל זאת פר צעיר
- שהאפיזודות הללו יגיעו לצד השני וישתמשו בזה נגדי
את הסיכונים היא ניסתה לנטרל בצפייה וצילום כל אפיזודה כזאת
זה אכן הוריד את רמת האלימות
אבל לא את רמת הטינה. והטינה הופנתה בדיוק למי שלא רציתי שתופנה אליה הטינה למאיה שלי.
ברטרוספקטיבה זה לא היה עובד בחיים , נמר לא משנה חברבורותיו
אבל עכשיו חייבים להוריד את האש ולא לתת לזה להתדרדר.
כבר מצאתי בעבר על מפתן דלתי צמד שוטרים שהגיעו אלי בתואנה שבביתי יש ילד מוכה.
ברור לי בידי מי הם נשלחו כי מאלציק תרי הודיע לי, לפני, שהצד השני התקשר אליו ודרש שהוא יגיד למשטרה שזאת אני.
אני לא יכולה להיות בטוחה שגם היום הוא יודיע לי

שלוך VS שלוח – מאיה
הדבר שיכול לשגע אותי ביג טיים זה חוסר סדר וזוהמה, לעומתי אלי יותר ליברלית בנושאים הללו. דבר שאינו במקומו לא נראה לה כמו משהו שמטריד הרמונייה של בית
ישנן מילים דומות במרוקאית ויידיש שלוך היידישאית אומרת אדם שמתלבש ברישול או מתנהל ברישול
שלוח המרוקאית התחילה בתור כינוי גנאי לבני העדה הברברית והמשיכה בערך לכל מה שרע ביקום.
מבחינת אלי היא וילדיה שלוכים למרות שכולם התחילו להתלבש יותר טוב מרגע שהצטרפתי לקניות שלהן לאנחת רווחת כולם. אבל ל]עמים הם פשוט שלוחים.
לגבי סדר וניקיון נראה לי שזה הרבה קשור לשאלה מהו בית בשבילך שמבחינת אלישבע גם בית הוא חפץ
יכול להיות מבולגן או מלוכלך וזה לא משנה את ההרמוניה או את התחושה שהוא משרה עלייך כי מלכתחילה הוא חפץ.
זה המצב בגלל שאני קולטת שהתגובה של אלישבע היא איך אפשר לשפר את זה ולא שהיא מבינה למה התכוונתי. לפעמים זה משגע אותי ולפעמים אני מכירה בזה שזו הדרך שלה לעשות כמיטבה והיא באמת משתדלת והיא עושה זאת רק מתוך אהבתה אלי אבל לפעמים זה יכול לשגע.
מנקה לעבודות משק בית נשמע לה כמו פתרון סביר אבל מאחר והיא בעצם לא מבינה למה באמת התכוונתי היא לא מבינה שלפני ובין הפעמים שהמנקה מגיעה צריך לעשות דברים על מנת לשמור על הבית הרמוני לפעמים אני מעירה לה באהבה כי היא באמת משתדלת באהבה למרות שכפי הנראה אין לה מושג ירוק על מה אני מדברת ולפעמים אני מאבדת סבלנות עם המוגבלת ומתעצבנת.
הבנים שלה בדיוק כמוה חוץ מזה שמאלציק תרי כבר במילא סימן אותי כמכשפה מהמזרח
אז מה אני עושה פה?
מחכה עוד פעם שיתפוצץ? מה אני מרוויחה מזה ? מוכיחה לעצמי שלא ויתרתי?
אני אומרת ל אלי שלי אלינקה את יודעת שאני מתה עלייך בכל רמה אבל ככה זה יגמר בבכי.
עדיף כרגע להפריד, עדיין נעשה שבתות וחגים ביחד כולם אבל לא ככה אני פחות מקילומטר מפה זה יהיה בסדר. אני רואה עליה את הוויכוח הפנימי שהיא לא מוציאה וברור לי מה הולך במוחה הפעוט אז אומרת אני יודעת שהשתדלת ככל יכולתך אבל כרגע אין ברירה
אני לא מספיק טובה
עובדה

שאלות תשובות וסיכום רביעי ג'די וסחבהו
מאלציק תרי רע? לא, נא לא לשכוח שהוא איבד זמנית הורה בגיל שנתיים. מאלציק תרי הוא הדוגמא הקלאסית שאין ילדים רעים יש ילדים שרע להם. הוא ילד מדהים ומקסים וחסר גבולות.
האם הן נפרדות? לא. הן, או יותר נכון מאיה, הצליחה לתפוס את זה בזמן.
למה אלישבע מוותרת על העקרונות החינוכיים שלה? שתי סיבות תכלס הראשונה כי למאלציק תרי הם לא מתאימים ומאיה מציעה אלטרנטיבה השנייה פנימית בניגוד למה שנראה אולי אלישבע מחפשת משהו נואשות והיא מנצלת את הנכונות של מאיה להעמיד את אותה אלטרנטיבה כהזדמנות לעצב את עצמה בדמותה
האם באמת אלי אוהבת את מאלציק תרי יותר? לא ממש אבל לכל הורה יש ילד שדורש יותר מאמץ ויותר השקעה בנקודות מסוימות בזמן. ומאלציק תרי חייב את אלי צמודה בנקודה הזאת בזמן. בתקופות אחרות , בעצם כמעט לכל אורך חייו, מאלציק אדין חייב יותר צומי.
האם באמת הצד השני אחראי על ההתדרדרות? בקיומו או במעשיו בטוח. יכול להיות, אם כי לא סביר בעליל, שהצד השני לא נקף אצבע לכאן או לכאן. והורה שרואה את ילדו בקשיים ולא נוקף אצבע או מסית את הילד כנגד ניסיונות כנים לעזור לו, אחראי בהחלט. אבל לא על הכל
מצלמת אותו, למה זה עוזר? אלף עובדה זה עבד בית אף אחד מאיתנו לא אוהב לאבד פרטיות מצד אחד ופסדה. גם הבריון הגדול ביוצר ובטח מאלציק תרי שאינו בריון אלא פשוט ילד שלא בטוח בן כמה הוא ושיש לו מנעד רגשי של ילד בן חמש. נא לא להתבלבל מאלציק תרי יודע בדיוק מתי יום ההולדת שלו אך הוא לא מתנהג לגילו ובזה הוא לא בטוח בן כמה הוא. כשהוא מדבר בנחת הוא מדבר כמבוגר וכשכועס כילד בן שלוש
למה מאלציק תרי מוריד את המזוזות? כפעולת תגמול נטו. אין קשר לזה שהיא דתלשית מאלציק תרי פשוט הולך על הדבר הכי קרוב סימבולית לדלת.
איך הנכות הפיזית של אלישבע לא צצה פה? כן, היית מניח שכן, גם אנחנו . גם הקול הפנימי של אלישבע שתק מאוד במערכה הזאת, שניהם מעידים על זה שאלישבע אינה במצוקה רגשית .
איך אלישבע כל כך טובה עם הבן של מאיה? כי במקביל יש לו את מאיה ו"טיה" אלישבע יכולה להתמקד בו ללא כל המסביב. שנית יש לאלישבע קווי דמיון עם הבן של מאיה לא בהכל אבל בכמה נושאים באמת יש לה שפה משוטפת טובה יותר אתו מאשר רוב הנוכחים. למרות שבנה של מאיה חולק דברים שונים אם כל ילדי צימן אפילו עם מאלציק אדין שניהם אוהבים משחקי מחשב ספציפיים , עם מאלציק דווה ותרי יש לו תחומי עניין שכוללים גם מבוכים ודרקונים וגם קלפי משחק מגיק. הוא ילד מאוד ורסטילי מבחינת תחומי עניין כמו אלישבע עצמה
מה זה "טיה"? דודה בספרדית

סיכום
במערכה הזאת הקורא מקבל הצצה לנבכי שגעונה של אלישבע. ובאמת, כפי שדיווחנו בעבר הוא לא מיני אלא נפשי ולרוב מתבטא כמיני, כי אין מה לעשות אלישבע סוטה, אבל הוא ממש לא וככה היא , ללא כוונה רעה הפעם, מצליחה לבלבל את מאיה לחלוטין.
אבל זה לא ממש משנה כי מאיה לא פועלת על בסיס הבלבול אלא רק מחנה אותו.
יש שם התנגשות בין מערכות ערכים, בין מאיה שמעריכה את משמעת והכבוד שאפיינו את ילדותה לכאורה וגם את של אלישבע. אנחנו אומרים לכאורה כי תמיד בנוסטלגיה יש אלמנט של העצמת העבר.
אלישבע אולי מעריכה את ילדותה אבל היא מניחה שיש משהו אחר יותר מכיל ויותר מאתגר, היפית מה תעשו?
לעומת זאת יש בעיה תמטית בגישה של אלישבע. בנה של מאיה מציג דמות של נער נבון בטוח שחונך בגישה של מאיה . ומצד שני מאלציק תרי שנמצא במצוקה ברורה חונך בגישה של אלישבע.
מה שכן אנחנו מבקשים להדגיש בעידן הפוסט מודרניסטי הנוכחי שאין נכון יש נכון למי
בהחלט ייתכן שהשיטה של אלישבע מושלמת למאלציק אדין ודווה. אולי אפילו למאלציק תרי אבל אולי לא בזמן משבר או אולי רק עם שילוב. אולי גם בלי ההתערבות של הצד השני
מאלציק תרי לא היה חי באושר ואושר
הדבר המעניין הוא ששתיהן כתבו שתי הערכות ושמרו אותם לענן
התחזית של מאיה היא שמאלציק תרי בגיל 18 יגור בצד השני ולא ילמד לבגרות אינטרנית ויהיה בבית ספר מיוחד , ואלישבע רשמה שמאלציק תרי יגור איתה וילמד בגיל 18 לבגרות אינטרנית. למעשה כרגע מאלציק תרי אכן לומד בבית ספר מיוחד גר עם אלישבע ולומד לבגרות אינטרנית אחרי שקפץ כיתה
וכרגע בגיל 16 הוא מסיים מחצית ראשונה של יא. מה יקרה בסוך רק אלוהימה יודעת. זה עדיין לא קרה
האם שתי הבנות אכן היו יכולות להצליח בזה? אולי כן ואולי לא אבל שתיהן צריכות לעשות את המאמצים בשביל לצאת מעורן והשאלה היא העם הן רוצות האהבה שלהן עדיין חזקה אבל אולי אהבה היא לא הפקטור הרלוונטי פה.
השאלה אולי היותר רלוונטית היא מה הן אוהבות או אם לדייק האם מה שאוהבות אחת בשנייה הוא למרות ההבדלים או בגלל. אם תשאלו אותן התשובה ברורה מאיה אוהבת את אלישבע למרות שהיא היפית.
ואלישבע אוהבת את מאיה למרות שהיא מקובעת.
אבל האם הן ? האם מאיה שאובחנה בפתיחות אפיסטמית גבוהה היא באמת מקובעת והאם אלישבע שבשנייה חותכת את המינון התרופתי היפית?
התשובה היא שכנראה התפיסות המוצהרות שלהן אחת על השנייה או שמוטעות או שהן מטעות.
כנראה מרמות את עצמן כמו כולם.