איילת שכבה על המדרכה, עיניה הזגוגיות נועצות מבט חסר הבעה אל השמיים המאדימים לקראת זריחה. מגלי הכאב ששטפו את מוחה נותרו רק אדוות אשר ליחכו את אחורי תודעתה בקצב פעימות הלב.
