חלק ראשון: פלסטיק אדם בוקר יום ראשון במשרד. דואר נכנס, דואר יוצא, קפה מהפקידה והטלפון מצלצל. אפילו קפה לא נותנים לשתות כאן, אני רוטן לעצמי ומרים את השפופרת, "שלום." "אדם?" נשמע קולה ואני מרגיש שהלב צונח ישר לתחתונים שאני לא לובש. "עידית?" "אתה מתפלא?"
