VDom(שולטת)
|
לפני 9 חודשים •
30 ביולי 2023
מלישס כתב/ה: לרדת לאישה זה לא אקט בידיסמי.
לפחות לדעתי. זה משהו שצריך לקרות במערכת יחסים. כמובן שאפשר להוסיף לזה שליטה , אבל בעקרון זה אקט שמבחינתי הוא חלק ממערכת יחסים ונילית. אם הגבר לא יורד לאישה זה בעיניי הזוי. היה לי גבר כזה בזוגיות ונילית .לפני כמה שנים טובות.. זה היה מתסכל אותי. אומנם לא נפרדנו בגלל זה, אבל זה לחלוטין היה אחת הסיבות. לא רואה סיבה למה האישה מענגת את הגבר והגבר לא מענג את האישה. לא מתחבר לי בראש. מעיד על אדם עם אגו ואפילו נרקיסיסט שלא רואה את הצד השני. בול. |
|
|
--Nir--
|
לפני 9 חודשים •
30 ביולי 2023
תמרעה המרטשת כתב/ה: אני אגיד משהו שיפתיע אבל נשים וגברים יכולים להחליט איזה אקטים מיניים מתאימים להם ואיזה לא.
שוקינג, אני יודעת. ההודעה הכי מובנת מאליה ובו זמנית הכי לא מובנת מאליה באתר הזה. |
|
|
צייתן ומושפל נשי(נשלט)
|
לפני 9 חודשים •
30 ביולי 2023
לרדת לאישה שאי נקיה עם רייח טוב זה הדבר אכי כייף ומושלם להרגיש את הכיף שלה ואת טעם הגמירה שלה
|
|
|
bondman(נשלט){FLR}
|
לפני 9 חודשים •
31 ביולי 2023
לגרדום!!!!!!!!
|
|
|
מאמיקטנה(שולטת)
|
לפני 9 חודשים •
31 ביולי 2023
כל הדיון הזה חסר טעם.
יש כאלו שמבחינתן ירידה זה הכל, ויש כאלו שבכלל לא אוהבות ואפילו מבקשות שלא. וכמו בכל דבר, יש לא מעט נקודות ביניים בין לבין. אם למישהי ירידה זה מספיק חשוב, אז היא בוודאי לא תתפשר על הנושא, ותחפש מישהו שלא מתייחס לזה כאילו זה "חובה". כל אחת בהתאם לאהבה והעדפה שלה לנושא. |
|
|
|
מטפורה
|
לפני 8 חודשים •
31 ביולי 2023
אני מציעה לך לחזור ולקרוא את תגובתך שוב בעין יותר ביקורתית כלפי הנחות המוצא שלך. יש שם חמלה מרובה לצד הגברי ומעט מאד לצד הנשי.
נטייה דומה, מכיוון אחר, אפשר לזהות בציטוט כאן למטה. אתה כותב על התנהגות מתירנית מבחינה מינית ומבחין בין גברים לנשים. זה מסגור מאד שכיח, שנשען על הנחות מוצא גבריות. אני רוצה להציע לך לבחון אחת מהן: אתה מציע שכמות היא אינדיקציה טובה להתנהלות מינית מוצלחת, או לא מוצלחת (כאמור, באופן שמבחין בין גברים לנשים). זה אולי ישמע לך מוזר, כי גברים נוטים להיות מוטי כמות ביחס להערכת מין, אבל אותי כאשה זה מרשים פחות. למעשה, זה לא מרשים בכלל. זה שגבר קיים יחסי מין פעמים רבות, כשלעצמו לא מעניין במיוחד. ולמרות זאת, גברים משתמשים בהצלחות המדידות בכמות משגלים בשביל ליצור איזשהו סולם דירוג של גבריות, ויש המון אמוציות שנקשרות בדירוג הזה. ולבי יוצא אל אלה שממוקמים נמוך באותו הדירוג, ולא כי 'אין להם סקס', אלא פשוט כי כאשר הם חושבים על הדברים בצורה הגברית הזו, הם גם לא ידעו איך לשפר את סיכוייהם - לא רק לסקס, אלא בעיקר לאושר. לעומת זאת, אותה אשה שישבה בפאב "ושוכבת עם מאה גברים" עשתה משהו הרבה יותר מרשים, שמשום מה אתה והמוני אחרים בוחרים להתעלם ממנו: היא בוררת. מבין המאתיים או האלפיים או שלושים האלף שנגשו היא בחרה את אותם המאה. ברירה. כל העולם מתקיים על ברירה, על היכולת שלי להבין (באמצעות היכרות שטחית בלבד ואינטואציה שהיא אשכרה גנטית וביולוגית), מי ראוי, מתאים, בריא ואמין. אפשר תמיד לעשות מניפולציות על נשים, לשקר להן או אפילו לנסות לקחת אותן בכוחנות, לפעמים זה יעבוד, אבל לכתחילה? הם לא היו נבחרים. משהו שם לא מספיק, כרגע. אנשים שמפעילים מנגנונים כאלה כנראה לא היו ראויים להיבחר (או לא מוכנים להיבחר בהווה, שהרי אנחנו בני אדם, יש פוטנציאל לשינוי, אנחנו לא סך מוטת כנפיים ומספר הנוצות בזנב). אותה אשה בוחרת מבין כל המוני הניגשים, ולכן לא אכפת לי אם יום אחד היא רוצה לבחור פרטנר מיני או חמישים, ויום למחרת היא מחפשת אב אחד לילד העתידי שלהם. הכמות לא חשובה לי, לרעה או לטובה. היא עדיין בוררת. ובאופן מודע או לא מודע, זה נעשה לטובת שימור התכונות הטובות והכחדת הרעות. כשאתה מעריך יותר את הגבר הנבחר מאשר את האשה הבוררת, אתה מבלבל בין אמצעי למטרה. אני גאה מאד ביכולת הזו, לזהות ולברור, בין אם יש לי אחד או ארבעה. במהלך שנותיי בכלוב, הברירה הקפדנית טרם הכשילה אותי. מפתח? מנעול? הבלים. מסך עשן. שום דבר לא מתקלקל באשה כשיש לה פרטנרים מיניים מרובים. לעומת זאת, כשאשה לא יודעת לבחור את הטובים והמתאימים לה, כשהיא מאבדת או לא רוכשת את האינטואיציה הזו והבטחון הזה, אז אני מתחילה לדאוג לה. [quote="BlueBear חייב להודות שאני לא מכיר את מטאפורת המנעול והמפתח. אבל כן, נשים ששוכבות עם הרבה גברים נקראות שרמוטות וגברים לא. אבל גברים ונשים הם לא אותו דבר ואנחנו לא נהיה אותו הדבר. נכון שכולנו בני אדם ואפשר וצריך להתייחס אחד לשני בצורה מכובדת. אבל אם תרצה ואם לא, אנחנו מחווטים שונה. אבל למה אנחנו מסתכלים על זה שונה? כי כדי שגבר ישכב עם 100 נשים צריך להיות בו משהו מיוחד. ובזמן שרוב הגברים בקושי מצליחים להיות עם 5 הוא מצליח להיות עם כל כך הרבה. אז הוא זוכה לתשומת לב כי אנשים רוצים להבין מה יש לו ומה הוא עושה. מצד שני כדי שאישה תהיה עם 100 גברים היא צריכה.....לשבת בבר? לא משנה מי זאת ואיך היא נראית וכמה היא שוקלת. אם היא תשב מספיק זמן והיא תרצה, היא תלך עם מישהו הביתה. [/quote] |
|
|
xx מסומנת xx
|
לפני 9 חודשים •
1 באוג׳ 2023
אדוני בהפגנתיות לא מלקק לי.
כאקט בדסמי של שליטה. כמו דברים אחרים. הוא לא יתן לי דברים שאני רוצה רק כי אני רוצה. וזה מבחינתו "לרדת", משהו שפוגע בהיררכיה. לא סתם קוראים לזה ככה. בהתחלה זה טימטם אותי. היום זה מצחיק. אבל הכי כיף זה כשהוא מעצבן אותי לאונן עלי יושבת לו על הפנים. חחחחח. יש מספיק מי שילקק לי. לא חייבת שזה יהיה הוא. |
|
|
| BlueBear |
לפני 9 חודשים •
1 באוג׳ 2023
מטפורה כתב/ה: אני מציעה לך לחזור ולקרוא את תגובתך שוב בעין יותר ביקורתית כלפי הנחות המוצא שלך. יש שם חמלה מרובה לצד הגברי ומעט מאד לצד הנשי.
נטייה דומה, מכיוון אחר, אפשר לזהות בציטוט כאן למטה. אתה כותב על התנהגות מתירנית מבחינה מינית ומבחין בין גברים לנשים. זה מסגור מאד שכיח, שנשען על הנחות מוצא גבריות. אני רוצה להציע לך לבחון אחת מהן: אתה מציע שכמות היא אינדיקציה טובה להתנהלות מינית מוצלחת, או לא מוצלחת (כאמור, באופן שמבחין בין גברים לנשים). זה אולי ישמע לך מוזר, כי גברים נוטים להיות מוטי כמות ביחס להערכת מין, אבל אותי כאשה זה מרשים פחות. למעשה, זה לא מרשים בכלל. זה שגבר קיים יחסי מין פעמים רבות, כשלעצמו לא מעניין במיוחד. ולמרות זאת, גברים משתמשים בהצלחות המדידות בכמות משגלים בשביל ליצור איזשהו סולם דירוג של גבריות, ויש המון אמוציות שנקשרות בדירוג הזה. ולבי יוצא אל אלה שממוקמים נמוך באותו הדירוג, ולא כי 'אין להם סקס', אלא פשוט כי כאשר הם חושבים על הדברים בצורה הגברית הזו, הם גם לא ידעו איך לשפר את סיכוייהם - לא רק לסקס, אלא בעיקר לאושר. לעומת זאת, אותה אשה שישבה בפאב "ושוכבת עם מאה גברים" עשתה משהו הרבה יותר מרשים, שמשום מה אתה והמוני אחרים בוחרים להתעלם ממנו: היא בוררת. מבין המאתיים או האלפיים או שלושים האלף שנגשו היא בחרה את אותם המאה. ברירה. כל העולם מתקיים על ברירה, על היכולת שלי להבין (באמצעות היכרות שטחית בלבד ואינטואציה שהיא אשכרה גנטית וביולוגית), מי ראוי, מתאים, בריא ואמין. אפשר תמיד לעשות מניפולציות על נשים, לשקר להן או אפילו לנסות לקחת אותן בכוחנות, לפעמים זה יעבוד, אבל לכתחילה? הם לא היו נבחרים. משהו שם לא מספיק, כרגע. אנשים שמפעילים מנגנונים כאלה כנראה לא היו ראויים להיבחר (או לא מוכנים להיבחר בהווה, שהרי אנחנו בני אדם, יש פוטנציאל לשינוי, אנחנו לא סך מוטת כנפיים ומספר הנוצות בזנב). אותה אשה בוחרת מבין כל המוני הניגשים, ולכן לא אכפת לי אם יום אחד היא רוצה לבחור פרטנר מיני או חמישים, ויום למחרת היא מחפשת אב אחד לילד העתידי שלהם. הכמות לא חשובה לי, לרעה או לטובה. היא עדיין בוררת. ובאופן מודע או לא מודע, זה נעשה לטובת שימור התכונות הטובות והכחדת הרעות. כשאתה מעריך יותר את הגבר הנבחר מאשר את האשה הבוררת, אתה מבלבל בין אמצעי למטרה. אני גאה מאד ביכולת הזו, לזהות ולברור, בין אם יש לי אחד או ארבעה. במהלך שנותיי בכלוב, הברירה הקפדנית טרם הכשילה אותי. מפתח? מנעול? הבלים. מסך עשן. שום דבר לא מתקלקל באשה כשיש לה פרטנרים מיניים מרובים. לעומת זאת, כשאשה לא יודעת לבחור את הטובים והמתאימים לה, כשהיא מאבדת או לא רוכשת את האינטואיציה הזו והבטחון הזה, אז אני מתחילה לדאוג לה. BlueBear כתב/ה: חייב להודות שאני לא מכיר את מטאפורת המנעול והמפתח. אבל כן, נשים ששוכבות עם הרבה גברים נקראות שרמוטות וגברים לא. אבל גברים ונשים הם לא אותו דבר ואנחנו לא נהיה אותו הדבר. נכון שכולנו בני אדם ואפשר וצריך להתייחס אחד לשני בצורה מכובדת. אבל אם תרצה ואם לא, אנחנו מחווטים שונה. אבל למה אנחנו מסתכלים על זה שונה? כי כדי שגבר ישכב עם 100 נשים צריך להיות בו משהו מיוחד. ובזמן שרוב הגברים בקושי מצליחים להיות עם 5 הוא מצליח להיות עם כל כך הרבה. אז הוא זוכה לתשומת לב כי אנשים רוצים להבין מה יש לו ומה הוא עושה. מצד שני כדי שאישה תהיה עם 100 גברים היא צריכה.....לשבת בבר? לא משנה מי זאת ואיך היא נראית וכמה היא שוקלת. אם היא תשב מספיק זמן והיא תרצה, היא תלך עם מישהו הביתה. אנחנו מדברים עלייך או על נשים? האם היכולת שלך לברור היא יכולת מולדת אצל כל אישה? ואם אישה הולכת לבחור פעמיים בשבוע מישהו אחר, אז מצטער. הרף שלה נמוך. למה? כי כמות הגברים שבאמת יתנו לה את היחס שהיא צריכה לקבל וכמות הגברים שבאמת ישקיעו בלהבין ולהכיר אותה היא נמוכה. ואם היא מוצאת מישהו פעמיים בשבוע או פעם בשבוע, הרף שלה לא גבוה. והיכולת של אותה אישה לברור לא רלוונטי כי היא חייבת להתפשר כדי למצוא פרטנר. בסופו של דבר, כדי שאישה תמצא סקס היא רק צריכה לצאת מהבית. אין מה להעריך ביכולת הזאת. אם היא בוחרת נכון את הפרטנרים או לא, זה עניין אחר לגמרי. לעומת זאת, גבר צריך להתאמץ בשביל להכיר. אין לו את הפריבילגיה לברור מבין האפשרויות. הוא צריך לכוון למי שנראה לו שיש לו סיכוי איתה ולאט לאט להוריד את הרף בתקווה שבסוף ימצא מישהי. אז כשמישהו מצליח להגיע למספר פרטנריות גבוה, הוא מעורר עניין(!) אצל נשים (שוב, בכללי, לא את) כי זה מסקרן להבין למה כל כך הרבה נשים אומרות לו כן ומעורר הערכה(!) אצל גברים כי הוא מצליח במקום שהם מתקשים ביחס אליו. זה לא אומר שאני חושב שזה בסדר שגבר יהיה עם 100 נשים. אני חושב שזה מגעיל. זה גם קצת מצחיק כי כשגדלתי גם נשים היו אומרות שזה מגעיל (לא אומר שזה לא מסקרן אותן). אבל היום העצמה נשית זה להיות הגברים שפעם התלוננו עליהם. אני לא הייתי כזה. אני לא אהיה כזה. סקס ריק משעמם אותי (בדסמי או ונילי) ואין לי עניין להגיע למספר פרטנרים גבוה. אבל זאת עדיין ראיית העולם שלי. ואם אני אכיר מישהו שמסוגל להגיע למספר פרטנריות גבוה, אני לא אסכים אם זה שהוא עושה את זה. אבל אדע להעריך את היכולות שלו. |
|
|
|
חלקה כאישה(אחר)
|
לפני 8 חודשים •
1 באוג׳ 2023
קשה לי להבין , איך להיות עם פרטנרית או פרטנר , ולא לרדת .....
נשגב מבינתי ! |
|
|