מנטרה(שולט)
|
לפני 20 שנים •
19 באוק׳ 2004
צורת ביטוי או כפייה ?
"הדום שלי הכריח אותי ל...."
ככול שאני מטייל כאן, אני רואה יותר ויותר פוסטים כאלו כאן ואני לא מבין אם אלו שכותבות אותם מתייחסות לזה כאל צורת ביטוי או ככפייה ? אם זה כצורת ביטוי אז זה נראה לי סבבאה אבל אם זה נעשה באמת מתוך כפייה אז נראה לי שמשהו דפוק קצת, לא ? אשמח לקבל תגובות מאדונים וסאביות כאחד. |
|
|
אליס(נשלטת){crazy_toas}
|
לפני 20 שנים •
19 באוק׳ 2004
לדעתי זאת כפיה.
כבר קרו מקרים דרך האינטרנט שדומים שדיברתי איתם ציוו עלי לכתוב להם מיני דברים ואני סרבתי, פשוט כי אני מאמינה שכתיבה לא אמורה לבוא לפי פקודה ובמקרה שכן, זה יצא מאולץ. נגד לחלוטין. |
|
|
שבירה(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
19 באוק׳ 2004
מנטרה - האם אתה מתכוון רק לכתיבה (הדום הכריח אותה לכתוב משהו מסויים), או לכל מקרה בו סאבית פותחת פוסט ב"הדום שלי הכריח אותי"?
בכל אופן, גם אם כיוונת את דבריך ספציפית לכתיבה, אני לא רואה את מקור התרעומת - האדון שלי מצווה עליי לכתוב דברים כל הזמן (לא "מכריח" אלא "מצווה"). לצוות על שפחה לכתוב משהו זה קטן ואפסי לעומת שאר הדברים שהוא מצווה עליי לעשות. |
|
|
מקבי(מתחלף)
|
לפני 20 שנים •
19 באוק׳ 2004
כמו שנאמר כבר, מדובר בציווי ולא בכפייה. נשאבת לעיתים הנאה מביצוע של מעשה שלא רוצים לעשותו... מין פרדוקס שכזה.
כך או כך, כל עוד לא מדובר באקט פלילי (איום, סחיטה, וכו') בכדי להשיג את השליטה ואת ביצוע המעשה, אני לא רואה שום בעיה עם זה. |
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 20 שנים •
19 באוק׳ 2004
נשמע כמו מחנה כפיה
או אולי נבחרו מילים לא נכונות
או שאינה שלמה עם מה שנאמר לה או שיש לה קיק שמגרה אותה לומר שמכריחים כופים עליה. אישית לא הייתי רוצה שסבית שלי תתבטא כך זה מעיד במידה לא קטנה על כך שאינה נהנת מהקטע. |
|
|
ענתית
|
לפני 20 שנים •
20 באוק׳ 2004
ככה זה אצלנו
זה מן סלאנג כזה של סאביות
מכריחים אותנו: לגלח את השער (מקו המצח ומטה) לסדר גבות לשים לק לעשות פן ללבוש חצאית בלי תחתונים ו... ו... ו... ממש כופים עלינו אנחנו? ממש לא רוצות מצדנו, להמרח על הספה בסלון, עם שיערות בכל מקום, שיער ליפה....ו.... נו הבנתם כבר לאן זה הולך... 
(זה היה הסימן שמראה שכל הנאמר היה בבדיחות הדעת  )
ועכשיו ברצינות... אני מאמינה שלכל קשר של שליטה יש שלבים שולט לא יכול לצפות ממישהי שהוא לא מכיר לאותה נכונות למלא כל ציווי יותר מזה, צריך להזהר מאוד משולט שמורה לסאבית לעשות דברים לפני שהיא מוכנה... וזה מחזיר אותי לפוסט השולט הרגיש. מי שרגיש, לא יצווה דברים שקשה לסאבית לבצע בשלמות ולא משנה לצורך העניין מה הסיבה לקושי. |
|
|
האביר(שולט)
|
לפני 20 שנים •
20 באוק׳ 2004
שום דבר אסור שייעשה בכפיה.
האם מישהוא כופה את הביטוי-כינוי---סאבית..או סאב..(המגיע מהלשון סאבמישן---התמסרות)?
האם מישהוא הופף מישהיא לשפחה חרופה שלא מרצונה? האם אותה סאבית או שפחה לא יכולות לסרב? האם ביצוע ההוראה-תהא אשר תהא--יכול להחשב ככפיה.? הקו הדק הזה, השזור כחוט השני במערכת בי די אס אמית--חייב להיות הוגן! לעולם תוכל הסאבית לטעון להגנתה--שהיא כנועה מראש--בפנמיותה--לכן--תמיד יש לה את אופציית הכפייה...האם זה נכון?(אני כבר לא מדבר על הוגן..) אין לי ברירה תזעק--אני כנועה, אינני יכולה לומר לא..לכן-אני מצייתת אבל נכפה עלי לציית! לא! לא לברוח מאחריות סאביות יקרות. תמיד קיימת האופציה לא להסכים. אופציה שסיכון בצידה--עזיבתו של הדום את המערכת. סכנו את עצמכן סאביות יקרות, ואל תטענו לכפייה, במקום בו אתן מבצעות הוראות למען הדום(במקרה הרע)או למענכן(במקרה השכיח). זהירות ואחריות --אלו הכללים בהם אנו משחקים פה. כללים אלה חלים ביתר שאת על הכנוע..אשר לעולם יכול לטעון כפייה. היו אחראים ומכבדים את המקום והתחום בו אנו עוסקים..נשלטים ונשלטות יקרים. הכניעה--מרצון. הכפייה--לא קיימת...אם בוצעה על ידי הכנוע בהסתייגות אחת-ואחת בלבד--היכולת של הנשלט לא לבצע..(היכולת הפיזית-לא המנטלית..משום שאסור שתישמע טענה לחוסר יכולת מנטלית שלא לבצע...טענה כזאת-אם תשמע ברבים--מאיינת--שוללת--כל אפשרות למערכת בי די אס אמית הגיונית ופורה לשני הצדדים) |
|
|
@buba@(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
20 באוק׳ 2004
הכל טוב ויפה וכולנו יודעים שדום צריך לכבד את הגבולות של הסאבית שלו וכו' וכו' וכו' ...
משום מה לאחרונה מתגבשת אצלי דעה (מבוססת על המקרים אמיתיים ) שלכמה דומים זאת רק תיאוריה ובמציאות לא קיים שום התייחסות לגבולות של הסאביות . והנה הדוגמאות : בחורה שהיא סאבית נכנסת למערכת יחסים עם דום . אותה סאבית לא מתחברת לסאשנים בפומבי מסיבות אישיות שפשוט קשה לה להחשף בפני זרים וכו' . אחרי זמן מה ,פתאום דום מחליט שהוא הולך לשבור לאותה סאבית את הגבול הזה ולא משנה מה .הדום מציב בפניה עובדה שאם היא לא תסכים אז הוא יאלץ לעזוב אותה מסיבות שהיא לא מספיק אוהבת אותו ומתמסרת לו . אותה סאבית עוברת גהינום כי החשיפה והבושה והפומביות זה פשוט לא מתאים לאישיותה כבת אדם .היא מבהירה זאת לדום שלה והוא משתמש בתירוץ עלוב "פריצת גבולות ". בסוף אותה סאבית נכנעת ומבצעת את ההוראות של הדום ולפעמים זה יכול להביא לחוויה ולפעמים לטראומה איומה. ועוד דוגמא ....סאבית מכירה דום ואותה סאבית נפשית לא מסוגלת להתמודד עם צירוף בחורות או חיפוש סאביות נוספות לדום שלה הן מהקנאה או הן מחוסר בטחון או הן בכלל כי מינית היא לא מתחברת לנשים . אחרי זמן מה הדום שלה מחליט לפרוץ את הגבול ולהכריח את הסאבית שלו לחפש לו סאבית נוספת ולהכנס איתן למיטה וכו' ..אותה הסאבית עוברת שוב גהינום והדום שלה בשלו .הוא החליט שככה הוא רוצה ושזה פריצת גבולות וכו' ...והסאבית בסופו של דבר נכנעת ועושה מה שלא רצתה .לפעמים זה מסתדר לטובה ולפעמים זאת יכולה להיות טראומה . ועוד מלא מלא דוגמאות כאלה שאם אני אתחיל לפרט אז אני לא אסיים עוד שנה . להגיד אמת אני מתקשה באמת להגדיר את זה כ"דום הכריח " אבל המניפולציות שהדומים משתמשים כגון "פריצת גבולות " גורמת לסאביות להכנע ולכתוב הדום הכריח אותי . מי צודק פה ? וואלה אני לא יודעת אבל אני יודעת דבר אחד שפריצת גבול מסויים צריך לבוא משני צדדים ומהחלטה המשותפת לחוות עוד ועוד דברים שבהתחלה נראו כקשים במיוחד , אבל כשזה בא מצד אחד לדעתי זאת בהחלט כפייה ועצוב שזה כך ... |
|
|
|
מקבי(מתחלף)
|
לפני 20 שנים •
20 באוק׳ 2004
כן, מניפולציות זה לא יפה... אבל אתם מדברים כאילו לסאבית אין מוח ואין לה רצונות. בסופו של דבר, היא לא חייבת לעשות כלום - סאביות, כניעה, בניגוד לקונוטציות, הוא אקט אקטיבי. אם סאבית לא רוצה לעשות משהו מסויים, והיא לא עומדת בפני אלימות (סחיטות ואיומים), אז זו בחירה שלה, ובהיותה אדם בוגר ובריא, אין לדעתי שום מקום לתקוף את הדום. לא כולם שולטים 'נעים', ויש כאלה שאוהבים לשבור, ויש סאביות שאוהבות להישבר.
|
|
|
פחדנית האושר(לא בעסק)
|
לפני 20 שנים •
20 באוק׳ 2004
אפקט החלוק הלבן
אני חושבת שכולנו יודעים שכל אחד עושה מה שהוא רוצה
ואי אפשר להכריח מישהו לעשות משהו שהוא לא רוצה לעשות בשביל זה יש את מילת הביטחון. אבל דברים אף פעם לא פשוטים כפי שהם בתיאוריה בתחילת הקשר שבין השולט לנישלט לפעמים מצווים לעשות דברים שהם קטנים והנישלט או נישלטת לא מסרבים כמו לכתוב בלוג ..... יש כאן כמה בלוגים שניכתבו ב"כפייה" ולא ברצון אני לא יודעת אם אותה סאבית באמת שמחה ורוצה לכתוב את הבלוג או שהיא סובלת אבל היא עושה את זה בשביל האדון שלה וככל שהקשר מתקדם או שיש דומים שתמיד רוצים הכל ועכשיו הם בודקים את הגבולות של הסאבית שלהם וכאן יש מצב רגיש שבו הסאבית לא רוצה לאכזב את האדון שלה או שהיא מפחדת שהוא יעזוב אותה או שהיא לבד לא יודעת כי יש דברים שהיא עוד לא עשתה אז היא לא בטוחה שזה רע בשבילה ולפעמים אין דרך חזרה או שהדרך חזרה כאילו נעלמת.... כי אם היא עושה סשן פומבי עם האדון שלה ... או אפילו מסכימה לסקס אנאלי ... אז בפעם השניה היא צריכה להגיד שעכשיו פתאום זה לא מתאים לה ? או יותר מזה סאבית שמסכימה לצרף מישהי ואח"כ האדון שלה רוצה להפוך את זה לבסיס קבוע ... מצד אחד היא לא רוצתה לסרב לו ולהסתכן בלאבד אותו ומצד שני היא כבר עשתה את זה .... אז היא מסכימה לעשות את זה שוב.... ובעצם נמצאת במצב שהיא לא באמת רוצה להיות שם. אבל יש גם את הצד של האדון שהוא בודק את הכוח שלו על הסאבית או מצב אחר שהוא בכלל לא מכיר את הסאבית שלו והוא יכול לדחוף אותה לעשות דברים שהיא לא באמת רוצה או לדחוף אותה מהר מידיי יחסים כאלה הם לא כל כך פשוטים ואולי יש כאן "אפקט החלוק הלבן" אבל בסיטואציה שונה ... כשהרופא שלכם אומר לכם לעשות משהו האם אתם מסרבים ? הסאבית בוטחת ומאמינה כי האדון שלה רוצה רק לטובתה והוא לא יפגע בה אז למה שהיא תסרב לו ... |
|
|