| deed |
לפני שנה •
1 בספט׳ 2023
Aya'ss כתב/ה: ההגדרה של משיכה/נטייה מינית היא לא ״הנאה מינית ממשהו״ אלא משיכה *למין* מסויים. אין שום קשר בין ההגדרות הלא קשורות האלה.
להגיד שבדסמ זה נטייה מינית זה כמו להגיד שניוש זה זהות מגדרית (אין קשר בין השתיים ניוש זה פטיש ואני בטוחה ש99 אחוז מהם לא יודעים מה זה דיספוריה) זה סתם לא מכבד ומזלזל בעיניי ההשוואות האלה אני יכולה להבין אם היית כותבת "זה סתם בורות" אבל חוסר כבוד וזלזול? די נו. די. חלאס עם האובר pc. לא כולם מכירים את ההגדרות שאת מכירה וזה בסדר ותקין ונורמאלי כי לא כולם מתעסקים במניות כל חייהם... כמו שלא כולם בסביבה שלי מכירים את ההגדרות של המיניות שלי ואני לא חושדת באף אחד שהוא מזלזל בי אישית אם הוא אומר משפט מפגר כמו "אה בדסם? אוהבת שמרביצים לך". בורות. נשמע שיש פה יותר מאחד/ת שחוטאים בזה. |
|
|
Bluecollar(שולטת)
|
לפני שנה •
2 בספט׳ 2023
ברור שזה מולד! זה מהגנטיקה הדפוקה שסבא הוריש לי.... אולי קצת מהגנים של סבתא
|
|
|
הקנדי
|
לפני שנה •
2 בספט׳ 2023
צריך להבדיל בין בדסמ כlife style לבין בדסמ כ'טיבול חיי המין'. לדעתי כמו שמדברים על להט"ביות כרצף שכל אחד עליו, כך יש רצף בדס"מי.
כתבתי על זה בבלוג שלי בעבר - היום אני יודע להגיד לעצמי שאני sub-sexual. כפי שיש הומוסקסואל, למשל, אני נמשך לשליטה (במקרה שלי יכול להיות גם כלפי נשים וגם גברים). לאחר טיפול רגשי שלא דיבר ספציפית על בדסמ הבנתי שהדבר הזה עובר כחוט השני בהמון מקרים וארועים מהעבר שלי, החל מילדותי. כלומר, אני חושב שבמקרה שלי זה מולד. האם יש מישהו שזה יכול להיות אצלו/ה נרכש? כמובן. אני מניח שאנשים אלו יהיו יותר קרובים לצד ה'טיבול יחסי המין' ברצף הבדסמי ופחות לצד ה-life style. כמו כן יש לזכור שככל שהבדסמ מקבל יותר חשיפה, במדיה או בפורנו, יותר אנשים נכנסים לרצף הזה, בין אם כגילוי עצמי ("עכשיו אני מבין המון דברים על עצמי!") או כרצון להתנסות. מה שכן, תופעה זו יוצרת את מה שאני מכנה "הפורנואיזציה של הבדסמ", כלומר התפיסה שבדסמ זה מה שרואים במדיה/פורנו או שבדסמ = סשן, ולא כסגנון חיים מתמשך. |
|
|
Aristotle(נשלט)
|
לפני שנה •
2 בספט׳ 2023
ArchAngel כתב/ה: קטלב כתב/ה: ArchAngel כתב/ה: אני חושבת שלהגיד "ככה נולדתי" זו סוג של עצלנות מנטאלית שמסירה את הצורך הפחות נעים ומרגש להתבונן פנימה.
גם אם קיים איזשהו בסיס גנטי שעורר בנו משיכה לבדס"מ כרעיון במקום להגיב אליו בדחייה, עדיין התסריט הספציפי שיש לנו בראש לגבי הבדס"מ האישי שלנו הוא לגמרי תוצאה של דברים שעברו עלינו בחיים, אינטרקציות ואלמנטים שונים שנחשפנו אליהם, גם לטוב וגם לרע. צורך? אין כזה צורך. אולי יש אנשים עם רצון. לגיטימי. טבל זה לא צורך ואף אחד לא חייב להסתכל פנימה, ולחפש חתול שחור בחדר חשוך. זה קשה למצוא חתול שחור בחדר חשוך. בפרט אם בכלל אין בחדך החשוך חתול שחור. אף אחד לא חייב לעשות שום דבר שאינו רוצה בו. אבל אנחנו לא נוצרנו בוואקום, לא התעוררנו בוקר אחד והפכנו לאנשים שאנחנו מכירים כיום, עם כל הדברים שאנחנו מחבבים כיום. אפילו משהו ממש שולי כמו המאכל האהוב עליך הוא לא משהו שנולדת איתו אלא רכשת אותו כשהתנסית עם הסביבה. ודברים משמעותיים בנו, שמרכיבים את הזהות שלנו, על אחת כמה וכמה. וזה שלא בהכרח "נולדת כזה", ולא היית שולט כבר כתינוק אלא רק בגיל 4 בגן אינטרקציה מסוימת גרמה לך לקשר אותה לחווית גירוי, לא מוריד מהלגטימיות לאורח חיים בדס"מי. הכל בנו הוא תוצאה של תהליכים, וגם נטיות מולדות בוודאות הושפעו במידה ניכרת כתוצאה מאינטרקציה עם הסביבה. בתוך כל אחד מאיתנו מתקיימים תהליכים שונים שהובילו אותנו עד הלום, ולהתעלם מהם לא יעלים אותם. זה עדיין ימשיך להפעיל אותנו כך או אחרת, בין אם נודה בזה או לא. לבחור להיות מודע לעצמך לפעמים כרוך באי נעימות מסוימת, ביציאה מאזור הנוחות שיותר מרגש או מנחם להאמין בו, אבל זה עוזר לקבל החלטות מודעות יותר. ובעניין הבדס"מ- מסייע להבין איך התנהל איתו בצורה שתטיב איתנו, במקום שהוא ינהל אותנו, ונמשיך לשחזר כל מיני דפוסים שלא בהכרח נעימים לנו, ונוכל רק לנחם את עצמנו עם "זה מולד, ככה זה". זה מרגיש שאתה כועס שאם יוצאים מנקודת הנחה שבדס"מ או נטייה מינית אחרת היא לא משהו "טהור" שנולדת איתו סימן שאין לזה לגטימציה, שזו פתולוגיה, "פשוט תבחר אחרת ותהיה כמו כולם". וזה לא. וגם אי אפשר באמת לשנות העדפה מינית שהשתרשה בנו כל כך עמוק, רק לחיות לצידה- ואם מקיימים אותה בצורה בריאה ומהנה, מה רע? לא טענתי שזו בהכרח טראומה. נהפוך הוא, שזה חלק מההסיטוריה האישית שלנו כאנשים אינדיבידואלים שיצרה בנו חוויה יחודית שאין שני לה. אישית עוד לא ראיתי שני בדס"מים אותו דבר. גם כשמדובר באותו הפטיש, ונניח שניהם אוהבים ספנקינג, כל אחד אוהב את זה בסגנון הספציפי שלו, בתסריט ועם פרטנר שהולם את האופי שלו ואת החוויות שצבר בחייו. זאת זכות להיות מודע לכך, לדפוסים שהתגבשו בנו, כדי לתעל אותם זה לטובתינו. בהחלט זוית הסתכלות מעניינת. נתת לי כמה נקודות למחשבה... |
|
|
| ילדונת לא קטנה |
לפני שנה •
2 בספט׳ 2023
מכיתה ד בערך כבר התחלתי לפנטז על שליטה. כמובן שניתן בכל צורה ודרך לא היה חלק מזה אבל יחסי כוחות. השפלה. וכניעה. זה משהו שכירה אותי מאד מאז שאני זוכרת את עצמי.
|
|
|
| Nawa |
לפני שנה •
2 בספט׳ 2023
וואו שלחת אותי.
אני גם חושב על זה לפעמים. הכי מביך אבל - אני זוכר את עצמי בסביבות גילאי 6-7-8 מנסה לקשור את עצמי לכיסא, אפילו אני זוכר כמה פעמים שביקשתי מחבר לעשות את זה. אני זוכר שהייתי מנסה לעשות גאג בול מכל מיני דברים, הייתי ילד! אני תוהה מה זה עשה לי. אני זוכר גירוי, לא יודע אם בהכרח מיני, כי מה זה מיני בגיל הזה.. אבל.. שמע. מעניין.. |
|
|
| VirginForever(נשלט) |
לפני שנה •
3 בספט׳ 2023
אני גם זוכר את עצמי בגיל נורא צעיר דוחף צעצועים לתחת ואז מריח אותם ומדמיין שמישהו מכריח אותי. לא יודע להגיד מה היה הטריגר לזה.
הייתה לי גם ידידה שכנה והיא הייתה עושה לידי קקי עם דלת פתוחה.. אולי בגלל זה. והיינו משחקים גם רופא וחולה ודוחפים מזרק צעצוע לטוסיק. אמא שלה לא אהבה את זה.. |
|
|