כלבונת סקרנית(נשלטת){תומר ההוא}
|
לפני 5 חודשים •
6 בנוב׳ 2023
אלו מחשבות שהיו לי עד לא מזמן ובעיקר כנערה... אבל כשמבינים (וזה מאוד מאוד מאוד עוזר שיש מישהו שאוהב אותך ועוזר לך להבין את זה) שהסטיות והגירויים שלך לא פוגעים באף אחד אחר והם לגמרי שלך להנות מהם, אז הביקורת העצמית הזו (ולפעמים אף הגועל העצמי) יורדים ועוברים...
ובקיצור להבין שהדברים שנעים לנו הם שלנו וזה בסדר להתגרות בראש מכל מה שבא לנו. וכמו שכתבו כאן להיות עם מישהו שיודע ומעודד ותומך זה פרייסלס לחיים ולנפש ולהנאה |
|
|
shirazbar(שולטת)
|
לפני 5 חודשים •
6 בנוב׳ 2023
חושבת שאתה פשוט צריך לקבל את עצמך ולהשלים עם העובדה שזה מה שעושה לך טוב וזה לא הופך אותך לפחות טוב מאחרים.
שנית, התחושה הזאת לא אמורה להיות בקשר טוב אמיתי ורגשי שהשולטת שלך יודעת גם "להרים" אותך אחרי זה ולהראות לך כמה שאתה מיוחד עבורה. הגדלתי ועשיתי להגמיר את הנשלט לפני סשן לראות שדווקא בלי חרמנות הוא באמת רוצה את זה, רוצה להיות תחתיי 
|
|
|
bondman(נשלט){FLR}
|
לפני 5 חודשים •
7 בנוב׳ 2023
Re: סוגיה בעניין הגירוי kishon כתב/ה: שאלת תם..
אולי זה רק אני, אולי רובם חווים זאת ולא מדברים על זה.. שואל בתקווה להבין מי החריג אני, או כולנו. אין ספק, כשאני בהליך גירוי כזה או אחר שיכול להמשך תקופות ארוכות וגם תקופות קצרות אני הנשלט האולטימטיבי.. נאמן, משקיען, מוכן לעשות הרבה עד רמת הקיצוניות.. אבל.. ברגע שמצאתי את עצמי עובר פורקן מיני, הכל אצלי מקבל משמעות שונה.. פתאום עולות בי המחשבות של ״איזה דפוק אני שאני עושה דבר כזה וכזה.. שאני ״לקקתי דבר כזה וכזה..״ פתאום במחשבות נהיות רציונליות יותר, נטולות החשקים העזים שהיו עד לפני רגע.. זה מסתכל.. לא, אני לא חי בפנטזיה בדסמית.. אני באמת נמשך לזה..ונכון, היום יום שלי לא מאפשר לי להיות להיות נשלט שכולם ידעו .. כי לא יצאתי מהארון ההרסני הזה . ולכן אני תוהה, מה דפוק אצלי? אני שונא את הפורקן, הפורקן הזה הוא מפוצץ לי את בועת הבדסמ שלי.. ומנגד פעולת הפורקן הינה טבעית לכל אחד ואחת .. מתסכל.. :/ שאלה מדהימה וחשובה ולא דפוק בך כלום. הכל בגלל הטבע ימח שמו. בגלל האבולוציה. אחרי שאתה גומר הגוף משחרר הורמונים מסוג X ומדכא מסוג Y. החלק הייצרי ילדי משחקי שבך נחלש או כבה והחלק הביקורתי הגיוני מתגבר. פשוט מחכים שזה יעבור. מהניסיון שלי הדרך הכי טובה לחזור למוד הנשלט מהר זה ישר לשרת אותה/אותו אחרי הגמירה. |
|
|
סווריןן
|
לפני 5 חודשים •
7 בנוב׳ 2023
קיבלת כאן תשובות טובות ומפורטות סביב קבלה עצמית. אוסיף שגם לפרטנרית יש תפקיד כאן, במיוחד בקשרים מזדמנים (כי בקשר ארוך טווח, ברור שחוזרים לרגיל בלי צורך בתיווך ממושך). After care, אינו מתמצה בחיבוק אוהב, ליטוף, או כוס תה -- כאילו שעברת לידה. אם בת הזוג שלך משכילה להתבדח, להקליל, ולהחזיר אותך למקום הלא מונמך שלך (במקום לראות זאת כמשימה שלך), בהחלט תתמודד טוב יותר עם יישוב הדיסוננס בין מה שעשית לפני דקה לבין מי שאתה.
|
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני 5 חודשים •
7 בנוב׳ 2023
kishon כתב/ה: .
ועכשיו נחזור למציאות המורכבת שלי, שלצערי הפחד הגדול ביותר שלי הוא ההתמודדות והיציאה מהארון הבדסמי.. מי שמכיר אותי, הסביבה בה גדלתי, הצבאית , החברתית, המשפחתית והמקצועית כאחד. לא אוכל להתמודד עם זה. זה גדול עלי . קל יותר להיות גאי.. קל יותר להיות שולט.. קשה הרבה יותר להיות גבר אלפא בחיים הרגילים ושבסביבה מכירה בך ככזה. ופתאום״ להתגלה״ כשונה,״ כסוטה״ איך שהחברה הרגילה והמשעממת בוחרת למתג אותנו. אתה ממש לא חייב לספר על חיי המין שלך למשפחה שלך או למקום העבודה שלך. בדיוק כמו שאתה לא חייב או בכלל אמור לספר להם על התנוחות האהובות עליך בסקס ונילי כדי לקיים אותו. היחידים שצריכים לדעת מה אתה אוהב זה הפרטנרים שלך למיטה, והם איתך באותה הסירה- והם לא בדיוק יכולים לשפוט אותך כשנהנים מדבר דומה. אני לא רוצה שזה ישתמע מקטין חלילה, אבל אתה לא מיוחד, או בעצם- אתה לא חריג. אני בטוחה שאתה מרגיש כל כך לבד עם זה, מאוד מוזר עם זה. אבל להרבה בדס"מיים יש תחושה דומה כאילו רק הם ומי שהם מכירים בכלוב ודומיו הם "סוטים"" בעוד כל היתר נורמטיביים, שקינקים הוא מהם והלאה. העניין הוא שכמעט לכל אחד יש איזה קינק כזה או אחר גם אם הוא לא מגדיר את עצמו בדס"מי. כל אחד אוהב את הסקס בצורה מסוימת שאם יצטרך להכריז עליה במקום העבודה שלו יתמלא במבוכה. כל עוד אתה לא בא מאיזו חברה אולרטא שמרנית (נניח חרדי), לאף אחד לא כזה אכפת. אנשים בוגרים, חילונים ממוצעים, לא באמת עושים חשבונות מי אתה אוהב במיטה כדי לכבד אותך במציאות. היום 50 גוונים פופולרי, בדס"מ עבר סוג של נורמליזציה בעולם הונילי והרבה מאמצים אלמנטים ממנו גם בלי לתת לעצמם כותרות. ואגב, להיות גיי לא יותר קל, כי זה לעומת בדס"מי זה כן בולט לציבור. נניח אם יש לך בן זוג או סתם רואים אותך בדייט עם גבר, ישר יודעים. בעוד אם רואים אותך עם אישה, לאף אחד אין מושג מה אתם עושים במיטה אם לא תיידע בכך. כשאתה בדס"מי לא רואים עליך חיצונים כלום, ויש לך ברכה בעניין. אגב, מבחינת החוויה של פחד משיפוטיות, להיות שולט גם לא קל יותר, אחרת היית רואה שמעטים השולטים כאן שדיסקרטיים. ככל שאנחנו לבד עם החוויה שלנו, כי אנחנו לא שלמים איתה או מתביישים בה, אנחנו מרגישים חריגים לגביה, וזה רק מעורר עוד בושה. אני פעם כתבתי בבלוג שלי על שלבי התפתחות הזהות הבדס"מית, על החרדות הנלוות לכל שלב, ותחושת החריגות- וגם איך מגיעים לתחושת השלמה. אני מרגישה שזה יכול לתת תשובות לשאלות שמעסיקות אותך: https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=72436&postid=788429 |
|
|
chaotic
|
לפני 5 חודשים •
7 בנוב׳ 2023
אני חושב שהחוויה הזו שלך נפוצה הרבה יותר ממה שאתה חושב.
המוח שלנו מתוכנן לחשוב אחרת כשאנחנו מגורים. ולא סתם אומרים כשהאיבר עומד, השכל נעלם (או בשפה קצת יותר בוטה...). גם לי באופן אישי יש מחשבות כאלו מידי פעם, במיוחד אחרי גמירה כשאני מתחיל לחשוב למה נמשכתי הפעם דווקא לקינק מסוים? אם זה בזמן עינוג עצמי, לפעמים גם המוח מושך לחפש דברים קינקיים שלפעמים נראים מוזרים ביותר. למדתי לקבל ולהבין שחלק מהדברים תלויים ברמת הגירוי באותו הרגע (איפוק של כמה ימים יכול לגרום לפורקן ללא צורך בגירוי חיצוני וניסיון לאונן מס' פעמים ידרוש גירויים קשים יותר). אם אני שם לב שאני צריך באותו הרגע גירוי מאוד מאוד גבוה, אני עוצר ומחכה ומשתדל לא להיגרר לחפש אותו. באופן כללי, אציין גם שהחלק החשוב ביותר הוא להרגיש נורמלי. בשבוע שעבר גיליתי כאן תגובה שבה חשף מישהו פנטזיה שהגשים (בהקשר לפרטי לבוש נשיים) שהזכירה לי מאוד את אחד הדברים הכי אישיים ופרטיים שעברתי. מסתבר שהחוויה המשוגעת שלי בעצם "הוגשמה" לא מעט, רבים חשבו עליה לפני ואולי אף הגשימו כחלק מקשר. ברגע ששמים את הכל במסגרת הנכונה ומבינים מאיפה הגיע הצורך הכל משתנה. |
|
|
Into(נשלטת)
|
לפני 5 חודשים •
7 בנוב׳ 2023
ברוך הבא לתהליך גירוי ופורקן גברי
באסה אבל זה מה יש אצלכם |
|
|
|
bondman(נשלט){FLR}
|
לפני 5 חודשים •
8 בנוב׳ 2023
ArchAngel
כתבה: ״כל אחד נדלק ממשהו שמביך אותו כך או אחרת״ -משפט ענק! 
|
|
|
|
bondman(נשלט){FLR}
|
לפני 5 חודשים •
14 בנוב׳ 2023
Into כתב/ה: ברוך הבא לתהליך גירוי ופורקן גברי
באסה אבל זה מה יש אצלכם האמת שלא ברור לי אם אצל שולטים זה גם ככה. |
|
|
Smart wolf
|
לפני 5 חודשים •
15 בנוב׳ 2023
קודם כל רוצה להגיד לפותח הדיון ולמגיבי הדיון
תודה! תודה על מענה אנושי לא מתנשא וקוטל שאני בטוח שעוזר לעוד הרבה אחרים. אני חייב לומר שגם אני חווה את מה שאתה חווה ואני מניח שהרבה חווים את אותן תחושות ומחפשים תשובות. הדעה שלי היא שאני חושב שזה מגיע מכמה רבדים הן החמצן (או מה שזה לא יהיה) שזורם למוח לאחר הגמירה ואובדן האנדרופינים (או מה שזה לא יהיה) במוח ופתאום הבנה של "איזה מוזר אני למה עשיתי את זה, למה זה כל כך גירה אותי, זה הכי לא אני ביום יום שלי, למה הפרטנרית שלי צריכה לראות אותי במצב כזה.." ועוד ועוד.. זה הרבד הפיזיולוגי. אבל אני רוצה אולי לשים את האצבע על עוד משהו שבעיניי לפחות יכול להיות קשור. מדובר על הפן הדתי אולי גם יש פה רבד של הנשמה שלנו, הריקנות הזאת שלאחר ביצוע של שפיכה שאסור על פי היהדות, ואולי חלקנו לא מאמינים אבל בסופו של יום אולי יש השפעה של הנשמה שלנו. אולי של תחושת האשמה בגמירה, שמגיעה מהנשמה שלנו שיודעת שזה לא היה מעשה טוב. למרות ששוב זה גם קורה למי שלא הכי מאמין. ומה שמחזק לדעתי את טענתי פה זה שכמה כאן הציעו את עניין הנעילה או הגירוי הממושך עד השפיכה, אבל בלעדיה, ככלי שיכול לעזור במניעה של תחושת האשמה הזאת. רוצה לצרף קישור פה אולי זה יתרום לנו https://www.ynet.co.il/judaism/discourse/article/h100lhf6ij ועוד ציטוטים מעניינים שקראתי באתר אחר https://www.etzion.org.il/he/philosophy/issues-jewish-thought/topical-issues-thought/guilt-and-shame "ניטשה טען כי לאחר שהחברה האנושית הגבילה את התוקפנות, אנשים הפנו את התוקפנות שלהם פנימה במקום החוצה. זהו המצפון, אשר בעזרתו האדם מכרסם בעצמו. פרויד, אבי הפסיכואנליזה, פיתח כיוון חשיבה דומה, וטען שהאשמה אינה נתון מולד של האישיות, אלא דחף חברתי שמטופח באדם, כדי לאפשר קיום חברה תקינה. ילד שגדל מפנים את האיסורים שהסביבה משדרת לו, ויוצר בתוך עצמו "אני עליון", שהוא המצפון, המייסר אותו על יצריו הרעים:[" |
|
|