LadyRiot(שולטת)
|
לפני 11 חודשים •
10 בדצמ׳ 2023
אני מאמינה בשיטת הבצל. היכרות מעמיקה עם הזמן וכל הזמן לומדת דברים חדשים על האדם שממולי. יש דברים שצריכים להיאמר בתחילת קשר (סטטוס משפחתי, גיל, העדפת סגנון מערכות יחסים, וכו') - אם מישהו או מישהו יסתירו כי הםן נשואיםות או במונוגמיה ו"שכחו" להגיד לי מבחינתי זה גבול. שקרים זה לא דבר שאני מבליגה עליו.
באופן כללי, שאר הדברים הם בשיח מתמשך ועל פי הקשר. נגיד מחלות מין, כשמתחיל השיח על הצד האינטימי הפיזי. לחשוף שיש לי הפרעת מצב רוח? אני די פתוחה לגבי זה, אז כשההקשר עולה וכדומה... מצב בריאותי, כשמרגישיםות נוח ובטוח לשתף. אני כרגע לא ממש יכולה לחשוב לחשוב על דיל ברייקרים (אולי עמדה אידיאולוגית/תפישת עולם, ברמה האישית). חשובה לי שקיפות, כנות ואמפתיה. השיח הראשוני לרוב מעיד על הרמות השונות של מי שממולי. לא מאמינה בלהציף. חושבת שלצד השני צריכה להיות תשומת הלב להגיב - גם המון נלמד על פי התגובה שלהם. |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 11 חודשים •
10 בדצמ׳ 2023
בעקרון כן, אבל בן זוגי מזה 14 שנה לא סיפר לי שהוא לקוי שמיעה עד הפגישה השלישית ולקח לו זמן גם לספר שזה מצב מדרד וגנטי. האם זה היה משפיעה על ההחלטה שלי להיות איתו? אני לא חושבת. אבל אולי טוב שהוא נתן לי להכיר אותו קודם.
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 11 חודשים •
10 בדצמ׳ 2023
אני לא מאמינה בגילויים נאותים בדייט ראשון ודווקא מעדיפה לתת מידע כשהוא נהיה רלוונטי ולא מראש. ואני בסדר עם אותו היחס כלפי. אני כן מצפה לרגישות מסויימת לגבי מתי מידע נהיה רלוונטי. לדוגמה, יבלות על הזין זה מידע שרלוונטי *לפני* שמציעים לי לגעת בו, אבל לא רלוונטי בתחילת פגישה ראשונה שעוד לא ברור לאן היא הולכת.
אבל זה בא בחבילה עם יושר וכנות. אני לא עושה "גילוי נאות" לאנשים אבל אני גם לא משקרת ולא מסתירה, ואם הנושא עולה אז אזרום עם הנושא ואגיד את האמת. כלומר, לא מכריזה בדרמתיות וגם לא מסתירה אקטיבית - פשוט מדברת בכנות ומה שיוצא יוצא. אם יש מידע שמאד חשוב לי אז אשאל בעצמי. שוב דוגמת היבלות על הזין - אם אני הולכת לשכב עם מישהו אז אשאל על איך הוא שומר על עצמו ממחלות מין ואיך הולך לו עם זה. אז הוא לא נדרש ליזום גילוי, אלא רק לענות את האמת. אני לא אוהבת גילויים נאותים כי זה גורם לנו להתמודד עם מידע חדש באופן מגושם. בדייט ראשון מאד קל לפסול על כל דבר, כי לא מכירים. אני רוצה להכיר את הבנאדם ואחרי זה להתמודד עם הצדדים הפחות נוחים שלו בתוך קונטקסט ואז להחליט אם אני מוכנה להכיל את זה. שוב, לא להסתיר. חלילה להסתיר. לא להשתדל בשביל זה. פשוט לא לבוא בהכרזה נטולת הקשר אלא לחכות שזה יעלה בשיחה או שתיווצר קרבה מסויימת. אני גם מבינה שיש דברים אישיים שלא אומרים לכל אחד וקשה פשוט להכריז עליהם בלי לראות שאני בכלל מישהי שרוצים להיחשף בפניה. (בחיי, היבלות על הזין הן דוגמה מושלמת. אני מצטערת שזה קרה לך אבל זה אשכרה מסתדר עם הכל). וגם... אני לא יודעת מה ייחשב "דיל ברייקר" לאדם אחר. אני לא יודעת איפה הרגישויות שלו ומה השקפת העולם שלו. אני לא יודעת אם יש דברים שבדייט ראשון הוא פוסל עליהם אבל בדייט שלישי לא. וזה לא תפקידי לנחש. ואולי עצם זה שאודיע יגרום לו לחשוב שאני זו שעושה מזה סיפור כאשר בשבילו זה לא סיפור. וגם להציג את עצמי מראש בתור פשרה, זה גם לא נעים, ולא נעים לי כשאנשים אחרים עושים את זה לעצמם. יש שני יוצאים מהכלל לכלל הזה. האחד הוא מידע ראשוני - גיל, מקום מגורים, עיסוק, סטטוס משפחתי - אלה דברים ניטרליים שנהוג לגלות בכל היכרות ראשונית, ולכן מי שלא מספר עליהם עד סוף הדייט הראשון נחשב כמסתיר בכוונה. והשני - אם יש משהו שעליו דחו אותי בעבר וכבר אין לי כח להיפגע שוב ומעדיפה לברר מראש שזה לא אישיו לפני שמתקרבת - זה בסדר. אבל זה מתוך הגנה עצמית ולא מתוך חובה מוסרית כלפי הצד השני. וגם אז עדיף בקז'ואליות מאשר בהכרזה דרמטית, כדי לא לעשות מזה יותר ממה שזה. אם משהו קריטי בשבילו - שהוא ישאל. אם משהו קריטי בשבילי - אני אשאל. קיצר נראה לי שבמקום לשבור את הראש אפשר פשוט להיות דוברי אמת ועם רצון כן להכיר אדם אחר לעומק, ואז רוב הדברים יוצאים מעצמם כשצריך. |
|
|
הגלימה החומה
|
לפני 11 חודשים •
10 בדצמ׳ 2023
יולי צודקת יולי Yuli כתב/ה: אני לא מאמינה בגילויים נאותים בדייט ראשון ודווקא מעדיפה לתת מידע כשהוא נהיה רלוונטי ולא מראש. ואני בסדר עם אותו היחס כלפי. אני כן מצפה לרגישות מסויימת לגבי מתי מידע נהיה רלוונטי. לדוגמה, יבלות על הזין זה מידע שרלוונטי *לפני* שמציעים לי לגעת בו, אבל לא רלוונטי בתחילת פגישה ראשונה שעוד לא ברור לאן היא הולכת.
אבל זה בא בחבילה עם יושר וכנות. אני לא עושה "גילוי נאות" לאנשים אבל אני גם לא משקרת ולא מסתירה, ואם הנושא עולה אז אזרום עם הנושא ואגיד את האמת. כלומר, לא מכריזה בדרמתיות וגם לא מסתירה אקטיבית - פשוט מדברת בכנות ומה שיוצא יוצא. אם יש מידע שמאד חשוב לי אז אשאל בעצמי. שוב דוגמת היבלות על הזין - אם אני הולכת לשכב עם מישהו אז אשאל על איך הוא שומר על עצמו ממחלות מין ואיך הולך לו עם זה. אז הוא לא נדרש ליזום גילוי, אלא רק לענות את האמת. אני לא אוהבת גילויים נאותים כי זה גורם לנו להתמודד עם מידע חדש באופן מגושם. בדייט ראשון מאד קל לפסול על כל דבר, כי לא מכירים. אני רוצה להכיר את הבנאדם ואחרי זה להתמודד עם הצדדים הפחות נוחים שלו בתוך קונטקסט ואז להחליט אם אני מוכנה להכיל את זה. שוב, לא להסתיר. חלילה להסתיר. לא להשתדל בשביל זה. פשוט לא לבוא בהכרזה נטולת הקשר אלא לחכות שזה יעלה בשיחה או שתיווצר קרבה מסויימת. אני גם מבינה שיש דברים אישיים שלא אומרים לכל אחד וקשה פשוט להכריז עליהם בלי לראות שאני בכלל מישהי שרוצים להיחשף בפניה. (בחיי, היבלות על הזין הן דוגמה מושלמת. אני מצטערת שזה קרה לך אבל זה אשכרה מסתדר עם הכל). וגם... אני לא יודעת מה ייחשב "דיל ברייקר" לאדם אחר. אני לא יודעת איפה הרגישויות שלו ומה השקפת העולם שלו. אני לא יודעת אם יש דברים שבדייט ראשון הוא פוסל עליהם אבל בדייט שלישי לא. וזה לא תפקידי לנחש. ואולי עצם זה שאודיע יגרום לו לחשוב שאני זו שעושה מזה סיפור כאשר בשבילו זה לא סיפור. וגם להציג את עצמי מראש בתור פשרה, זה גם לא נעים, ולא נעים לי כשאנשים אחרים עושים את זה לעצמם. יש שני יוצאים מהכלל לכלל הזה. האחד הוא מידע ראשוני - גיל, מקום מגורים, עיסוק, סטטוס משפחתי - אלה דברים ניטרליים שנהוג לגלות בכל היכרות ראשונית, ולכן מי שלא מספר עליהם עד סוף הדייט הראשון נחשב כמסתיר בכוונה. והשני - אם יש משהו שעליו דחו אותי בעבר וכבר אין לי כח להיפגע שוב ומעדיפה לברר מראש שזה לא אישיו לפני שמתקרבת - זה בסדר. אבל זה מתוך הגנה עצמית ולא מתוך חובה מוסרית כלפי הצד השני. וגם אז עדיף בקז'ואליות מאשר בהכרזה דרמטית, כדי לא לעשות מזה יותר ממה שזה. אם משהו קריטי בשבילו - שהוא ישאל. אם משהו קריטי בשבילי - אני אשאל. קיצר נראה לי שבמקום לשבור את הראש אפשר פשוט להיות דוברי אמת ועם רצון כן להכיר אדם אחר לעומק, ואז רוב הדברים יוצאים מעצמם כשצריך. הכי חשוב זה לשאול, ואז בדרך כלל מקבלים תשובה - שואלים מה שחשוב! לא לכל אחד חשובים אותם פרטים |
|
|
Bluecollar(שולטת)
|
לפני 11 חודשים •
10 בדצמ׳ 2023
דברים שלי קריטיים לפני פגישה: אם יש לו רכב כדי להגיע לאמצע המדבר, אם הוא מונוגמי, בן כמה הוא, באיזה סוג מגורים הוא, וילדים....
אם הוא נשוי, פוליאמורי, אל-הורי,שולט, עובד בלילות, גר עם ההורים, נטול רכב, מעוניין רק בסשנים , אין לו זמן, ומתכנן בקרוב לעזוב את הארץ אז הוא לא בשבילי וחבל אפילו להפגש. מעבר לזה שאר הפרטיים יבואו ככל שנעמיק. |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 11 חודשים •
10 בדצמ׳ 2023
אולי לשם אפשר להכניס את ההגנה העצמית - אם לי חשוב לדעת מראש שאין לו בעיה עם נשים כמוני - אז אני אשאל. לא בקטע של "זה הפריע לאחרים אז אולי גם לך" אלא בקטע אמיתי של לגלות לו על משהו שחשוב לי. אני שואלת אם יש לו בעיה עם כך וכך - כי *לי* חשוב לצאת עם אנשים שזה לא אישיו בשבילם. אני לא "מזהירה" אלא עוזרת להכיר אותי.
|
|
|
Menta(שולטת)
|
לפני 11 חודשים •
10 בדצמ׳ 2023
יולי Yuli כתב/ה: אני לא מאמינה בגילויים נאותים בדייט ראשון ודווקא מעדיפה לתת מידע כשהוא נהיה רלוונטי ולא מראש. ואני בסדר עם אותו היחס כלפי. אני כן מצפה לרגישות מסויימת לגבי מתי מידע נהיה רלוונטי. לדוגמה, יבלות על הזין זה מידע שרלוונטי *לפני* שמציעים לי לגעת בו, אבל לא רלוונטי בתחילת פגישה ראשונה שעוד לא ברור לאן היא הולכת.
אבל זה בא בחבילה עם יושר וכנות. אני לא עושה "גילוי נאות" לאנשים אבל אני גם לא משקרת ולא מסתירה, ואם הנושא עולה אז אזרום עם הנושא ואגיד את האמת. כלומר, לא מכריזה בדרמתיות וגם לא מסתירה אקטיבית - פשוט מדברת בכנות ומה שיוצא יוצא. אם יש מידע שמאד חשוב לי אז אשאל בעצמי. שוב דוגמת היבלות על הזין - אם אני הולכת לשכב עם מישהו אז אשאל על איך הוא שומר על עצמו ממחלות מין ואיך הולך לו עם זה. אז הוא לא נדרש ליזום גילוי, אלא רק לענות את האמת. אני לא אוהבת גילויים נאותים כי זה גורם לנו להתמודד עם מידע חדש באופן מגושם. בדייט ראשון מאד קל לפסול על כל דבר, כי לא מכירים. אני רוצה להכיר את הבנאדם ואחרי זה להתמודד עם הצדדים הפחות נוחים שלו בתוך קונטקסט ואז להחליט אם אני מוכנה להכיל את זה. שוב, לא להסתיר. חלילה להסתיר. לא להשתדל בשביל זה. פשוט לא לבוא בהכרזה נטולת הקשר אלא לחכות שזה יעלה בשיחה או שתיווצר קרבה מסויימת. אני גם מבינה שיש דברים אישיים שלא אומרים לכל אחד וקשה פשוט להכריז עליהם בלי לראות שאני בכלל מישהי שרוצים להיחשף בפניה. (בחיי, היבלות על הזין הן דוגמה מושלמת. אני מצטערת שזה קרה לך אבל זה אשכרה מסתדר עם הכל). וגם... אני לא יודעת מה ייחשב "דיל ברייקר" לאדם אחר. אני לא יודעת איפה הרגישויות שלו ומה השקפת העולם שלו. אני לא יודעת אם יש דברים שבדייט ראשון הוא פוסל עליהם אבל בדייט שלישי לא. וזה לא תפקידי לנחש. ואולי עצם זה שאודיע יגרום לו לחשוב שאני זו שעושה מזה סיפור כאשר בשבילו זה לא סיפור. וגם להציג את עצמי מראש בתור פשרה, זה גם לא נעים, ולא נעים לי כשאנשים אחרים עושים את זה לעצמם. יש שני יוצאים מהכלל לכלל הזה. האחד הוא מידע ראשוני - גיל, מקום מגורים, עיסוק, סטטוס משפחתי - אלה דברים ניטרליים שנהוג לגלות בכל היכרות ראשונית, ולכן מי שלא מספר עליהם עד סוף הדייט הראשון נחשב כמסתיר בכוונה. והשני - אם יש משהו שעליו דחו אותי בעבר וכבר אין לי כח להיפגע שוב ומעדיפה לברר מראש שזה לא אישיו לפני שמתקרבת - זה בסדר. אבל זה מתוך הגנה עצמית ולא מתוך חובה מוסרית כלפי הצד השני. וגם אז עדיף בקז'ואליות מאשר בהכרזה דרמטית, כדי לא לעשות מזה יותר ממה שזה. אם משהו קריטי בשבילו - שהוא ישאל. אם משהו קריטי בשבילי - אני אשאל. קיצר נראה לי שבמקום לשבור את הראש אפשר פשוט להיות דוברי אמת ועם רצון כן להכיר אדם אחר לעומק, ואז רוב הדברים יוצאים מעצמם כשצריך. מסכימה עם כל מילה, ובמיוחד עם שני היוצאים מן הכלל. |
|
|
|
Menta(שולטת)
|
לפני 11 חודשים •
10 בדצמ׳ 2023
Re: יולי צודקת הגלימה החומה כתב/ה: הכי חשוב זה לשאול, ואז בדרך כלל מקבלים תשובה - שואלים מה שחשוב! לא לכל אחד חשובים אותם פרטים אי אפשר לשאול הכל. זה בדיוק העניין. אני לא יכולה לחשוב על כל מצב אפשרי. שאלון שמכסה את כל האפשרויות כולל מאות שאלות, וגם אז יכול להיות משהו שלא נשאל. אתה תשאל מישהי אם יש לה צלוליט, כמה והיכן? כנראה שלא. אבל אם הצלוליט שלי מאד מפריע לי ואני חוששת שהוא מפגע אסתטי ברמת הדיל ברייקר, נראה לי הוגן לשתף בכך את הצד השני לפני שהוא יראה אותו. |
|
|
SatanKatan
|
לפני 11 חודשים •
10 בדצמ׳ 2023
יולי Yuli כתב/ה: אני לא מאמינה בגילויים נאותים בדייט ראשון ודווקא מעדיפה לתת מידע כשהוא נהיה רלוונטי ולא מראש. ואני בסדר עם אותו היחס כלפי. אני כן מצפה לרגישות מסויימת לגבי מתי מידע נהיה רלוונטי. לדוגמה, יבלות על הזין זה מידע שרלוונטי *לפני* שמציעים לי לגעת בו, אבל לא רלוונטי בתחילת פגישה ראשונה שעוד לא ברור לאן היא הולכת.
אבל זה בא בחבילה עם יושר וכנות. אני לא עושה "גילוי נאות" לאנשים אבל אני גם לא משקרת ולא מסתירה, ואם הנושא עולה אז אזרום עם הנושא ואגיד את האמת. כלומר, לא מכריזה בדרמתיות וגם לא מסתירה אקטיבית - פשוט מדברת בכנות ומה שיוצא יוצא. אם יש מידע שמאד חשוב לי אז אשאל בעצמי. שוב דוגמת היבלות על הזין - אם אני הולכת לשכב עם מישהו אז אשאל על איך הוא שומר על עצמו ממחלות מין ואיך הולך לו עם זה. אז הוא לא נדרש ליזום גילוי, אלא רק לענות את האמת. אני לא אוהבת גילויים נאותים כי זה גורם לנו להתמודד עם מידע חדש באופן מגושם. בדייט ראשון מאד קל לפסול על כל דבר, כי לא מכירים. אני רוצה להכיר את הבנאדם ואחרי זה להתמודד עם הצדדים הפחות נוחים שלו בתוך קונטקסט ואז להחליט אם אני מוכנה להכיל את זה. שוב, לא להסתיר. חלילה להסתיר. לא להשתדל בשביל זה. פשוט לא לבוא בהכרזה נטולת הקשר אלא לחכות שזה יעלה בשיחה או שתיווצר קרבה מסויימת. אני גם מבינה שיש דברים אישיים שלא אומרים לכל אחד וקשה פשוט להכריז עליהם בלי לראות שאני בכלל מישהי שרוצים להיחשף בפניה. (בחיי, היבלות על הזין הן דוגמה מושלמת. אני מצטערת שזה קרה לך אבל זה אשכרה מסתדר עם הכל). וגם... אני לא יודעת מה ייחשב "דיל ברייקר" לאדם אחר. אני לא יודעת איפה הרגישויות שלו ומה השקפת העולם שלו. אני לא יודעת אם יש דברים שבדייט ראשון הוא פוסל עליהם אבל בדייט שלישי לא. וזה לא תפקידי לנחש. ואולי עצם זה שאודיע יגרום לו לחשוב שאני זו שעושה מזה סיפור כאשר בשבילו זה לא סיפור. וגם להציג את עצמי מראש בתור פשרה, זה גם לא נעים, ולא נעים לי כשאנשים אחרים עושים את זה לעצמם. יש שני יוצאים מהכלל לכלל הזה. האחד הוא מידע ראשוני - גיל, מקום מגורים, עיסוק, סטטוס משפחתי - אלה דברים ניטרליים שנהוג לגלות בכל היכרות ראשונית, ולכן מי שלא מספר עליהם עד סוף הדייט הראשון נחשב כמסתיר בכוונה. והשני - אם יש משהו שעליו דחו אותי בעבר וכבר אין לי כח להיפגע שוב ומעדיפה לברר מראש שזה לא אישיו לפני שמתקרבת - זה בסדר. אבל זה מתוך הגנה עצמית ולא מתוך חובה מוסרית כלפי הצד השני. וגם אז עדיף בקז'ואליות מאשר בהכרזה דרמטית, כדי לא לעשות מזה יותר ממה שזה. אם משהו קריטי בשבילו - שהוא ישאל. אם משהו קריטי בשבילי - אני אשאל. קיצר נראה לי שבמקום לשבור את הראש אפשר פשוט להיות דוברי אמת ועם רצון כן להכיר אדם אחר לעומק, ואז רוב הדברים יוצאים מעצמם כשצריך. כל כך מדויק! אם יש רצון להכיר פשוט לדבר אמת. |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 11 חודשים •
10 בדצמ׳ 2023
Re: יולי צודקת Menta כתב/ה: הגלימה החומה כתב/ה: הכי חשוב זה לשאול, ואז בדרך כלל מקבלים תשובה - שואלים מה שחשוב! לא לכל אחד חשובים אותם פרטים אי אפשר לשאול הכל. זה בדיוק העניין. אני לא יכולה לחשוב על כל מצב אפשרי. שאלון שמכסה את כל האפשרויות כולל מאות שאלות, וגם אז יכול להיות משהו שלא נשאל. אתה תשאל מישהי אם יש לה צלוליט, כמה והיכן? כנראה שלא. אבל אם הצלוליט שלי מאד מפריע לי ואני חוששת שהוא מפגע אסתטי ברמת הדיל ברייקר, נראה לי הוגן לשתף בכך את הצד השני לפני שהוא יראה אותו. בדיוק - אם לך הצלוליט שלך מאד מפריע, ולך יש חשש מתגובה שלילית אז את מעדיפה לוודא מראש - אז זה שלך, וזה סבבה להציף את זה ולוודא שזה לא אישיו. אבל זה בשבילך, לא בשביל הצד השני. כי כמו שאמרת, את לא יכולה לנחש מה משמעותי בשבילו. כל אחד ידבר על מה שחשוב לו. כשמישהו אומר על עצמו "יש לי ככה וככה ואני מגלה לך מראש בתור גילוי נאות" אז מה שאני שומעת זה "זה הדבר שאני הכי חסר בטחון לגביו" או "זה דבר שאני חושב שאמור להיות חשוב לך". |
|
|