fatpanda(אחרת)
|
לפני 4 חודשים •
12 בדצמ׳ 2023
איך קיבלתם את עצמכם?
שלום
השאלה עצמה כתובה בסוף, אני תמיד מתחילה ממבוא ארוך, בעיה שלי שהכאיסה עד צעקות את כל הפרופסורים שלי. סליחה. שאלה לכולם שהגיעו לעולם הבדסם בגיל מבוגר כבר עם ניסיון במיניות אחרת ודמות עצמי אחרת ומזוודה קבדה מלאה בסטיגמות וקומפלקסים. וסוף סוף הרגשתם את הרגע הזה של אושר אמיתי כשהבנתם שפעם ראשונה מקבלים ונותנים בדיוק את מה שתמיד רציתם. אני בדיוק בשלב הזה. הגוף שלי מאושר, המיניות שלי חוגגת. ובראש שלי התלבטות ופרפור טוטאליות. אני כבר מחקתי את השם שלי מרשימת הילדות הטובות, אבל אני עדיין שומעת את הקולות האלה שמנסים להוכיח לי שלאישה בגיל שלי כבר לא מגיע ככה. שאני טיפשית וזה רק הורמונים ותגיבה ללחץ ו"תקחי כדורים מיד!", שאני זרקתי מהחיים שלי את האיש האחרון בעולם שהיה מסוגל לחיות עם אישה כמוך "ועכשיו בכלל תמותי לבד מה את עושה!"... (וכן זרקתי אותו מהחיים שלי אבל לפני שנכנסתי ליחסי שליטה אבל ממתי אמת היתה חשובה לקולות בראש). אז שאלה (סוף סוף): איך קיבלתם את עצמכם החדשים האמיתיים? איך התפרקתם מהישנים? מה עזר? כמה זמן זה לקח? אשמח לכל עצה, סיפור, מחשבה, תמיכה, בדיחה בנושא... תודה... |
|
|
StreetCat
|
לפני 4 חודשים •
12 בדצמ׳ 2023
לא יודעת אם אני נחשבת בגיל מבוגר מבחינתך, כן חזרתי לבדסמים אחרי כמעט עשור של הפסקה
וגילתי את הצד השולט שבי. הקושי שלי לא היה על זה שמגיע או לא מגיע לי, אלא על זה שאני נמשכת, רוצה ואוהבת להשפיל, להכאיב, נהנת מהכאב שאני גורמת היה לי מאוד קשה להכיל את הניגודיות הזו, ואת הפער בין מה שחינכו אותי כל החיים "אסור לפגוע או להשפיל אדם אחר, וכולנו שווים", לימדו אותי אנושיות, ופה יצא ממני צד סאדיסטי שנהנה מהכאב והסבל. ואיזה בנאדם ירצה להיות עם אחת שנהנת מהסבל שלו? (מסתבר שיותר מאחד/ת) כי כנראה שכל מי שהגיע לעולם הזה, יש בו משהו אחר, שונה. זה לא פסול, זה פשוט אחר. לא התפרקתי מהאני הישנה שלי, אלא עברתי שינוי, גילתי רבדים נוספים בנפש ובמשיכה המינית שלי. למדתי שיש דרכים לשמור על האנושית שלי דווקא מתוך המקום של הגבולות ששמו לי הצד הנשלט. מה עזר? לי עזרה המון הכתיבה, לכתוב על הדברים, לשאול, ללמוד, לדבר עם הצד שמולי ולנסות להבין את התחושות שלהם. להיות חלק מהקהילה ולהבין שאני לא לבד, זה שלא מדברים על נושא מסוים לא הופך אותו לשגוי או פסול בהכרח. נכנסתי לקבוצות פייסבוק עם דיונים בשלל גוונים, רבדים ודעות שונות על בדסמ, חלקן דעות שאי אפשר למצוא פה בכלוב וחלקן קיימות פה לעומק יותר. מצאתי בלוגים בכלוב שחשפו בפני נקודות מבט שונות, מגוונות, הבנות על הבדסמ אחרי שנים ובהתחלה שלו. ולאט לאט, להבין שזה בסדר. שבסופו של יום, אנחנו רק משחקים ונהנים מהכל. וכל עוד שומרים על האנושיות שלנו, על הבטיחות של כל הצדדים ועל הגבולות - מגלים הנאות נהדרות. חלקן הזויות, חלקן קיצוניות, חלקן נשמעות מהצד חריגות, אבל זה עושה לי טוב בראש, בלב, בגוף. אז עבורי - זה הדבר המתאים. במיוחד כשבשנים לפני כן, הייתי כבויה, נטולת האש הפנימית שלי, לא אני. ולמה שהגיל ישנה משהו? כן, קשה מאוד למצוא פרטנר/ית בדסמי/ת, אבל זה בכל גיל. אני העדפתי להיות לבד, בדסמית, ומאושרת עם מי שאני מאשר בזוגיות שבה אני כבויה, מרוקנת, ולא אני עצמי. |
|
|
cuckold אוהב שלך(נשלט)
|
לפני 4 חודשים •
12 בדצמ׳ 2023
כתבת מקסים🌹..מאוד מזדהה עם מילותיך לגבי הניגודיות.. StreetCat כתב/ה: לא יודעת אם אני נחשבת בגיל מבוגר מבחינתך, כן חזרתי לבדסמים אחרי כמעט עשור של הפסקה
וגילתי את הצד השולט שבי. הקושי שלי לא היה על זה שמגיע או לא מגיע לי, אלא על זה שאני נמשכת, רוצה ואוהבת להשפיל, להכאיב, נהנת מהכאב שאני גורמת היה לי מאוד קשה להכיל את הניגודיות הזו, ואת הפער בין מה שחינכו אותי כל החיים "אסור לפגוע או להשפיל אדם אחר, וכולנו שווים", לימדו אותי אנושיות, ופה יצא ממני צד סאדיסטי שנהנה מהכאב והסבל. ואיזה בנאדם ירצה להיות עם אחת שנהנת מהסבל שלו? (מסתבר שיותר מאחד/ת) כי כנראה שכל מי שהגיע לעולם הזה, יש בו משהו אחר, שונה. זה לא פסול, זה פשוט אחר. לא התפרקתי מהאני הישנה שלי, אלא עברתי שינוי, גילתי רבדים נוספים בנפש ובמשיכה המינית שלי. למדתי שיש דרכים לשמור על האנושית שלי דווקא מתוך המקום של הגבולות ששמו לי הצד הנשלט. מה עזר? לי עזרה המון הכתיבה, לכתוב על הדברים, לשאול, ללמוד, לדבר עם הצד שמולי ולנסות להבין את התחושות שלהם. להיות חלק מהקהילה ולהבין שאני לא לבד, זה שלא מדברים על נושא מסוים לא הופך אותו לשגוי או פסול בהכרח. נכנסתי לקבוצות פייסבוק עם דיונים בשלל גוונים, רבדים ודעות שונות על בדסמ, חלקן דעות שאי אפשר למצוא פה בכלוב וחלקן קיימות פה לעומק יותר. מצאתי בלוגים בכלוב שחשפו בפני נקודות מבט שונות, מגוונות, הבנות על הבדסמ אחרי שנים ובהתחלה שלו. ולאט לאט, להבין שזה בסדר. שבסופו של יום, אנחנו רק משחקים ונהנים מהכל. וכל עוד שומרים על האנושיות שלנו, על הבטיחות של כל הצדדים ועל הגבולות - מגלים הנאות נהדרות. חלקן הזויות, חלקן קיצוניות, חלקן נשמעות מהצד חריגות, אבל זה עושה לי טוב בראש, בלב, בגוף. אז עבורי - זה הדבר המתאים. במיוחד כשבשנים לפני כן, הייתי כבויה, נטולת האש הפנימית שלי, לא אני. ולמה שהגיל ישנה משהו? כן, קשה מאוד למצוא פרטנר/ית בדסמי/ת, אבל זה בכל גיל. אני העדפתי להיות לבד, בדסמית, ומאושרת עם מי שאני מאשר בזוגיות שבה אני כבויה, מרוקנת, ולא אני עצמי. |
|
|
|
fatpanda(אחרת)
|
לפני 4 חודשים •
12 בדצמ׳ 2023
המון תודה לך!!! StreetCat כתב/ה: לא יודעת אם אני נחשבת בגיל מבוגר מבחינתך, כן חזרתי לבדסמים אחרי כמעט עשור של הפסקה
וגילתי את הצד השולט שבי. הקושי שלי לא היה על זה שמגיע או לא מגיע לי, אלא על זה שאני נמשכת, רוצה ואוהבת להשפיל, להכאיב, נהנת מהכאב שאני גורמת היה לי מאוד קשה להכיל את הניגודיות הזו, ואת הפער בין מה שחינכו אותי כל החיים "אסור לפגוע או להשפיל אדם אחר, וכולנו שווים", לימדו אותי אנושיות, ופה יצא ממני צד סאדיסטי שנהנה מהכאב והסבל. ואיזה בנאדם ירצה להיות עם אחת שנהנת מהסבל שלו? (מסתבר שיותר מאחד/ת) כי כנראה שכל מי שהגיע לעולם הזה, יש בו משהו אחר, שונה. זה לא פסול, זה פשוט אחר. לא התפרקתי מהאני הישנה שלי, אלא עברתי שינוי, גילתי רבדים נוספים בנפש ובמשיכה המינית שלי. למדתי שיש דרכים לשמור על האנושית שלי דווקא מתוך המקום של הגבולות ששמו לי הצד הנשלט. מה עזר? לי עזרה המון הכתיבה, לכתוב על הדברים, לשאול, ללמוד, לדבר עם הצד שמולי ולנסות להבין את התחושות שלהם. להיות חלק מהקהילה ולהבין שאני לא לבד, זה שלא מדברים על נושא מסוים לא הופך אותו לשגוי או פסול בהכרח. נכנסתי לקבוצות פייסבוק עם דיונים בשלל גוונים, רבדים ודעות שונות על בדסמ, חלקן דעות שאי אפשר למצוא פה בכלוב וחלקן קיימות פה לעומק יותר. מצאתי בלוגים בכלוב שחשפו בפני נקודות מבט שונות, מגוונות, הבנות על הבדסמ אחרי שנים ובהתחלה שלו. ולאט לאט, להבין שזה בסדר. שבסופו של יום, אנחנו רק משחקים ונהנים מהכל. וכל עוד שומרים על האנושיות שלנו, על הבטיחות של כל הצדדים ועל הגבולות - מגלים הנאות נהדרות. חלקן הזויות, חלקן קיצוניות, חלקן נשמעות מהצד חריגות, אבל זה עושה לי טוב בראש, בלב, בגוף. אז עבורי - זה הדבר המתאים. במיוחד כשבשנים לפני כן, הייתי כבויה, נטולת האש הפנימית שלי, לא אני. ולמה שהגיל ישנה משהו? כן, קשה מאוד למצוא פרטנר/ית בדסמי/ת, אבל זה בכל גיל. אני העדפתי להיות לבד, בדסמית, ומאושרת עם מי שאני מאשר בזוגיות שבה אני כבויה, מרוקנת, ולא אני עצמי. |
|
|
bondman(נשלט){FLR}
|
לפני 4 חודשים •
13 בדצמ׳ 2023
בסופו של דבר איזו ברירה יש לנו?
אני החלטתי כבר בגל צעיר מאוד להנות ממה שאני מגלה על עצמי, לא לנסות להבין למה זה ולא להתבאס על עצמי. טוב נדפקתי על ידי הטבע, אז יילא בואו לפחות נהנה מזה. חחח יש יתרונות וחסרונות ל-bdsm משתדל להתרכז יותר ביתרונות ופחות בחסרונות. יש יתרונות וחסרונות בלהמשך גם לנשים וגם לגברים, משתדל להתרכז יותר ביתרונות ופחות בחסרונות. |
|
|
|
fatpanda(אחרת)
|
לפני 4 חודשים •
13 בדצמ׳ 2023
חיבוקים.
[quote="bondman"]בסופו של דבר איזו ברירה יש לנו?
הסיפור שלי אחר. אני עד הזמן האחרון בכלל לא ידעתי מה קרה לי ועד היום לא מבינה עד הסוף מה התוצאות ומי אני בסופו של דבר. ולא רק במיניות אלה גם באישיות שלי הכללית. אז הבדסם הוא רק חלק מהחקירה הכללית הזאת ומאוד קשה. תמיד היתי בנאדם גגוי, כתבתי המון בפייסבוק שלי, יש (היו?) לי המון הברים גם אוןליין וגם אופליין... ועכשיו אני כבר חודש לא נכנסת לפייס, לא מדברת עם אף אחד... מכירה את עצמי כל יום מחדש.... |
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני 4 חודשים •
13 בדצמ׳ 2023
לפני כמה שנים כתבתי בבלוג שלי שלדעתי זהות בדס"מית, וההשלמה איתה, מתגבשת בשלבים. בדומה לזהויות מיניות אחרות. לקחתי את המודל של קאס שנכתב על להט"בים, ונתתי לו גרסא שמותאמת לחוויה הבדס"מית שעוברת על רובנו.
במודל הזה בכל שלב יש קונפליקט רגשי מסוים שכשהוא נפתר מתקדמים הלאה עד להשלמה עם הזהות הזו, עד שבדס"מ לא הופך לכזה ביג דיל שונה וחריג אלא עוד משהו שאנחנו עושים ומהווה רק חלק ממי שאנחנו. משערת שיעניין אותך לקרוא: https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=72436&postid=788429 |
|
|
וולק(שולט)
|
לפני 4 חודשים •
13 בדצמ׳ 2023
אני אומר שברגע שתמצאי את האחד שתקבלי ממנו את הגשמת הפנטזיות שלך, תהליך הקבלה העצמית יהיה הרבה יותר מהיר.
כי ברגע שממשים הכל, רואים שזה לא כזה ביג דיל כל עוד יש עם מי לממש. כל שאר הדברים לא באמת משנים משהו. עדיף לחיות את החיים מאשר להדחיק ולשמור בבטן. |
|
|
ייעוץ בדסמי(שולטת)
|
לפני 4 חודשים •
13 בדצמ׳ 2023
צירוף של נסיבות.
הזמן הנכון הבשלות הנכונה והמקום הנכון אחרי הרבה שנים בפרת׳ מערב אוסטרליה נחתתי בתל אביב הישר לתוך המחאה החברתית וסצינת מסיבות פעילה בדאנג׳ן בספייס ועוד כמה, כשאני בשלהי שנות השלושים שלי, עם מספיק נסיון אך ללא קהילה ורעבה לאקשיין משובח. עברו כמה שנים מלאות ניסוי טעיה ותהיה בהן חשתי הכי מגניבה בעולם להיות אני, לשחק מכל וכל והבשלות הרגשית בה הגעתי אפשרה לי גמישות ודילוג נעים בין החוויות שנפתחו. כל השאר נפל למקומו אחר כך, מתוך הביטוי העצמי השמח שלי. תמיד קופצים קולות ברקע של אולי לא מגיע לי, אולי זה לא בסדר, אולי אאבד ולא אשוב. אני חושבת שאפילו רק בלבטא אותם יש ערך. במבחן התוצאה, המהלך שלך נשמע שמפיח בך חיים וזה נשמע בריא ונעים. קארל גוסטב יונג אמר את זה יפה: Let wellness be your guide בהצלחה לכולנו 🤩 |
|
|
Bent
|
לפני 4 חודשים •
13 בדצמ׳ 2023
קיבלתי את עצמי בגיל צעיר,
מחקתי את זה כי התיזמון והחיים, הידע היו נגד, וחזרתי למקום הנכון אחרי הגירושים, ובגיל 40. זה מסע, אבל זה בהחלט מקל להיות שלמים עם עצמכם, וגם אחרי הקבלה מתחתי את הגבולות שלי שוב ושב, לבד, כדי למצוא את המקום ההנכון. לומדים, משתנים, בתקווה משתפרים. בהצלחה |
|
|