| אליפסה(שולטת) |
לפני 10 חודשים •
9 בפבר׳ 2024
bondman כתב/ה: אליפסה כתב/ה: bondman כתב/ה: לדעתי,
שולטת לא צריכה להיות רעה. אבל היא צריכה להיות ״רעה״.  שולטת צריכה להיות אותנטית. לא לעשות בכאילו. לפעמים אנחנו יותר מורכבות מאשר רעות או טובות. זה לא סותר את מה שכתבתי. אנסה להרחיב. שולטת צריכה להיות מה שהיא. אני לדוגמא מאוד הייתי רוצה שולטת דומיננטית, קשוחה, מציבת דרישות, לא וותרנית ואותנטית. אבל אם היא רעה זה הופך את זה ללא שווה כלום. במקרה שהאותנטיות שלה זה להיות רעה, שתיהיה שולטת של מישהו אחר. לא הייתי רוצה להיות נשלט שלה. לעומת זאת אם היא תשחק אותה במהלך הדינמיקה קצת כ״רעה״, כשאני יודע שהיא למעשה טובה, זה היה מוסיף פילפל. אם אנחנו לא שבויים בשיח המצטדק, ופשוט מתבוננים פנימה כדי להבין מה מתחולל בנו, אז אני חושבת שאנחנו קצת יותר מאשר טובים או רעים, ולפחות מבחינתי בדס"מ נותן מקום למורכבות הזו. אלו דברים שקצת קשה לדייק בפורום, אז אני מניחה שדיברנו לא סותרים, אלא שיש הבדלי גוונים של אפור. (: בקשר ל"לשחק אותה", תראה את מה שכתבתי למעלה לסווריןן. |
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 10 חודשים •
9 בפבר׳ 2024
אליפסה כתב/ה: Bluecollar כתב/ה: זה מזכיר לי שיחה עם הגננת. היא אמרה "אבל יש דברים שחשובים לך ועליהם את מתעקשת עם הבת שלך". זה גרם לי לחשוב (זו לא ממש תגובה לבלוקולר). אני יכולה להיות קשוחה עם הבת שלי. אבל זה שונה מאוד מקשיחות בדס"מית. מול הנשלט שלי קורה משהו שלעולם לא יקרה מול הבת שלי או מול אנשים אחרים. יש התענגות. כאשר אני קשוחה, מענישה, או מצליפה אני מתענגת. אני לא יכולה לסכם את ההתנהגות שלי כשולטת ב"טובת הילד". העובדה שאני מתענגת על הכאב שלו, ועל ההשפלה שלו, מלמדת אותי שיש בי צד אפל. אני לא חושבת שזה בלבול סמנטי. ואני גם לא חוששת לקרוא לצד הזה בשם "רוע". אני מבינה את הצורך להזכיר לאחרים ולעצמנו ששליטה אינה פסיכופתיה. אבל דיון עומק במניעים שלנו ובתחושות שלנו צריך להניח בצד את שאלת הלגיטימיות שתמיד נדחפת. הטענה שהדיון הזה צריך להסתכם ב"לא" סוגרת כל אפשרות לדיון עומק. בסופו של דבר דיון עומק הוא זה שמצמיח אנשים, לא צדקנות. כאילו באמת, כל קישור בין שליטה לרוע מקורו בטעות סמנטית, ודומה לבלבול שבין בורקס לעמידת ידיים? אם רק נפנה אנשים למילון והם יבינו את המשמעות ה"נכונה" של מילים כל בעיותיהם יפתרו? אני חושבת שזה קצת יותר מורכב מזה. אם מישהי מרגישה ששליטה מחייבת אותה להיות רעה, זו תחושה שצריך לעבד. זו ממש לא תחושה אזוטרית. לא צריכים לערער עליה באמצעות מילון, או לבטל אותה ב"לא". מאוד אהבתי. בכלל, לא נעים לי להגיד, אבל אני חושבת שצריך להיות לפחות קצת מוסרטים בקשר לרצון ליהנות מהסבל וההשפלה של מישהו אחר. |
|
|
bondman(נשלט){FLR}
|
לפני 10 חודשים •
9 בפבר׳ 2024
פרלין כתב/ה: אליפסה כתב/ה: Bluecollar כתב/ה: זה מזכיר לי שיחה עם הגננת. היא אמרה "אבל יש דברים שחשובים לך ועליהם את מתעקשת עם הבת שלך". זה גרם לי לחשוב (זו לא ממש תגובה לבלוקולר). אני יכולה להיות קשוחה עם הבת שלי. אבל זה שונה מאוד מקשיחות בדס"מית. מול הנשלט שלי קורה משהו שלעולם לא יקרה מול הבת שלי או מול אנשים אחרים. יש התענגות. כאשר אני קשוחה, מענישה, או מצליפה אני מתענגת. אני לא יכולה לסכם את ההתנהגות שלי כשולטת ב"טובת הילד". העובדה שאני מתענגת על הכאב שלו, ועל ההשפלה שלו, מלמדת אותי שיש בי צד אפל. אני לא חושבת שזה בלבול סמנטי. ואני גם לא חוששת לקרוא לצד הזה בשם "רוע". אני מבינה את הצורך להזכיר לאחרים ולעצמנו ששליטה אינה פסיכופתיה. אבל דיון עומק במניעים שלנו ובתחושות שלנו צריך להניח בצד את שאלת הלגיטימיות שתמיד נדחפת. הטענה שהדיון הזה צריך להסתכם ב"לא" סוגרת כל אפשרות לדיון עומק. בסופו של דבר דיון עומק הוא זה שמצמיח אנשים, לא צדקנות. כאילו באמת, כל קישור בין שליטה לרוע מקורו בטעות סמנטית, ודומה לבלבול שבין בורקס לעמידת ידיים? אם רק נפנה אנשים למילון והם יבינו את המשמעות ה"נכונה" של מילים כל בעיותיהם יפתרו? אני חושבת שזה קצת יותר מורכב מזה. אם מישהי מרגישה ששליטה מחייבת אותה להיות רעה, זו תחושה שצריך לעבד. זו ממש לא תחושה אזוטרית. לא צריכים לערער עליה באמצעות מילון, או לבטל אותה ב"לא". מאוד אהבתי. בכלל, לא נעים לי להגיד, אבל אני חושבת שצריך להיות לפחות קצת מוסרטים בקשר לרצון ליהנות מהסבל וההשפלה של מישהו אחר. אני לא רוצה לחשוב שלרצות להנות מהסבל וההשפלה של האחר זה רע בהכרח. אלא אם זה שנהנה מהסבל הוא פסיכופט בעצם. חחח. אבל שולטת או שולט יכולים להנות מהסבל ולהיות אנשים טובים מאוד. ומבחינתי. הם חייבים להיות. |
|
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 10 חודשים •
9 בפבר׳ 2024
אני מסכימה עם אליפסה שאנחנו אנשים מורכבים. בכולנו יש את היכולת לראות אנשים אחרים כאובייקטים, כפונקציות. כולנו שם (אחרת לא היינו מסוגלים ליהנות מפורנו, למשל), אין בזה קמצוץ של רוע?
|
|
|
|
bondman(נשלט){FLR}
|
לפני 10 חודשים •
9 בפבר׳ 2024
פרלין כתב/ה: אני מסכימה עם אליפסה שאנחנו אנשים מורכבים. בכולנו יש את היכולת לראות אנשים אחרים כאובייקטים, כפונקציות. כולנו שם (אחרת לא היינו מסוגלים ליהנות מפורנו, למשל), אין בזה קמצוץ של רוע?
ברור שאנחנו מורכבים. ובנוסף הכל בסוף ספקטרומים. אבל כולנו יודעים בסוף לזהות בן אדם טוב ובן אדם רע. ומי שלא עלול להיפגע מאוד. אולי כל הדיון היה צריך להתחיל בהגדרה של מה זה רוע. אבל זה כבר נושא לאתר אחר.
|
|
|
מפית(אחר)
|
לפני 10 חודשים •
9 בפבר׳ 2024
אבל כששני הצדדים רוצים? פרלין כתב/ה: אליפסה כתב/ה: Bluecollar כתב/ה: זה מזכיר לי שיחה עם הגננת. היא אמרה "אבל יש דברים שחשובים לך ועליהם את מתעקשת עם הבת שלך". זה גרם לי לחשוב (זו לא ממש תגובה לבלוקולר). אני יכולה להיות קשוחה עם הבת שלי. אבל זה שונה מאוד מקשיחות בדס"מית. מול הנשלט שלי קורה משהו שלעולם לא יקרה מול הבת שלי או מול אנשים אחרים. יש התענגות. כאשר אני קשוחה, מענישה, או מצליפה אני מתענגת. אני לא יכולה לסכם את ההתנהגות שלי כשולטת ב"טובת הילד". העובדה שאני מתענגת על הכאב שלו, ועל ההשפלה שלו, מלמדת אותי שיש בי צד אפל. אני לא חושבת שזה בלבול סמנטי. ואני גם לא חוששת לקרוא לצד הזה בשם "רוע". אני מבינה את הצורך להזכיר לאחרים ולעצמנו ששליטה אינה פסיכופתיה. אבל דיון עומק במניעים שלנו ובתחושות שלנו צריך להניח בצד את שאלת הלגיטימיות שתמיד נדחפת. הטענה שהדיון הזה צריך להסתכם ב"לא" סוגרת כל אפשרות לדיון עומק. בסופו של דבר דיון עומק הוא זה שמצמיח אנשים, לא צדקנות. כאילו באמת, כל קישור בין שליטה לרוע מקורו בטעות סמנטית, ודומה לבלבול שבין בורקס לעמידת ידיים? אם רק נפנה אנשים למילון והם יבינו את המשמעות ה"נכונה" של מילים כל בעיותיהם יפתרו? אני חושבת שזה קצת יותר מורכב מזה. אם מישהי מרגישה ששליטה מחייבת אותה להיות רעה, זו תחושה שצריך לעבד. זו ממש לא תחושה אזוטרית. לא צריכים לערער עליה באמצעות מילון, או לבטל אותה ב"לא". מאוד אהבתי. בכלל, לא נעים לי להגיד, אבל אני חושבת שצריך להיות לפחות קצת מוסרטים בקשר לרצון ליהנות מהסבל וההשפלה של מישהו אחר. האם זה עדיין? |
|
|
|
מפית(אחר)
|
לפני 10 חודשים •
9 בפבר׳ 2024
אני חושב שיש לי דיוק מסויים לעניין.
הייתה לי בת זוג שהייתה אדם טוב ועד שהכרתי לה את העולם הזה היא לא חשבה עליו בכלל. משהכרתי לה - היא נהנתה. היא נשארה אדם טוב ונהנתה בעיקר מתחושת הכח שפתאום קיבלה. תחושת הכח הזאת הייתה קשורה בחוסר האונים שלי, במניעת פעולות מסויימות שלי ובאחרות שלה. היא נשארה אדם טוב שנהנה מדברים שונים עכשיו. מי שינסה לגרם לצד השני לעשות דברים שהוא לא נהנה מהם (כל צד שני) לא יצליח, זה לא אמיתי. זה הדיוק בעיניי ואני מקווה שהוא מובן. שני הצדדים צריכים לרצות ולאהוב את מה שהם רוצים, זה לא עניין של רוע אלא עניין של תפקידים, לא משחק תפקידים. פשוט תפקידים. מקווה שאני מובן |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 10 חודשים •
9 בפבר׳ 2024
פרלין כתב/ה: אליפסה כתב/ה: Bluecollar כתב/ה: זה מזכיר לי שיחה עם הגננת. היא אמרה "אבל יש דברים שחשובים לך ועליהם את מתעקשת עם הבת שלך". זה גרם לי לחשוב (זו לא ממש תגובה לבלוקולר). אני יכולה להיות קשוחה עם הבת שלי. אבל זה שונה מאוד מקשיחות בדס"מית. מול הנשלט שלי קורה משהו שלעולם לא יקרה מול הבת שלי או מול אנשים אחרים. יש התענגות. כאשר אני קשוחה, מענישה, או מצליפה אני מתענגת. אני לא יכולה לסכם את ההתנהגות שלי כשולטת ב"טובת הילד". העובדה שאני מתענגת על הכאב שלו, ועל ההשפלה שלו, מלמדת אותי שיש בי צד אפל. אני לא חושבת שזה בלבול סמנטי. ואני גם לא חוששת לקרוא לצד הזה בשם "רוע". אני מבינה את הצורך להזכיר לאחרים ולעצמנו ששליטה אינה פסיכופתיה. אבל דיון עומק במניעים שלנו ובתחושות שלנו צריך להניח בצד את שאלת הלגיטימיות שתמיד נדחפת. הטענה שהדיון הזה צריך להסתכם ב"לא" סוגרת כל אפשרות לדיון עומק. בסופו של דבר דיון עומק הוא זה שמצמיח אנשים, לא צדקנות. כאילו באמת, כל קישור בין שליטה לרוע מקורו בטעות סמנטית, ודומה לבלבול שבין בורקס לעמידת ידיים? אם רק נפנה אנשים למילון והם יבינו את המשמעות ה"נכונה" של מילים כל בעיותיהם יפתרו? אני חושבת שזה קצת יותר מורכב מזה. אם מישהי מרגישה ששליטה מחייבת אותה להיות רעה, זו תחושה שצריך לעבד. זו ממש לא תחושה אזוטרית. לא צריכים לערער עליה באמצעות מילון, או לבטל אותה ב"לא". מאוד אהבתי. בכלל, לא נעים לי להגיד, אבל אני חושבת שצריך להיות לפחות קצת מוסרטים בקשר לרצון ליהנות מהסבל וההשפלה של מישהו אחר. גם אני אהבתי. אבל יכולה גם להעיד על עצמי שאני לא נהנית מסבל והשפלה של מישהו אחר. אני לא מחפשת לגרום סבל בכלל. מתחת לכל מה שאני עושה כשולטת, מונחת ההנחה שאני עושה את זה למישהו שמעוניין בזה ומפיק מזה עונג. כמו שבתור נשלטת אני לא באה לסבול אלא לקבל איזו חוויה שמטיבה איתי. ואם אני לא חושבת שהשליטה שלי מטיבה, אז לא אעשה אותה. אם זה נראה שהנשלט שלי אשכרה סובל, בניגוד לחווה כאב שהוא משתוקק לו ומספק אותו, אז אעצור. אני לא אומרת שכולם צריכים להרגיש כמוני, ברור שיש הרבה דרכים להתחבר למקום השולט וכל אחד והקונפליקטים שלו, וגם לי לא חסרים. אני כן אומרת שזה לא מחייב. לא חייבים את הרשעות. יש מי שכן, וגם זה יכול להיות בסדר, אבל זה לגמרי אפשרי להיות שולטת גם בלי סדיזם. אפשר עם, אפשר בלי. מי שמרגישה שאין לה את הסדיזם - זה לא בהכרח אומר שהיא לא יכולה לשלוט. אולי היא גם לא רוצה לשלוט, גם זה בסדר, מותר לה, אבל הקישור הזה לא מחייב. יש עוד דרכים. |
|
|
| אליפסה(שולטת) |
לפני 10 חודשים •
10 בפבר׳ 2024
מפית כתב/ה: אני חושב שיש לי דיוק מסויים לעניין.
הייתה לי בת זוג שהייתה אדם טוב ועד שהכרתי לה את העולם הזה היא לא חשבה עליו בכלל. משהכרתי לה - היא נהנתה. היא נשארה אדם טוב ונהנתה בעיקר מתחושת הכח שפתאום קיבלה. תחושת הכח הזאת הייתה קשורה בחוסר האונים שלי, במניעת פעולות מסויימות שלי ובאחרות שלה. היא נשארה אדם טוב שנהנה מדברים שונים עכשיו. מי שינסה לגרם לצד השני לעשות דברים שהוא לא נהנה מהם (כל צד שני) לא יצליח, זה לא אמיתי. זה הדיוק בעיניי ואני מקווה שהוא מובן. שני הצדדים צריכים לרצות ולאהוב את מה שהם רוצים, זה לא עניין של רוע אלא עניין של תפקידים, לא משחק תפקידים. פשוט תפקידים. מקווה שאני מובן אני מניחה שכולנו אנשים טובים, ושאף אחד לא צריך להסביר את עצמו בעניין הזה. גם אני הכרתי את העולם הזה באמצעות בן-זוגי. תחושת הכוח היא לגמרי מה שעשה לי את זה ועורר בי חשק לעוד. אני חושבת שיש בנו הרבה דחפים ותשוקות שאנחנו פשוט חוסמים. אנחנו אפילו מפתחים מולם מנגנוני הדחקה, רתיעה ודחייה. פשוט קשה לחיות בעולם שלנו עם תשוקות מסויימות. אינטראקציה בדס"מית מאפשרת לנו לשחרר ולחוות חלק מאותן תשוקות בדרך לגיטימית. אבל זה יכול להיות קצת מבלבל. בחיים מלמדים אותנו לכבד אנשים ולרסן כוח (ומסיבות טובות). אם מתחילים להיות כוחניים כלפי מישהו, גם אם זה נכון וטוב לשניכם, זה מבלבל. אם לחזור לשאלה שפתחת איתה - ברור שהיא לא צריכה להיות רעה. אבל אם היא מרגישה שהשליטה פוגשת את הרוע, פשוט כדאי להכיר בהרגשה הזו ולעבד אותה (ונשמע שאתם עושים את זה). זו הדרך היחידה להתפתח, לדעתי. |
|
|
| אליפסה(שולטת) |
לפני 10 חודשים •
10 בפבר׳ 2024
יולי,
אני מסכימה איתך לחלוטין שיש הרבה דרכים לשליטה, ושרוע אינו תנאי לשליטה. כשולטת אני גם ממש לא מחפשת להיות רעה. אבל יש לי שאלה בשום שלב התפתחות שלך כשולטת לא הרגשת שאת אולי עושה משהו רע ואסור? הידיעה שהוא רוצה משהו ושזה נכון לו אוטומטית שחררה אותך מהרגשה שאת נוגעת במשהו רע ואסור? ויותר מזה לא תהית לפעמים אם משהו יכול להיות רע גם אם שניכם רוצים אותו? |
|
|