על פיגמליון וגליתיאה- שאלה כנה...

(נשימה עמוקה)

פיגמליון • 9 ביולי 2003

אני עדיין חצי זומבי. עדיין קשה לי לנשום וזה עדיין מעיק עלי כמו שמעולם לא העיק עלי דבר.
אני נוטה להסכים עם מה שכתבתם. כן, עם מה שכולכם כתבתם. גם מה שדומדומינה כתב וגם מה שפוחדת, שוקולית ואיימי.
אין לי מושג אם זה משנה, אבל מסכה אחת אני אוריד כאן, גם בגלל מה שפוחדת כתבה על "לזכות בקרדיט מצידה", כי אולי זה יהיה שונה.

אני אישה. הדמות שבראתי, מבלי להתכוון לרע, היא של גבר.

ואם זה משנה, אם זה שווה משהו- מעולם לא ליגלגתי או זילזלתי בקוראים שהגיבו להודעותיי. מעולם.
מעולם לא חלפה בי אפילו מחשבה אחת שאפילו דמתה ל"איך הם לא 'עולים' עלי?". מעולם.
תמיד קיבלתי באהבה ובתחושת זכות גדולה כל תגובה.
אני לא יודעת למה אני מרגישה צורך לומר את זה, כאילו להתגונן. זה כנראה אינסטינקט.

האם זה משנה? האם המעשה פחות נוראי?
אני לא יודעת. אני אבודה.

רגע אחד

רויטל • 9 ביולי 2003

הלכתי לאיבוד לשניה .. או שאני טיפשה או שמשהו כאן לא מסתדר לי..

"אני אישה. הדמות שבראתי, מבלי להתכוון לרע, היא של גבר."

" וכעת הוא יושב, מול מקלדת ומסך ומתחבט נורא...
פיגמליון אוהב את גליתיאה, את סיפוריו היפים ביותר כתב תחת שמה, אפילו את הסאב שלה הוא אוהב שכן ברא אותו בדמותו, שתל בו את מאפייניו, ילד אותו מאהבה. "


ויש עוד הרבה ציטוט שלך ... עכשיו את\ה אישה או גבר ????

לא הבנתי כלום...הלכתי לאיבוד..

אודה לך אם תבהיר\י את העניין ביותר בבהירות

סליחה

פיגמליון • 9 ביולי 2003

את לא טיפשה.
הפניה הראשונה לפורום היתה סוג של התגוננות, אולי מפחד שהנפשות הפועלות קוראות כאן ואולי יקשרו..אז שיחקתי עם המינים. כתבתי בלשון זכר (הדמות שבראתי היא כל-כך חלק ממני שאני אפילו לא צריכה לחשוב כל הזמן "תכתבי בלשון זכר", זה פשוט קורה. זאת אני).
את הדבר הבא שכתבתי אפשר לקרוא כך וכך. את האחרון ואת זה- רק כנקבה.
בעניין החלק הראשון- רק אחרי שהחלטתי לכתוב ולבקש עזרה זה הסתדר לי עם סיפור פיגמליון. אבל אני אישה.

מצטערת . שוב.

Re: סליחה

שוקולית​(שולטת) • 9 ביולי 2003

כאישה אל,אישה.
פתחי את הקלפים,אל תחביאי כי מי שנפגע ,מי שמרגיש רע זה יהיה אך ורק את.
חבל.

מאסטר יקיר​(שולט) • 10 ביולי 2003

אני חושב שאם פיגמליון - גליתיאה
אזרה אומץ והרהיבה עוז
לשתף אותנו, את חבריה, חברי הפורום,
בהתחבטויות הקשות שלה
וחשפה את עצמה אל האמת,
כולנו יכולים להושיט לה זרוע מחבקת,
לתמוך בה ולתת לה את ההזדמנות
להמשיך ולכתוב בשמה,
כי בעצם...
לא משנה באיזה ניק היא כתבה,
אם האופי של בעלי הניקים לא היה חתום בתוכה,
היא לא היתה יכולה להמציא אותם!
לכן, לא משנה הניק,
כי מה שנכתב, נכתב באופן כן, אמיתי וישר.

אני בטוח שהיא עברה עם עצמה
לא מעט ייסורים!
הכי חשוב, שהיא הגיעה למסקנה
שאיננה יכולה עוד "לרמות את עצמה"
ולכן, אין לי ספק שהיא ראויה
להערכת כולנו!