אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

מה שינה בכם ה 7.10?

olivia r​(נשלטת)
לפני שנה • 29 ביוני 2024
olivia r​(נשלטת) • 29 ביוני 2024
עד ה 7.10 מאוד הוטרדתי מהתחזקות הדת כאן והיה לי plan B לעזוב את הארץ אם זה יגיע למצב שזה יהפוך להיות טו מאצ' עבורי. מאז ה 7.10 יש לי 0 מחשבות על עזיבת הארץ, ו 0 עניין לטוס לחו"ל בקרוב אפילו לחופשה.
(אולי פשוט אין לי פנאי מנטלי להגיגים האלה. והרבה דברים נוספים השתנו בחיי באותה תקופה אז קשה לי לקשר את זה בהכרח למלחמה.)
ivy sweet​(נשלטת)
לפני שנה • 29 ביוני 2024
ivy sweet​(נשלטת) • 29 ביוני 2024
ויש עוד:
לנסוע עם נהג ערבי של גט זה תמיד להיות בהיכון, בחודשים הראשונים גם הייתי מבטלת נסיעות.
אח ערבי בחדר ניתוח שעוזר לי להוריד את החלוק כשאני עירומה מתחת זה סרטי אימה בראש ואפילו תחושות גועל.
ובכלל, בכל אינטראקציה איתם חולפת לה מחשבה בראש ״האם החיוך הזה אמיתי או שבפנים הוא מקלל אותי?״
מה שבטוח, אני הרבה פחות שמאלנית. אבל גם לא מוצאת שאני ימנית, הייתי שולחת את כולם לכלא מכל המפלגות, הדרגים והתפקידים
חינוך בדסמי​(שולטת)חשבון מאומת
לפני שנה • 29 ביוני 2024
חינוך בדסמי​(שולטת)חשבון מאומת • 29 ביוני 2024
הרגשתי את זה מגיע ממעמקים שנה++ קודם.
דרך הפרטי שלי הרגשתי שהקולקטיבי של מדינת ישראל הולך למקומות חשוכים וקשוחים מאד מלאי חורבן לפני שתתרומם מחדש אם בכלל.
מאז בניתי את ה-ישר-אל הפנימי שלי בתוכי ולא בארץ שופעת הנוסטלגיה שלי.
מה שצף חזק ב7 לאוקטובר ואי אפשר להתעלם ממנו עוד הוא הצללים הפנימיים שמאז כבר אי אפשר לא לראותם ועדיין נדמה שישראל כקולקטיב לא מוכנה לפגוש אותם.
שומר הכלוב​(נשלט)חשבון מאומת
שומר הכלוב​(נשלט)חשבון מאומת
לפני שנה • 29 ביוני 2024
שומר הכלוב​(נשלט)חשבון מאומת • 29 ביוני 2024
איבדתי ב9.10 שולטת שאהבתי והערצתי עד העצם. למדתי להעריך יותר את החיים ובעיקר לנצל יותר את הרגעים של אנשים שאני אוהב. של משפחה. של סבים וסבתות שלא נהיים יותר צעירים. למדתי שהחיים יכולים להיות שברירים ופשוט צריך לתפוס אותם ב2 ידיים.
המוות שלה ערער אותי ופתח לי המון דברים. נזקקתי לעזרה ויצאתי לתהליך פנימי שבסופו של דבר המיינד שלי יהיה יותר חזק ואני יודע שאני אבנה ואשגשג מהשבר והכאב הזה.
מפציע
לפני שנה • 29 ביוני 2024
מפציע • 29 ביוני 2024
השתנה הכל. כמעט
עצרתי את מסלול החיים שלי (סוף תואר שני!) לטובת מילואים לא נגמרים.
אני מוצא את עצמי מטביע את עצמי בעבודה לטובת המאמץ המלחמתי בשביל לברוח מהתמודדות עם האתגרים הנפשיים שיוצרת המלחמה הזו.
וזה עלה פה - אז גם אצלי
השיחות עם אלוהים שלי מכילות הרבה יותר כעס. ואולי קצת רחמים.
Wild Bear
לפני שנה • 29 ביוני 2024
Wild Bear • 29 ביוני 2024
מצב רוח, חשק, אדישות. יחד עם זאת, חידוד ההבנה שאם אין אני לי, מי לי?
Wellwelll
לפני שנה • 30 ביוני 2024
Wellwelll • 30 ביוני 2024
והרגשתי שהשנה היא שוב 1967

או לפחות כך צריך להיות

CastroP​(מזוכיסט)
לפני שנה • 30 ביוני 2024
CastroP​(מזוכיסט) • 30 ביוני 2024
olivia r כתב/ה:
עד ה 7.10 מאוד הוטרדתי מהתחזקות הדת כאן והיה לי plan B לעזוב את הארץ אם זה יגיע למצב שזה יהפוך להיות טו מאצ' עבורי. מאז ה 7.10 יש לי 0 מחשבות על עזיבת הארץ, ו 0 עניין לטוס לחו"ל בקרוב אפילו לחופשה.
(אולי פשוט אין לי פנאי מנטלי להגיגים האלה. והרבה דברים נוספים השתנו בחיי באותה תקופה אז קשה לי לקשר את זה בהכרח למלחמה.)


אצלי הפוך. עליתי על מטוס.
לא כ"כ השביעי לאוקטובר פר סה, כמו חוסר חוסר רצון לקחת חלק פעיל במלחמת אזרחים.
עוף החול Phoenixחשבון מאומת
עוף החול Phoenixחשבון מאומת
לפני שנה • 1 ביולי 2024
עוף החול Phoenixחשבון מאומת • 1 ביולי 2024
הפסקתי לרקוד, קשה לי לשמוח באמת כל עוד יש חטופים בעזה.
היה צריך לעצור הכל ולהתעסק רק בזה וזה לא אמור לקחת כל כך הרבה חודשים.
זה לא נתפס, לא מתנרמל.
אה, גם הפסקתי לקרוא להם דור חרא...