מאסטר יקיר(שולט)
|
לפני 20 שנים •
23 באוק׳ 2004
שבוע בביתו של האדון - סצינה שישית
סצינה שישית
יום שישי בבוקר. ארוחת בוקר מאוחרת. לפעמים שתי כוסות קפה. אדוני מוכן לצאת לסידוריו. בריכה, חברים וארוחת צהרים אצל ההורים. עם שובו של אדוני, היה עורך את "מסדר האדון" כשהחגורה בידו. אהבתי את המעמד הזה. אני זוחל על בירכיי ואדוני גורר אותי ברצועת העור הכרוכה לצווארי ואם היה צורך, היה מצליף בעבור כתם זה או בשל גרגר אבק מדומה. תה התפוחים הקר היה מחכה לו בצאתו מן המקלחת ואני המתנתי שרוע על השטיח שלי, לטפל ברגליו בטרם יעלה על משכבו למנוחת צהרים. רגל אחת עקדה את פי עד חצי כפה. השנייה מעכה את אברי ולחצה על אשכיי. לפעמים אחזו אצבעות רגליו את פטמותיי ומשכו אותן ולעתים היו רגליי מורמות ורגלו הייתה מזיינת את החור שלי. לאחר שניקיתי בלשוני את רגליו מכול חדירותיהן, המתנתי עד שיירדם, שמא יחשוק במשהו ולא אהיה למרגלותיו, ואז הייתי לוגם את הקפה שלי בסלון על הכורסה הנמוכה ומעשן סיגריה של מנוחה. עייפות מחרידה תקפה אותי. זחלתי בדומייה לחדר השינה ומשכתי את שמיכתי. נשכבתי על השטיח בסלון והתכרבלתי עטוף ומתקפל בשיפולי השמיכה. עיניי יצאו למסע של תרדימה. טפטוף השעווה החמה על בטני בשילוב המים הקרים, הקפיצו את גופי לכריעה על ארבעותיי. "לא ישנת מספיק, עבד?" "כן, אדוני, סליחה", התנצלתי. "קפה. ושיהיה חזק!" "מייד, אדוני", השבתי וזחלתי אל המטבח. מטון דיבורו הבנתי שאני לא מורשה להכין גם לעצמי והנחתי את המשקה שלו על השרפרף, אשר ניצב ליד כורסתו, וכרעתי כמשענת לנוחיות רגליו. את הסיגריה איפר על גבי ועל ישבני. הצריבה הנעימה גרמה לגופי להתכווץ מעונג, אך רגליו השריריות, אשר הצמידו את גופי לרצפה, מנעו ממני תזוזה. "אל תזוז, עבד!" ציווה. הוא הניח את כוס הקפה על גבי וצחק. "ככה יותר נוח", אמר ודפדף בעיתון. עשרים דקות רכנתי בדמות שולחן לשירותו של אדוני, עד שדרש ממני להדליק את המחשב. נכנסתי לצ'אט בניק שלו, 'אדון בעבד צייתן', וכאשר פתחתי את החדר 'שוק עבדים', לחשתי: "אדוני, החדר מוכן". הוא התיישב להנאתו על הכיסא המרופד ואני הבאתי לו את הסיגריות וקערית עמוסה באגוזי מלך קלופים. את המאפירה הנחתי בצד שולחן המחשב ואת כוס המשקה החזקתי בידי עד שהורה להניחו בצד המאפירה. אז, התפניתי לעינוגו. הוא שלט על עבד וירטואלי מבעד למסך. ככל שפירט העבד את סגולותיו לעיני אדוני, כך חדר הזין שלו עמוק יותר אל גרוני. לסירוגין, גם אשכיו התבייתו בתוך פי ואני ינקתי וליקקתי את מוקד הקדושה של אדוני בתאווה ובסגידה. החור של הזין שלו החל לטפטף אל פי אותות של תשוקה. העברתי את לשוני בליקוק מיוחם וגנחתי את הזכות שניתנה לי. "אתה מתענג יותר מידי, עבד, תפסיק למצוץ!", גער בי. משכתי את לשוני והשבתיה אל פי, והיא עדיין נגועה הייתה בטעם הטפטוף המעודן, אשר חלחל אל גרוני הצמא. "תושיט את היד, עבד, המאפירה רחוקה לי". האפר נגע בכף ידי. טוהר עילאי הציף בי תחושות, שאני רצוי. שאני שמיש וממלא את ייעודי. לפתע קם אדוני ממושבו. הרים את סנטרי, הביט בעיניי המאושרות באושרו, לפת את לחיי בעוצמה ושאל: "השולחן ערוך לכבוד אדונך, עבד?" "מייד, אדוני..." הסתובבתי על מנת לזחול למטבח, אך ידיו ננעצו בירכיי ובלמו את תנועתי. אברו התחכך בישבני. גירה את פי טבעתי, אשר ייחל לבעילה ספונטנית זו. גירה ואונן. התקרב אל החור שלי ונסוג. "חחחחחחחח... אתה מת שאני אזיין אותך, נכון עבד?" "כן, אדוני, גופי הוא רכושך". "לא בא לי, עבד. לך תערוך את השולחן מייד!" ציווה ובעט בישבני. "תודה, אדוני", אמרתי וגחנתי למטבח. נרות. יין. מפיות צבעוניות. ריח התבשילים מילא את האוויר בניחוחות פיקנטיים. צלצול פלאפון... אדוני ניגש למקלחת ואני המתנתי עם חלוק המגבת ליד הדלת. "תתקלח, עבד!" דרש בצאתו. בצאתי, היה אדוני לבוש למהדרין. כיאה לאדון. חיכיתי להוראותיו. רציתי לשאול... לדעת... לאן... אך שתקתי. החרשתי וכרעתי עורג למלותיו. "אני יוצא, עבד. תאכל", אמר וניגב את מגפיו בין רגליי. "כן, אדוני, תבלה, אדוני", אמרתי והמתנתי לצאתו. "על הרגליים, עבד!" עמדתי מולו ומבטי היה תלוי בתקרה. הוא הצמיד את גופי אליו והאריך בנשיקה לוהטת. "עבד...", החל לסנן מבין שפתיו. השתוקקתי להמשך. למוצא פיו. "אתה שלי, עבד!", אמר ויצא. אמירתו חדרה אל נשמתי. חשבתי, אולי זו דרכו לומר, שגם הוא אוהב. מעריך. כך רציתי להאמין. רחצתי שתי צלחות. אחת עמוקה ואחת שטוחה. רק על מנת להניחם על מתקן הכלים, כדי שאדוני יחשוב שאכלתי. מזגתי לי קפה חזק ומעכתי בדל סיגריה ועוד אחד ועוד ועוד בלי משים. אחר כך מיהרתי לצחצח את שיני. פיניתי את שולחן המחשב והשבתי את העיתון אל קיפוליו המקוריים. לפתע אחזה בי מחשבה, שאדוני קבע עם העבד שדיבר איתו בצ'ט. חשבתי שמייד תיפתח הדלת ועיניי סרקו את הסלון, לראות אם הכול מונח במקומו. 'לא. לא, הוא לא קבע איתו, הרי הוא התלבש...' הסרתי את המחשבה הזו ממוחי והתיישבתי על השטיח לכתוב בלבי מילות הערצה לאדוני. הנקישה בדלת הזניקה את מערומיי להתלבש. "מי שם?" "אדונך שלח אותי לקחת אותך אליו". פתחתי את הדלת. גבר בגיל העשרים המאוחרות ניצב על מפתן הפנטזיה, אותה ציירתי בדמיוני, כיצד מתגשמת היא בהגיעי אל אדוני. נסענו. כל הדרך הוא שתק. הוא גם לא השיב לשאלתי, מנין הוא מכיר את אדוני. שתק והגביר את סקרנותי. לפתע גם אני שתקתי. שתקתי גם כאשר נכנסנו לדירה בה ישבו אדוני ועוד גבר על כורסה רחבה והחליפו חיוכים ביניהם. האדון השני הורה לעבדו להתקלף מבגדיו. אדוני סימן לי בעיניו לנהוג כמוהו. התפשטתי. "מבוגר העבד שלך", אמר האדון השני. אדוני לא השיב לו. "טוב, נראה עד כמה משובח הוא", חייך. אדוני התקרב אלי. התכופף ולחש על אוזני: "אל תאכזב אותי, עבד". "בהחלט, אדוני", השבתי ברעד. "ואגב, אכלתי כאן. אתה מבשל טוב יותר", לחש בשקט וליטף את פדחתי המגולחת. רציתי להודות לו, אך הוא כבר ניגש אל העבד השני ובחן באצבעותיו את סף הכאב של פטמותיו. האדון השני ניגש אלי והתיישב על גבי. "מה יש לך להציע לי, עבד? האדון שלך שיבח אותך רבות. תפתיע אותי!" "כן, אדון", השבתי ובחנתי את החדר. מדרגות העץ, אשר הובילו לקומת הגלריה, העירו במוחי את ההזיה. זחלתי אליהן. במדרגה השלישית שלשלתי את גופי ובין הרביעית והחמישית התקפלו רגליי לאחור. ראשי נשמט כלפי מטה וידיי אחזו באחת המדרגות. האדון השני אחז בחבל קשירה. כרך אותו סביב רגליי המפושקות והידק אותן אל המדרגה. סביב ידיי מתח אזיקונים מפלסטיק, אשר כמעט עצרו את זרימת דמי. ישבני הבולט והחור הגלוי הוצלפו בשוט. גם אשכיי טעמו את עוצמת החבטות ואני הטסתי את נפשי אל ריחוף מרוחק ומדושן עונג. גם אדוני אחז בשוט ושניהם פעלו על ישבני לסירוגין. מי חזק יותר ומי מתחשב יותר. היריקה אל פי טבעתי ציננה במעט את צריבת ההצלפות. הדילדו שפתח את התחת שלי בבת אחת, הקפיא את זעקתי. צרחתי מבלי להשמיע קול. הזין שהחליף את הדילדו לא היה של אדוני. האדון השני חדר אל עומקי, אחז כמשענת במדרגה וזיין אותי עד טירוף. אדוני בא אל פי. בתנוחה זו, בה ראשי היה שמוט כלפי מטה, חשתי את מלוא הדרו וגודלו בתוך גרוני, עד שחשבתי, כי נקרעו מיתרי קולי. "אדיר!", אמר האדון השני לאחר שהשפריץ את שפיכתו על חזי ובטני. הוא ביקש רשות מאדוני, שאלמד את העבד שלו לחשוב איך לענג אותו. אדוני צחק. אני חייכתי בחיוך מחוק. חייכתי עד אשר חשתי את השעווה הנוטפת אל תוך החור שלי. "אני מחזיר לך את הבתולים", צחק אדוני. "תודה, אדוני", השבתי וניסיתי לדמיין מה הולך לקרות כעת. הוא ביקש משפך. העבד השני זחל במהירות והביא אחד. גדול. עם צינור עבה שחדר אל ישבני. אדוני השתין לתוכו. זרימת השתן גהרה אל תוכי בחמימות. בטיפות האחרונות הוא השקה את העבד השני. האדון השני, גם הוא מילא את המשפך בשתן שלו, אשר זרם אל ישבני. הוא הוציא את המשפך במשיכה חזקה. התאפקתי. סגרתי את פיתחי. לא נתתי ללחץ להשתחרר. עצרתי את נשימתי. אדוני הבחין במצוקתי וחתך את האזיקונים. את החבל מרגליי ניתק האדון השני והורשיתי להתפנות. בזחילתי חזרה לחדר, היה עסוק אדוני בהצלפות בעבד השני, אשר פניו המיוסרים הסגירו את כאביו. אדונו הורה לו לשכב על הגב והתיישב על פניו. עבדו ליקק את חורו בשעה שאדוני קשר את אשכיו ואת אברו ומידי פעם משך את החבל בחוזקה. רגליו הונפו באוויר. מפושקות. אדוני שיקע את עינוגו בתוכו. זיין אותו בפראות. אנס אותו. אני הרגשתי שאדוני מפצה אותי, על איך שזיין את חורי האדון השני. לפתע, ונדמה שמבלי להרהר בדבר, אדוני אחז בראשו של האדון השני והורידו אל הזין שלו. נבוך, אך כנוע, הרכין הוא את ראשו ומצץ לאדוני. "כן, נקה לי את הזין מהתחת של העבד שלך", אמר אדוני וגיחך בקול. הוא סימן לי להתקרב. אחז בראשי בלפיתה עזה וגמר לי בפה. אונו נשפך אל גרוני בקצב רצחני. ינקתי כול טיפה מיצרו. האדון השני צייר בזרעו על גופו של עבדו. הוא אסף את השפיך באצבעותיו וליקק בתאווה. אדוני שוחח עם האדון השני ואני כרעתי ליד דלת היציאה. הם השמיעו צחקוקי הנאה והבטיחו לשוב ולהיפגש. פתחתי לו את הדלת ופיניתי לו מקום ליציאה. כל הדרך הביתה הייתה דממה מאופקת. הוא רצה לומר משהו. אני רציתי לומר לו שאני סוגד לשליטתו. ליכולת שלו לשלוט באדון אחר. "חכה, עבד, זו רק ההתחלה...", אמר כשנכנסנו הביתה. חשתי גאווה באדוני. רציתי לזעוק שאני שמח להיות עבדו של אדון האדונים, אך הוא הניח רגליו לפניי. חלצתי את מגפיו. נישקתי את גרביו. הוא הורה לי לשטוף את גופי. אחר כך התקלח ונכנס למיטתו. "עבד, אני גאה בך!", פלט אל החשיכה ולא הוסיף. נרדם. לא יכולתי לראות את המבע. הייתי על השטיח שלי ועם אותם מילים, נדדתי מאושר אף אני אל מרחבי השינה. |
|
|
shoko(מתחלפת){Rainbow}
|
לפני 20 שנים •
23 באוק׳ 2004
תודה...ששחררת לנו עוד קצת חבל... 
שוקו |
|
|
SexyRed(שולטת){Woody}
|
לפני 20 שנים •
23 באוק׳ 2004
כולי מאושרת... מדהים
|
|
|
crazy_toast(שולט){אליס}
|
לפני 20 שנים •
23 באוק׳ 2004
אסקימו לימון אה-לה ניובוי!
החגיגה נמשכת! 
|
|
|
blue_slave(נשלט){מאסטר יקיר}
|
לפני 20 שנים •
29 באוק׳ 2004
אדוני, האין בכל אלה סשן מנטלי?
אדון כעבד...... |
|
|
Dark Artist(שולט)
|
לפני 20 שנים •
2 בנוב׳ 2004
מאבק כוחות מעניין
סשן של שני אדונים עם שני עבדים.בהחלט סשן משובח לפי התיאור.
|
|
|