| devotee(נשלט) |
לפני שנה •
4 ביולי 2024
לפני שנה •
4 ביולי 2024
devotee(נשלט) • 4 ביולי 2024
החזות השונה של שני הצדדים מסתירה דמיון פנימי מובהק - זו התובנה שהגעתי אליה
|
|
|
|
|
לפני שנה •
4 ביולי 2024
לפני שנה •
4 ביולי 2024
גייגרן{hrgiger} • 4 ביולי 2024
לעולם לא עוד יכול לקרות.
|
|
|
|
|
לפני שנה •
4 ביולי 2024
לפני שנה •
4 ביולי 2024
teacher(שולט) • 4 ביולי 2024
ה-7.10 עשה אותי רגיש יותר, ואופטימי הרבה פחות.
כפות הרגליים התייבשו ונסדקו, הוספתי איזה 17 קילו הרשתית וקולטני הריח נחרכו מהמראות הקשים, גם הריאות. פעם ראשונה בחיים שלא יכולתי לנשום עד שצריך רופא. יש ימים שאני מרגיש כמו תרכיז מרוסק של עצמי, יש ימים שלא. כל הציוד שחילקתי לחברים לפני המלחמה, השגתי חדש. לא רציתי, אבל חזרתי לאמן ולהתאמן. שוב סכין בכיס, באפוד, בתיק. בכל התיקים. שוב הקפצות, שוב הדריכות המזויינת הזו שהתאמצתי כל כך להשאיר באינתיפדה השניה. הייתי בטוח שזה מאחורי. אולי לא בטוח - זחוח. בתוך כל הבלאגן, אני חושב שבנאדם מוצא את עצמו, בלי הגינונים שאולי סיגל לעצמו, עצמי הפשוט, האמיתי, עם פלורסנט שמאיר את כל החסרונות. גיליתי שאיבדתי את הרצון הבסיסי לישון. אז פעם בכמה זמן אני פשוט קורס לשינה נטולת חלומות, נרדם בכל דיון או תדריך, או ער בלי הפסקה. שמתי שעון מעורר שיזכיר לי ללכת לישון. זה עוזר. כשאשתחרר, זה יהיה אחרי 301 ימי מילואים. ועוד לא ממש החלטתי אם אני מצפה לזה או חושש מזה. |
|
|
| ezuf |
לפני שנה •
6 ביולי 2024
לפני שנה •
6 ביולי 2024
ezuf • 6 ביולי 2024
► אנום123 כתב/ה: חיזק אצלי את הרצון להישאר בארץ ולהילחם עליה. כולם בעולם מתעבים אותנו, הטבח רק הוציא את זה החוצה אחרי שנים של רוגע מסוים כולם מתעבים אותנו כי : מקנאים,מתים מקנאה,מה שעשינו בכמה עשרות שנים מקום המדינה כנראה לא קרה מעולם לאף מדינה מפנימים (אירופה\ארה"ב) שזה קרוב מתמיד גם אצלם,אי אפשר להיות "מכיל\יפה נפש" לעד,הם פשוט עיוורים וחושבים שזה לא יקרה אצלם,היו רגילים עד עכשיו "אה,טרור? פלסטין? זה שם שם בישראל...שיתמודדו לבד" |
|
|
|
|
לפני שנה •
6 ביולי 2024
לפני שנה •
6 ביולי 2024
Salkinlasse(נשלטת) • 6 ביולי 2024
תחושת הבדידות התעצמה.
אני לא קוראת/צורכת חדשות. נהיה אכפת לי מי נתן לנו דוז פואה באורוויזיון (אף אחד). יותר מבשנים עברו. רילוקיישן נראה כמו חלום שמתרחק ממני. אני אמות על האדמה החרוכה הזאת, ולא מבחירה, אלא כי פשוט אין לי מקום אחר בעולם. לא שפה זה בית. אבל זה מוכר. |
|
|
| קטצ'יק |
לפני שנה •
6 ביולי 2024
לפני שנה •
6 ביולי 2024
קטצ'יק • 6 ביולי 2024
הייתי בנובה.
כל החיים שלי התהפכו מקצה לקצה. אני מוקיר תודה שיצאתי בחיים כל יום ובאותה מידה יש קושי שרק מתגבר. יש בי הרבה לחץ שמצטבר לאט לאט אבל בעקביות .. לכן חזרתי לאתר בתקווה למצוא איזשהו קשר שאוכל להתמסר אליו וגם לקבל בו מה שאני חושב שאני צריך עכשיו - לבכות. לא הצלחתי לבכות מאז אותו יום. ואני יותר מתמיד עכשיו מרגיש שאני צריך מישהי שתגרום לי לבכות ותוכל לחבק אותי אחרי זה .. מאמין שהכל קורה כמו שהוא צריך לקרות ואם זה מה שאני צריך אמצא את זה . קשה לי כלכך אבל אני סבלני ומאמין שמה שאני צריך, מה שזה לא יהיה, יגיע אליי. סה"כ ירידה לצורך עלייה.. ואני מחכה לעליה הזו בקוצר רוח. |
|
|
|
|
לפני שנה •
6 ביולי 2024
לפני שנה •
6 ביולי 2024
כלבה כנענית • 6 ביולי 2024
מצאתי פחד שלא היה בי קודם
פעם ראשונה שנכנסתי לחרדה ולהלם הבנתי שכל פעם שאני אומרת שבא לי למות זה לא באמת |
|
|
| infamous |
לפני שנה •
6 ביולי 2024
לפני שנה •
6 ביולי 2024
infamous • 6 ביולי 2024
► devotee כתב/ה: החזות השונה של שני הצדדים מסתירה דמיון פנימי מובהק - זו התובנה שהגעתי אליה תוכל להסביר ? לפרט ? |
|
|

