סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

איך תקבלו את זה אם תגלו שהבן/בת שלכם בדס''מי/ת?

mister n​(שולט)
לפני 3 חודשים • 15 באוג׳ 2024
mister n​(שולט) • 15 באוג׳ 2024
טוטאלוס כתב/ה:
אקח אותו לארון הצעצועים שלי.
ואגיד לו...
"יום אחד סימבה, כל זה יהיה שלך"

ניצחת
bondman​(נשלט){FLR}
לפני 3 חודשים • 15 באוג׳ 2024
bondman​(נשלט){FLR} • 15 באוג׳ 2024
אני מתפלל כל בוקר שהילדים שלי לא יירשו את הסבל המיותר הזה.
כך שכנראה אהיה מאוד מבואס.

אבל כמובן שאחבק. מה אפשר לעשות?
Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ}
לפני 3 חודשים • 15 באוג׳ 2024
Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 15 באוג׳ 2024
כמו שאנחנו מקבלים כיום את זה שלמרות כל הכישורים מגיל צעיר כמו קשירת בובות ובובים, אהבת מנגה ואנימה ועוד כמה רמזים לכיוון שתי הבנות שלי הן ככל הידוע לנו וניליות.
כל זמן שהבחירות וההעדפות שלהן טובות להן, אנחנו שמחים בשמחתן ואנחנו איתן גם במקומות הקשים והכואבים שהחיים מזמנים.
--Nir--
לפני 3 חודשים • 15 באוג׳ 2024
--Nir-- • 15 באוג׳ 2024
אדפוק לו/לה מכות רצח
FootJunky
לפני 3 חודשים • 15 באוג׳ 2024
FootJunky • 15 באוג׳ 2024
bondman כתב/ה:
אני מתפלל כל בוקר שהילדים שלי לא יירשו את הסבל המיותר הזה.
כך שכנראה אהיה מאוד מבואס.

אבל כמובן שאחבק. מה אפשר לעשות?


בול
NormaJean
לפני 3 חודשים • 15 באוג׳ 2024
NormaJean • 15 באוג׳ 2024
טוטאלוס כתב/ה:
אקח אותו לארון הצעצועים שלי.
ואגיד לו...
"יום אחד סימבה, כל זה יהיה שלך"


ומה בדבר האיזור המוצל?
MyLexicon
לפני 3 חודשים • 15 באוג׳ 2024
MyLexicon • 15 באוג׳ 2024
NormaJean כתב/ה:
טוטאלוס כתב/ה:
אקח אותו לארון הצעצועים שלי.
ואגיד לו...
"יום אחד סימבה, כל זה יהיה שלך"


ומה בדבר האיזור המוצל?


שם בצל אלה הסאפיוסקסואלים בני

הישמר לך!
NormaJean
לפני 3 חודשים • 15 באוג׳ 2024
NormaJean • 15 באוג׳ 2024
MyLexicon כתב/ה:
NormaJean כתב/ה:
טוטאלוס כתב/ה:
אקח אותו לארון הצעצועים שלי.
ואגיד לו...
"יום אחד סימבה, כל זה יהיה שלך"


ומה בדבר האיזור המוצל?


שם בצל אלה הסאפיוסקסואלים בני

הישמר לך!


זה מחוץ לתחום שלנו. לעולם אל תלך לשם! 😂
ArchAngel​(שולטת)
לפני 3 חודשים • 15 באוג׳ 2024
ArchAngel​(שולטת) • 15 באוג׳ 2024
בגלל שיש לי חיבה לפערי גיל וכי אנחנו לא קהילה כזו גדולה, יצא לי לא פעם, והאמת שדי במקריות (ולפעמים גם הבנתי רק בדיעבד), להכיר אבות ובנים בגירים, בפרקי זמן נפרדים זה מזה, שכמובן לא היה להם מושג אחד על השני, ונוכחתי לגלות כמה שניהם היו בדס"מיים שאהבו במיטה את אותם דברים פחות או יותר.

אני לא אומרת שזה מייצג כל מקרה של הורה בדס"מי אי פעם, אבל זה חידד לי את הנקודה שבדס"מ הוא משהו שאנחנו סופגים ולא נוצר בואקום, הרי זה לא שיום אחד בבוקר התעוררנו כאלו בהפתעה גמורה. קרה משהו בדרך.

כילדים אנחנו סופגים את האווירה בבית, את הוייב של ההורים, את חוויות החיים שלהם שהפכו אותם לאנשים שהם כיום, שהצד הבדס"מי שלהם כלול בו, גם אם הוא סמוי לנו מן העין.
אנחנו חווים את הסאבטקסט של הזוגיות שלהם, או היעדרה, ומה שעולה מתוכה בין אם זה לחיוב או שלילה.
והרבה מזה מהווה חלק בגיבוש הזהות שלנו לכיוון כזה או אחר.

לדעתי, הורה בדס"מי, גם כזה שמאוד מצניע את זה, בכל זאת "מוריש" משהו לילדים ממנו.
הילדים גדלים בצלמך, והבדס"מ הוא חלק ממך. גם אם הם לא חשופים לו ישירות. בדיוק כמו שהם לא חשופים לחיי מין הונילים של ההורים, ועדיין, קולטים את האינטימיות ביניהם.

מה שהורה בדס"מי צריך לעשות זה להיות בתקשורת פתוחה מול הילדים שלו.
לא להתחיל להיכנס איתם לפרטים פורנוגרפיים, אבל כן לגרום להם להרגיש שאפשר לפנות אליו גם בסוגיות שנחשבות מביכות- לא משנה מה הן, ובחיים הן תמיד יהיו, ובטח בגיל ההתבגרות.
כן ללמד אותם לשמור על עצמם- בלי קשר לסוג הזוגיות שיהיו בה, לא להיות שיפוטיים ולא לחשוב שזה כשלון שלך כהורה. בדיוק כמו שזה לא הכשלון של הסבא/סבתא שלהם שאבא/אמא שלהם ככה.
זה פשוט מה שיצא, ממגוון סיבות, ועכשיו צריך לדעת איך להתנהל עם זה בצורה בריאה ומהנה.

העיקר הסבל שלנו כבדס"מיים, לדעתי, נובע מבושה, מבדידות וחוסר יכולת לתקשר את החוויה הזו מבלי לפחד משיפוטיות וביטול, את חלקנו זה דחף לידיים של אנשים שניצלו את הרעב שלנו לתחושת קבלה.
עד שלמדתם לקבל את עצמכם, אל תעבירו בטעות את התחושה הנוראית הזו הלאה.