שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

צללים של מגע

G-O-L-D​(שולט)
לפני 20 שנים • 2 בנוב׳ 2004

צללים של מגע

G-O-L-D​(שולט) • 2 בנוב׳ 2004
יש בים גלים. הם לפעמים יכולים ללטף אותך אם רק תניח להם. יש גלים טובים לים. הם נקראים "טאצינג שאדוז" בפי הגולשים. "צללים של מגע", זה דווקא מושג טוב. הרי גל, כשהוא רוצה, יכול למחוץ אותך. אך לאחר שאבד לו כוח האנרציה, הופך למים, מים שאין בכוחם להזיק לך. צל של עצמו.
יצא לי להכיר כמה צלים של עצמם. הם באים בכל כוח האנרציה, מבטיחים הבטחות ולאחר שאובד להם כוחם, נעלמים כלא היום.
ישבתי איתו היום, עם הים, דיברנו, הוא סיפר לי שכבר הרבה זמן הוא נח ולא בא לו להעלות גלים. כזה הוא, פשוט ככה, חילופי העונות עושים לו לחשוב על דרכו בעולם והוא נח. בריכה, פלטה אל מעל לפני השטח, אבל מתחת, מתחת כל כולו מחשבות הרהורים וזרמים עמם הוא שואל את עצמו לאן מועדות פניו ביקום.
אני אוהב אותו, אני אוהב אותו ויודע שהוא אוהב אותי גם. לפעמים הוא הוא קורץ לי בשברי החמה שעל מימיו והומה באוזני שלעולם לא יניח לי להדקן בבלות וחולי, וכי ביום שיראה אותי כזה, יקח אותי אל מצולותיו בגל שעליו שווה לדהור אל מעבר לעולמנו.
הרבה חוכמה יש בין מימיו, הרבה עומק. הוא יודע עלי כנראה יותר ממה שאני אי פעם אדע על עצמי, או שאולי רק כשאני בנוכחותו אני מוצא את עצמי מתוודע לאני שבי באופן אחר. אולי הוא לא יודע עלי כלום ואני כאחד השבוי בפנטזיה רק חושב לעצמי כי הוא חברי הטוב בעולם. זה קורה לפעמים שאתה חושב שמישהו הוא החבר הכי קרוב שלך ולמעשה זה רק בראשך. אתה זה זה שרוצה שהוא יהיה החבר הטוב ביותר שיש לך, אתה זה זה שמחליט שהוא כזה, אתה זה זה שחי את הקשר באופן, שאילו לרגע תביטי מהצד, תראה את האמת. והאמת, אתה לבד בדיוק כאדם העומד על חוף ים בשעת צהריים עת סתיו.
אתה, הרוח והמחשבות שבראשך.
אחרי הכול, אם לא אנו היינו מחליטים את מי אנחנו אוהבים, כנראה שלא היתה שינאה בעולם.
רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת)
לפני 20 שנים • 3 בנוב׳ 2004
גל רודף גל ונשבר
גם אתה לפעמים,
יום רודף יום
ונגמר
גם אתה לפעמים,
לפעמים הים שקט ואין גלים
גם אתה לפעמים..

המופלאות והיכולת הזו להתחבר לים, מוכרת לי,
שכן הים מסמל ,לחלקנו את עצמנו
על כל עוצמתו ורגיעותו.....
הוא שקט וסוער, בלתי צפוי וצפוי,חם וקר
עוטף ומנחם מטביע ולוקח...

אבל מעל הכל-הוא שומר סודות הנלקחים עימו למצולותיו...
פוינופוביה
לפני 20 שנים • 3 בנוב׳ 2004
פוינופוביה • 3 בנוב׳ 2004
"הים הוא בגופנו ומתוך הים עלינו לפני מליוני שנים אל היבשה, ונותרה באדם הכמיהה הנסתרת לשוב אל הים"
AYTAN​(שולט)
לפני 20 שנים • 4 בנוב׳ 2004

כל מילה בסלע

AYTAN​(שולט) • 4 בנוב׳ 2004
צבע הים הוא השתקפות של השמים,

כך אנו בהולכנו אל הים,
רואים מה שיכולים,
עמוקים כפי שניתן,
וסוערים,
המון סוערים,
גם אם זה לא ניראה על פני הים -פנינו.
בשקט​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 6 בנוב׳ 2004

רק ש

בשקט​(נשלטת) • 6 בנוב׳ 2004
אתה יכול לבחור להיות חבר של מישהו, וכלום לא יעזור לך אם הוא לא רוצה אותך.
הים לא ידחה אותך אף פעם.

יש שהוא רך וצלול ומלטף.
יש שהוא רוגש באנרגיה וגליו העוצמתיים משחקים לידי הגולש המיומן.
יש שהוא זועף, וגליו מכים ללא חמלה, מרסקים כל העומד בדרכם.
אבל אתה הוא הבוחר להשאר מולו ולידו גם בשעותיו המוטרפות.

הוא לא יודע עליך.
הוא לא אוהב/שונא/כועס/מתגעגע/מפנה עורף/תלוי או מושפע מקיומך. הוא - הוא.

אנשים זה אחרת.