יצחק רבין ז"ל ולקחי הרצח

מסכים לחלוטין עם יוזם השרשור...

idoido • 4 בנוב׳ 2004

כשמאלני גאה ומוצהר בהחלט מרגיז מעציב ומקומם שיום השנה להרצחו של רבין הפך מיום שבו אמורים לדבר על סובלנות פוליטית, דמוקרטיה, ושלטון חוק, ליום שבו מתווכחים האם הסכמי אוסלו היו צעד נכון או לא...

קשה להגיד מי אשם יותר בקיטוב שחל מאז, אבל כשמאלן, אם להיות כנה עם עצמי, לא ממש אהבתי, בלשון המעטה את היוסי שרידים שאחרי רצח רבין נהגו להצביע על כל חובש כיפה שבא לכיכר במבט של 'אתה אשם טינופת...'

כאדם פסימי מטבעי, כל שנותר לי הוא להתפלל ולקוות שאריק שרון, ראש הממשלה השני הכי גרוע בתולדות ישראל (לא. הראשוון זה לא ביבי. הראשונה זו גולדה מאיר...) ישכיל לשמור על עצמו ושחס וחלילה ההסטוריה לא תחזור על עצמה ותמוטט סופית את מה שהיה פה פעם דמוקרטיה ושלטון חוק...

אחד שמבין​(נשלט) • 4 בנוב׳ 2004

קיחוטה

מה אתה ברצינות מצפה מהפוליטיקאים שיתוו דרך חינוכית ?

אתה מצפה מהם להוביל משהו שאין בו אינטרסים ואינטריגות?

תגיד לי איפה אתה חי?

רד אלינו, אנחנו פה במדינה שפוליטיקאים לא זוכרים מי שלח אותם, לא מעניין אותם מה הם הבטיחו לבוחרים שלהם, הם נבחרים על ידינו ואז הם מחרבנים עלינו.

אין שום קשר לימין ושמאל כי בכל המפלגות זה עובד ככה אין מה לעשות.
אני מכיר כמה אנשים שהיו אנשים טובים, הם הלכו לפוליטיקה כדי לשנות דברים וכשהם הגיעו לשם ... פתאום הכל השתנה.

וכל זה בלי להיכנס לכן רבין, לא רבין, קדוש או לא קדוש ושאר סוגיות פוליטיות שאין לי שום רצון וענין לדון בהם בפורום הזה.

מי שכן אמור להוביל מהלכים כאלה הם אנשי הרוח בעם. אבל מתי שמעת על אנשי רוח שעושים משהו שאין בו פוליטיקה וקולם נשמע ברמה ?

Dom_Quixote • 4 בנוב׳ 2004

הייתי בעצרת הזיכרון ביום שבת האחרון. בקושי 60,000 איש, רובם חניכי צופים והנוער העובד שהיו בני 5 בזמן הרצח. כמו שאמרתי בשרשור בפורום זה, חורה לי בצורה בלתי ניתנת לעיכול שמה שבכל מדינה נורמלית היה מאחד את כולם, הפך פה לעוד גורם מפלג. אנשים שהגיבו בשרשור דיברו על קטנותם של פוליטיקאים, צרות האופקים של השמאל וחוליי הימין הידועים, ועדיין, זה פשוט כ"כ מרגיז. ראש ממשלה נרצח בישראל, ותשע שנים אחרי זה זה איכפת בקושי לשבריר מהעם, כשמאות אלפים בכלל רואים בזה דבר לא הכי חיובי שבעולם, אבל גם לא ממש שלילי. יש ימים שפשוט בא לי להגיד שזין על המדינה הזו ועל העם המטומטם שיושב בה. אבל לא צריך, העם הזה כבר דואג להרוס את עצמו בכל דרך אפשרית. ואז פתאום מתעורר ב הצורך לעזור, לשנות, להציל, ולא חושבים על מגיע או לא מגיע. אני יכול רק לתאר לעצמי מה הרגיש רבין, מה מרגיש עכשיו שרון (שאגב, למי ששם לב, פלט איזו התנצלות קטנה לרבין בישיבת הזיכרון. חבל שלע עשה זאת בקול רם יותר). אנשים שנתנו את כל החיים למדינה, רק בשביל שציבור מפגר יקרא להם בוגדים ויוציא פסקי הלכה שמותר להרוג אותם.

רבין לא היה קדוש, אבל רצח ראש ממשלה בישראל הוא אירוע קדוש עבור כל מי שערכי המוסר מחד, והדמוקרטיה מאידך (שלא לדבר על יהדות) יקרים ללבו.

לזכור, ולא לשכוח.

קיחוט

מקבי​(מתחלף) • 4 בנוב׳ 2004

וזו הנקודה, ולא הסכמים והסדרים כאלו ואחרים.

מה אתה אומר קיחוטה, נקים תנועה? שמעתי שיש כסף טו... אני מתכוון, למען המדינה!