סוף הסיפור על המלכה רוזי והאביר הצעיר שלה

הפולניה(אחרת)

לפני 20 שנים • 4 בנוב׳ 2004

סוף הסיפור על המלכה רוזי והאביר הצעיר שלה

לפני 20 שנים • 4 בנוב׳ 2004

יחי המלכה רוזי !
הגעתי הביתה בשעה שמונה בערב והופתעתי למצוא את אשר בעלי ממתין לי שלא כהרגלו בבית. הבית נראה מסודר להפליא. לא נעליים מפוזרות ליד הדלת, לא ערמות חשבונות לתשלום על השולחן בכניסה, לא גרביים מלוכלכות מפוזרות על רצפת המקלחת, ואפילו לא כלים מטונפים בכיור. לרגע אפשר היה לחשוב שהעוזרת שאשר פיטר אחרי שרונית שלנו התגייסה חזרה וקרצפה את הבית לכבודי.
אפילו זר פרחים יפה עמד באגרטל על שולחן האוכל. הרחתי את הפרחים בהנאה - ורדים אדומים ולבנים - בדיוק מה שאני אוהבת.
"זה לכבודך רוזי." אמר אשר וניסה לחבק את מתני. הוא ידע שאני אוהבת את השם רוזי. שמי האמיתי, רוזאנה, שונה לשושנה כשעלינו לישראל. הייתי אז בת שש ונאלצתי לציית למבוגרים שהחליטו להחליף את שמי היפה לשם עברי, אבל תמיד חשבתי על עצמי כעל רוזי, וגם הורי קראו לי ככה.
גם אור הכיר אותי כרוזי, והניק שלי באינטרנט היה רוזאנה. השם שושנה, או שושי כמו שקראו לי במשרד, לא היה אהוב עלי מעולם, ועם השנים הפך להיות יותר ויותר מאוס בעיני.
שושי הייתה עקרת הבית הקטנה והכנועה שהלכה למשרד כל יום, ואחר כך חזרה מהר הביתה כדי לשפשף פנלים, לטגן שניצלים ולהסיע את הילדים לחוגים. שושי למדה לעצום עינים כשבעלה זלזל בה והשפיל אותה, בגד בה והתייחס אליה כאל פוסטמה קטנה וחסרת שכל.
שושי הייתה מתמלאת שימחה עם בעלה היה טורח להביא לה פרחים ומחבק אותה, אבל רוזי הייתה מלכה גאה ולא סלחנית, רוזי דחפה מעליה את אשר גס הרוח שהפך במשך השנים לגבר שעיר וחסר חן ופקדה עליו להוריד ממנה מיד את הידים.

"מה קרה לך היום ?" התרגז אשר שציפה להכרת תודה על מאמציו. "תראי איך סידרתי יפה את הבית והבאתי פרחים ? לפחות תגידי תודה."
"כמו שאתה היית אומר לי תודה כל יום על העבודה שהשקעתי בבית ובילדים ובך ?" שאלתי בבוז, "באמת תודה רבה לך אשר שאחרי עשרים וחמש שנים של עבודה כמשרתת שלך הואלת בטובך להרים פעם אחת את הגרביים המטונפות שלך מהרצפה, ושמת את הכלים המלוכלכים שלך במדיח."
"תראי שושי," ניסה אשר להחזיר את השליטה במצב לידיו. "אני יודע שאולי לא הייתי בעל מושלם וגם פה ושם ... מידי פעם היו .... לא חשוב, אנחנו עוד מספיק צעירים להתחיל מחדש ואת אישה נאה מאוד ו... "
ידיו השעירות התגנבו שוב אל מתני. למה לכל הרוחות התחתנתי עם גבר בעל כפות ידים שעירות וגסות כאלו ? חשבתי, נזכרת בערגה בידי הפסנתרן הענוגות של אור שניגנו על גופי מנגינות של תשוקה מרטיטה.
"אשר, תעזוב אותי !" הדפתי אותו בכוח שלא ידעתי שמצוי בי.
הוא נהדף לאחור, צונח בכבדות על הספה, מביט בי מלמטה למעלה, פיו פעור בתדהמה.
"קודם כל אל תקרא לי יותר שושי, אני שונאת את השם הזה ! שמי רוזאנה, ואם ארשה לך תוכל, אולי, לקרוא לי רוזי, אבל בינתיים עוד לא הרווחת את הזכות לזה." הצהרתי, ומאחר והוא שתק, נדהם מכדי לענות, המשכתי בנאומי. "אני לא אוהבת להיות נשואה לך אשר ! אתה בעל גרוע. בגדת בי, שיקרת לי, רימית אותי, והכי גרוע, זלזלת בי ולקחת אותי כמובנת מאליה ! עכשיו נזכרת לפתוח דף חדש ?" שטפתי אותו במבט מלא בוז שגרם לו להתכווץ במבוכה. "לא אשר, זה מעט מידי ומאוחר מידי ! אני לא רוצה אותך יותר !"
"את רוצה גט ?" שאל אשר בחלחלה ופניו החוירו.
"אני רוצה לחיות בנפרד ממך." עניתי אחרי ששקלתי בכובד ראש את שאלתו. אני רוצה חופש ממך. רוצה לישון לבד, רוצה לראות אותך כמה שפחות ולשמוע ממך כמה שפחות. אם נתגרש נפסיד הרבה כסף ורכוש, ונצער את הילדים. לדעתי זה מיותר, היחידים שירוויחו יהיו עורכי הדין. אני רוצה שנחיה בנפרד."
"את רוצה שאני אעזוב את הבית ?" עיניו הכהות שפעם חשבתי אותן ליפות כל כך נמלאו דמעות, וסנטרו רטט כשל ילד עצוב המתאפק מלבכות.
"לא. אלא אם כן אתה רוצה בזה." עניתי בנדיבות, "הבית שלך בדיוק כמו שהוא שלי, והוא גדול מספיק לשנינו. תעבור בבקשה לישון בחדר האורחים, יש שם ארון גדול ושירותים פרטיים עם מקלחת. אני אמשיך לבשל לשנינו, בין כה וכה אתה כמעט תמיד אוכל בחוץ, אבל בימי שישי, כשהילדים באים לביקור ... בוא נמשיך ככה עד שהם יסתדרו ויעזבו את הבית סופית, ואז נחליט מה נעשה."
"את בטח חושבת שעד אז המאהב שלך יציע לך נישואים." אמר אשר בקול קנטרני.
איזה רעיון מצחיק, לא יכולתי שלא לחייך. "לא אשר, אני מקווה בכל ליבי שהוא לא יהיה טיפש עד כדי כך. אחרי כל השנים שהייתי נשואה לך הדבר האחרון שאני רוצה בו הוא להתחתן שוב, ובטח שלא איתו, הוא צעיר מידי ונחמד מידי."

אשר פער את פיו, המום מתשובתי הניצחת, ואני הרגשתי שזה הרגע המתאים לעזוב את החדר ולפרוש למיטתי.
אימא שלי תמיד אמרה לי שעלי להפסיק את הויכוח ברגע שבו ידי על העליונה וכך עשיתי. כמה חבל שלא הקשבתי לה יותר, לאימא שלי, שהחזיקה את אבא מתחת לסוליית נעלה ושלטה בו בידי רמה.
תמיד חשבתי שאני לא אהיה כזו, אני אתן לבעלי כבוד, אני לא ארמוס אותו, והנה תראו אותי ותראו את אימא שלי. היא ואבא נשואים כבר ארבעים וחמש שנים מאושרות ועוד ידם נטויה. כל השנים היא תמיד משלה בו, פקדה עליו והחליטה בשבילו על כל דבר שעשה. הכל היא קבעה - מסוג התחתונים שלבש ועד מה לעשות במשכורת שהביא - אימא הייתה הבוס בבית ואבא השלים עם רודנותה בלי היסוס.
אבא שלי החביב שמעולם לא העז להתמרד ונכנע לגמרי למרותה של אישתו הוא כיום פנסיונר חביב ועליז, בריא לגמרי ובכושר מעולה בגלל שהיא תמיד הקפידה על הדיאטה שלו, והכריחה אותו להתעמל וללכת ברגל.
איפה הוא ואיפה אשר המכריס שמתנשף אפילו בעליה קטנה במדרגות. אבא שלי, דק הגזרה והזריז, עושה קניות במכולת, שוטף כלים - אימא לא מאמינה במדיחי כלים ולא חולמת להרוס לעצמה את הידים עם סבון כלים - הוא סוחב בקלות סלים מהשוק, עוזר לעוזרת שלהם בכל עבודות הניקיון הקשות - דופק שטיחים ושוטף רצפות - וכל יום שישי הוא עומד ומצחצח את נעליה של אימא בקפדנות לפני שהוא מעז לפרוש למנוחת הצהרים.
ואחרי כל העבודה הקשה הזו הוא עדיין הוא מעריץ את אישתו בכל ליבו, נהנה לשרת אותה בנאמנות ולהחמיא לה בכל הזדמנות על יופייה, ולא מעז להגיע הביתה בסוף השבוע בלי פרחים.
אימא תמיד חשבה שאני רכה מידי עם אשר. חבל שלקח לי כל כך הרבה זמן להבין שהיא צדקה.

למחרת בבוקר אשר הפתיע אותי עם מגש ארוחת בוקר שהביא לי למיטה, ובדיוק ברגע שהניח את המגש על ברכי צלצל הפלאפון שלי ואור היה על הקו.
נפנפתי לאשר שיצא, מגרשת אותו מעל פני כאילו היה זבוב טרדן, והוא ציית לי בתדהמה ויצא החוצה, אבל יכולתי לראות שהוא עומד במסדרון ומצותת לשיחתי.
אור פתח את השיחה בהתנצלות על שנרדם אתמול ולא ליווה אותי למכוניתי. אחרי שהרגעתי אותו שאני לא כועסת ושנהניתי לראות אותו ישן, הוא שב והתנצל וביקש ממני להקדיש לו כמה דקות מזמני.
"בבקשה חמוד, אני מקשיבה." אמרתי במתיקות, נהנית לראות את אשר מתכווץ כולו למשמע הטון הרך של דברי שהופנה לגבר אחר.
אור סיפר לי שקיבל הצעת עבודה באזור התעשיה הסמוך למקום מגורי והחליט לקבל אותה למרות שהשכר והתנאים פחות טובים מאלו של עבודתו הנוכחית.
"ככה אוכל לגור קרוב יותר אליך." הסביר לי, "אני לא יכול לסבול את המחשבה שמרחק כה גדול יפריד ביני לבינך מלכת לבבי."
"ואיפה תגור ?" נמלאתי דאגה. עד היום גר אור אצל הוריו.
"אני אשכור דירה." אמר בפשטות, "מכירה מישהו שמשכיר דירה ?"
"כן אור, אני מכירה. הבית הצמוד לשלי מוצע להשכרה. זה בית קטן, רק שני חדרי שינה, אבל הוא נוח מאוד, מרוהט ומסודר יפה, והכי חשוב, תהיה קרוב אלי."
"ובעלך ?" שאל אור בקול זהיר. הוא לא אהב לחשוב על נישואי, ולמרות שהכרנו ימים ספורים בלבד כבר החל לגלות סימני קנאה שהחמיאו לי מאוד.
"אני ובעלי החלטנו להפרד." אמרתי בנחת, "אנחנו רק גרים באותו בית בשביל שלילדים יהיה נוח, אבל אנחנו ישנים בנפרד וכל אחד חי את החיים שלו בנפרד.
"אני מבין." אמר אור בקול מעודד, "אז מתי לבוא ?"
"תבוא מיד." אמרתי, יש לי את המפתחות של הבית, ואם תרצה תוכל כבר מחר לחתום על חוזה. בעלת הבית היא ידידה טובה שלי והיא סומכת עלי שאכניס דייר מוצלח."
סיכמנו להפגש בעוד שעה ואני דילגתי עליזה למקלחת כדי להתרחץ ולהתלבש. כשיצאתי אשר כבר לא היה בבית. לא הצטערתי על כך כלל.

חמש דקות אחרי שאור נכנס לדירה הוא כבר החליט לשכור אותה, ומיד אחר כך חנכנו את מיטתו החדשה בהתעלסות פרועה.
הפעם לבשתי לבנים שמרנים בצבע לבן, וצירפתי אליהם גרביונים לבנים, תמימים למראה שהטריפו את אבירי הצעיר. נענה לפקודתי הוא כרע על ברכיו לפני והסיר אותם מעלי בעזרת שיניו ולשונו בלבד.
אל תשאלו כמה פעמים גמרתי הפעם. הפסקתי לספור. חגגתי על פניו השוקקים ועל פיו החם של העבד המסור שלי, צעקתי ונאנקתי בלי לעשות חשבון לאף אחד, ובסוף, כשלא יכולתי יותר והייתי חייבת לנוח קצת פקדתי עליו לעמוד לפני ולאונן, נהנית ממראה אברו היפה והזקוף שהתכווץ כל כך יפה כשזרם הזרע החם והלוהט פרץ ממנו והתיז על בטני וחזי. אור ליקק את כל הזרע שלו מעלי ועד שסיים כבר היה מוכן לסיבוב נוסף.
אין, אין כמו מאהב צעיר להרמת המוראל לאישה.

ואז נשמע פתאום רעש חשוד מחוץ לחדר השינה. אור הזריז זינק למסדרון ותפס שם את אשר עם זין זקוף ופנים אדומות מכעס ומחרמנות מציץ עלינו בעודו מאונן בלי בושה.
"אשר ! !" צרחתי בזעם, בושה בבעלי בגלל התנהגותו הזוועתית.
כשהוא בגד בי מעולם לא ניסיתי לרגל אחריו או לברר מי האישה ומה הוא עושה אתה. התנהגתי כגברת והתעלמתי בגבורה מכל העניין. לרגל אחריו נראה לי כמעשה של פחיתות כבוד לעצמי וגם לו, ולמה לכל הרוחות היד שלו עדיין מחזיקה את הזין הזקוף שלו כאילו הוא נער מתבגר ?
אור רתח מכעס. מעולם לא האמנתי שנער כה נעים הליכות ועדין מסוגל לכעוס ככה.
הוא סטר לאשר על פרצופו, הודף אותו לאחור, ואשר שהסתבך בחוסר חן בכסא נפל יחד עם הכסא על הרצפה מגן במסכנות על פניו בידיו, ובכל זאת שמתי לב למרות ההשפלה הזין שלו עדיין היה זקוף.

אור ביקש ממני רשות להעניש את החוצפן שהפר את פרטיותי, וכשנעניתי לו, סקרנית לדעת מה יעשה, הוא שלף מתיקו כמה חבלי כותנה צבעוניים, התנפל על אשר, הפשיט אותו בזריזות מפליאה וקשר אותו אל הכסא כך שאשר היה מוטל לרוחב הכסא, ישבנו פונה אל על, ידיו קשורות לרגלי הכסא מצד אחד, ורגליו מצד שני. מדהים מה יכול אדם מוכשר לעשות עם כמה מטר של חבלי כותנה פשוטים.
"אשמח מאוד אם תלמד אותי לקשור ככה אור." אמרתי, מתכופפת לבדוק את הקשרים שעשה על ידיו ורגליו של אשר ששכב בשקט וללא התנגדות, ובעצם נראה די מרוצה לשכב ככה, עקוד ככבש.
"מה אתה הולך לעשות לי ?" שאל את אור בקול רועד.
"לקרוע לך את התחת !" ענה אור בהנאה, "אבל קודם כל גבירתי תלקה אותך על התנהגותך החצופה." והוא הושיט לי את חגורת העור שלו.

"שושי, בחייך, מספיק." גנח אשר, "די כבר, אני בעלך, אל תשכחי ש... אי !" צרח כשהחגורה נחתה על עכוזו הדשן והשעיר.
התעלמתי מדבריו ומצעקותיו ושוב הכיתי אותו, פעם בצד ימין ופעם בצד שמאל, וכל פעם הוא צרח "אי !" בקול חלוש יותר.
במכה העשירית נשמע קולו יותר כגניחה מאשר כצעקת כאב, וכשאור דחף את ידו מתחת לגופו העקוד התברר שאשר פשוט גמר על הכסא המרופד בבד קטיפה אדום.

"אוף ! !" צעקתי מבוהלת, "זה הכסא של בעלת הבית, רותי. היא חברה שלי ! מה היא תגיד כשהיא תראה מה עשית ? היא תאשים את אור !"
"אל תדאגי מלכתי, הוא ינקה את זה טוב טוב." אמר אור והתיר את אשר מהכסא באותה הזריזות שבה כבל אותו. ומיד שב וקשר אותו בצורה אחרת שהותירה אותי אחוזת פליאה ומשתוממת על זריזות ידיו.
אחרי שכבל את ידיו מאחורי גבו הוא קשר וליפף את הזין והביצים של אשר בצורה מחוכמת מאוד כך שהביצים שלי היו קשורים כל אחד לחוד והזין כבול ומלופף סביב סביב.
אור הותיר לחלק מהחבל להשתלשל בין רגליו של אשר, והראה לי איך כל משיכה בחבל לוחצת על אבריו הרגישים ומקפיצה אותו ממקומו.
למרבה הפלא משיכת החבל גרמה לזין של אשר להזדקף ומראה הזקפה שלו כרוכה וקשורה בחבל הזכיר נקניקיה שמנמנה ומעוררת תאבון.

קולה של אימא שלי עלה בזכרוני כשהיא אומרת לי ברומנית עסיסית, שלצערי רק הבנתי ולא דברתי, "מהרגע שיש לך בעל את צריכה להחזיק אותו טוב טוב מהביצים רוזינקה, רק את זה הם מבינים. ואל תדאגי, הם אוהבים שמועכים להם את הביצים. זה יעשה טוב גם לך וגם לו. תאמיני לי, הוא אולי יתלונן ויקטר, אבל ככה הוא אף פעם לא יעשה שטויות."
חבל שאימא לא יכלה לראות את אשר כעת - אשכיו של אלוף נעורי היו לחוצות ומעוכות היטב, קשורות והדוקות בחבל אדום שעבר בין ירכיו, נבלע בתוך חריץ ישבנו ומשם עלה למעלה וליפף את מותניו.
אני חייבת ללמוד איך עושים את זה !
"ועכשיו תלקק את הזרע שלך מהריפוד, ושלא ישאר סימן !" פקד עליו אור, ואשר כרע על ברכיו וליקק בצייתנות את הבד, מלחך אותו בלשונו עד שכל שריד לזרע שלו נעלם.
פניו היו אדומות מאוד, עיניו נצצו וכל גופו רטט מהתרגשות משונה.
"מתי אתה מתכוון לקרוע לי את התחת ?" שאל בקול מתוח.
"עכשיו." ענה אור בקול מתוח לא פחות. מבט ארוך ורציני חלף בין השניים, מבט של גברים עסוקים בעניני גברים.
הקטע הזה שהחל להתרקם בין השניים חרמן אותי להפליא, כל מה שרציתי היה לשבת בשקט בצד ולראות מה יקרה כעת. לא נעלבתי אם כי היה לי ברור שהם שקועים בעצמם עד כדי כך ששכחו לעת עתה מקיומי.
פתאום נזכר אור שגם אני צופה בהם והביט אלי, נבוך קצת. "אם זה בסדר מבחינתך מלכתי, אני לא אעשה כלום בלי אישורך כמובן."
"בבקשה," החוויתי בידי בתנועה מלכותית, "תעשה כרצונך אור, אני סומכת על שיקול דעתך. אשר רדה בי במשך שנים רבות, סיפרתי לך על זה. תחזיר לו כגמולו, רשותי נתונה לך."
אור החווה אלי קידה ומיד פנה ועשה כמיטב יכולתו להחזיר לאשר כגמולו. הוא קשר אותו לראש המיטה, ישבנו פונה אל על וראשו למטה, וזיין אותו בתחת בכוח רב, וכדי שלא יצרח חסם את פיו במחסום פה שהביא איתו. חוסם הפה היה עשוי בתבונה רבה בצורת זין קצר ורחב שמילא את פיו של אשר ונקשר ברצועות על עורפו.
אור אולי חשב שאשר המסכן סובל ונענש, אבל אני חייתי עם הגבר הזה עשרים וחמש שנים וידעתי היטב שהוא נהנה מאוד.
פתאום נזכרתי איך הוא ויואב חלקו בדירת הזיונים שלהם באותן הנשים, והם ולא הסתפקו רק בכך, אשתו של יואב סיפרה לי דומעת איך הם ארגנו פעם אורגיה עם בחורה פרועה אחת שהסכימה שהם יזיינו אותה ביחד.
אור גמר בגניחה בתוך התחת של אשר שגמר מיד אחר כך כשהוא רועד בכל גופו.
"האם יכול להיות שאשר הוא בעל נטיות הומוסקסואליות ?" שאלתי את אור אחרי שאשר הותר מאסוריו ונשלח להתרחץ ואנחנו נותרנו לבד.
"לא יותר ממני יקירתי." ענה אור.
"אבל אתה ... אתה הרי ... " הסמקתי נבוכה, ואור הסביר לי את התיאוריה שלו שכל גבר וכל אישה יכולים, בנסיבות מסוימות לקיים יחסי מין עם בן זוג מאותו המין, ואפילו להנות מהם.
"נהנית לזיין אותו, את בעלי." הזדעזעתי.
"עשיתי את זה כדי להעניש אותו ובגלל ששכחתי להביא את הדילדו הייתי צריך להשתמש בזין שלי." הסביר אור, "ראית כמה יפה הוא התנהג אחר כך ? חבל שלא היית קשה איתו יותר בתחילת הנישואים שלכם."
"עכשיו אתה נשמע כמו אימא שלי." צחקתי, "מה היית מעדיף, לשלוט באשר או להיות העבד שלי ?"
אור כרע כל ברכיו לפני וטמן את פניו בין ירכי עטויות הגרבונים ונאנח שואף מלא ריאותיו את ריח הכוס הרטוב שלי
"אני תמיד אעדיף להעריץ נשים מאשר לשלוט בגברים, ואותך אני מעדיף על פני כל הנשים שבעולם." אמר בפשטות.
"אבל בכל זאת זיינת אותו בהתלהבות, ראיתי שלא ממש סבלת מזה."
"כי את הסתכלת עלינו, ראיתי אך נהנית מזה שקרעתי לו את התחת." הסביר אור בתמימות. "ההנאה שלך מהעונש שלו גירתה אותי מלכתי הנערצת."
"אתה אביר חלומותי אור." הצהרתי ומשכתי אותו אלי, מתישבת על פניו. החלטתי לא לספר לו שאשר לא סבל מהעונש שלו כפי שנדמה היה לו. יש דברים שעדיף שהוא לא ידע חשבתי ביני לבין עצמי.
אשר חזר מהמקלחת נקי ורחוץ והביט בפה פעור איך אני מתענגת מליקוק הכוס שלי וכמה עונג מצליח אור להסב לי בעזרת לשונו בלבד.
"מה לעשות עכשיו אדוני ?" שאל את אור ביראת כבוד אחרי שגמרתי.
החלפתי מבטים עם אור, "אשר, אל תשאל אותי." אמר אור, "מי שמחליט וקובע כאן היא המלכה רוזי, לא אני."
אני הולכת לנוח קצת בחדר שלי אמרתי וקמתי ואתם בחורים תסתדרו לכם לבד. תעזור לאור לסדר את הדברים שלו אשר וכשאני לא נמצאת תציית לו בכל הוא האביר שלי ואתה תהיה העבד שלו ושלי ברור ?
"כן גבירתי." ענה אשר בצייתנות והשפיל את עיניו ביראת כבוד. "ברור לגמרי גבירתי המלכה." ולתמהוני שוב החל הזין שלו להזדקף מתחת לכרסו השעירה.
"טוב מאוד עבד." אמרתי במלכותיות. "ואה .. עוד משהו אור," חבטתי בכרסו התפוחה של אשר, "תתחיל להכניס את אשר למשטר אימונים ודיאטה, שיתעמל קצת אתך, הכרס שלו ממש מגעילה. ניפגש בארוחת ערב בדיוק בשעה שש, להתראות בחורים."

4. לשחרר את אור
כמה שבועות אחר כך כבר התרגלנו כולנו לסידור הזה שנראה כלפי חוץ כל כך תמים ונורמאלי.
אני ואשר המשכנו לגור יחד, אם כי בחדרים נפרדים, והשכן שלנו, אור, גר בדירה ליד.
בסופי שבוע וחגים הוא היה נוסע להוריו שלא שיערו בנפשם שבנם היקר חגור מתחת למכנסיו הג'ינס האופנתיים שלו בחגורת צניעות שהמלכה רוזי חגרה עליו במו ידיה.
הוא היה חוזר אלי משתוקק ולהוט עד כאב, ותמיד היה מאושר כשסופי השבוע היו נגמרים ושוב הייתי מרשה לו להתענג על חסדי.
המשכנו להשתכלל ולגוון את תענוגות המיטה שלנו, אור לימד אותי לקשור בחבלים, ובעזרת האינטרנט למדנו המון סוגים של תנוחות קשירה, קשירות וסוגי קשרים, ומי אתם חושבים היה שפן הניסיונות הסבלני והכנוע שלנו ? אשר בעלי כמובן.

לתמהוני הוא נכנע מיד ובלי שום מחאות לשלטון החדש שלי ושל אור. החלטתי שהוא יהיה זה שיעסוק בכל עבודות הבית המאוסות שעד כה הוטלו עלי.
אשר למד לנקות, לשטוף, לכבס, לגהץ, ואפילו לשפשף סירים ומחבתות.
העבדתי אותו בפרך ולא ויתרתי לו על שטיפת חלונות פעם בשבועיים, וקרצוף ארונות המטבח והמקרר פעם בחודש וכמובן צחצוח כל נעלי כל סוף שבוע.
הוא שרף כמה חולצות עד שלמד לגהץ כהלכה, ואפילו למד לבשל ארוחות פשוטות. שום דבר לא גרם לי עונג רב יותר מאשר לראות אותו לבוש מכנסיים קצרים בלבד, מזיע על שפשוף הפנלים ונאנח כשאני ואור היינו דורכים לו שוב ושוב על הרטוב ומכתימים מחדש את הרצפה שרק כרגע שטף וניגב.

אור ביקש שאלמד אותו לבשל, ומאחר והיה נבון ומוכשר ומאוד שאפתן, הוא היה עד מהרה לטבח טוב ממני ולקח על עצמו את רוב עבודות הבישול.
ומה עשיתי אני כששני גברים עמדו עלי לשרתני ? לא עשיתי כלום, התבטלתי במרץ. לא הרטבתי אצבע במים קרים ואת כל מאמצי השקעתי בטיפוח גופי ופני ובהנאות הסקס עם מאהבי הצעיר והמעריץ.
אשר הורשה לצפות בנו מידי פעם ולאונן, בתנאי שהיה עבד צייתן. לפעמים, אם היה לי מצב רוח טוב, הייתי מאשרת לאור לזיין אותו. מזה הוא נהנה לדעתי יותר מכל, אבל רוב הזמן הלך בעלי עם חגורת צניעות ועל כל עברה נענש בהצלפות על עכוזו, הצלפות שבסופן היה תמיד מגיע לאורגזמה חזקה. כעונש על שגמר בלי רשות נאלץ לכרוע על ברכיו ולנקות את הלכלוך שעשה בעזרת לשונו.
עם הזמן שמתי לב שהוא מפשל בכוונה כדי שאור יאלץ להשכיבו על ברכיו ולהצליף בו בחגורה, ולכן ניסיתי לשנות את העונשים שלו ולגוון אותם, ומידי פעם הייתי מזיינת אותו עם דילדו, או מניחה אותו קשור בתנוחה לא נוחה עם ויברטור בישבנו ומסתלקת.
תמיד כשחזרתי מצאתי את הזין שלו זקוף ומטפטף. בסוף הגעתי למסקנה שהוא פשוט אוהב עונשים, ובעצם העונש הכי קשה בשבילו היה שלא מענישים אותו. אולי בגלל זה הוא התנהג כלפי בצורה כל כך איומה כל השנים ? כדי לגרום לי להעניש אותו ?

אור הקפיד מאוד לא להזניח את עצמו ונהג לאכול רק אוכל בריא, לרוץ כל יום וללכת לחדר כושר כמה פעמים בשבוע וכעת צירף אליו את אשר שאחרי כמה חודשי אימונים חזר לגזרת נעוריו.
למרות משטר העבדות שגזרנו עליו הוא נראה טוב ומצב רוחו היה עליז. נראה היה שהוא נהנה מאוד להיות עבד שלי ושל אור, מידי פעם נזכרתי למה בעצם התחתנתי איתו ומצאתי את עצמי נוהגת בו בחביבות. גיליתי שאי אפשר לגור עם בן אדם באותו בית לאכול איתו כל יום ולהמשיך להתייחס אליו כאל עבד בזוי.
מה שהקשה עלי עוד יותר להמשיך לשנוא אותו היו סופי השבוע עם הילדים. החלטנו שלמענם נעמיד פנים שהכל בסדר ואנחנו נשואים באושר, ובימי שישי ושבת, כשאור היה אצל הוריו, ישנו יחד באותה מיטה.

למרות חששותי להיות לבד עם אשר הוא התנהג בצורה נפלאה. בסופי השבוע הראשונים הוא ישן בקצה המיטה, מכווץ כולו כדי שחלילה לא יגע בי בלי רשות, וכשנכנס בטעות למקלחת כשאני התפשטתי בה הוא עצם מיד את עיניו כרע על ברכיו והתחנן לסליחתי. התברר שהוא הבטיח לאור להתנהג יפה ולכבד אותי ולציית לכל משאלותי והוא עמד בהבטחתו בכבוד.
גם הילדים שמו לב שאבא השתנה לטובה כולם החמיאו לו על שרזה כל כך יפה ונהנו לראות כמה טובים היחסים ביני לבינו.

אפילו אימא שלי שאהבה לעקוץ אותו ולרדת עליו כנקמה על יחסו המגעיל כלפי התרככה מעט כשראתה כיצד הוא עוזר לי לפנות את השולחן ומדבר אלי בנימוס רב.
"סוף סוף קבלת שכל והעמדת אותו במקום." ציינה בסיפוק לפני שנפרדה ממני.
איך היא ידעה שאשר השתפר בגלל שהעמדתי אותו במקום ולא בגלל שהוא סתם החליט על דעת עצמו לשפר את התנהגותו כלפי ? התפלאתי
כששאלתי אותה אימא צחקה צחוק גדול. "כי הוא גבר. גברים לא מפסיקים להיות חזירים מעצמם, צריך לחנך אותם ולאלף אותם להפסיק להתנהג בחזירות. כל הכבוד לך שהצלחת ואל תפסיקי ללחוץ עליו, את יודעת איפה." קרצה לי בעליצות ופקדה על אבא להפסיק להתבטל, להביא לה את המעיל והתיק ולבוא מיד לפתוח לה את האוטו כי היא רוצה הביתה.
דווקא בגלל שהוא היה כל כך כנוע וצייתן, ואפילו לא העז להביט בי מתפשטת, לא כל שכן לחלום לגעת בי, הרשיתי לו כל פעם קצת יותר, ובסופו של דבר נהגנו לבלות בסופי השבוע כבעל ואישה לכל דבר.
אחרי כמה שבועות של הכנעה מצידו, התחלתי לבטוח בו והרשתי לו קודם ללטף אותי קצת, אחר כך לעשות לי עיסוי רגלים, ולבסוף, אחרי שהוא גרם לי לגמור בפיו ואפילו הודה לי שאני מניחה לו להכניס את לשונו למקדשי הנערץ, הסכמתי להניח לו לקיים אתי יחסי מין.
מפעם לפעם אפילו קיימנו יחסי מין ואניליים לגמרי. שינוי מרענן אחרי כל הקשירות וההצלפות של ימי החול.
לאור לא גילינו כלום והוא היה די נבון לא לשאול מה בדיוק אנחנו עושים כשהוא לא נמצא איתנו, אבל אני חושבת שהעובדה שהפסקתי לחגור אותו בחגורת הצניעות כשנסע מהבית כבר סיפקה לו רמז עבה דיו.

אחרי שנה של עבודה החברה שאור עבד בה מכרה איזה סטראט אפ לחברה בארה"ב. אור קיבל בונוס גדול וקודם לתפקיד בכיר מאוד. החברה שלו התפתחה והצליחה מאוד ואבירי היקר בתוקף תפקידו הבכיר נאלץ לנסוע מידי כמה שבועות לחו"ל.
אני נשארתי עם אשר שקיבל מאור הוראות מדויקות איך להתנהג וציית להן בקפידה. למרות שאור חסר לי גיליתי שכעת אני די אוהבת להיות במחיצתו של אשר, ושנוכחותו מקלה עלי מאוד את הגעגועים לאור.
גם הוא התגעגע לאור ובמיוחד, סיפר לי, חסר לו מישהו ללכת איתו לחדר הכושר ולרוץ איתו כל בוקר.
ולכן, כשלא התעצלתי וכשמזג האויר היה יפה, נהגתי לקום מוקדם ולרוץ עם אשר, ואפילו ללכת איתו לעשות כושר, אבל דבר אחד לא יכולתי לעשות במקום אור – לא, לא מה שאתם חושבים - לא יכולתי לשבת עם אשר ולצפות בספורט בטלויזיה.
עד כאן ! נהניתי לקרוע אותו עם דילדו, יכולתי, כשעלה הרצון מלפני, לקשור אותו ולהצליף בו בחזקה, אבל לשתות בירה עם פיצוחים ולצפות יחד איתו במשחק כדור רגל היה למעלה מכוחותיי.

כשאור היה איתנו אשר שירת בנאמנות את שנינו, אם כי היה ברור שצרכי קודמים לאלה של אור, ושאשר משרת אותו רק ברשותי המפורשת, אבל עם הזמן אור בילה איתנו פחות ופחות בגלל עבודתו התובענית, ובימי העדרותו אשר עשה מאמצים רבים למלא את מקומו של אבירי המתוק.
הוא חיקה את התנהגותו כמיטב יכולתו, ליקק את דגדגני במסירות ושכב בהכנעה תחת ישבני מזיין אותו בחריצות בלשונו, גומר רק לפי פקודתי המפורשת.
מאחר והתנהג כלפי ברוך ובהכנעה התחלתי עם הזמן להפסיק להתייחס אליו בקשיחות ומידי פעם, כשאור לא היה איתנו, נהגנו להפסיק להתנהג כמלכה ועבד ולשוחח כמו בני זוג עם ותיקים עם ילדים משותפים.

עם הזמן השיחות שלנו נעשו כנות ואינטימיות ואשר הודה שאולי יש משהו בתיאוריה שהוא רצה להענש ולכן התנהג כלפי ברשעות. "הייתי כמו ילד שמנדנד כי הוא רוצה תשומת לב." אמר בבישנות ונישק את כף ידי.
"רוזי מלכתי, את חושבת שאולי אוכל לכפר אי פעם על כל מה שעשיתי לך ?" שאל בענווה אחרי ששוב הזדמנה לנו שעת רצון וישבנו לשוחח קצת.
משכתי בכתפי וליטפתי את שערו המתולתל. תודה לאל שהוא לא הקריח כמו יואב חברו.
"אולי, זה תלוי בהתנהגות שלך אשר. יקח לך הרבה זמן לכפר על עשרים וחמש שנות נבזות וחזירות."
"אני יודע מלכתי. אני כל כך מתחרט, ואני מבטיח שאני אשתדל מאוד לא להיות יותר חזיר אנוכי. אני מקווה שתענישי אותי כל פעם שיגיע לי ו.... את יודעת מה ? אולי נקבע שבכל מקרה תענישי אותי פעם אחת בשבוע, נגיד כל יום חמישי בערב. זה יכפר על כל השגיאות שעשיתי כל השבוע ו... " הוא הסמיק כשפרצתי בצחוק.
"ואם לא תעשה שום דבר רע כל השבוע ?"
"אין דבר כזה מלכתי הנערצת. אני יצור כל כך בזוי ושפל, תמיד אני מפשל במשהו."
טוב, אני לא מתווכחת על זה." הסכמתי, "אבל איך להעניש אותך ? יש לך רעיונות ?"
"אני צריך לחשוב על זה." אמר מהורהר, "האם אוכל בינתיים לענג את כפות רגליך מלכתי ?" שאל, מציץ בי בבישנות.

הסכמתי בשמחה ואשר החליק מהמיטה, כרע על ברכיו לפני והחל מלקק את כפות רגלי. הוא גילה תאווה בלתי נשלטת למציצת בהונותי, וכשהיה מתחיל להחדיר את לשונו אל בין אצבעות רגלי תוך עיסוי עדין של קשת כף רגלי, הייתי מתחרמנת עד כדי אובדן שליטה בעצמי.
מידי פעם, רק כשאור לא היה בבית, אפילו הנחתי לו להחדיר את אברו לכוס שלי גם בימות החול. לא לפני שקשרתי אותו היטב למיטה ותקעתי דילדו בחור ישבנו, רק כדי להזכיר לו מי פה הבוס.
אני חושדת שהוא נהנה עוד יותר ממני מכל העסק, אבל למה להיות קטנוניים ? גם אני רוויתי הנאות למכביר.

"נוכל לבחור כל פעם שיטה אחרת." אמר בקול חולמני אחרי שסיים לחשוב, ואברו החל להזדקף שוב.
כעת, כשבטנו שבה להיות שטוחה הזין שלו נראה גדול ומרשים הרבה יותר מאשר בעבר.
"פעם תוכלי לקשור אותי למיטה ולהשתמש בחגורה, ופעם תקשרי אותי לכורסת הטלויזיה ותקרעי אותי עם הדילדו השחור החדש ופעם ... "
"ומה יעשה אור ?" הפסקתי את הפנטזיות שלו.
אשר הניח לרגלי והתישב על השטיח למרגלותי, מביט בי במבט נוגה. "יקירתי היפה והנערצת," אמר ברוך, מביט בי במבט שחור ולח שהחזיר אותי עשרים וחמש שנה אחורה, אל תקופת נעורינו. "אני בן חמישים ושתיים, ואת תהיי בת ארבעים ושמונה בחורף הבא, אור רק בן עשרים וחמש. אני חושב שהגיע הזמן שניתן לו ללכת."

דמעות עלו בעיני, ואשר, שפעם היה גורם לי לבכות פעמיים בשבוע לפחות, ולא שם לב לכך כלל, הניח בידי את חגורת העור שלו והתחנן שאעניש אותו על שגרם לי להיות עצובה.
למודת ניסיון השכבתי אותו על מגבת ומלאתי את בקשתו, מצליפה בעדינות כדי שלא להשאיר סימנים חזקים מידי על עורו.
כמו תמיד הוא גמר בדיוק במכה העשירית והודה לי בהכנעה על מאמצי.

עזבנו את הנושא לכמה ימים, אבל אשר שב והעלה את בעית אור שוב ושוב, ואני ידעתי שהוא צודק. אור היה צעיר נפלא ושנינו למדנו לחבב אותו מאוד, ודווקא בגלל זה היה עלינו לשחרר אותו
אשר הודה שהוא יתגעגע אליו בדיוק כמוני, אבל חזר ואמר שאיש צעיר בגילו צריך למצוא אישה שתוכל ללדת את ילדיו ולבנות איתו בית, ואני נאלצתי להודות בלב כואב שהוא צודק.
אני ואשר היינו אחרי הכל מבוגרים דיינו להיות הוריו. עלינו לחשוב גם במקומו ולעמוד על כך שהוא ישתחרר וילך לדרכו.

אור בכה בפעם הראשונה כשאמרנו לו שעליו למצוא אישה ולהתחתן, וגם בפעמים הבאות כשעלה הנושא נעצב על ליבו וטען שאנחנו לא אוהבים אותו יותר, אבל אחרי שיחות רבות והסברים ממושכים נאלץ גם הוא להודות שיש משהו בדברינו.
כשפגש במקרה מתוכנן היטב את עדן - ביתה של רותי בעלת הבית שלו, הפסיק להתווכח איתנו והתחיל לבלות איתה.
עדן הייתה בחורה יפה ואסרטיבית עוד יותר מאימא שלה, והיא כבשה את ליבו ואת גופו של אור בקלות אחרי שהעברתי לה, דרך אימא שלה, כמה טיפים תמימים לכאורה לגבי מה בדיוק אוהב אור לעשות עם נשים.
אחרי שהיא הבינה והפנימה שכל זמן שהיא תשלוט בו הוא יהיה שלה, הדרך לחתונה הייתה סלולה למישרין.

החתונה של אור עדן היפה והענוגה נערכה ברוב פאר והדר. ואנחנו, אני ואשר, זכינו לתואר אורחי הכבוד בזכות היותנו השדכנים שהכירו לחתן הצעיר והנאה את כלתו.
איש לא ידע שכשהכלה חגגה עם חברותיה במסיבת רווקות פרועה במיוחד, החתן, שויתר לפי דרשתה התקיפה של כלתו לעתיד על מסיבת רווקים, חגג עם אורחי הכבוד במיטתם ובפעם הראשונה והאחרונה בחייו היה הוא השליט והם שירתו אותו כאילו היה מלכם.

בהתחלה הוא היה נבוך מעט, אבל בעידודי ובעזרת אשר הפך הערב להצלחה עצומה.
התחלנו את הערב עם אמבטיית קצף מפנקת ואחר כך עיסינו אותו בשמן, ואז השכבנו אותו בין שנינו והתחלנו לענג אותו.
אני מצצתי לו את הזין כמו שהוא אוהב ואשר טיפל בלשונו בישבנו ואחר כך, לפי פקודותיו התישבתי עליו, רוכבת על הזין שלו, בעוד אשר חודר אלי מאחור, כך שאור יכול היה לחוש את אברו מבעד לגופי. וכך זכיתי גם אני להגשים משאלה ישנה שלי לעשות אהבה עם שני גברים בעת ובעונה אחת – חיכיתי לזה שנים רבות ואני שמחה לבשר לכם שהחוויה הייתה שווה כל דקה של ציפייה.

אחר כך אשר חיבק ונישק את אור בחזקה. נפרד ממנו בדמעות בעיניו, ואחרי שהם הזכירו זה לזה שהם הולכים יחד לראות משחק כדור רגל בשבת, אשר יצא והשאיר אותי ואת אור להפרד זה מזה בזיון אחרון בהחלט.

"זו הפעם האחרונה שלנו יחד אור אמרתי מתאפקת לא להזיל דמעות
כן רוזי יקירתי, מלכתי האהובה." ליטף אור את פני, "ובשביל הפעם הזו, בשביל הפינלה שלנו, יש לי בקשה סוטה במקצת, אם רק תסכימי.
הסכמתי כמובן ואז עשינו דבר מוזר ומשונה שמעולם לא עלה בדעתנו לעשות קודם. בחרנו, בשביל הזיון האחרון שלנו, בפוזה מוזרה, כמעט לא חוקית, אני שכבתי על גבי ואור נשכב מעלי ונישק את פי כשאני מחבקת את מותניו ברגלי, וככה, בתנוחה מיסיונרית רגילה ומשעממת גמרתי בפעם האחרונה בזרועותיו של אבירי המתוק, ונפרדתי ממנו לתמיד כשאני מבטיחה לו לא לשכוח אותו לנצח.

סוף הסיפור על המלכה רוזי והאביר הצעיר שלה

סוף הסיפור על המלכה רוזי והאביר הצעיר שלה

ידידתי

פלוס מינוס-תגובה ילדותית

מסכימה עם מלאה ובוגרת

נהנתי

סיפור תיאורטי

מסכימה עם מלאה ובוגרת

מסכים עם מלאה ורונה1

אריאנה(שולטת)	אריאנה(שולטת) לפני 20 שנים • 4 בנוב׳ 2004 לפני 20 שנים • 4 בנוב׳ 2004 אריאנה(שולטת) • 4 בנוב׳ 2004 פשוט מַמְתָק !!!

מלאה ובוגרת(שולטת)	מלאה ובוגרת(שולטת) לפני 20 שנים • 4 בנוב׳ 2004 ידידתי לפני 20 שנים • 4 בנוב׳ 2004 מלאה ובוגרת(שולטת) • 4 בנוב׳ 2004 תפסי לך מאהב ומהר. הזמן לא עומד מלכת ואת מבזבזת אותו.

פלוס מינוס(אחר)	פלוס מינוס(אחר) לפני 20 שנים • 5 בנוב׳ 2004 לפני 20 שנים • 5 בנוב׳ 2004 פלוס מינוס(אחר) • 5 בנוב׳ 2004 אוף אוויר או איזה נידת טיפול נימרץ

מלאה ובוגרת(שולטת)	מלאה ובוגרת(שולטת) לפני 20 שנים • 5 בנוב׳ 2004 פלוס מינוס-תגובה ילדותית לפני 20 שנים • 5 בנוב׳ 2004 מלאה ובוגרת(שולטת) • 5 בנוב׳ 2004 מאוד לא בוגרת התגובה שלך. הנושא חשוב מידי בשביל תגובה ילדותית שכזו.

Rona1(שולטת)	Rona1(שולטת) לפני 20 שנים • 5 בנוב׳ 2004 מסכימה עם מלאה ובוגרת לפני 20 שנים • 5 בנוב׳ 2004 Rona1(שולטת) • 5 בנוב׳ 2004 אין טעם לבזבז זמן ולהתנזר ממימוש עצמי גם מינית. הבעל לא תמיד מסוגל לספק את כל הפנטזיות .