T O M(שולט)
|
לפני 20 שנים •
7 בנוב׳ 2004
פסיכו-פסיכי
http://www.djyaniv.com/blog/archives/2002_05_01.html
לקוח מתוך הבלוג של הממ...רגע...בלהבלהבלה...אהה כן הנה...השם הוא יניב. קטע משעשע שכתב שאהבתי. פסיכו - פסיכי "אתמול נשלחתי ע"י חברה מסוימת למבחנים פסיכוטכניים, טרוף, 8 שעות כמעט רצופות של מבחנים, בתיכון לא היה לי קשה ככה (האמת שלא ממש הייתי פיזית בתיכון). בהתחלה אתה יושב וכותב קורות חיים, מספר קצת על החיים שלך, אחרי זה מתחילים השאלונים היותר מעצבנים, ומה שמעצבן שהם לא מוותרים, בשאלה שבראיונות אמיתיים אני אף פעם לא יודע מה לענות בכלל- "תן לי 3 חולשות", הייתי טוב מתמיד ורשמתי 2, לא הספיק להם, החזירו לי וביקשו גם שלישי, מהם 3 המאורעות שהשפיעו עלייך בחיים? אילו תכונות יעזרו לך בעבודה ואלו לא? איזה דבר גם חבריך הטובים לא יודעים עליך? "אם חברי לא יודעים למה שאתם תדעו?" זה מה שעניתי כמובן שלפסיכולוגים שיפענחו את זה זה יעזור מאודדדדדדדד, אחרי זה משפטי אסוציאציות, ומשם למחשב, בהתחלה המבחנים במחשב עוד היו נחמדים, סדרות חשבוניות וכאלה, אבל מבחני הצורות כבר הביאו לי באמת את העצבים, אחרי 20-30 דקות כאלה כבר לא הצלחתי להבדיל בין אליפסה לעיגול או בין משולש למתומן עם 3 קווים בתוכו. אחרי המחשב עברנו אני ועוד 3 נבחנים לחדר "דינמיקה קבוצתית"עם מרצה מכוערת, נתנו לנו מסמך עם 6 מועמדים לעבודה כשלכל אחד החסרונות שלו, "תבחרו את מי הייתם מגייסים לעבודה" כמובן שאני בחרתי שונה מכל האחרים, הבחור שכולם בחרו ראשון אני בחרתי אחרון, היה כתוב שלפעמים הוא לוקח קרדיט שלא מגיע לו, ולדרוך על אנשים משמע לשקר אצלי פסול מיידית, אפילו שמבחינת נסיון והשכלה הוא היה החזק ביותר, כמובן גם שהמרצה נתנה להם זמן לנסות לשכנע אותי וכמובן שהם לא הצליחו ואז הגיע הלגו, "תבנו גשר מהלגו", בנינו גשר ונקרענו מצחוק, שמתי 2 בובות על הגשר ולאחר ששאלה איך הם ירדו כי אין מדרגות אז אמרתי לה "בבנג'י" והעפתי אותם מהגשר, האחרים נכנסו לאטרף של צחוקים בעקבותיי ואמרו לה שיש מעלית ואף ניסו להוכיח לאחר 20 דקות הפסקה לאוכל שגם לשווראמה היה טעם של גועל באה הפסיכולוגית, ילדה אולי בשנה שנייה ללימודים "ספר לי על העבודה", "אז היה עצוב, נכון?", "אז הרגשת רע, נכון?" העיקר שתספר שחור עד הרגע שביקשה שאספר לה על המשפחה והחיים מחוץ לעבודה, שם עצרתי אותה ואמרתי שאני לא חושב שזה רלוונטי ולא מתכוון לענות "יש לך עוד משהו לספר לי?" רציתי להגיד: "אני שומר על הזכות לא להפליל את עצמי", זו ממש הייתה ההרגשה עם הטעם הרע של הראיון ושל השווארמה והגשר בלי המדרגות חזרתי למחשב עוד שעתיים והפעם סדרות של אותיות ו-40 שאלות של מתמתיקה ב-4 וחצי דקות שכל אחת לוקח לחשב לפחות 2, 3 דקות (ועם כל הצניעות אני ממש לא רע במתמתיקה) כשחשבתי שנגמר כבר, הזכירה לי הפקידה האנטיפטית שיש לי עוד כמה מבחנים בעודה עושה פרצוף של עכביש עייף מבחני תמונות מראים לך ציור שחור, עם ילד עצוב באפור ולידו כינור, ספר לי מה עבר על הילד ומה יעבור עליו ילד ליד מיטת אביו בשעה שמנתחים אותו ותמונה שחורה שרואים בה חלון ואיש מסתכל נו באמת, בכוח שחור?אולי סתם נשפך שם זפת או משהו כזה בחדר? ואז ציורים סתם, קטעים של צבע, מה אתה רואה? ראיתי עטלף שמוחא כפיים, שני דובים מטפסים על הר, ולא זוכר את השלילי אחרי זה מראים תמונות של 2 אנשים, אחד עונה ואתה צריך לשאול את השאלה כבר הייתי באפיסת כוחות נפשיים אז התחלתי לכתוב שטויות איש אחד אמר לחברו, "אתה שקרן, לא מאמין לך" אז אמרתי שהשני אמר: "לא שכבתי עם אשתך" היו עוד מלא מבחנים שלדעתי באמת דביליים, כולה ראיון עבודה, מה אתם מחפשים? מהנדס גרעין שכל חייו היו רק אושר ועושר? עד עכשיו יש לי פלאשבקים משם צייר עץ, ספר עליו סיפור צייר ציורים בעיגולים (לא יצאתי מהקווים) עם כל הכבוד לפסיכולוגים האלה ולמבחנים ולהבחנות, הבחור אתמול מאמדוקס שרצה להתאבד גם עבר את המבחנים האלו??? (גם שלי היו לאמדוקס) מה שאני יודע, אף פעם לא שלחתי מרואיין למבחנים כאלה (למרות שיכולתי) ועכשיו בטוח שגם לא אשלח בעתיד אנשים יכולים לתת לעצמם קצת יותר קרדיט ולנסות לאבחן בעצמם ומקסימום אם הייתה טעות, לפטר, גם לזה כבר התרגלנו" |
|
|
|
|
|