המאנץ' - סיכום

Tamashi Nawa​(שולט) • 10 בנוב׳ 2004

ההתחלה הייתה כמו שאמרו כאן
מפגש מאנצ'יס נחמד, שיחות, צחוקים, הרבה רמיזות ובעיקר חברים.
אחרי שכמה חברה עשו סיור ואמרו שיש בסביבה אחלה עמודים כדי להיקשר איתם, ומנהל המקום התלהב ורמז שהוא מבין על מה דיברנו וצחקנו במשך הערב ושבפעם הבאה שנגיע הוא יארגן לנו מקום יותר נוח, הגיע הזמן ללכת הביתה.
כאן המקום לשוב ולהודות לTOOT על הבית החם שהיא הסכימה להעניק לדניאלה המקסימה, שמסרנו לה אותה בלויית קצת אוכל ומשחקים, שלא ברור האם הם בעבור שדניאלה או בעבור TOOT.....

לאט לאט התפזרו המכוניות ואנו נשארנו במגרש חניה לשוחח קצת. אתם יודעים איך זה..... ולפני שאתם מגחכים, כן, דיברנו, מילים וכו, אתם מכירים?

בערך עשר דקות אחרי שאחרון הנוכחים נעלם ומגרש החניה נישאר ריק התלבטנו האם לבדוק את העמודים שדיברו עליהם או לנסוע הביתה, ויום העבודה הארוך שציפה למחרת לפומיקי היקרה הכריע בעבורנו. מתניעים ונוסעים הביתה.

אז זהו שלא......

מסתבר שהעובדים לא ממש התייחסו לזה שהם ראו אותנו במגרש החניה ופשוט נעלו אחריהם את השער והששאירו אותנו נעולים בפנים....
אחרי שבודקים את השער, ואכן אין מוצא, מנסים למצוא פיתרון, ובמקום זאת מתחילים להתסכל מסביב ולחייך..... אכן יש שם בהרבה עמודים....

התיכנון המקורי של הערב כלל סאשן במקום לא ממש ידוע במקום המפגש ולכן היה האוטו עמוס בכל טוב.....
תוך שניות התיק היה בחוץ, שלל נרות מסביב, רצועות, קולרים ושלל הפתעות. הריהוט והתפאורה של המקום ניכנסו לפעולה ואני חייב לציין שהריהוט המגוון של המקום, שולחנות הברזל, הספסלים ועמודי האבן מספקים תפאורה הולמת שמכניסה היטב לאווירה המתאימה.

אז מה היה לנו שם......
שולחן ברזל, ספסלים, עמודי אבן מסותתתים, אור נרות, אוויר לילה צונן, קצת צעצועים, חבלים, וכמובן שדון מקסים וג'ינג'י למחובר היטב לכל הנ"ל.
לא אפרט יותר מידי אבל אני חייב להודות שמהקום מאוד מצא חן בעיני......


ואז לחלק השני. לצאת משם וללכת הביתה.
מסתבר שזה לא כל כך פשוט. התקשרתי למוקד שהטלפון שלו רשום על השער ומסתבר שזאת לא פעם ראשונה שזה קורה וההוראות של בעל הבית הן: "אל תפריעו לי, בעיה שלהם...."
כן, הבנתם נכון, אנשים נעולים במסעדה שלו באמצע שום מקום והוא לא רוצה שיפריעו לו לישון עם פרטים שוליים שכאלה.
אז במקביל לשיחה עם המוקד, שלא מוכן אפילו לגלות איך קוראים לבעל המקום כדי שאנסה לאתר אותו בעצמי, שיחה עם מוקדנית של המשטרה שגם בעצמה לא ממש יודעת מה לעשות במקרה שכזה, וסייר של הביטחון של היישוב שמנסה לעזור אבל לא ממש מצליח, ובמיוחד עם השכנים האנטיפטיים שמתלוננים שהדיבורים שלנו מפריעים להם לישון וטוענים שהם לא יודעים איך קוראים לבעל המקום, החלטתי לחפש.

לבסוף ביחד עם קצת הרמה של גזעי עצים, ענפים, ועוד כמה דברים הצלחתי לאלתר בעזרת חברו הטוב ביותר של הדום – LEATHRMAN מצאתי מאחורי המטבח שביל שמקיף כמה בתים בסביבה ואחרי שהפכתי את הפז'ו הקטן והגיבור לרכב שטח אימתני המסוגל לגבור על איתני הטבע ושדות גידולים, הצלחנו למצוא את הדרך את הכביש הפנימי של הישוב, ועם חיוך ענק לנסוע הביתה.....
סוף טוב הכל טוב.

ותמונה קטנה כדי לרמז על מה שהיה שם.....

Cloud_Lord​(שולט) • 11 בנוב׳ 2004

כן, יש משהו בשלל העמודים והריהוט שמכניס לאווירה, יחד עם השקט של המושב.....

סחטיין אביס, על היוזמה. רק ש....."ננעלנו בפנים"....אה, יש תירוצים יותר טובים

פעם הבאה נישאר יותר אנשים ונינעל "בטעות" בפנים, עכשיו שאנחנו יודעים שיש דרך חלופית החוצה...חחחחח...יהיה מעניין . ובכלל, אולי לקראת המאנץ הבא גם נעשה סיור מקדים בחדר שהם רוצים לארגן לנו ונבדוק אותו, מה דעתך?

ודבר אחרון....מה זה תמונה של יד הא...למה מה, מפעיל לנו את הדמיון? רוצים את הדבר האמיתי, ולאלתר.