| RIS |
לפני 20 שנים •
12 בנוב׳ 2004
רַק הַזְּמָןרַק הַזְּמָן שֶמְטַפְטֵף לוֹ כְּמוֹ חוֹל אֲשֶר אֵינוֹ נוֹשֵׂא עִמוֹ בְּשׂוֹרָה מְלַמֵד לְהִתְכּוֹנֵן לְמִבְחָן הָעוֹר שְמִתְקַלֵף לוֹ וְנוֹשֵר לוֹ בִּמְשׂוּרָה. רַק הָחַיִּים שֶהַס עוֹבְרִים בָּסָךְ מְלַקְקִים עִקְבוֹת פְּצָעִים וּמַחֲלִיקִים עַל גַב תְּלָמִים שֶהוֹלְכִים וְנֶחֱרָצִים. רִק אַהַבָתֵךְ הֶעֱלְתָּה לִי אָרוּכָה אֲבָל מַגָּע יָדֵךְ הָיָה לִי לְזָרָא כְּמוֹ נֶשֶר הַמְּמָאֵן לִנְחוֹת אֶל אֲדָמָה זָרָה. |
|
|
בכוח המוח-אשה
|
לפני 20 שנים •
12 בנוב׳ 2004
אכן, רק הזמן..
"לפעמים זה נשכח ואיננו,
אבל כשהערב יורד, אומר לך כך ביננו, פחות אבל עוד כואב." נהדר RIS, נהדר כתמיד. |
|
|
| קת'רינה(נשלטת) |
לפני 20 שנים •
12 בנוב׳ 2004
הבית השלישי, כאילו תלוש,
מן מסר קשה שכזה שכתוב(כהרגלך) ביד אמונה.
לא התחבר לי הבית הזה עם שני הראשונים- אבל אולי לא הבנתי... |
|
|
melody
|
לפני 20 שנים •
14 בנוב׳ 2004
מדהים.
}{ |
|
|
| orit{{ML}} |
לפני 20 שנים •
19 בנוב׳ 2004
פחות, אבל עוד כואב.
כמו שאמרה בכוח המוח. עדיין כואב. תמיד יכאב קצת. כאב שמלווה אותנו תמיד, כמו העצב שתמיד סובב אותנו. אתה משורר בכל נימיך, ריס. אתה משורר של הנפש. של האהבה. של העולם. |
|
|
anaphasa(מתחלפת)
|
לפני 20 שנים •
20 בנוב׳ 2004
תגובה לשיר המופלא הזה
לדריכות רגליך בי
אדמה זרה הפכתי העינים שלך כבר עוממות כקיסם של שיעורי ביולוגיה צורבות בי יותר מכל נר של אתמול כשעוד הייתי יפה ונצרבת ואתה היית מלך ושנינו כאבנו בשתיקה קליפותינו עוד דיממו על אדמה זרה אני נרטבת עכשיו לאט בבכי לחיי נסדקות. |
|
|