בהסכמה...האומנם?

בהסכמה...האומנם?

mabel​(אחרת) • 13 בנוב׳ 2004

תמיד אומרים שהכל צריך להיות בהסכמה, ואני שואלת את עצמי איך זה מתחבר עם שליטה מנטאלית?
איפה מסתיימת ההסכמה או החשיבה החופשית שלי ואיפה מתחילה להשפייע השליטה המנטאלית.
האם הגבולות נמתחים מרצוני החופשי או מהשפעת הרצון והצורך של אדוני?
נכון, אין דבר שעושים נגד הרצון...אבל האם זה באמת רצוני?

האם הייתי עושה את זה בזמן אחר?
אז נשאלת השאלה...עד כמה השליטה המנטאלית משפיעה על ההסכמה?

ההסכמה יכולה להיות עקרונית

star • 14 בנוב׳ 2004

ההסכמה יכולה להיות עקרונית,
לא הסכמה לאקט מסוים,
אלא הסכמה להיכנע לרצונות שלו,
שליטה מנטלית היא כלי - לא מניפולציה.

את עדיין יכולה לדעת ששולטים בך,
אם יש לך צורך, עדיין יש מילת בטחון.
את הגבולות שלך את קובעת מראש.
ואם זאת, את מצפה לרגישות מהצד השולט.

ואם עשית משהו שלא היית מסכימה במצב אחר?
זה כל הקסם ביחסי שליטה, בתנאי שלא נגרם נזק.

@buba@​(נשלטת) • 14 בנוב׳ 2004

התחברתי עם מה שכתבה סטאר ..לדעתי כל מילה נוספת מיותרת ...

זאלופון​(שולט) • 14 בנוב׳ 2004

שאלת הרצון החופשי והאם בכלל קיים דבר כזה היא כשלעצמה שאלה פילוסופית עתיקת יומין שאין לה תשובה חד משמעית. נניח לדוגמה שבסיטואציה מסוימת ניצבה בפנייך הברירה לאכול שוקולד או לאכול עוגת קינמון של מקופלת, ובחרת לאכול עוגת קינמון. האם באמת יכולת לבחור אחרת? ואם כן, מדוע לא עשית זאת? משהו גרם לך לבחור כפי שבחרת, ואין דרך לדעת בדיעבד האם יכולת לשלוט על המשהו הזה או שמא הוא ששלט בך.

בדוגמה הנ"ל לא בטוח שהבחירה נעשתה כתוצאה מרצון חופשי, אך עדיין היא נבדלת ממצב בו, לדוגמה, הבוס בא אלייך ומורה לך לנסוע לבאר שבע ולהביא גמל לחג שבועות. ההבדל הוא שבמקרה הראשון את אינך מודעת לשום כוח חיצוני שכופה עלייך לבצע את הפעולה ועל כן את מרגישה שהיא באה מתוכך ומתוך רצונך ובמקרה השני אין המצב כך. זו לדעתי גם התשובה במקרה של "שליטה מנטלית".

(הערה: יוצא מהכלל מצב בו מתבצעת סחיטה רגשית והסאבית עושה דברים שהיא לחלוטין לא מעוניינת בהם רק כדי שאדונה לא יכעס ויעזוב אותה. זו עדיין הסכמה, אבל ניתן להקביל אותה לכל הסכמה המבוצעת תחת סחיטה)

mabel​(אחרת) • 14 בנוב׳ 2004

תשובה מעניינת שתחילתה גרמה לי לחיוך...בין שוקולד לעוגה של מקופלת....( בלי לפגוע, אוהבת את מקופלת מאוד!!!), לא בטוחה מה הייתי בוחרת...
כשיש שליטה מנטאלית...לא ממש מודעים לכך, לכן לא תמיד ההסכמה או הבחירה באה מרצון חופשי, כמו שאמרת...אין כוח הנראת לעין שגורמת לי לבחור או להסכים...ושם בדיוק שם אני חושבת שמתחילה השליטה... ומכאן כמה חשוב לדעת למי אנו מעבירים את השליטה.

מקופלת​(נשלטת){Blue eyed } • 14 בנוב׳ 2004

אם עוגת הקינמון שלי הגיעה לידי שליטה מנטאלית.. אני מסופקת.
דומים, דומיות ושאר מתנסים המבקשים לשלוט מנטאלית באמצעות העוגות שלי..
מחיר סמלי או טובות הנאה

אני אענה על שאלתך בהמשך, מאבלית.

מממ שוקולד

שנהב • 14 בנוב׳ 2004

הגישה של זאלופון וסטאר היא פופולרית וחביבה אבל מוטעית. גם כשהבוס שלך או האדון שלך אומר לך לעשות למענו פעולה מסויימת, אין שום כוח חיצוני שכופה עליך או משפיע על הבחירה שלך. כל מה שיש במצב הזה הוא גורם נוסף שאת ורק את מחליטה אם להתחשב בו, כשאת מייצרת את המשוואה של 'לעשות' מול 'לא לעשות'. במקרה של הבוס מדובר בלעשות או להסתכן בפיטורים, הבוס לגופו לא חלק מהעניין. וכשאדון אומר לך לעשות משהו, את בוחרת לעשות או להסתכן בפרידה, או באיזה "עונש" שנקבע בחוקי המשחק. אבל האדון לא באמת משפיע לגופו על ההחלטה. תרצי או לא תרצי, את מקבלת אותה לבד לחלוטין.

אין דבר כזה שליטה מנטאלית. ציות יבש קיים רק בבהמות, אצל בני האדם הרצון לציית הוא רק מושג סמלי שמכיל בתוכו ומבוסס על דברים רבים באישיות. אין לבני האדם דחף מולד כזה, זו אשליה שמובילי קהילות הבדס"מ בעולם מנסים להפוך למציאות כדי להציג את המשחק כמשהו טבעי. האדם הוא ייצור שנולד 100% חופשי. בבני אדם יש חוסר ביטחון עצמי, פחד מבדידות, מזוכיזם, שנאה עצמית וכולי, שעומדים בבסיסם של הרצונות לכאוב ולהכאיב. וקל להבין את כל הדברים האלה כשבוחנים את המקומות בהיסטוריה שבהם שהעבדות והסאדיזם הרימו את ראשן.

את כל אלה אנחנו מדחיקים עמוק מתחת לפני השטח, והם באים לידי ביטוי במשחק הזה, של שליטה מנטאלית. השורה התחתונה היא שאף פעם אין כוחות חיצוניים. הבחירה היא תמיד פנימית. לצורך העניין, פעם הבאה שאת ניצבת מול עוגת קינמון ועוגת שוקולד, תעצמי עיניים ותבחרי באופן אקראי. ככה תוכלי להיות בטוחה שלא נכנעת לדברים בתוכך שמעדיפים שוקלד, ולא לדברים שאוהבים קינמון. (אולי הבחירה הזאת מושפעת מדברים אחרים, אבל את בחרת להיות מושפעת מהם, ולא מהחיבה שלך לקינמון). איזה עוד יצור על פני האדמה מסוגל לעשות את זה?

לגבי שליטה דנטאלית

הוא​(שולט) • 14 בנוב׳ 2004

סליחה מנטאלית - כל מה שאינו פיזי , שליטה ורבלית שפת גוף מיינד גיים מניפולציות פסיכולוגיות,
שליטה מרחוק וכד'.
מענין מה שכתבת שנהב אתה צריך להיות כאן יותר
אני רק בספק אם יש כזה דבר מובילי קהילות ואם ישנם לא חושב שזו קונספירציה בינלאומית גלובלית או טראנד אחיד.
המוטיבציה לציית בקונטקסט של יחסי שליטה או האפשרות לבחור אינה יומיומית (עוגה) אלא טעונה מלאת רגשות הורמונים מתח. בשלבי הכרות ראשונים נניח ישנה דינמיקה אינטואיטיבית שמה שמזין את השליטה בשלב הזה זה לא עונש או פחד נטישה, אלא מתח חיובי רצון להתקרב להתקבל לחוות להתרגש להיות חלק ממשחק השליטה עצמו.
במילים אחרות ההסכמה שלך והרצון הוא עצם זה שאת ממשיכה לדבר ולא מפסיקה את התקשורת.
ולגבי יכולת הבחירה גם אם נניח נזרק אליך מבט מסוים את זו שמתרגמת אותו ובוחרת איך להגיב לו.

חתולת הלילה • 14 בנוב׳ 2004

שליטה מנטלית טוטאלית יכולה לדעתי לקרות רק במצב של היפנוזה עמוקה.
לא משנה כמה הוא שולט בך מנטאלית, יש לך תמיד קול קטן בתוך ראשך שאומר לך מה מרגיש נכון ומה לא.
והקול הזה לא מקולר ולא נשלט, ולקול הזה רצון משלו. רצונך את.
והיה ורצונותיכם משתלבים ותואמים- מה טוב. והיה ולא, לא משנה כמה שליטה מנטאלית תופעל, את עדיין תהיי אדון לעצמך.

Re: מממ שוקולד

Donatien​(שולט) • 14 בנוב׳ 2004

כל זה טוב ויפה (למרות שיש גבולות מובהקים למדי בין האני והאחר, גבולות שאתה מתעלם מהם), אבל מתעלם משאלה ש mabel רמזה עליה - מתי ה"אני" מפסיק להיות "אני" ובכמה הוא משתנה כתוצאה מקיומה של מערכת היחסים? מה מההעדפות והרצונות של הנשלטת היום הם תוצאה של מה שהיה בה לפני ומה מגיע מתוך האינטראקציה עם השולט?

לגבי "ציות יבש", לא הייתי מרחיק לכת ואומר שאין דבר כזה בבני אדם. השימוש בכלים כמו עונש פיזי חריף ומיידי יכול בהחלט להביא אנשים למצב בו הם מצייתים לפקודות פשוטות יחסית "ללא מחשבה" (כלומר לפני שה High level consciousness שלהם מספיקה להיכנס לפעולה)

ליבה -- הקול הקטן לא הולך לאיבוד בעת היפנוזה (אבל סידרה ארוכה של טיפולים היפנוטיים יכולה לשנות לאט לאט את מה שהוא אומר.)