מה הדבר האפל שלכם?

זה באמת סוד אפל!

יש בי משיכה מובהקת לצדדים אפלים, דווקא בבדסמ?
הדבר היחיד שעולה לי זה משיכה לאובדן שליטה שיכול להתבטא גם במשיכה לשליטה כלכלית. אני לא אקח בזה חלק בחיים כי אני שולט בעצמי, יודע שאני מסוגל להיות בתוך קשר בדסמי שלא שוחק אותך וכי יש לי המון אלטרנטיבות כך שבחיים לא ארגיש שזה חסר לי, אבל וואלה יצא לי להביא ביד על דברים בסגנון וזה נחמד מאוד. אני מאוד נמשך למקום של השפלה והקטנה (סליחה נימרייה), מה שככל הנראה קשור לאופן בו גדלתי לדעתי, בו הקטנה ותוקפנות כלפי הפרט היו דבר נפוץ, ולהיות ארנק של מישהי זה ממש משפיל ומקטין. אך כאמור זה לא חסר לי ולא יהיה חסר לי. ואני חושב שבשליטה כלכלית יש פן מאוד אפל מהבחינה הזו שאם אתה רוצה באמת להגיע לאקסטזה מינית מאותו האקט, אתה צריך לפגוע לעצמך בכיס + זה ממכר ומעוור. לזרוק סתם 200 שקל זה לא משפיל ולא יעשה כלום, לי לפחות. זה מזוכיזם רציונלי ולא איזה רולפליי נדוש, כי זו פגיעה עצמית של ממש. יש אנשים שמכורים לזה והרסו לעצמם את חשבון הבנק. בכללי בדסמ זה מעוור אבל פה אתה ליטרלי נפגע. אם הייתי עשיר אולי הייתי נדבן עם שולטת שמגיע לה הכסף דואו 😁

המקום של הזעם, שהוא מעבר לכעס, והוא לא בשליטה

לזה אני יכולה להתחבר
מהצד של הנשלטת

לאהוב לאהוב לאהוב

הסאדיזם שבי, כזה שיודע בדיוק איך לדחוף את הגבולות ואיך לא להתחשב בכלל במי שמולי, ויפעל כדי שיכאב לו נפשית עד שהוא יתפרק לרסיסים ויאבד את עצמו בכאב
ואז להשאיר אותו ככה.
וללכת.

אפל - סשן אונס טריגרים חזקים מידי.
לגרום לי שחרר כל רסן. (אני די מאופק בתגובות שלי לא נותן להרבה להכנס לראות מה קורה בפנים)

אין עלילה מסוימת שלא אשחק בה, ואין מילים מסוימות שלא אגיד.
אין אצלי פולטיקלי קורקט ולא אכפת איך זה יתפס למי שישמע על זה מהצד, כל שאכפת לי ממנו הוא הפרטנר מולי ומה הגבולות שלו.
אכפת לי מהגבולות שהצהיר בגלוי וגם מהגבולות שאני קולטת שצפים, כשאני רואה שיש מאחורי ההתנהגות של מי שמולי כוונה של הרס עצמי או איזו אידיאליזציה חסרת פרופורציות שעתידה להתנפץ לרסיסים בשנייה שיחלוף הריגוש.

לא אכפת לי לשחק במשהו לא משנה כמה חברתית הוא מוגדר אפל כל עוד זה למען עונג משותף, עונג שנמשך גם לאחר מכן ולא יעורר רגשות אשם או יפתח פצעים.
הקו המנחה שלי תמיד היה שפרטנר שלי יקום למחרת ולא ישנא את עצמו, ולא ירגיש אשמה או בושה, אלא יחייך וישמח שזה קרה וירצה עוד.
בדיוק בגלל זה הגבול שלי תמיד היה להיות רק עם גברים עם מודעות עצמית שעשו עבודה מנטאלית על הבדס"מ שלהם.
כל "המלכהההה אני נשללטט בלייי גבולותתתת" נחסמו אצלי על הרגע הראשון.
לכל אחד יש גבולות, וגם אם אין גבולות לגבי העלילה בסשן יש גבולות לגבי אופן הביצוע.

יצא לי להגיד את המילים הכי מעליבות, ולהשמיע את העאלק איומים הכי גרועים, אבל כשראיתי שהם הדליקו את הצד השני זה מבחינתי לא אפל בכלל, אפילו מואר.
לפעמים אפילו סוג של חוויה מתקנת בתוך המרחב הזה שמתקיים בנינו, שמרגיש משחרר ומחזק אינטימיות כי הנה היא הבינה את הצד הזה שבי שאני מתבייש לפעמים לחשוף אפילו בתוך מרחב קינקי כי יניחו עלי שאני דפוק בראש, אבל היא מבינה אותי, ושוחקת בי והכל אפשר לעשות גם עם חיוך, לחקור ביחד איך לממש את זה באופן מטיב.

אין פנטזיה אפלה מבחינתי, יש ביצוע אפל. ואלו דברים שונים לגמרי. ואני לא מפנטזת על ביצוע אפל.

לראות אותה עם גבר אחר (לא חושב שהלב שלי יעמוד בזה)