פומביות

יולי Yuli​(לא בעסק)​{טדי} • 13 ביולי 2025

לא יודעת עד כמה הסודיות היא מאפיין מהותי ולא תופעת לוואי.

אני חושבת שהרבה חלקים בבדסמ כבר זלגו למיינסטרים, כדרכם של כל הדברים, ואני ממש סבבה עם זה. אני שמחה כשדברים שהם בגדול כיפיים - מקבלים לגיטימציה. כי בממוצע, בושה והסתרה לא עושות דברים טובים לאנשים. זה נראה שאנשים נוטים להיות יותר שמחים כשהם יכולים להביע את עצמם בחופשיות ולממש את המיניות שלהם. אז הייתי רוצה את זה בעולם. הייתי רוצה יותר חופש, פחות פוריטניות, פחות בושה.

אני גם חושבת שככל שקיים מיינסטרים, מעצם קיומו, מעצם זה שיש לו קוים מגבילים כלשהם, תמיד יהיה משהו שנמצא מחוץ לקוים. ומי שנמשך לבדסמ בשביל הריגוש של שבירת טאבו - ימצא את החלקים שעדיין טאבו ויאהב אותם.

אולי גם אני כזאת, לא יודעת. לא בטוחה. אבל זה לא נראה לי או/או. אני אשמח כשהמטריה הכוללת של המיניות שלי תיחשב נורמלית. ועדיין יהיה לי מקום פרטי, כמו שהיום יש לי עם המנעד הונילי שאני לא חולקת עם הציבור. עדיין מה שקורה ביני לבין בן זוגי הוא פרטי, הוא רק שלנו. זה לא נראה לי קריטי איזה כובע נשים על זה.

אבל כן נראה לי שדברים ישתנו. גם לנו בכלוב יש את המיינסטרים שלנו ומן הסתם הוא מתכתב עם מוסכמות קיימות ומן הסתם אם השמש זזה אז הירח זז איתה.
זה לא מדאיג אותי. נתרגל ונסתגל. בסיכום הכולל זה נראה לי לטובה.
מי שפה כי דברים מסויימים נעימים לו - יהיה לו נעים גם בלי הבושה. מי שפה בשביל הבושה - ימצא משהו אחר להתבייש בו.

יולי Yuli​(לא בעסק)​{טדי} • 14 ביולי 2025

בעצם, עכשיו שאני חושבת על זה. למשל פורסד בי.

האם בתרבות המיינסטרימית שלנו, נאמר בצד הליברלי שלה, מגע מיני בין גברים הוא דבר מביש? לא. לא כשלעצמו.
ועם זאת יש גברים שכל הקונסטלציה הזאת מעוררת בהם המון רגשות, בין השאר השפלה. למה? כי ככה *הם* מרגישים.
זה משנה שהאקט עצמו בעצם נורמלי? לא. מוסיפים קצת עלילה מסביב והכל מסתדר.

זו רק דוגמה. נראה לי שתמיד אפשר לייצר לעצמנו את הנרטיב שיאפשר לנו להרגיש כמו שרצינו להרגיש.