אהבה אסורה - קרה לכם?

מה זאת אומרת להפריד? אם יש לך רומן אסור זה בהכרח אומר שאין אהבה?

ואם יש אהבה אסורה זה בהכרח אומר שלא יכול להתקיים רומן?

לא מחייב שזה יהיה ביחד אבל בהחלט יכול.

חיכיתי שמישהו ירשום את זה.
אין דבר כזה אהבה אסורה.
אהבה או רומן יכולים להיות מאותגרים על ידי הקוד האנושי והסאחי, על ידי הונילים, על ידי מוסר של חברה זו או אחרת
אבל אם שני הצדדים שם במידה שווה... היא לא יכולה להיות ״אסורה״
love is love

תחשבו על זה, לפני 20-40 שנה גם אהבה להט״בית נחשבה אהבה אסורה...

אני חושבת שהשאלה הראשונית השאירה דווקא הרבה מקום לפרשנות אישית ל"אסורה" ומאפשרת התייחסות לכל מצב שבו אנחנו הרגשנו שזה אסור או שאין לגיטימציה לממש.
נראה לי ברור שמה שאנחנו לא תופסים כאסור, לא יהיה רלוונטי פה. לצורך העניין אם בדס"מ לא מסומן אצלי בראש כאסור, אז לא יעבור לי בראש לתת אותו כדוגמה לזה שעשיתי משהו אסור.

עד כה לא הגבתי כי התשובה שלי היא לא - לא התאהבתי במי שחשבתי שאסור לי להתאהב בו.
ככה הבנתי את השאלה: האם היה מצב שחשבתי "אסור" ובכל זאת התאהבתי. אז זה לא קרה לי.

עם זאת. אני לא חושבת שכל קבלה של איסור חברתי היא סאחיות. יש דברים שטוב שאסור. נכון שיש הרבה דברים שפעם היה אסור והיום מבינים שהאיסור אידיוטי. אבל זה לא אומר שכל הטאבואים אידיוטיים.
בכל אופן נראה לי שלצורך הנושא הזה, המדד האישי הוא הקובע. כלומר, מה שאסור עבור המשיב הספציפי.

זה לא מדוייק כי בסוף אנחנו לא חיים בעולם אוטופי. רובינו כפופים לנורמות מסויימות. לאילוצים מסויימים. בין אם אנחנו אוהבים את זה או לא.

גם להגיד ששני הצדדים שם במידה שווה זה לא תואם מציאות כי זה דינמי בהתאם למה שהמציאות של כל צד מכתיבה.

לפעמים החיים עצמם פשוט יותר חזקים מאהבה. אני אומר את זה בכאב. אבל זו האמת.

אהבה אסורה/לא בריאה/רעילה בעיניי (וגם בעיניי החוק בישראל, אבל זה כבר משהו אחר):
אהבה רומנטית ומינית בין ילד.ה בן 14 (למשל) לבין מבוגר.ת (לצורך העניין 19 ומעלה)

אני בדברי לא התייחסתי למקרה הזה. אלא על 2 א.נשים בגירים שהתאהבו

WELL...
לא התייחסתי נקודתית אליך אלא התייחסתי לנושא של "אהבה אסורה" ולטענה שאין דבר כזה.
ומה לעשות?
זאת דוגמה לכך, בעיניי.

אוקי אז כלפי המקרה שאת ציינת אני חוזר בי

מי יודע, אולי גם זה יהפוך להיות טאבו סאחי מטופש שלפני כמה זמן ביטל אהבה טהורה בין שני אנשים

זה שלונה מצאה את המקרה קצה שזה באמת לא טאבו סאחי אלא מוצדק, שבכלל לא לקחתי בחשבון. לא מבטל את מרבית המקרים שזה כן מוצדק בין 2 אנשים בגירים בהסכמה ואהבה..

כשאני כתבתי אני בעיקר חשבתי בראש על יחסים בין אותו המין שבעבר אם לא ידעתם עד שנות ה- 90 היו אסורים בחוק הישראלי.
ואני עדיין עומד מאחורי העמדה שזה היה טאבו סאחי בעבר שבוטל רק ב1988.

עד אז סעיף 152(2) לחוק העונשין (שנשאר מתקופת המנדט הבריטי) קבע שעבירות "משכב זכר" בין גברים הן עבירה פלילית שדינה מאסר.

ב־1988, ביוזמת חברת הכנסת שולמית אלוני, הכנסת ביטלה את הסעיף הזה במסגרת תיקון לחוק העונשין, וכך בוטלה ההפללה על יחסים בהסכמה בין בני אותו המין.