בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רַק הַזְּמָן

RIS
RIS
לפני 20 שנים • 12 בנוב׳ 2004

רַק הַזְּמָן

RIS • 12 בנוב׳ 2004

רַק הַזְּמָן שֶמְטַפְטֵף לוֹ כְּמוֹ חוֹל
אֲשֶר אֵינוֹ נוֹשֵׂא עִמוֹ בְּשׂוֹרָה
מְלַמֵד לְהִתְכּוֹנֵן לְמִבְחָן הָעוֹר
שְמִתְקַלֵף לוֹ וְנוֹשֵר לוֹ בִּמְשׂוּרָה.

רַק הָחַיִּים שֶהַס עוֹבְרִים בָּסָךְ
מְלַקְקִים עִקְבוֹת פְּצָעִים
וּמַחֲלִיקִים עַל גַב תְּלָמִים
שֶהוֹלְכִים וְנֶחֱרָצִים.

רִק אַהַבָתֵךְ הֶעֱלְתָּה לִי אָרוּכָה
אֲבָל מַגָּע יָדֵךְ הָיָה לִי לְזָרָא
כְּמוֹ נֶשֶר הַמְּמָאֵן לִנְחוֹת
אֶל אֲדָמָה זָרָה.
בכוח המוח-אשה
לפני 20 שנים • 12 בנוב׳ 2004

אכן, רק הזמן..

בכוח המוח-אשה • 12 בנוב׳ 2004
"לפעמים זה נשכח ואיננו,
אבל כשהערב יורד,
אומר לך כך ביננו,
פחות אבל עוד כואב."


נהדר RIS, נהדר כתמיד.
קת'רינה​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 12 בנוב׳ 2004

הבית השלישי, כאילו תלוש,

קת'רינה​(נשלטת) • 12 בנוב׳ 2004
מן מסר קשה שכזה שכתוב(כהרגלך) ביד אמונה.
לא התחבר לי הבית הזה עם שני הראשונים- אבל אולי לא הבנתי...
melody
לפני 20 שנים • 14 בנוב׳ 2004
melody • 14 בנוב׳ 2004
מדהים.
}{
orit{{ML}}
לפני 20 שנים • 19 בנוב׳ 2004
orit{{ML}} • 19 בנוב׳ 2004
פחות, אבל עוד כואב.
כמו שאמרה בכוח המוח.

עדיין כואב.
תמיד יכאב קצת.
כאב שמלווה אותנו תמיד, כמו העצב שתמיד סובב אותנו.

אתה משורר בכל נימיך, ריס.
אתה משורר של הנפש.
של האהבה.
של העולם.
anaphasa​(מתחלפת)
לפני 20 שנים • 20 בנוב׳ 2004

תגובה לשיר המופלא הזה

anaphasa​(מתחלפת) • 20 בנוב׳ 2004
לדריכות רגליך בי
אדמה זרה הפכתי
העינים שלך כבר עוממות כקיסם
של שיעורי ביולוגיה
צורבות בי יותר מכל נר של אתמול
כשעוד הייתי יפה ונצרבת
ואתה היית מלך
ושנינו כאבנו בשתיקה
קליפותינו עוד דיממו
על אדמה זרה
אני נרטבת עכשיו לאט בבכי
לחיי נסדקות.