בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בהסכמה...האומנם?

זאלופון​(שולט)
לפני 20 שנים • 14 בנוב׳ 2004
זאלופון​(שולט) • 14 בנוב׳ 2004
ציטוט: הגישה של זאלופון וסטאר היא פופולרית וחביבה אבל מוטעית. גם כשהבוס שלך או האדון שלך אומר לך לעשות למענו פעולה מסויימת, אין שום כוח חיצוני שכופה עליך או משפיע על הבחירה שלך. כל מה שיש במצב הזה הוא גורם נוסף שאת ורק את מחליטה אם להתחשב בו, כשאת מייצרת את המשוואה של 'לעשות' מול 'לא לעשות'. במקרה של הבוס מדובר בלעשות או להסתכן בפיטורים, הבוס לגופו לא חלק מהעניין. וכשאדון אומר לך לעשות משהו, את בוחרת לעשות או להסתכן בפרידה, או באיזה "עונש" שנקבע בחוקי המשחק. אבל האדון לא באמת משפיע לגופו על ההחלטה. תרצי או לא תרצי, את מקבלת אותה לבד לחלוטין


ראשית, הגישות שלי ושל סטאר לא בדיוק זהות. לא לעשות שעטנז icon_smile.gif

לעצם העניין, לא טענתי שיש כוח חיצוני שכופה אלא שכך רואה זאת האדם הפועל, וזה בעצם מה שחשוב.
אם יש או אין כוח חיצוני - לא ניתן לדעת. זאת בדיוק הבעיה של שאלת הבחירה החופשית, וגם בחירה "אקראית" לא פותרת אותה, כי עדיין נבחרת אופציה אחת מתוך שתיים ובדיעבד אי אפשר לדעת אם ניתן היה לבחור אחרת. ממש כשם שאני לכאורה מקליד את ההודעה הזו מבחירתי החופשית ולמראית עין אני יכול לחדול ברגע זה ולא ללחוץ על "שלח", אבל איני עושה זאת. העובדה שאיני עושה זאת מעמידה בסימן שאלה את יכולתי ה"חופשית" לעשות זאת. הדרך היחידה בה אוכל להוכיח שאמנם יש לי יכולת שלא לשלוח את ההודעה הזו היא באמת לא לשלוח אותה, אלא שאז לא אדע האם יכולתי בכלל לבחור כן לשלוח אותה.

אתה (או את) גם יוצא/ת מנקודת הנחה שכל השיקולים שמובילים אותנו לביצוע פעולה הם מודעים, בעוד שפעמים רבות אנחנו פועלים מבלי לעשות טבלת בעד ונגד ולהבין מה בדיוק הניע אותנו לפעול כפי שפעלנו. אנחנו לא תמיד מייצרים את המשוואה של "לעשות מול לא לעשות" על כל הפרמטרים שלה, לפחות לא בצורה מושלמת (לדוגמה, הרבה פעמים נוח לנו להתעלם מפרמטרים שלא מוצאים חן בעינינו. רוב האנשים לא יכניסו גורם כמו "יותר חשוב לי להשיג מה שאני רוצה מאשר לא לפגוע ב-X" למערכת השיקולים שלהם אלא יתנו סיבות אחרות). על כן אי אפשר לטעון שהחלטות מתקבלות בצורה רציונלית וחופשית לחלוטין.

ולמה לא לכתוב תגובה בניק המקורי? (אם אני חושד לשווא קבל/י את התנצלותי. פשוט זה מאפיין די נפוץ - לכתוב תובנות מעמיקות, לרוב נגטיביות, ביום הראשון להצטרפות לאתר).
Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ}
לפני 20 שנים • 14 בנוב׳ 2004

על שינויים בגבולות ועל שליטה

Dan_Kap​(שולט){f,yt,D,תכ} • 14 בנוב׳ 2004
בואו נבדיל בין שני נושאים שונים.

1. הנושא הראשון עוסק במהות של הבדסמ.
אני מגדיר בדסמ "פעילות אירוטית הכוללת העברה מודעת של שליטה בצורה בטוחה, שפויה ובהסכמה הדדית".

הפעילות האירוטית יכולה להיות כל דבר שהשותפים לו מוצאים בו הנאה אירוטית - החל מדגדוד של אדם קשור, עבור דרך הקראת בדיחות קרש תוך שימוש בבאט פלאג, עבור דרך משחקים בצואה ובשתן, הכאבה בכל דרך אפשרית וכן, גם שליטה מנטלית.
[ ההקשר האירוטי הוא ההבדל בין "כן, בוס", "כן, אדוני מנהל הבנק" ו-"כן, כבוד השופטת" לבין "כן, אדוני/גבירתי!". ]

לכולנו יש משהו משותף - אנחנו מקבלים הסכמה של השותפ/ה/ים לפני שאנחנו יכולים לשחק איתם.

מכנה משותף נוסף - אנחנו מוצאים אירוטיקה במשהו שרוב האנשים היו אומרים "איכס" או פשוט אינם רואים בו אירוטיקה. בין אם אלו מחטים, חבלים או מעצר על ידי שוטר.

ומכנה נוסף משמעותי - אנחנו יודעים בצורה ברורה היכן עובר הגבול בין מה שמתרחש בהקשר בדסמי, לבין מה שאיננו כזה.

בצורה כזו, גם מי שבשבילם הבדסמ הוא תבלין ללילות שישי (ועושים זאת בצורה מודעת לבחירה שלהם) וגם מי שלאדון/גבירה יש שליטה על כל פן בחייהם נכללים במסגרת הרחבה הזו.

למשל, הגדרה כזו של מסגרת יכולה לתחום גם מערכת של שליטה מנטלית בצורה שבה ברור שהאדון/גברת אינם יכולים להכתיב פעולות שעלולות לפגוע בפרנסה של הסאב/ית או בחייהם של הקרובים להם.

למעט SSC (בטוח, שפוי ובהסכמה הדדית), אין כללים או תקנים למה שיכל להיות מוסכם בין שותפים למערכת בדסמית - לדעתי מספר ההסכמות הוא כמספר הצירופים בין השותפים להן.

וחשוב לזכור - כשם שההסכמה ניתנת בצורה הדדית, היא גם יכולה להתבטל על ידי אחד מהצדדים, ובוודאי שסאב/ית שחשים שאינם זוכים ליחס הולם רשאים (ולדעתי אף חייבים לעצמם) לצאת ממערכת יחסים המתגלה כהרסנית עבורם.

2. שינויים בגבולת
שינויים בגבולות יכולים להיות יזומים על ידי כל אחד מהצדדים, ומובא על ידיו כהצעה לצד השני.
במקום שבו אנחנו מדברים על גבולות, בדיוק כמו במקום שבו אנחנו דנים בבטיחות, אנחנו מדברים כשני בני אדם שווים, ללא קשר אופי מערכת היחסים.

ובקבלת החלטות על גבולות יש חשיבות עצומה לכך ששינויים יתקבלו ללא מניפולציה או הפחדה.

כשלאדם (לדומ/ית ולסאב/ית) יש גבול במקום כלשהו, יש לכך סיבה.

הסיבות להגדרת פעילות מסוימת מחוץ לגבולות יכולות להיות רבות מאד:-
- הפעילות הזאת עלולה לקחת אותי למקום קשה או טראומטי עבורי (ע"ע הצלפות או אונס מדומה עבור מי שעברו טראומה שכזו בעברם).
- הפעילות הזאת איננה נתפשת אצלי כאירוטית או כגורמת הנאה (ע"ע הקראה מספר הבדיחה והחידוד לאדם כפות).
- אינני מרגיש שהקשר ביננו מספיק חזק (התקשורת, האמון, הניסיון שצברנו) כדי לאפשר פעילות שכזו.

ולמרות הדימוי בספרות הפנטזיה, מעטים מאד בינינו אכן יכולים לקרוא מחשבות.

לכן, בשלב שבו מגדירים גבולות, איש מאיתנו איננו נמצא במקום שבו מערערים על קביעה של גבול רק בגלל שזו הפנטזיה הרותחת ביותר שלנו.
[ ורצוי מאד שלא ננסה לתמרן את השותפ/ה על ידי "סאב/ית אמיתי/ת עושים X" או "אם לא תעשי/ה X, נצטרך להיפרד". אנחנו לוקחים על עצמנו יומרה מאד גדולה כאשר אנחנו מנסים להזיז בכוח או במניפולציה גבולות של אדם אחר. מנסיון של אי-אילו שנים יותר אנשים שמבטיחים לשבור ולבנות מחדש את הסאב/ית נותרים עם כמה חתיכות שהם לא יודעים היכן להחזיר למקום (או מתאדים ברגע של הקושי המשמעותי הראשון ומותירם סאב/ית שבור ומנותץ, בלי מי שיתמוך בהם) מאשר כאלו שהצליחו במשימה אותה התימרו לקחת על עצמם.

עם הזמן, ועם בניה של אמון ותקשורת הדדיים, הגבולות של כל השותפים (דומים/יות וסאבים/יות) יכולים להיבחן מחדש.

בחינה שכזו רצוי שתיעשה כאשר ברור שכללי ההקשר הבדסמי אינם חלים עליה - החלטות על שינוי גבולות, דיון בציפיות, פחדים וחרדות רצוי שלא ייערך תחלת מרותם של הדומ/ית.

בחינה שכזו גם יכולה להיעשות בצעדים קטנים יותר, בשיחות שעורכים לאחר סשן, כאשר שנינו מדברים על מה היה, ואיך זה הרגיש לנו, מה עבד נהדר (ורוצים ממנו עוד) ומה אפשר לשפר ואיך.

במקומות שבהם יש קושי, לאחר שיחות שכאלו, אפשר למצוא זהב - דרכים להתגבר על מחסומים, להרגיע פחדים, לשפר אמון, תקשורת וללמוד לקרוא טוב יותר זה את זו.

והפלא ופלא, גם במערכת יחסים מנטלית בלבד, 7X24, יש גבולות, ויש צורך באמון ותקשורת...

ובמערכת שבה לאורך זמן נוצרת דינמיקה שבונה, מזינה ומחזקת את השותפים בה - ברור שכל אחד רוצה להמשיך.

ואם הדינמיקה הורסת, מרוקנת ומוחקת את אחד או אחת מהשותפים במערכת יחסים - רצוי שאותו שותפ/ה יציגו את התחושות שלהם.
וברור שאם אין מענה לצרכים אלו, או שהצד האחר שולל את הלגיטמיות שלהם - חובה עליו לגלות אחריות לעצמו/ה ולצאת מהדינמיקה ההרסנית.
Dom Mati​(שולט)
לפני 20 שנים • 14 בנוב׳ 2004
Dom Mati​(שולט) • 14 בנוב׳ 2004
שלום
הבסיס לכל מערכת היחסים הינה נתינה וקבלה.
שליטה לא לוקחים אלה נותנים ומקבלים בתנאים מסויימים ובגבולות ברורים מראש.
ובתחום הגבולות הנקבעים מערכת היחסים מתפתחת מפגישה לפגישה ומשיחה לשיחה.
במצב זה כאשר השולט שומר על הגבולות הנקבעים מראש השליטה המנטלית כמו הפיזית לא יחרגו ממה שנקבע, השיחות והתפתחות מערכת היחסים תביא מין הסתם לפריצת גבולות מה שנעשה בהבנה ובהסכמה של שני בני הזוג, לכן אין כאן למעשה שליטה מנטלית מלאה על הנישלט/ת אלה הסכמה לצורה מהות ואופן השליטה.
לפחות הסכמה או רצון לבחון האם השינוי או כיוון התפתחות הקשר אכן מתאימים.
במידה וכן, מצויין וממשכים, במידה ולא, עוצרים, משוחחים, מנסים להבין ולהסביר את הרצון, השאיפה והמטרה שאיליהה רוצים להגיע וורק אז מחליטים האם להתקדם באותו המסלול או לפנות לנתיב אחר.
כל מערכת יחסים הינה דינמית ומפרה את עצמה ואת שני בני הזוג וללא הדינמיקה, ההפריה ההדדית והרגישות לצורכי הזולת כמו לצרכיי, סופה של מערכת היחסים לקפוא על שמרייה ובסופו של דבר להסתיים.
star
לפני 20 שנים • 19 בנוב׳ 2004

שליטה ?

star • 19 בנוב׳ 2004
לפעמים אפשר להעריך אדם אחר,
לדעת שהוא רוצה את טובתך
לסמוך עליו ולבטוח בו מספיק
ולעשות מה שהוא אומר לך!!!

מסתבר שהרופא שלי שולט בי,
היועץ המשפטי שלי בטוח שולט בי,
החברים הכי טובים שלי שולטים בי,
כי לפעמים אני פשוט קורה ...
...שהם אומרים ואני עושה.

בטח , אם הייתי שפחה,
האדון שלי היה שולט בי
אבל רק מנטלית icon_rolleyes.gif

הבהרה: זה לא אומר שאני לא אוכל להסתדר
בלי שיגידו לי מה לעשות, אבל לפעמים זה נחמד.
חתולת הלילה
לפני 20 שנים • 19 בנוב׳ 2004
חתולת הלילה • 19 בנוב׳ 2004
ההבדל הוא שכל מי שציינת מייעץ לך.
את יכולה לבחור מה לעשות עם העצה הזו.
אני עוד לא הכרתי אדון / מלכה שמייעצים לך לרדת על ארבע ולספור ... icon_smile.gif
נבט{marlena}
לפני 20 שנים • 19 בנוב׳ 2004
נבט{marlena} • 19 בנוב׳ 2004
מאסטר טוב לא מייעץ וגם לא נותן פקודות, אלה מציע. השליטה מתבטאת ביכולת להציע הצעות שאי אפשר לסרב להם icon_twisted.gif . כלומר, לבקש דברים שאתה יודע שהסאבית תבצע. בניגוד למה שמקובל לחשוב, גם במהלך סשן שבו הנשלטת בקושי מצליחה להרכיב מחשבות, היא כן מצליחה להעביר יפה מאוד מה מרגש אותה ומה לא.

וסתם הארה: החיים מלאים בסתירות ובפרדוקסים. כאלה הם.
בכוח המוח-אשה
לפני 20 שנים • 19 בנוב׳ 2004

שרשור מחכים...

בכוח המוח-אשה • 19 בנוב׳ 2004
שליטה מנטלית בעיני היתה תמיד בניית הרצון אצל הנשלט לציית לשולט. במובן הזה זה דומה לאילוף, כשהמקל והגזר משתנים אבל ההבנה האהבה והאכפתיות בין הצדדים הוא דבר ברור ומובנה.
בניגוד לכולם איני בטוחה שהאיום בפרידה הוא סחיטה, לדעתי הוא פרמטר נוסף בהחלטות האישיות של הנשלט האם לציית או לא.
וקראתם נכון, זכות הבחירה היא לעולם אצל הנשלט שבאופן נורמלי אמור לבדוק פלוסים מול מינוסים, קבלה מול נתינה, איזון.
כשהאיזון יופר, יווצר מרד, ואפילו התפרקות היחסים.


שולט חכם ידע לשמור על האיזון בין מה שהוא נותן למה שהוא לוקח.
ושליטה אמיתית לא מתבצעת רק בסשן עמוס אנדרופינים ושאר ירקות, אלא ביחסים הכוללים במערכת. זו דעתי בכל אופן.
שליט האופל​(שולט)
לפני 20 שנים • 20 בנוב׳ 2004

חושבים שהמצאתם את הגלגל, חסידי הבדסמ?

שליט האופל​(שולט) • 20 בנוב׳ 2004
ידוע שבעולם העתיק.החל בתקופת התנ"כ ועד לדת היהדות והאסלאם של ימינו.לאשה הייתה חשיבות משנית בעולם.והיא באה רק כדי להיות "עזר כנגדו" אם לילדיו.זאת שושבת בבית מטפלת בילדים ומחכה בכליון עינים לבעל המפרנס שישוב לבית החם המסודר והנקי.
האם אלוהים מעריך יותר את הגבר בכך שנתן לו תרי"ג מצוות שהאשה אינה מחוייבת בהן.ואיסורים שונים ומשונים שיש בהם כדי לטעון שהאדם פשוט חזק יותר מהאשה.
ובאסלאם עוטפים את האשה בתכריכים כדי שעין זר לא תשזפנה.מילה אחת שלה לא במקום והיא נזרקת מהבית במקרה הטוב או נרצחת על ידי אחיה במקרה הרע.

אז לאחר שב120. עם תנועת שחרור האשה והצעידה שלה לעבר העצמאות.לעבר ההגשמה העצמית שלה.היא מרגישה מוזר.היא מרגישה שהיא איבדה משהו בתהליך הזה.את השורשים העתיקים של המהות שלה.
כל נשות העסקים החזקות והביצי'יות לכאורה לא יצליחו להתחמק לעולם מהעובדה שיש בהן יצר אימהי.שיש להן רחם.שהן אלה שיולידו ילדים.ויש בזה שוב אלמנט של גרימת סבל לכאורה על ידי הגבר.והאשה שצריכה להתמודד עם ההריון ועם כל התופעות הפסיכולוגיות והפיזיות שלו.בעוד שהגבר חי כרגיל.

גבר חזק אשה חלשה.וזה מקועקע בתרבות שלנו לנצח.

אין דבר כזה "שליטה" אלא רק בפנטזיות מטורפות של נערות בנות 18 ומבוגרות שמרגישות את עצמן כאלה.

יש אנשים ממושמעים,יש כנועים.הכל מתחיל מבפנים.וה"שולטים" לכאורה הם אנשים כאלה שרק מחפשים לרכב על הגל בתקווה לקבל משהו שחסר להם כל כך.

DOM MATI כתב:

שלום
הבסיס לכל מערכת היחסים הינה נתינה וקבלה.
שליטה לא לוקחים אלה נותנים ומקבלים בתנאים מסויימים ובגבולות ברורים מראש.
ובתחום הגבולות הנקבעים מערכת היחסים מתפתחת מפגישה לפגישה ומשיחה לשיחה.
במצב זה כאשר השולט שומר על הגבולות הנקבעים מראש השליטה המנטלית כמו הפיזית לא יחרגו ממה שנקבע, השיחות והתפתחות מערכת היחסים תביא מין הסתם לפריצת גבולות מה שנעשה בהבנה ובהסכמה של שני בני הזוג, לכן אין כאן למעשה שליטה מנטלית מלאה על הנישלט/ת אלה הסכמה לצורה מהות ואופן השליטה.
לפחות הסכמה או רצון לבחון האם השינוי או כיוון התפתחות הקשר אכן מתאימים.
במידה וכן, מצויין וממשכים, במידה ולא, עוצרים, משוחחים, מנסים להבין ולהסביר את הרצון, השאיפה והמטרה שאיליהה רוצים להגיע וורק אז מחליטים האם להתקדם באותו המסלול או לפנות לנתיב אחר.
כל מערכת יחסים הינה דינמית ומפרה את עצמה ואת שני בני הזוג וללא הדינמיקה, ההפריה ההדדית והרגישות לצורכי הזולת כמו לצרכיי, סופה של מערכת היחסים לקפוא על שמרייה ובסופו של דבר להסתיים.

שנהב כתב:

הגישה של זאלופון וסטאר היא פופולרית וחביבה אבל מוטעית. גם כשהבוס שלך או האדון שלך אומר לך לעשות למענו פעולה מסויימת, אין שום כוח חיצוני שכופה עליך או משפיע על הבחירה שלך. כל מה שיש במצב הזה הוא גורם נוסף שאת ורק את מחליטה אם להתחשב בו, כשאת מייצרת את המשוואה של 'לעשות' מול 'לא לעשות'. במקרה של הבוס מדובר בלעשות או להסתכן בפיטורים, הבוס לגופו לא חלק מהעניין. וכשאדון אומר לך לעשות משהו, את בוחרת לעשות או להסתכן בפרידה, או באיזה "עונש" שנקבע בחוקי המשחק. אבל האדון לא באמת משפיע לגופו על ההחלטה. תרצי או לא תרצי, את מקבלת אותה לבד לחלוטין.

אין דבר כזה שליטה מנטאלית. ציות יבש קיים רק בבהמות, אצל בני האדם הרצון לציית הוא רק מושג סמלי שמכיל בתוכו ומבוסס על דברים רבים באישיות. אין לבני האדם דחף מולד כזה, זו אשליה שמובילי קהילות הבדס"מ בעולם מנסים להפוך למציאות כדי להציג את המשחק כמשהו טבעי. האדם הוא ייצור שנולד 100% חופשי. בבני אדם יש חוסר ביטחון עצמי, פחד מבדידות, מזוכיזם, שנאה עצמית וכולי, שעומדים בבסיסם של הרצונות לכאוב ולהכאיב. וקל להבין את כל הדברים האלה כשבוחנים את המקומות בהיסטוריה שבהם שהעבדות והסאדיזם הרימו את ראשן.

את כל אלה אנחנו מדחיקים עמוק מתחת לפני השטח, והם באים לידי ביטוי במשחק הזה, של שליטה מנטאלית. השורה התחתונה היא שאף פעם אין כוחות חיצוניים. הבחירה היא תמיד פנימית. לצורך העניין, פעם הבאה שאת ניצבת מול עוגת קינמון ועוגת שוקולד, תעצמי עיניים ותבחרי באופן אקראי. ככה תוכלי להיות בטוחה שלא נכנעת לדברים בתוכך שמעדיפים שוקלד, ולא לדברים שאוהבים קינמון. (אולי הבחירה הזאת מושפעת מדברים אחרים, אבל את בחרת להיות מושפעת מהם, ולא מהחיבה שלך לקינמון). איזה עוד יצור על פני האדמה מסוגל לעשות את זה?

"בבני אדם יש חוסר בטחון עצמי,פחד מבדידות,מזוכיזם,שנאה עצמית וכולי'"
זה די מקביל לטענה שלי.
בבני אדם שעברו חוויות טראומטיות יש.בבני אדם בריאים אין.
הוא​(שולט)
לפני 20 שנים • 20 בנוב׳ 2004

אופל ASTRA

הוא​(שולט) • 20 בנוב׳ 2004
שוב הפסדת
נבט{marlena}
לפני 20 שנים • 20 בנוב׳ 2004
נבט{marlena} • 20 בנוב׳ 2004
ושוב בבקשה מכולם:

לא להאכיל את הטרול
נא להשאיר את התזונה המאוזנת לחיות המחמד של האתר לצוות המומחים של הכלוב.