bondman(נשלט){FLR}
|
לפני חודשיים •
9 בנוב׳ 2025
כשמישהי מלטפת לי את הזין לאט לאט ואני בשיא הגירוי, היא יכולה להוציא ממני הרבה יותר.
זה יכול להחשב מניפולציה, אבל האמת שאני משת״פ, אחרת זה לא היה יכול לעבוד לה. זה אולי שטח אפור כלפי חוץ, אבל זה לדעתי דווקא בהסכמה. |
|
|
Kitty frank
|
לפני חודשיים •
11 בנוב׳ 2025
אהבתי את הסגנון, בנוי כמו משנה.
|
|
|
|
פישוטו
|
לפני חודשיים •
11 בנוב׳ 2025
Kitty frank כתב/ה: אהבתי את הסגנון, בנוי כמו משנה.
על 4 סוגי סוטים דיברה התורה. שולטת מה היא אומרת - מדוע לי העבודה הקשה הזו? יש עבדים שיעשו זאת בשבילי. שולט מה הוא אומר - האם תרצי להכיר? אני כריזמטי מנטלי ובולבולי קשה ואחזר. נשלטת מה היא שואלת? מדוע כל ההזויים עליי? האם קיים פה גבר אמיתי. והנשלט אינו יודע לשאול, רק להציע הצעות לא רלוונטיות. |
|
|
|
משיכה ותשוקה
|
לפני חודשיים •
11 בנוב׳ 2025
מפתיעה
התגובה הכי פופולרית כאן שופטת מנחשת מבקרת ללא הבנה אבל גם לא תורמת יש גם אחרת כמוני שואלים חוקרים גם אם השפה לא ברורה ומובנת לכולם האמת כשיש לי ביקורת היא חדה וישירה לפעמים מעבר לצפוי אין לי צורך לא בשואה לא בהסוואה quote="Ollie"]וואו, ממש אי אפשר להבין את הכוונה שלך. לפעמים אנשים מנסחים את הביקורת שלהם על תופעה מסוימת בצורה של שאלות מיתממות, ז'אנר שאני קוראת לו "שואה, בעד או נגד?". הרי ברור שכולם יגידו שהם נגד, נכון? אז כל מה שנשאר זה לתאר את מה שאני רוצה לבקר בתור שואה, ומיד כולם יסכימו איתי שזה נוראי ושאני צודקת. בעיניי זה תמיד כלי מטופש להשיג באמצעותו הדהוד של המחשבות של עצמך מקהל שבוי (שבוי בערפל שהניסוח של השאלות יצר). אבל המקרה הנוכחי הוא דוגמה קיצונית במיוחד לז'אנר הזה. לא רק שאי אפשר להבין מה הסיטואציה שאת מתכוונת לבקר - אי אפשר להבין אפילו מה הביקורת, או בכלל להבין שאת מנסה לבקר משהו (אפשר לשער את זה מהתגובות). יכולת באותה מידה לשאול "נכון תותים זה טעים?", לקבל מלא תשובות חיוביות (כי אנשים משום מה אוהבים את הפרי הבינוני הזה) ואז בראש שלך להחליף את זה בשאלה "נכון שאני צודקת בביקורת שלי על <מה שזה יהיה שהתכוונת לבקר פה>?" מבחינת אישוש לדעה שלך, זה בערך אותו הדבר.[/quote] |
|
|
|
Ollie(נשלטת)
|
לפני חודשיים •
11 בנוב׳ 2025
משיכה ותשוקה כתב/ה: מפתיעה
התגובה הכי פופולרית כאן שופטת מנחשת מבקרת ללא הבנה אבל גם לא תורמת יש גם אחרת כמוני שואלים חוקרים גם אם השפה לא ברורה ומובנת לכולם האמת כשיש לי ביקורת היא חדה וישירה לפעמים מעבר לצפוי אין לי צורך לא בשואה לא בהסוואה היא לא תורמת לנושא הדיון שפתחת, כי אי אפשר להבין מה נושא הדיון ואי אפשר להתייחס אליו קונקרטית. לזרוק הגיגים (או אפילו אמירות חכמות. היו כאן אנשים שאמרו דברים חכמים) בנושאים קרובים, זה דבר שאני אישית פחות אוהבת לעשות בשרשורים כאלה. כי הניסוח המעורפל של הפוסט המקורי גורם לזה שהתגובה שלי יכולה להילקח מחוץ להקשר ולהיראות כאילו אני מחזקת עמדה שבעצם אני לגמרי נגדה. לעומת זאת, התגובה הזו כן תורמת במשהו אחר - להסביר את הבעייתיות הפוסט שלך, באופן שאולי יגרום לך לנסח אותו מחדש, או לנסח אחרת בפעם הבאה. ואם לא לך, אולי לאחרים. |
|
|
|
גריי גרין
|
לפני חודשיים •
11 בנוב׳ 2025
Ollie כתב/ה: וואו, ממש אי אפשר להבין את הכוונה שלך.
לפעמים אנשים מנסחים את הביקורת שלהם על תופעה מסוימת בצורה של שאלות מיתממות, ז'אנר שאני קוראת לו "שואה, בעד או נגד?". הרי ברור שכולם יגידו שהם נגד, נכון? אז כל מה שנשאר זה לתאר את מה שאני רוצה לבקר בתור שואה, ומיד כולם יסכימו איתי שזה נוראי ושאני צודקת. בעיניי זה תמיד כלי מטופש להשיג באמצעותו הדהוד של המחשבות של עצמך מקהל שבוי (שבוי בערפל שהניסוח של השאלות יצר). אבל המקרה הנוכחי הוא דוגמה קיצונית במיוחד לז'אנר הזה. לא רק שאי אפשר להבין מה הסיטואציה שאת מתכוונת לבקר - אי אפשר להבין אפילו מה הביקורת, או בכלל להבין שאת מנסה לבקר משהו (אפשר לשער את זה מהתגובות). יכולת באותה מידה לשאול "נכון תותים זה טעים?", לקבל מלא תשובות חיוביות (כי אנשים משום מה אוהבים את הפרי הבינוני הזה) ואז בראש שלך להחליף את זה בשאלה "נכון שאני צודקת בביקורת שלי על <מה שזה יהיה שהתכוונת לבקר פה>?" מבחינת אישוש לדעה שלך, זה בערך אותו הדבר. הבוז לך. תותים הם התות שבקצפת. |
|
|
|
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון}
|
לפני חודשיים •
11 בנוב׳ 2025
אה, סבבה. אז זה לא אני שחטפתי שבץ.
Not today, Satan! Not today! |
|
|
|
Ollie(נשלטת)
|
לפני חודשיים •
11 בנוב׳ 2025
Grey / Green כתב/ה: הבוז לך. תותים הם התות שבקצפת. די נו, לא צריך להגזים. תותים זה אמנם לא משהו, אבל הם לא עד כדי כך גרועים כדי להשוות אותם לתותים בקצפת. |
|
|
|
Sirene(נשלטת)
|
לפני חודשיים •
11 בנוב׳ 2025
אולי, לחלוטין הייתי עושה לך לייק אבל אני באמת אוהבת תותים אז אני לא מסוגלת להביא את עצמי להתפשר על העקרונות שלי ככה.
ומכיוון שאני מסכימה עם אולי, לא אענה על השאלות שנכתבו ישירות (הן גם לא הופנו אליי), אלא פשוט אתרום זיכרון בנוגע למה שאני חושבת שהן עוסקות. בעברי ברוב עוונותיי נפגשתי עם שולט לא מהכלוב, ואחד הדברים שעניינו את שנינו היו חתכים ומשחקי דם. היו שם דגלים אדומים שאני (בתור בת 23) קצת התעלמתי מהם או הקטנתי אותם, אבל באופן כללי היו גם מספיק אישושים לזה שהוא מודע למה שהוא עושה, שומר על הגיינה, יודע איפה אפשר ואיפה אי אפשר לחתוך, ומתי לעצור את עצמו כדיי לא ליצור צלקות שיישארו לטווח הארוך (אחד מהגבולות שהצבתי). האישושים הללו הספיקו לי כדיי לסמוך עליו ולאפשר לעצמי להתמסר מספיק בזמן הסשנים איתו. עד שיום אחד הוא לא עצר את עצמו, ונתקעתי עם צלקות שנשארו עליי עד היום. וזה ממש פירק לי את הצורה, מנטלית. גם העובדה שהוא הירשה לעצמו לחצות את הגבול הזה, גם העובדה שאני מסומנת כמו בהמה לכל החיים - אבל בעיקר שמאז קשה לי מאוד להתמסר ככה שוב, משהו שחוויתי אליו חוויה מתקנת רק במהלך הקיץ האחרון (לא עם חתכים, עם זה סיימתי לכל החיים אני חוששת). אני לא צריכה להסביר לאף נשלט/ת כאן כמה זה מפתה לכבות את המוח בזמן סשן ופשוט לחוות אותו, וכמה זה מבאס להרגיש שחייבים להישאר חדים ועל המשמר ובתוך המחשבות של עצמך בזמן הפעילות. אני גם ממש לא צריכה להסביר כמה זה קשה להגיע למקום הזה שוב אחרי שמישהו חצה את הגבולות שלך. ואני בטוחה שגם רוב השולטים מודעים לזה. אבל, תמיד שווה לקרוא חוויה של אדם אחר בעבור רענון 🙃 |
|
|