זרה מוכרת
|
לפני 20 שנים •
21 בנוב׳ 2004
במקרה כזה פאמי...
קטונתי. רק אאחל לך שבחירותייך בחיים יהיו הרבה יותר קלות מאשר של אותה אישה מקסימה. זרונת |
|
|
huan
|
לפני 20 שנים •
21 בנוב׳ 2004
תגובה לזרה מוכרת ציטוט: כאב של "איך לעזאזל אנחנו כבני אדם שהמשיכה שלהם לשונה מבקשים שיקבלו אותנו אם אנחנו לא מסוגלים לקבל את השונה מאיתנו"?
כן המשיכה והפנטזיות שלי שונות שאלא של הרוב המוחץ של האנשם שיצא לי להכיר אך זה לא סיבה מספקת לקבל ולאמץ לחיכי אנשים אשר במכוון פוגעים באנשים אחרים......אני מתנגד לפדופילים אשר הורסים חיים של ילדים......אני מתנגד לסאדיסטים אשר שורפים חתולים כבילוי ליל שישי.....וכן אני מתנגד לבוגדים אשר בשם הפנטזיות שלהם דופקים את החיים של נפש אחת לפחות. ואני חושב שיש לי את הזכות להגיד לכל אותם אנשים בפרצוף מה אני חושב עליהם. ולא אני לא מדבר על אותם אנשים ש"בוגדים" בידעת בן\בת הזוג או מפנטזים על כך.....אליהם אין לי אף טענה אחת שבעולם. בקשר למקרה שסיפרת עליו הבעל היה בן זונה....יש הרבה בני זונות בעולם.....אבל אני אל חושב שזו סיבה מספקת בכדי למנוע מאיתנו לעשות מה שנכון וצודק לעשות.....אני אעזור לחבר למרות שיכול היות שהוא בן זונה וסתם מנצל אותי....אני אתן כסף לאחי למרות ישכול להיות שהוא בן זונה ואף פעם לא יחזיר לי אותו......אני אאכיל את הרעב ואתן יד לנזקק גם אם אחד מכל עשרה הוא סתם תחמן. |
|
|
| zipi62 |
לפני 20 שנים •
21 בנוב׳ 2004
זרונת
זרונת מתוקה
לצערי הרב מקרה כמו שסיפרת הם מעשי אוולה של הבעל ולא פעם של עו'ד העומד מאחוריו שמלבה את היצרים של אנשים פגועים למטרות רווח... אני יכולה לרשום לפניך שורה ארוכה של סיפורים על מעשי זוועה שהסתיימו בגרושים קשים ביותר... שלא קשורים ל bdsm אלא לפגיעות אישית, קנאה ורצון של נקם. לא פעם הרצון להלחם על האמת שלנו, שיש בה כל כך הרבה עומק נתקלת בהתנגדות עזה מהאנשים הקרובים אלינו ביותר אני לא רוצה להגיד שזה חלק מהמחיר, זה לא חייב להיות כך, וזה לא תמיד כך, אבל זה קורה וזה כואב... ולכן את האטימות הרבה להבין את הזולת, את הפחד להיפתח לדברים חדשים אנחנו מוצאים בכל תחום בחיינו... יש לי בקשה אליך זרונת היקרה את חיה במציאות מיוחדת הצלחת לממש את הצרכים המיוחדים שלך תוך שיתוף בן זוגך לחיים האם תוכלי לספר ולשתף כיצד זה קרה ? כיצד גילית בתוכך את הנטיה המינית שלך ? מה עבר בתקופה מאז שהבנת עד שהחלטת לשתף ? כיצד שיתפת ומה היתה תגובתו של בן זוגך ? האם את מספרת לו חוויות שעוברות עליך ? האם הוא נכנס מדי פעם לפורמים השונים וקורא את דבריך או דברי אחרים ? האם תסכימי לשתף אותנו כדי שנלמד ? במידה ותחליטי להענות לבקשתי .... אשמח אם תפתחי נושא חדש 
בכל מקרה דבריך מרגשים תודה לך zipi58 |
|
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ}
|
לפני 20 שנים •
21 בנוב׳ 2004
יש לי תחושה לא נוחה
שרוב האנשים שמציעים כאן פתרונות לאנשים נשואים מציעים אותם כדי לפתור את תחושת אי הנוחות שלהם, ולא של אותם אנשים נשואים.
אני מבין שפאם פאטאל ותאיר רואות כפסול לקיים קשר עם אדם נשוי. סביר להניח שגם איש איננו כופה או מסוגל לכפות עליהן קשר שכזה, עם דעות כאלו נחרצות. אבל הזעם הצדקני והשיפוטיות מול מי ששקלו את האפשרויות, והיו כנים מול מי שמוכנים למערכת יחסים שכזו - מריח לי יותר כבעיה אצל מי שחש את הזעם הזה... ושאלה - איפה עובר קו ההכשר שלכם? האם על אדם נשוי לסיים את תהליך קבלת הגט, להגיע להסדר מזונות, להיות פרוד, או שמא די בכך שיצהירו שהם פנויים רגשית? ומה לגבי מי שאיננו נשוי/ה, אבל יש להם חבר/ה - היכן עובר הקו המפריד? לדעתי, במערכת יחסים, כל אדם יכול להיות אחראי אך ורק על 50%, ורצוי שאלו יהיו ה-50% שלו/ה... [ ולהסיר כל ספק - הח"מ חושב שכל מי שפנוי/ה ורוצה להיכנס לקשר רגשי עם אדם נשוי צריכים לא רק להסכים לכך בצורה מודעת, אלא לשנן ולהיבחן על מילות השיר "שבתות וחגים", כטרם יקבל חותמת הכשר למערכת היחסים. ] |
|
|
Black Roses
|
לפני 20 שנים •
21 בנוב׳ 2004
הדעות שלי מכוונות גם למאורסים,בעלי בני זוג,חברים ושאר ירקות
כל מי שיש לו פרטנר בן זוג אהבה וכו' ולא משנה ממוסד או לא שהולך למישהו אחר הוא בוגד ומגעיל אבל כאן מיוחס על נשואיים |
|
|
| מתחת_נעליה |
לפני 20 שנים •
21 בנוב׳ 2004
השאלה המקורית היתה
האם אדם נשוי נדרש לוותר על הפנטזיות.
השאלה מניחה כי הפנטזיות אינן ניתנות למימוש והגשמה בתוך מסגרת הנישואין. איני חושב שניתן להשיב על השאלה הזו, שהרי יש שתי תשובות אפשריות, ('כן' או 'לא') ויש למעשה אינסוף אנשים out there ולכל אחד ואחד השקפת עולם משלו, עולם ערכים משלו ומערכת לא פשוטה של סייגים וגדרות שנבנו במהלך החיים. אפילו כאן, בשרשור המעניין הזה, אפשר לראות תהומות שנפערים בין השקפות של אנשים שונים, הנמצאים בצמתים שונים של חייהם. יש נשואים. ויש לא נשואים. ויש נשואים עם ילדים. ויש לא נשואים עם ילדים. ויש גרושים. ויש פרודים. (אז אולי כאן אין את כל אלה, אבל מי שמבקש תשובות לשאלות חייב להתחשב גם בהם) ובכל אחד מאלה מתקיים כלפי האחרים -- 'דברים שרואים מכאן לא רואים משם'. הקושי נעוץ בעובדה שכל אחד ואחת מתמודדים עם מערכת היצרים והמאוויים שלהם באופן מאד פרטי ואינטימי, אבל אז הם מגלים שיצרים וערכים אלה דרים בכפיפה אחת תחת מערכת מושגים כללית, שאפשר לפרוט אותה למלים כמו "בגידה", "נאמנות", "פרידה", "הגשמה עצמית" וכל שאר המושגים הכלליים האלה שכל דיון בהם מוביל במוקדם או במאוחר למחלוקת. ואז אנחנו באים עם הלב הפרטי שלנו והיצרים הפרטיים שלנו, ומוצאים עצמנו חשופים לביקורת כללית. זה בערך כמו להניח עשרה אנשים שכל אחד מדבר שפה שהאחר לא מבין באותו חדר, ואחר כך להסיק שאנשים אלה לוקים בכשל תקשורתי חמור. בקיצור, מבלי להאריך יותר מדי, אני טוען שבענין הזה, כל אחד לעצמו. אין כאן כללים. זה מענין לדון בזה, אבל אין שום אפשרות לגזור מסקנה שתהא תקפה לכולם. כמו 'כן לוותר'. או 'לא לוותר'. |
|
|
תאיר(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
21 בנוב׳ 2004
דן, לאלץ אף אחד לא יכול, אבל בחיי שיש כמה שמנסים.
לפעמים יש לי הרגשה שיש אנשים פה שהתחתנו רק כדי לסמן וי על הריבוע הזה בפספורט. זהו, הם נשואים, הם "בסדר" מבחינה חברתית ועכשיו הם יכולים להסתכל מלמעלה על כל העולם המאונן או אפילו שומו שמיים מחפש אהבה. כמה פעמים שמעתי משפטים כמו "זה לא מקום לחפש אהבה" או "זוגיות? פה??" או אפילו בצורה הנבזית "בגלל שאת לא מוכנה להיות עם נשוי אז עכשיו את לבד" (ברגע של בדידות, מהבן אדם הלא נכון להיות ידיד). ומילא אם זה היה נאמר לי בגילי המופלג, החברה הישראלית לא מתמודדת טוב עם רווקות בגילי. אבל אני שמעתי את המשפטים האלה גם לפני 6 שנים. גם בשירשור הזה, הופנו גם משפטים ארסיים ונבזיים כאלה למישהי, ותודה לכלובי שמחק אותם. וכן, מבחינתי מי שיש לו חברה הוא כמו אדם נשוי ויותר. הרי עם החברה הוא אמור להיות רק כי הוא אוהב אותה, אין שום עניינים אחרים שיחזיקו אותם ביחד בכח. פעם אחת בתחילת הדרך עשיתי את הטעות הזאת. חשבתי שבן אדם לא יכול להיות רציני לגבי "חברה" שהוא פגש רק למשך שבועיים, שחיה במדינה אחרת, בתרבות אחרת, ודוברת שפה אחרת. אבל עצם זה שהוא היה מוכן להכריז עליה כחברה שלו, ובו זמנית לקבל אותי כסאבית היה בדיוק הדבר שהפך אותו לאדם שאחר כך פגע בי. |
|
|
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ}
|
לפני 20 שנים •
23 בנוב׳ 2004
וזו בדיוק הטענה שלי
העמדות שמוצגות כאן כאיזושהי אמת מוחלטת או חובה מוסרית, הן אמת או חובהמוסרית בעיני מי שמציגים אותה עמדה, כפי שהם תופשים זאת כיום.
ייתכן שבפרק זמן אחר בחיים שלהן, תאיר ופאם פאטאל (או כל אחד ואחת מאיתנו) יחזיקו בדיעות שונות לגבי אותו נושא. זכותו של כל אדם להחזיק בעמדות ודעות - השאלה בעיני היא האם אותו אדם מנסה לכפות אותן על אנשים אחרים... חבל רק שחלק מהדעות מובעות בצורה כל כך פסקנית, השוללת זכות קיום של כל דיעה אחרת. בעיני, הזוגיות נמכרת לנו כמודל אידיאלי מגיל צעיר מאד - החל מילדות בגיל גן המשחקות בחתונה, עבור דרך כל הספרות הרומנטית, וכלה דרך כל המערכת החוקית המוכנה להכיר אך ורק בסוג אחד של זוגיות, ושוללת הכרה בכל מערכת אחרת של קשר בין אנשים. [ וסיפור קצר על שני אנשים - היא רווקה, והוא פרוד, עם שני ילדים ובהליכים, שהסוף שלהם אינו נראה בעין. הם הכירו בצ'אט, ונפגשו. נוצר קליק ביניהם. מה הייתם מיעצים לאותה עלמה צעירה המתלבטת לגבי המשך הקשר? ] |
|
|
|
Black Roses
|
לפני 20 שנים •
23 בנוב׳ 2004
דן, אכן זכותו של כל אדם להחזיק בדעות שלו אבל אני לא מסכימה בזה שזכותו להחזיק בדעות שפוגעות באנשים סביבו!
|
|
|
|
Dan_Kap(שולט){f,yt,D,תכ}
|
לפני 20 שנים •
23 בנוב׳ 2004
כלומר
אם הדעות שלך על בדסמ, לדעתו הנחרצת של אדם אחר פוגעות בסאב או סאבית, גם אם הבדסמ הוא בהסכמה הדדית ומודעת - את חייבת לוותר על הבדסמ?!
|
|
|