*סחלב פראי*(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
22 בנוב׳ 2004
הרהורי טרום-שינה
רק עוד קצת... אני אומרת לעצמי שוב ושוב.
שוכבת במיטה, מכורבלת בשמיכת הפוך שלי. הוילון מסתחרר מעט מהרוח הקרירה של תחילת החורף, רוח שנושבת באמצע הלילה. עוצמת את עיני, מניחה לרוח הקרירה ללטף את פניי הלוהטות. הן לוהטות מתשוקה, מאהבה, מצורך עז שכמותו לא חשתי מעולם... אני נזכרת. אני משחזרת. אותם רגעים מופלאים בהם חוויתי אותך. המגע, המילים, קולך המלטף. נזכרת בליטוף, בצמרמורת שעברה כחוט בבשרי עת אצבעותיך ליטפו אותי באהבה. נזכרת בדברים שאמרת לי. המשמעת הנוקשה שלך. אני שוב מתהפכת במיטה, נושכת מעט את שפתיי כשאני נזכרת בהצלפותיך. בקשיחות ועדינות לסירוגין, אתה מעטר את ישבני ושדי בסימנים אדומים. לאות מתוקה עוטפת אותי כשאני חושבת על הפעם הראשונה שהולכת אותי על ארבע, מהרצועה שמחוברת לקולר שלי. כמו כלבה אמיתית. ואני אכן אוהבת להיות הכלבה שלך. חושבת על הקשיחות הבלתי מתפשרת שלך. על עונשיך החינוכיים. וגם נזכרת כמה אתה עדין וסבלני איתי כאשר אני מגיעה לגבול הסיבולת שלי. כשאמרת לי – אני אשמור עליך, התכוונת לזה. אינני יודעת מה השעה כעת. אך השמיים מוארים בנגה הירח עדיין. אני חשה רטיבות נעימה בתחתוני. מחייכת. מדמיינת מה היה לו עכשיו היית לצידי... אני טומנת את פני בתוך הכרית, שואפת פנימה את הריח הטוב של הציפית, ריח של מרכך כביסה מעורב בניחוח השמפו שלי. ואז נזכרת בניחוח שלך. כמה אני אוהבת אותו. אתה לא יודע את זה, אבל כשנכנסת לחדר במלון אחד הדברים הראשונים שלך שנחקקו בי זה הניחוח שלך. חיוך ענקי היה על פני (מבפנים, לא מבחוץ) כששוב חשתי את הניחוח שלך, במפגש השני שלנו. אני שוב מחייכת ומתהפכת. לילה לבן. יש לי הרבה כאלו לאחרונה. אני יודעת שבקרוב... אהיה קרובה אליך יותר, וידיעה זו ממלאת אותי באושר וציפייה, אך גם בחשש. אני יודעת, שכשזה יקרה, היחסים בינינו יעלו 10 שלבים למעלה. אדון ושפחה. באופן טוטלי ואינטנסיבי. רק עוד קצת... אני שוב אומרת לעצמי, בעודי משוועת למגע שלך. בדמיוני אני רואה אותך סוטר לי. מושך לי בשיער. אני רואה את עצמי כבר לרגליך, מתחככת ברגל שלך כמו כלבה טובה. אני רואה אותך מזיין אותי, בכל חור שאתה רק בוחר. ואני כולי נתונה לך, שלך לחלוטין. טוטלי, פתוחה לקבל את האדון שלי באהבה ומסירות אמיתית. שוב הרטיבות הזו... אני מיוחמת לגמרי. בחוץ אני שומעת מסוקים משייטים באוויר. צרצרים. ושקט מופתי פתאומי. לרגע, אני נמצאת לבד, עם מחשבותיי והרהורי. עם החשק שלי והתאווה שלי. עם הצורך העז להיות מוכנעת ומושפלת. לרצות אותך ולספק אותך... וכך, כשליבי גדוש באהבה, אוזני קשובות לקולך, הניחוח שלך באפי ובפי טעם תאוותך... אני נרדמת. |
|
|
הוא(שולט)
|
לפני 20 שנים •
22 בנוב׳ 2004
sexy
נהדר יופי של תאור
|
|
|
האביר(שולט)
|
לפני 20 שנים •
22 בנוב׳ 2004
הרמוניה
קראתי בהנאה את כתיבתך.
הנאה-משום שמכתיבתך נובעת הרמוניה פנימית. הרמוניה של שקט נפשי מלווה בציפייה להמשך קרוב והדוק יותר. הרמוניה של השלמה ואהבה של המקום בו את נמצאת. הרמוניה עם אדם שיודע את אשר הוא עושה. שיהיה לכם בכייף. |
|
|
@buba@(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
22 בנוב׳ 2004
תגידי , נראה לך בסדר לחרמן אותי ככה על הבוקר ????
אז זהו מתוקה ,שזה לא בסדר 
את סוחפת בכתיבתך את מצליחה להעביר רגשות דרך מילותייך אהבתי כל מילה , כל שורה נ.ב. בפעם הבא תתחשבי בי לפחות ותפרסמי סיפורים כאלה בערב
|
|
|
TooT(נשלטת){פטרוניוס}
|
לפני 20 שנים •
22 בנוב׳ 2004
אני עם בובה , באמת לא בסדר ככה בבוקר .
אנשים צריכים להמשיך לעבוד  .
סקסי מאוד ! |
|
|
|
*סחלב פראי*(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
22 בנוב׳ 2004
תודה לכולם על התגובות החמות
TooT ובובה... וכי למה שאני אסבול לבד בעבודה??
אבל... טוב, בסדר, להבא אשתדל לכתוב בערב. |
|
|