TheCollarmaker(שולט)
|
לפני 3 ימים •
18 בינו׳ 2026
Re: חזרה לכלוב אחרי חודשים - הכאב שבלראות אותה שוב פשוט אורי כתב/ה: TheCollarmaker כתב/ה: יש בזה איזו תחושה כפולה של כאב וגעגוע לראות אותה שוב בתוך הכלוב אחרי כל החודשים האלו. מצד אחד, יש איזה רצון לא לחזור לשם כדי לא להיתקל בה שוב, אבל מצד שני יש גם את החיפוש המתמיד הזה, להציץ מפעם לפעם ולראות אם היא עדיין אונליין. ככה זה מרגיש, באיזושהי כנות פשוטה.
לפלטפורמה הזו. הכלוב יש המון כוח על נפש לכן התחסנות היא עניין של זמן המילה השנואה ביותר בכל פרידה, " זמן " אמרו כאן לא מעט עצות שלמדתי על בשרי. פרידה כשהקשר היה עמוק מספיק עבור אחד הצדדים היא כואבת, מסובבת את הקרביים ולעיתים קשה למצוא את הדרכים להמשיך הלאה לעתיד אישי טוב יותר. בלי האומללות שמקיפה אותך באתר , על אף מגרעותיו, נפלא. אני מזכיר לעצמי כמה דברים להימנע מכאב בלי להבין למה, לא נכון עבורי. לא מאמין בחסימות מהסיבה הזו. בסופו של דבר אני צריך להפסיק התנהגויות שפוגעות בי . מרצון ולא מתוך כפתור שאני יכול להפוך כל שני וחמישי. זה שכואב לא אומר שאתה לא בדרך הנכונה. אנשים יכולים לתרום לך ידע. אבל את הדרך לשם תצטרך לעשות בעצמך . לא הולך להיות קל. אבל אלרי זה אתה תבין מי אתה יותר. אורי תודה רבה על התשובה הנפלאה והמחזקת אני לגמרי מעריך כל תגובה ומחשבה על הנושא. תאמת שדי השתמשתי במקום הזה כדי להוציא את כאבי וזה די זה אז שוב תודה על המחשבות |
|
|
המלכה קארינה(שולטת)
|
לפני יומיים •
19 בינו׳ 2026
המכשפה בג'ינס כתב/ה: התקרבנות מעולם לא נראתה פחות סקסית.
תתמודד! החוסן הנפשי בדרך! דעתי - זו ממש לא התקרבנות - זה רגש, רגש אמיתי, רגש טבעי ו...רגש מוכר. |
|
|
|
LowCarb(שולט)
|
לפני יומיים •
19 בינו׳ 2026
קראתי את כל העצות ואת הדיון הער, ורק רוצה להגיד שאני דווקא נוקט בגישה אחרת (שנתמכת כלגיטימית גם במרשתת).
ואני מדבר על No Contact. הפרידה כואבת? אני בוחר בניתוק מגע מוחלט. למחוק את כל השיחות והמיילים, לחסום בכל הערוצים האפשריים, קל וחומר לחסום אותה כאן, ולא לקרוא את הבלוג שלה. ולא - גם לא "רק להציץ". אולי תחשוב שזה מוגזם, אבל אפילו הגדלתי עשות ומחקתי את כל התמונות שלה, ושלנו, זרקתי את כל הדברים שהשאירה בבית, סידרתי אותו מחדש בצורה שונה, החלפתי חדר שינה, וזהו, תם ונשלם. אני רוצה למחוק את הבנאדם מהחיים שלי. מבחינתי, כל קשר, אפילו הקטן ביותר, משרת רק לעקב את כוונתי להמשיך הלאה, ולהשאיר אותה מאחורי כטעות שלא תחזור על עצמה. אין לה זכר אצלי. גם לא קצה חוט. יש אתגרים שאי אפשר לעמוד בהם, או שקשה מאד לעמוד בהם, ואם אתה חש, כמוני, שחשיפה (אפילו אקראית) לאקסית גורמת לך לשלם מחיר רגשי כבד, אין סיבה "להתמודד" עם זה בכח. אצלי זה מעלה באוב את העלבון, הבוז, השנאה והגועל שאני חש כלפיה, ובעיני הדבר הכי טבעי זה להעיף כל זכר שלה מהחיים שלי. אני אומר: למחוק למחוק למחוק. אז אני יכול לתאר לעצמי שזה יבוא לחלק מהאנשים כאן לא טוב, אבל בשבילי זה עובד. אולי אני לא מפותח כמו חלק מהיועצים כאן, אבל בוא. כולם יודעים להשיא עצות נאורות כשאין להם עור במשחק. לא תמיד צריך לבחור בדרך הקשה. מספיק קשה גם ככה. בהצלחה. 
|
|
|