teacher(שולט)
|
לפני 3 שבועות •
22 בינו׳ 2026
עזבי.. תורתו אומנותו
|
|
|
|
William Arthur{SilentDevo}
|
לפני 3 שבועות •
22 בינו׳ 2026
► צוללן מיומן כתב/ה: לפני המהפך ב1977 כל החראדים התגייסו למעט מכסה מצומצמת שנועדה עמ להחזיר את עולם התורה והישיבות שעלו לשמיים בארובות אושוויץ תוך קריאות שמע ישראל.
מנחם בגין ביטל את מכסת פטורי הגיוס כך שכל חראדי יכל לבחור לא להתגייס. גולדקנוף משקר ואומר "77 שנה הכל היה בסדר" מצידו יש קערת כספי מיסים וכל קבוצת לחץ מכניסה ידה לקערה ולוקחת מה שצריך. המילואימניק ששירת 400 יום ופושט רגל גם משכנתא לא יוכל לקבל כי פושטי רגל לא יכולים לקבל משכנתא. אני חושב שגם כרטיס אשראי פושט רגל לא יכל לקבל מהבנק. https://www.facebook.com/share/r/1K5rcXJ45j/ בסוף האנטי ציוני גולדקנוף אומר שהשמאל נגד החראדים. זאת אומרת לשיטתו שכל משרתי חובה ומילואים הם שמאל והוא המשתמט הוא הימין. אני לא אמור הכל כדי להצדיק את עצמי אני מראה לכם עובדות. שמים עליכם 1000 ז'. אני לא הסיפור כאן. הסיפור ההיסטורי קצת יותר מסובך. היו תקופות של פטור 800 לשנה והיו תקופות של פריצת התקרה הזו גם לפני ממשלת בגין הראשונה. (למשל, שנות ה-60' היו תקופה של גידול בהיקפי החרדים הפטורים שהביא לפניה של הרמטכ"ל דאז לשר הביטחון דאז לאכוף מחדש את פטור ה-800). כשבגין ביטל את התקרה של הפטור ואח"כ גם הרחיב את הזכאות לפטור לכל מי שנראה חרדי, הוא לא הבין את ההשלכות כי שיעור החרדים מקרב אזרחי המדינה היה הרבה יותר קטן אז. קצבאות הילדים יצרו מאז ועד הלום סיטואציה הזויה של גידול אוכלוסין בקרב הבדואים והחרדים על בסיס תמיכה מדינתית שכנראה אין לה מקבילות בעולם. נתניהו גירסת 2003 דווקא ניסה לתקן את זה באומץ על ידי שינוי קצבאות הילדים אבל נתניהו גירסת 2009 ביכר את האינטרסים הפוליטיים שלו על פני אלה של המדינה (ולא בפעם האחרונה). גם היום החרדים הם מיעוט. אם הרוב יעבוד ביחד, הנושא הזה של פטור מגיוס לקבוצת מיעוט ייפתר. אבל האומנם ריפוי ידיהם של האנשים שתורמים הכי הרבה בעת הזו מחזק במשהו את הרוב ? במה עוזרת המרמרת שלך ? |
|
|
| Dark N |
לפני שבועיים •
22 בינו׳ 2026
220
|
|
|
| צ'ארמר |
לפני שבועיים •
22 בינו׳ 2026
260
|
|
|
האלילה האדומה(שולטת)
|
לפני שבועיים •
22 בינו׳ 2026
תודה שאתם שומרים עלינו ❤️תשמרו על עצמכם ❤️
|
|
|
| שם של מלכה |
לפני שבועיים •
22 בינו׳ 2026
סביב ה200 וצפויים עוד
כמה שצריך מתי שצריך נעשה נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שישי ינו' 23, 2026 12:23 am, סך-הכל נערך פעם אחת |
|
|
|
בחור חדש וטוב
|
לפני שבועיים •
22 בינו׳ 2026
190 יום
|
|
|
|
נימרייה(שולטת){sub num}
|
לפני שבועיים •
22 בינו׳ 2026
250 ותכף +75
הלכתי להבריק את הנעלי חיר |
|
|
| The Aviator |
לפני שבועיים •
23 בינו׳ 2026
250. אחרי שקיבלתי פטור ממילואים שנה לפני 7.10, ביקשתי לחזור לשרת.
|
|
|
| The Aviator |
לפני שבועיים •
24 בינו׳ 2026
קראתי קצת אחורה את הדיון בין הצוללן לכל השאר, וחשבתי שנדרש מעט איזון.
ראשית לצוללן. כשמתאמצים כל כך להסביר ולמצא הצדקות בחד צדדיות ובקיצוניות שכזו, זה בדרך כלל מעיד על כך שהנימוקים חלשים, ושגם אתה יודע שמאחורי העמדה שלך, מסתתר נימוק אחר, שאולי פחות נעים להודות בו. ואז, אדם מוצא לעצמו סיבות חיצוניות כדי לאשרר את העמדה שלו מבחינה מוסרית,מצפונית וחברתית. זה בסדר גם לומר פשוט: זה לא בסדר העדיפויות שלי. אני לא חושב ש"המדינה מעל הכל". יש לי את האילוצים שלי, החיים שלי, ההתמודדויות שלי ובמאזן הפנימי שלי, זה גובר. אני מסכים עם חלק מהדברים שאמרת (לא בהכרח באותן עוצמות). אתה טוען שהפסקת לעשות מילואים לפני 23 שנה אחרי הסדיר, הרבה לפני הממשלה הנוכחית, חוק ההשתמטות. כך שהביקורת על הצעת החוק הנוכחית, היא תירוץ בדיעבד. במובן הזה, אתה לא שונה מאוד מהחרדים שעליהם אתה מתלונן. ומאידך גיסא, נעתי בחוסר נוחות למקרא ההתלהמות הלאומנית על הדברים של הצוללן. ואני אומר את זה דווקא כמי שהתנדב לחזור לשרת במילואים לאחר קבלת פטור ושרת בחזית הדרום תקופה לא קצרה. זכותו של הצוללן, כמו כל אחד, להביע דיעה אחרת. בלי שיתנפלו עליו. חלק מהדברים שכתב הם בעלי טעם (הרבה לא), גם אם אני סבור שהמסקנה הנובעת מהם, אחרת מזו שהוא מסיק. גם אי אפשר לסתום פיות ב"המדינה מעל הכל". זה כשלעצמו, לאומני. גם אי אפשר להתכחש שדברים השתנו מ 7.10 ועד היום. ב 7.10 רובנו קפצנו להגן על הגדרות (של הקיבוצים, כי הגבול כבר היה פרוץ לחלוטין), בינתיים, קרו כמה דברים. השלב העצים של המלחמה, נגמר. מותר, ואולי נדרש, לשאול שאלות. להפעיל חשיבה ביקורתית. לשאול מה עשינו, לאן מועדות פנינו, איך זה משפיע עלינו חברתית. לשאול מי מקבל החלטות ומה המניעים, לשאול שאלות בדבר הביקורת הבינלאומית והאם יש בה אפילו משהו קטן שהוא מוצדק? לשאול אם לא משתמשים בנו כפיונים למטרות שהן לאו דווקא המטרות שלשמן רצנו, כל אחד מאיתנו, למלחמה? לשאול איך זה שבזמן מלחמה, ממשלה פועלת כדי לתמוך במשתמטים, ולמה להם מותר, והם מתוגמלים על זה, ולצוללן אסור? לשאול כמה עוד יהיו מי שינצלו אותנו על זה שכל פעם שקוראים לנו, אנחנו רצים וכמה זה נלקח כמובן מאליו על ידי הממשלה. אם יקראו לי מחר שוב, האם אלך? כנראה שכן. האם זה יהיה באותה מידה של דבקות ושליחות וללא ספקות? כנראה שלא. יש משבר אמון קשה בין הדרג המדיני לחברה המשרתת, ברובה. בין היתר על רקע חוק ההשתמטות, אבל ממש לא רק. וזה לגיטימי שלצוללן, כמו גם לאחרים, תהיינה מחשבות של כפירה בעיקר. אנחנו לא בני 18 שרצים לתוך האש בכל מקרה ובכל מחיר רק כי מישהו אמר. |
|
|