מילואים -- כמה כבר עשיתם?

קראתי קצת אחורה את הדיון בין הצוללן לכל השאר, וחשבתי שנדרש מעט איזון.

ראשית לצוללן. כשמתאמצים כל כך להסביר ולמצא הצדקות בחד צדדיות ובקיצוניות שכזו, זה בדרך כלל מעיד על כך שהנימוקים חלשים, ושגם אתה יודע שמאחורי העמדה שלך, מסתתר נימוק אחר, שאולי פחות נעים להודות בו. ואז, אדם מוצא לעצמו סיבות חיצוניות כדי לאשרר את העמדה שלו מבחינה מוסרית,מצפונית וחברתית.
זה בסדר גם לומר פשוט: זה לא בסדר העדיפויות שלי. אני לא חושב ש"המדינה מעל הכל". יש לי את האילוצים שלי, החיים שלי, ההתמודדויות שלי ובמאזן הפנימי שלי, זה גובר.
אני מסכים עם חלק מהדברים שאמרת (לא בהכרח באותן עוצמות).
אתה טוען שהפסקת לעשות מילואים לפני 23 שנה אחרי הסדיר, הרבה לפני הממשלה הנוכחית, חוק ההשתמטות. כך שהביקורת על הצעת החוק הנוכחית, היא תירוץ בדיעבד. במובן הזה, אתה לא שונה מאוד מהחרדים שעליהם אתה מתלונן.

ומאידך גיסא, נעתי בחוסר נוחות למקרא ההתלהמות הלאומנית על הדברים של הצוללן. ואני אומר את זה דווקא כמי שהתנדב לחזור לשרת במילואים לאחר קבלת פטור ושרת בחזית הדרום תקופה לא קצרה.
זכותו של הצוללן, כמו כל אחד, להביע דיעה אחרת. בלי שיתנפלו עליו. חלק מהדברים שכתב הם בעלי טעם (הרבה לא), גם אם אני סבור שהמסקנה הנובעת מהם, אחרת מזו שהוא מסיק.
גם אי אפשר לסתום פיות ב"המדינה מעל הכל". זה כשלעצמו, לאומני. גם אי אפשר להתכחש שדברים השתנו מ 7.10 ועד היום. ב 7.10 רובנו קפצנו להגן על הגדרות (של הקיבוצים, כי הגבול כבר היה פרוץ לחלוטין), בינתיים, קרו כמה דברים. השלב העצים של המלחמה, נגמר. מותר, ואולי נדרש, לשאול שאלות. להפעיל חשיבה ביקורתית. לשאול מה עשינו, לאן מועדות פנינו, איך זה משפיע עלינו חברתית. לשאול מי מקבל החלטות ומה המניעים, לשאול שאלות בדבר הביקורת הבינלאומית והאם יש בה אפילו משהו קטן שהוא מוצדק? לשאול אם לא משתמשים בנו כפיונים למטרות שהן לאו דווקא המטרות שלשמן רצנו, כל אחד מאיתנו, למלחמה? לשאול איך זה שבזמן מלחמה, ממשלה פועלת כדי לתמוך במשתמטים, ולמה להם מותר, והם מתוגמלים על זה, ולצוללן אסור? לשאול כמה עוד יהיו מי שינצלו אותנו על זה שכל פעם שקוראים לנו, אנחנו רצים וכמה זה נלקח כמובן מאליו על ידי הממשלה.
אם יקראו לי מחר שוב, האם אלך? כנראה שכן.
האם זה יהיה באותה מידה של דבקות ושליחות וללא ספקות? כנראה שלא.
יש משבר אמון קשה בין הדרג המדיני לחברה המשרתת, ברובה. בין היתר על רקע חוק ההשתמטות, אבל ממש לא רק.
וזה לגיטימי שלצוללן, כמו גם לאחרים, תהיינה מחשבות של כפירה בעיקר. אנחנו לא בני 18 שרצים לתוך האש בכל מקרה ובכל מחיר רק כי מישהו אמר.

כאשר שירתתי בסדיר זה היה ממש אחרי שברק התפטר מראשות הממשלה לאחר שנבחר בקמפיין בחירות "גיוס לכווווולם" מי שהיה בגיל הרלוונטי זוכר את סיסמת הבחירות הזו.
הוא גם הבטיח ממשלה ללא שס אבל הלך איתם לקואליציה.
ב2002 חוקק חוק טל שהיה בלוף גדול.
ב2003 השתחררתי, הבנתי שזה היה בלוף ושיקרו לי לכל אורך הדרך.
השילוב של להיות צעיר ונלהב והשלטון מנצל את זה, מה שנקרא השתמש וזרוק לא נראה לי.
שנים שהחראדים מושכים את עניין הגיוס הכל כדי להרוויח זמן.
אפילו עכשיו שקרה הגרוע מכל הם ממזמזים את זה שנתיים.
הנימוק שלי זה כל עוד כאשר יש בשר תתחים שילך ללא שאלות וללא לדרוש את מה שמגיע לא יהיה שינוי.

מי שטוען שכל שירות מילואים יש לו תכלית והוא הכרחי ומבצעי!!:


לא למדנו מהמחדל בלבנון שבגינו נהרג גור קהתי.
דיי עם החירטוט. אנו ממזמן לא ילדים בני 18. תפסיקו לחפש פראיירים, תגייסו את החראדים בכוח.