מלכודת ה"קינק דיספנסר" - תהייה והצעה לדיון

עלעול בבלוגים של הרבה נשלטים מעלה בעיה די רצינית: כשמתחילים לקרוא בלוגים שלהם מרגישים קצת כאילו התחלת לשוחח עם באבא מפורסט גאמפ - מפה והלאה השיחה תהיה רק על שרימפס.

המצב הזה יוצר אצל שולטות התנגדות לשמוע מה הנשלטים מעוניינים בו בכלל. נשלט שיעז להביע רצונות לא יחשב בתור bottom שמחפש שולטת לממש איתה את הצדדים הבדסמיים, אלא בתור קינק דיספנסר - מישהו שמחפש לממש את הרצונות שלו בלי שמעניין אותו מי נמצא בצד השני, והוא ויישלח אחר כבוד לחפש מלכה בתשלום.

השולטות עורגות בינתיים לאותם submissives מתמסרים שימלאו את כל מאוויהם הבדסמיים וגם אלו שלא (למשל תיקונים בבית או הסעות), ומצד שני לא תמיד מעוניינות להכנס למערכות D/s, למחויבות רגשית או לקחת את ההובלה והמנטורינג.

הצצה למיילדום מראה שקיימים שם דפוסי שליטה שפחות נפוצים בפמדום, לדוגמא:
- כאלו שמתחילים מתוך שיח על התאמה בסיסית בין קינקים בין הצדדים, גם שברור לשני הצדדים שלא בכל אינטרקציה יתמלאו הציפיות של הצד הנשלט.
- מערכות יחסים שאינן 24/7 אלא הן בגבולות המיטה או הסשן בלבד.
- מערכות זוגיות שיוויוניות שהבדסמ הוא תבלין במערכת היחסים.

האם ייתכן שמתוך החשש להיות "קינק דיספנסר" הפמדום הגביל לעצמו בטעות את מגוון האפשרויות?

לגמרי לגמרי. . . כן.

ובהרחבה:
חלקים נרחבים בפמדום מוריד את התינוק עם המים.

לא בטוחה שזה ייחודי לפמדום- הדשא של השכן תמיד ירוק יותר אבל תשאלי כל דום מקרי והוא יספר לך על תלאותיו לדפדף בין אינספור פרופילות נשלטות שרק מדברות על תעשה לי תוריד אותי תשפיל אותי תעשה לי ככה ולא ככה ואולי ככה אבל הפוך
בקו התחתון- יש כנראה מעט מעט מאוד נשלטים או נשלטות שאכן מוכנים למסור את עצמם לשליטה. כל היתר זה משחק משמים ומגוחך

אני חושבת שכן
כי אני חושבת שקיימת איזושהי ציפייה שאסור להביע רצון או צורך
אני רואה את זה (למרות שאני לא שולטת, זה נטו על בסיס קריאה של תגובות ופוסטים) בעיקר אצל נשלטים
מצד שני, יש גם יותר סגנון כתיבה אצל הרבה נשלטים שהוא יותר מכוון קינק ולא בהכרח שליטה
זה כאילו שמשהו מתפספס בכתיבה עצמה
באשר לשולטים ונשלטות
כבר ניתקלתי בשולטים שטענו שנשלטת לא אמורה לבקש דברים או להביע צרכים שלה
אבל כיום, זה כן יותר מקובל שהנשלטת תביע את הרצון שלה
יחד עם זאת, אני כן רואה אצל הרבה נשלטות יותר שילוב של צרכים שלהן אבל גם את הצורך בהתמסרות, הצורך בלספק את השולט ואולי זה מה שעושה את ההבדל
אבל כמו שכתבתי, אני לא שולטת
אז קטונתי מלהביע דעה מדוייקת שם

אני חושבת שבגדול, גברים יותר טולרנטים בענייני סקס. (הכללתי! כן כן, הכללתי!)

אני חושב שכן. פמדום התערבב עם כל עניין המסחרה וכמו שתעשיית הפורנו השפיעה על מיילדום ככה כל ה"שולטות" בתשלום משפיעות על פמדום.

מצד אחד זה לימד גברים שהם צריכים להזמין מהתפריט ולהגיד מה הם רוצים ומצד שני זה יצר סלידה אצל שולטות שחיפשו קשר דינאמי.

אני אישית לא חושב שיש בעיה בהבעת רצון.
זה חלק מתקשורת. אבל כשזה הופך להיות אני אני אני ואין שם שיח על מה מעניין את שני הצדדים? שם זה כבר קלוקל.
ואני מדבר על שני הצדדים. כי יש נשלטים שרוצים ויש שולטות שרוצות.

הפתרון הוא פשרה. כי כמעט תמיד אין התאמה של 100 אחוז בין אנשים. ככה זה.
אז היא רוצה לדרוך עליך עם קרוקס? אתה רוצה לנשק לה את תנוך האוזן? זורם לשניכם שאתם מקבלים מה שאתם רוצים גם אם מה שאתם נותנים לא בהכרח הדבר שמדליק אתכם? דיברתם על זה? יופי. תיאום ציפיות מתחיל בהורדת ציפיות. אם כל נשלט יצפה לקבל הכל וכל שולטת תצפה לאותו הדבר... אין שום צאנס לדינאמיקה.

אני למשל? אני אוהב הרבה דברים. בין היתר סשנים שנגמרים בתחת מדמם. אבל הרבה נשים לא בקטע - סבבה. אפשר לדבר על דברים אחרים ולמצוא את העמק השווה. ואולי בשלב מאוחר יותר להרחיב את איזור הנוחות.

בקהילות דוברות האנגלית של היפנוזה אירוטית שאני חבר בהם יצא לי לשמוע שזאת בעיה גם מהצד השולט וגם מהצד הנשלט

מהפנטים שמתעלמים מגבולות שהמהופנטים אומרים מראש
ומהופנטים שרק רוצים משהו בשביל עצמם ומתעלמים לחלוטין ממה שהמהפנט רוצה

זאת בעיה לא פשוטה

כתבתי תשובה ארוכה ומפורטת ובטעות היא נמחקה לי. אז אני רק אקצר ואגיד שיש המון הבדלים בין החוויה הגברית והחוויה הנשית ברשתות חברתיות ואתרים דומים. לכל אחת מהחוויות האלו האתגרים שלה. כשמבינים את זה, אז מבינים יותר בקלות הרבה את תופעות הלוואי.

העניין הוא שהרבה נשלטים לא באמת מביעים רצונות כנים אלא יורים פקודות עטופות במילים של "כניעה" שאף הן נועדו לגרות רק אותם.
כבר מההודעות הראשונות אפשר לראות את זה: הם מדביקים לך כינוי שמתאים לפנטזיה שלהם, שלא מעניין אותם לגלות אם את חולקת אותה איתם, ומבחינתם את פשוט אמורה להיכנס לתפקיד כי כתבו לך ככה.

זה מוציא מהכלים כי הם לא באמת רוצים באמת להיות נשלטים. לא כסיסמא על שליטה מלמטה אלא כי כל מילה שכותבים זועקת שהם לא באמת רוצים להישלט. הם לא רוצים תובילי, שתכווני, ואפילו לא לטרוח לבדוק אם אתם באותו ראש.
הם מכתיבים תסריט מדויק של מה את אמורה לעשות, ללבוש ולהגיד, וזה מרגיש כאילו הם לוחצים על מתקן סבון ומצפים שיצא קינק. ומי המתקן הזה, ומה היא רוצה, לא באמת מעניין אותם.

למרות דיבורים על הערצה כאילו את מדהימה ומיוחדת ניכר שהם מחפשים אובייקט זמין, אישה כלשהי שתסכים. לא משנה מי.
הם לא באמת סקרנים להכיר אותך, להבין מי את, מה הגבולות שלך, מה מדליק אותך. מבחינתם כולנו אותו דבר במילא, אז למה זה משנה ללמוד את ההבדלים?
וגם אין צורך לשלוח אותם למלכה בתשלום, הם אלו שיציעו לך כסף אם תנסי לסרב, העיקר שתצא כבר פחית הקינק מהמכונה שאת.

התנהלות הזו של מי שמחפש מגשימת פנטזיות כרצון הלקוח, מלכה בתשלום אבל בחינם (או לכל היותר במחיר מופחת ממה שתבקש בעלת המקצוע), זה מה שכל כך מרגיז שולטות.
כמובן שגם יש כאלו שלא התבגרו והן הצד השני של מטבע הקינק דיספנסר והן מצפות לירות כמה מילים על גבר ושהוא יסגוד להן מכל הלב ובדר"כ גם הארנק.
אבל כמות בלתי מבוטלת של התלנות היא על ההתנהלות שלא רואה אותך ממטר ומרגיזה כי הם עטופים את זה כ"שירות עבורך" שאת צריכה להתמוגג ממנו, ואין סיכוי שהם מחפיצים אותך עכשיו.

וזה שונה לגמרי מדיאלוג אמיתי, מלהיכנס לראש של הפרטנרית, לגלות בה עניין, להבין איפה הצרכים שלכם מסתנכרנים ולהציע משהו שאתה יודע שיסקרן אותה לנסות גם אם זה לא קינק משותף כרגע.
זה גם שונה מלדבר בכנות ולהגיד פשוט "זה מחרמן אותי, אשמח שננסה" בשלב היכרות רלוונטי.
ככה מביעים רצון במקום לנסות לחלוב ממישהי סשן.

אין סיבה שמישהי עם רגליים על הקרקע תירתע מנשלט שמביע רצון, יוזם, ומדבר בגובה העיניים. וזו גם הדרך היחידה לבנות קשר שליטה שמחזיק מעבר לסשן בודד. בדס״מ זה צורך פוגש צורך, דיאלוג בין שני צרכים.
מי שמחפש שפחה עם שוט שתדקלם לו פנטזיה כדי שיגמור, ומי שמחפשת סמרטוט שרק יתן לה ויתנדף- שני אלו נידונים להישאר לבד, או להיכנס למערכות יחסים מנצלות, שבהן הצד השני שניסו לעשות ממנו אוביקט מחזיר להם באותו מטבע.

וזה לא מוגבל לפמדום. שם יש לי ניסיון לדבר עליו, אבל מהתבוננות מהצד המיילדום ממש לא חף מזה.
כשמישהו מהצדדים חי בסרט פורנו חד צדדי והוא מצפה שמישהו יגלם לו כבר ת'דמות שגורמת לו לגמור ולא מחפש באמת פרטנר להתעניין בו להסתנכרן איתו בצרכים.

אני טוענת שלהחזיק בעמדה לפיה נשלט לא אמור לבקש דברים או להביע צרכים זה לפספס כח בשליטה. ידע הוא כח ושולטים חכמים יודעים לנצל את הפנטזיות והצרכים של מי שמולם לטובתם, כי כשאתה מכיר את הרצונות והמשאלות של הצד השני לפרטי פרטים, אתה יודע איך להשתמש בזה לתגמול, להנעה לפעולה, לצימודים, למיינדפאק ולאלף דברים נפלאים.

לכתוב על מסירת שליטה זה הרבה יותר מאתגר מאשר על קינק כי היא דורשת התבוננות של "מספר על" על הסיטואציה. מעטים האנשים שיודעים לכתוב ועוד פחות יודעים לכתוב כתיבה אירוטית טובה, ולכן לדעתי גם אם חלקם היו רוצים להביע את זה, לא בטוח שיש להם את היכולות הספרותיות. לכן נקודת המוצא שלי היא שזה שנשלט הביע רצון או תשוקה לא אוטומטית הופך אותו לקינק דיספנסר.


מסכימה. בהכללה יש שם יותר גמישות. גברים הם כזה: רוצה דדי? אני דדי. רוצה כלב? ווף ווף. אצלי או אצלך?