שליטה וירטואלית

לוקח את זה באופן כללי יותר כי אני יותר במקום של הבנות על הבנים
אבל מנסיוני זה יכול להיות מאוד מרגש ומאפשר.
תמיד זה תלוי בחיבור, מאוד תלוי ביכולת הבעה של רגש וגוף.
מבחנתי דווקא זה מאפשר המון גמישות ומשחק, מקום שבו אפשר גם לפנטז וגם לחבר אל מציאות
גם ללכת אל פנטזיות ודמויות שלא במציאות וגם לא יהיו מבחינת גיל, דמויות, מיקום, זמנים
גם לעבור אל משהו יותר גרפי או קולי שזה כבר מול מציאות.
אז מאוד תלוי במי יש שם בצד השני, בפתיחות, בכנות.

הכל טוב ויפה עד שמגיעים למיצוי של המילים ורוצים לעבור למעשים. כך נוצר תסכול.
תסכול לאורך זמן מחליש מההנאה
-סוף-

תמיד קשור בחיבור עם הפרטנר בדיוק כמו שליטה מקרוב

הייתי שנה פלוס במערכת יחסים של שליטה וירטואלית , לצער/שמחתי נגמר כי הרגיש לי כמו עבודה במקום כיף, בינתיים עברתי לדברים יותר פיסיים וכפיים

היתרון הגדול בשליטה וירטואלית הוא היכולת לפנטז בגדול.
יותר קל לצלול תוך ה"זוהמה" כשאתה מרגיש פיזית מוגן ובטוח בחדר שלך.

זה משחרר צדדים יותר פרועים מחשבתית.
וכשזה עובד זה גם מרגיש בדסמ.

אבל ליצור ריגוש מתמשך לאורך זמן זה בלתי אפשרי מהרגע שמתחילים להסתשן במציאות

לפעמים כן, לרוב לא.

זה עבד כאשר מתקיימת תקשורת אמיתית בין שני הצדדים, יחד עם הבנה שלצד השני יש חיים ואילוצים.
היו לי כמה מערכות כאלו, וכשזה עבד טוב זה היה כיף.
הבעיה היא שברוב הפעמים זה זולג או לקשר מאוד חד צדדי, בו הצד השני (השולט) דורש דברים כל הזמן ולא מבין שגם אני, אם כל כמה שאני נהנה למלא הוראות, רוצה וצריך לקבל משהו מעבר רק להוראות.
בנוסף, היו חי כמה פעמים שהצד השני סירב להבין שאם כל הרצון הטוב, אני לא יכול להיות זמין 24/7 לכל רצון שלו. ולפעמים יש לי אילוצים.

אם הרגשת שזה כמו עבודה אז למה לצערך?
למה לא עצרת לבד?
זה אומר שכן היה משהו, לא?

בגדול יש לזה יתרונות, יש לזה חסרונות.
מצד אחד זה נחמד וכיף וטוב ואפשר לדבר פנטזיות במקום בטוח יחסית, מצד שני זה עדיין ... פנטזיה, ואז כשנפגשים במציאות פתאום מגלים שלא הכל עובד כמו בסביבה הבטוחה והוירטואלית וזה עלול להוריד מאוד מאוד בטח אם הציפיות לא היו ריאליות כתוצאה מהשליטה הוירטואלית שהייתה טובה.

קצת כמו לקרוא ספר, שאתה יכול לדמיין כמעט הכל, לעומת לראות את הסרט ואז יש אכזבות כי לא ככה ציפית לזה, אבל זה לא אומר שאפסיק לקרוא ספרים (או לצפות בסרטים)