מצבי שחיקה וקשיים חיצוניים בתוך יחסי שליטה לטווח ארוך - דיון

בימינו, ישנה הכרה והבנה יותר מלאה למצבים מורכבים שהאדם חווה
טראומות שמתרחשות במהלך השנים, פגיעות פיזיות ארוכות טווח, שחיקה מאסיבית משגרת החיים ועוד
דברים אלו יכולים, כיום, להשפיע גם על ההתנהלות בתוך מערכת יחסי שליטה
דוגמה פשוטה: אני עוברת ניתוח ולשבועיים הקרובים אני לא אוכל לבצע טקסים מוסיימים אשר הם חלק מההיררכיה הבדס"מית הזוגית שבה אני נמצאת
כאן, בעיניי, יחסית קל להתנהל עם זה
יש זמן מוגדר, יש ידיעה מראש על המצב (לרוב) ואפשר להיות יותר מוכנים לכך ואולי אפילו לבנות טקסים אחרים שיוכלו להוות תחליף לבינתיים
אך מה קורה כשהמצב מורכב יותר?
למשל, השלכות לא צפויות מהניתוח (פגיעה כלשהי במערכת העצבים למשל, אשר משפיעה קשות על התפקוד)
או פוסט טראומה שמתפרצת לה (בעקבות יציאה למלחמה, בעקבות עבר קשה שצף פתאום ועוד הרבה דוגמאות אחרות)
או אפילו נפילה למצב של דיכאון קשה אשר מצריך טיפול (לא בהכרח רק תרופתי או תרופתי, אלא מצריך טיפול חיצוני מקצועי על מנת לשמור על תפקוד בסיסי ולהתקדם)
.
איך אפשר להתנהל בתוך זה?
איך אפשר, להתאים את הבדס"מ ואת ההיררכיה החשובה (למי שהיררכיה חשובה כמובן!) למצבים בריאותיים מורכבים?
האם זה בכלל אפשרי?
האם צריך לעשות עצירה מוחלטת של הבדס"מ?
.
בחוויה שלי:
תקשורת תקשורת תקשורת, זה הדבר הראשון והבסיסי
אם השולט שלי לא יידע מה עובר עלי אז איך הוא יכול להחליט החלטות שהן בריאות ויעילות? החלטות שלא יצרו נזק?
ומשם בונים את הדברים, מפרקים מחדש כל נושא בדס"מי שקיים בתוך יחסי השליטה
אני כבר לא מסוגלת להיות על הברכיים וישנם טקסים שהיו שהם כוללים את זה? אוקיי, נבנה ביחד טקסים עם אקט מקביל אחר לירידה על הברכיים
אני כבר לא מסוגלת להכיל אקט מנטאלי מסויים כי הוא עלול לזרוק אותי לדיסוציאציה קשה ללא ספק? אוקיי, אפשר לבנות משהו אחר שיצור את אותו אפקט
וכן הלאה

בדס״מ כמו כל דבר בחיים ובמערכות יחסים ארוכות טווח זה דבר שמשתנה ומתפתח. גם אם הכל טוב ומעולה ואין בעיה רפואית/נפשית כזו או אחרת דברים משתנים, מה שהתאים אתמול לא מתאים היום וזה בסדר. מסכימה שהמפתח הוא תקשורת תקשורת ושוב תקשורת.
אבל כשכן יש מצבים בריאותיים או נפשיים או אחרים בהחלט נדרש להתאים את המצב, בזוגיות בדסמית טובה כמו כל זוגיות ונילית טובה יש פה הבנה ונכונות לעשות את השינויים האלו מכל הצדדים, בסוף המטרה היא להנות, לעשות טוב ולהטיב עם שני הצדדים. להמשיך באותה מתכונת או לצפות שהצד השני ימשיך לבצע אותם דברים למרות שאין לו יכולת לעשות אותם או שזה יפגע בו זו לא מערכת בדסמית בריאה, בדיוק להיפך.

אצלנו המצב הפוך, בשנה וחצי האחרונות הוא זה שהיה במצב רפואי קשה שלא מאפשר לו לקיים את הבדסמ שאנחנו אוהבים, הבדסמ נעלם מחיינו לגמרי, כן זה היה קשה, לו ולי ולנו, אבל למדנו לחיות עם זה, והיום כשהמצב שלו משתפר אז אנחנו יכולים לראות איך אנחנו מחזירים את הבדסמ חזרה לחיינו, במינון ובאופן מתאים, חדש, מתרגלים לעצמנו שוב בתוך ההירכיה הזו. אני כן אוסיף, שאנחנו נשואים ויש ילדים ומשפחה ככה שהמצב הזה שלו השפיע כמובן על כל היבטי חיינו והחלק הבדסמי, כמה שהוא אהוב היה בתכלס החלק השולי בתוך מארג החיים כאן.

אני חושבת שיש הבדל ענק בין מצב פיזי למצב נפשי.
במידה וקיימת בעיה בריאותית כלשהי ניתן למצוא חלופות אחרות ולדעת שאתה לא פוגע בבן אדם.
ברגע שמדובר במשהו נפשי קיימת כאן אחריות וסיכון הרבה יותר גבוהים ונדרש לדעת מה עושים, לפעול בהמון זהירות ורגישות.
לא הרבה אנשים יוכלו להבין ולדעת איך להתמודד עם המצב ויש המון מקרים שבהם אני חושבת שעדיף לעצור את הבדסמ לחלוטין מאשר לגרום לנזק הרבה יותר קשה ומתמשך,ולפיתוח טראומות חדשות.

הכל תלוי בסוג הקשר, ההיכרות, האנשים וכו.

Luna Oscura I need notifications for when you start a topic on the forums, these are SO GOOD, thank you!!

I agree that the wellbeing of everyone involved is the first priority, and only from there, BDSM can come from a place of desire. As everything, consent needs to be enthusiastic, so if someone is not feeling it for whatever reason, is enough to hit pause to any practice or dynamic and have a conversation whenever it's possible.

Life always gets in the way of our dreams and fantasies, and BDSM is not exempt.
I think the core thing to keep in mind, if the dynamic is within a relationship, is to have a relationship level conversation first, and then a dynamic level conversation.

For me it's helpful to identify what makes me feel in a Dom headspace, and what makes my partner feel in a sub headspace. Activities themselves, for me, are only there to support and be the canvas where this headspaces play out. So if we can't do impact and we have to switch to sensation play, so be it! No biggie.

That's also why, when starting the relationship, I don't look for compatibility of practices and activities (wax, needles, etc) but for role and dynamics. There's infinite ways to play those, and I believe with collaboration and creativity, everything can be adapted.

I had a 6 year long Owner/slave relationship in the past, where we would call it a "24/7" dynamic (which looks WAY more domestic and normal most of the time than what people imagine) and as I said somewhere else, hard protocols from the beginning did not survive past a month or two because the vibe is key, and too many factors where throwing the vibe off, and that was enough to leave the protocol ideas and switch them for something else. In the end, what was fulfilling for both of us was caring for the other in a way that brought our roles to the surface, more than rigid rituals. For sessions specifically, it was easier, since eventually we only kept the collaring ritual before play to get in the mood, if it felt necessary. And when he had his permanent collar that he wore constantly at home, then I switched for cuffs.

Bottom line, being flexible and prioritising the people first, and then the dynamic, it's what I believe never fails.

יום קצת חלש שלי אז אני אשתדל להגיב לשאר התגובות מאוחר יותר
לתגובה הזאת בער לי להגיב כי זה פוגש אותי מאוד
בתור מתמודדת נפש שדואגת לטפל בעצמה ולא משתמשת בבדס"מ ככלי טיפולי או בבן הזוג/השולט כמטפל (לא, פשוט לא, ממש ממש ממש לא) אז אני חייבת לומר שזה בדיוק הפוך אצלי
כשהיו לי "רק" התמודדויות עם הנפש ידעתי במדוייק לתקשר את זה (זה כמובן משהו שלומדים עם השנים) ואיך לבנות את הבדס"מ מסביב לזה
וגם לעצור סשנים אם זה מגיע למצב מצוקה כלשהו
אם כבר, הבדס"מ, הרבה פעמים היה משהו שעזר לשמור על איזון רגשי מסויים ודווקא שם אני יכולה לאפשר לעצמי לשחרר שליטה
משהו שבחיים היומיום אני לא ממש מצליחה ליישם מתוך תחושת הישרדות והרגלים שנבנו לתוך זה (זה גם משהו שנמצא בעבודה טיפולית אצלי אבל זה כבר נושא אחר)
אני מסכימה שאם אני ביום במצב רגשי מעורער ביותר אז אני לא אכנס לסשן אבל באופן כללי? הבדס"מ דווקא עזר לי ולא היה גורם החמרה (כשהוא נעשה ממקום בריא ולא של הרס עצמי)
.
באשר למצב פיזי, דווקא שם אני מתקשה הרבה יותר!
אני עדיין לא יודעת ליצור את החוקיות המסודרת שמתאימה למצב הפיזי הנוכחי ועלולים להיווצר מצבים שבהם אני חושבת שאני יכולה לעשות משהו אבל בפועל אני ממש ממש ממש לא זה כבר קורה פחות טפחות כי אני לומדת, אבל עדיין אני מוצאת שלי יותר קשה התאמה פיזית מאשר התאמה רגשית

וואו. איזה שיתוף. מקווה שיסתדר לכם בקרוב ובריאות לו ולכולם 🙏🏼

לונה, אני חייב לומר שאני ממש אוהב את השרשורים שלך. כיף לי לראות דיונים נעימים על נושאים חשובים.

זהו, תמשיכו

לאהבה והרצון להיות יחד יש את התכונה השמורה לנחלים ושטפונות -
הם תמיד מוצאים את הדרך להגיע למחוז חפצם.