אז מה גורם לכן לפנות לשולטים?

כל מי שאי פעם פניתי אליו בכלוב, זה היה כי משהו שהוא כתב גרם לי לחשוב "הוא נשמע בן אדם סבבה, הייתי רוצה להכיר אותו".
זה לא משנה אם בפרופיל / בלוג / פורום / תגובה בבלוג של אחרים / הודעה / וואטאבר. היה משהו שגרם לי לחשוב שחברתו תהיה נעימה.
חלקם היו שולטים.

זה לא ה"מה" זה ה "איך"

משהו באינטואיציה אומר שהאדם הזה יותר כנה או בעל מידות טובות
זה מעניין

לרוב אני לא פונה, אני לא חושב שהכלוב זה תשתית להיכרויות למטרה זוגית או בדסמית.
אני כן מחפש שולט, לא מאמין שאמצא אותו פה....

הקטע שאני לא פונה זה בעיקר בגלל שהרבה לא קוראים את הבלוג או את הפרופיל ואני לא רוצה שיווצר מצב לא נעים לי או למי שפניתי אליו בגלל בלבול מדבר כזה או אחר.

הכרתי פה הרבה אנשים, חלקם נשארו חברים, חלקם חסמתי או חסמו אותי וכו וכו...

אם עניינתי מישהו הוא מוזמן לפנות, לרוב יקבל את התשובות הרגילות, אם הוא רציני אני אוודא שקרא הכל והבין לאן הוא נכנס, אני שם את הגבולות שלי על השולחן ולמי שלא מתאים ביי ביי. (לדוגמא- לא נותן מספר טלפון עד פגישה ראשונה פנים מול פנים, לא שולח תמונות בעיקר אם דורשים או מבקשים ממני, לא אקרא לך בשם חיבה או בתפקיד הקינקי שלך אם לא סיכמנו את זה מראש..)

אם התעניינתי במשהו שמישהו כתב, אני לרוב אשאיר תגובה או אפנה בצורה מנומסת לגבי אותו דבר, כמו שפניתי למישהו בנוגע למתכון או תרגיל או עדשה למצלמה. אני לא פניתי על מנת להתחיל איתם, אלא לקבל תשובה למשהו מאוד ספציפי.

אבל להיכרות מעמיקה ולמערכת יחסים כלשהי? בנושא הזה לא פניתי פה וככל הנראה גם לא אפנה.

לפנות על מנת להכיר למטרת קשר כלשהו? זה לא קרה, אני לא מחפשת.
אבל כן כבר כתבתי לאנשים על טקסטים שכתבו, תגובות שהגיבו, מאוד ענייני אבל.

אני מתחברת למה שיולי כתבה פה
כמעט ולא פונה לשולטים

כן מגיבה לבלוג אם נראה מעניין

אבל אני מגיבה לפעמים חחחח גם אם בגבולות שלי כי, מגיבה לא כי רוצה להשיג משהו, המספר מאוד קטן של שולטים שפניתי אליהם כי, קראתי והתחברתי, ויש לי לגבי זה מלא מחשבות.
הרי כשאני כותבת בלוג, אני מייצרת סוג של אווטר וגם הצד השני שקורא את הבלוג מייצר אווטר עבורי כזה עם מחשבות שהוא משליך עלי.
עדיין אני נתתי לעצמי אתגר, להעיז יותר, יותר קל לי נגיד לפנות פה מאשר בעולם האמיתי, פשוט בשביל שזה יקרה אני ממש צריכה להתחבר

זה הכל בעיה של שולטים, הם לא מנגישים את עצמם מספיק

שיפסיקו להשתמש בשפה גבוהה, לכתוב כל כך הרבה בבלוגים, לצלם בצורה כל כך מוכשרת, להביע כל כך הרבה דעות מושחזות ויחד עם כל זה לשמור על קו הומור שלפעמים מביס את אודי כגן ואת החמישי יחד.

ולנגן גם בגיטרה באס ובתופים.

ומלא קעקועים.

ולדעת ללבוש גם חליפה וגם לחטוב עצים.


סליחה, הצחקתי את עצמי

מילים. אני אגיב לפוסטים של שולטים שאני מרגישה שאני מתחברת למילים.. אין זה אומר כלום אך יחד עם זאת המילים קרצו לי להגיב.

חשוב ולא צוין פה עדיין - שיהיה לו מנוי זהב.. אני רואה לפעמים שמישהו מעלה מודעה עדכנית ללוחות, אבל אין לו מנוי זהב, אז רוב הנשים הרלוונטיות אליו לא יכולות לפנות. זה גם די מעפן, אתה באמת רוצה להכיר אבל לא תשים 42 ש"ח לחודש כדי שיוכלו לפנות אליך? (בתקופות שיש לי יותר עניין/תקווה להכיר אני בהחלט עם מנוי)

מה שיגרום לי לפנות הוא אותו דבר שיגרום לי לרצות להכיר את האדם גם במקרה שהוא פנה אלי - משהו בנוכחות שלו - לרוב פרופיל ו/או בלוג, לפעמים תגובות בפורום - מרשים/מעניין/מסקרן אותי. לכן זה כל כך מוזר שפרופילים מינימליסטים או ריקים לחלוטין משקיעים את זמנם בכתיבת הודעות גנריות לכל נשות האתר במקום להשקיע בהפוך את עצמם לאטרקטיביים כאן. לא צריך יותר מפרופיל אותנטי ואולי 2-3 פוסטים, זה כבר עושה הבדל של שמיים וארץ.

אוסיף אבל שמנסיוני ב 3 השנים האחרונות, בין אם כאן או בוניל, אספתי מספיק data שלפנות לגברים זה לעיתים רחוקות אפקטיבי. אפילו יצא לי כמה פעמים שמישהו שפניתי אליו התעלם או הגיב בחוסר עניין, ואחרי תקופה לא שם לב שפניתי אליו בעבר, פנה אלי והתחיל לחזר נמרצות... כאילו הסטיגמה הישנה לפיה כשאת מתחילה עם גבר זה מוריד לו, עדיין חיה ונושמת לפי ה data שלי.

את לא חושבת שיש יתרונות בלפנות משום שיש לך יותר שליטה עם מי את מדברת ולא מחכה שיום אחד גבר שאת רוצה ייפנה אלייך?

אחרי שהתייאשתי מכל אלה שפנו אלי, לקחת יוזמה ופניתי לכמה אנשים בעצמי.
על סמך התגובות שלהם שראיתי בפוסטים של אחרים, או על סמך הבלוג והפרופיל שלהם.
בסופו של דבר שום דבר טוב לא יצא גם מהפניות האלה, אז הפסקתי.
עדיין מעדיפה שיפנו אלי אחרי שקראו את הפרופיל שלי והבינו את הגבולות שלי.