זה לא מה שזה נראה

קרה לכם שהסתובבתם עם ציוד בדסמי ונאלצתם לתרץ לונילי סקרן על מה שמבצבץ (או נפל) לכם מהתיק?

שתפו סיפורים מצחיקים ואת ההסברים הכי טובים שאלתרתם לשימושים בחפצי בדס"מ.

היו לנו בולטים מחוברים לבסיס העץ של המיטה, כדי שניתן יהיה להעביר בהם חבלים ולקשור. בפעם הראשונה שההורים שלי באו, תכננו להגיד להם שזה בשביל שיהיה קל לשנע את המיטה. אבל אבא כפרעליו הבחין בהם ולפני שהספקנו לשקר בעצמנו אמר בהתלהבות: אה! יש פה מגירות!
לא תיקנו אותו שזה כדי לשנע את המיטה כי לימדו אותנו לכבד הורים.

משוט קטן מעץ עניין מאבטח של הרכבת בעת שיקוף רגיל של התיק שלי.

"למה זה, אחי?" הוא שאל.

"מערבבים עם זה לאבנה"- חירטטתי בבטחון שאיננו משתמע לשתי פנים.

"אהה, סלמתאק" הוא חייך אליי.

"רק ככה, אחי. יוצא אש", עניתי חזרה והתחפפתי משם בלי לעורר חשד נוסף.

מצבטי פטמות שאחז מאבטח של המתיא שהפכו חיש קל ל"אוחזני דפים".

"זה לאילוף כלבים"
רצועות עור שונות.

ראיתי באתר של דקטלון שיש להם שוט רכיבה ורוד ונפשי חפצה בו עד למאד.
הגעתי לחנות, שוטטתי בין המעברים השונים ומשלא הצלחתי למצוא אותו, פניתי לאחד מאנשי הצוות וביקשתי את עזרתו.
הוא ליווה אותי לאזור הרכיבה, התחיל להראות לי איפה נמצאים דברים שונים שקשורים לציוד רכיבה לילדים, ואני הנהנתי כאילו אני מקשיבה וחיכיתי שנגיע למיקום של השוטים.
בדרכנו לשם הוא שאל אותי "בת כמה הילדה?" ולקח לי שניה להבין על מה הוא מדבר. התאפסתי על עצמי ועניתי לו שאין לי מושג, ושאחותי בקשה ממני לקנות למישהי מהכתה של אחת הבנות שלה. כשהגענו לחלק של השוטים גיליתי שלא נשארו שוטים ורודים בסניף ושחרטטתי לשווא. 😔