מונוגמיה - מאפיין אישי או תרבותי

אם נולדת למשפחה/עם יהודי - את.ה יהודי.ה, אם נוצרי, מוסלמי, בודהיסיטי, אותו הדבר. זה מאפיין תרבותי. מעטי מעטים ממירים את דתם המהלך חייהם.

בחברה המערבית, להיות צמחוני, טבעוני או אומניבור זה בחירה אישית. זה מאפיין אישי.

כמו שמשיכה ונטייה מינית, זה משהו אישי ולא קשור לעם/משפחה שנולדת בה - למורת רוחם של הרבה אנשים. אי אפשר לשלוט במין שנמשכים אליו, או להיותך בדסמי.ת. אבל זה לא עניין תרבותי. זה אישי. זוג אחים יכולים להיות שונים בתכלית.

השאלה איפה נופלת מונוגמיה? אילו היית (כן, את.ה) נולד.ת לתרבות בה כולם אמנוגמיים. האם כל אחת ואחד היו בוחרים אם הם מונוגמיים, או שהרוב היו נהיים אמנוגמיים. כי זה מה שהחברה הכתיבה להם.

ההנחה שלי שזה מאפיין תרבותי... מה דעתך?

חד משמעית תרבותי. אלף כי יש מספיק דוגמאות לחברות או תרבויות בהן אמונוגמיה מקובלת ואף מעודדים לכך. בית כי אפשר להסתכל על אחוזי הגירושים.
גימל זה גם קשור למנגנוני שליטה (לא בדסמ) בחברה אבל אני פחות רוצה להיכנס לדיון הזה פה.

בגדול, אני פשוט לא חושבת שיש one size fits all
יש אנשים שמתאים להם מונוגמיה ויש כאלה שלא. יותר מזה, אני חושבת שאותו אדם יכול להיות מונוגמי בשלבים מסוימים בחייו ואמונוגמי באחרים. בקיצור, לא נולדים עם זה.

נולדתי מונוגמית וכך אשאר. זה ממש כמו הנטייה המינית שלי או הבדסמ.
אני גדלתי בתרבות מאוד ליברלית ומאוד מהר הזהות שלי התגבשה כמונוגמית

לדעתי זאת נטיה שעלולה להיות מושפעת מהתרבות
כלומר, קיימת נטיה מסויימת אבל ישנו לחץ חברתי מסויים לפי הסביבה בה גודלים שמשפיע על כך
כי גם אם היינו נמצאים כרגע בתרבות שהיא א-מונוגמית, עדיין היו א.נשים שהיו בוחרים.ות במונוגמיה (את ההיפך אפשר לראות כמובן כאן)
אני פוליאמורית, ברור לי שזה משהו שקיים בי ולא בגלל התרבות שאני חיה בה (אם כבר, בדיוק להיפך, אני בכלל גדלתי בעולם מאוד סגור)
זה לא שונה מהמשיכה הטבעית שלי לבדס"מ, למשל.

אני לא אוהב שאלות שכאלו.
דבר ראשון, הן מייצגות דיכוטומיה בין שתי אופציות שבפועל ברור שלא רק שזה הרבה יותר מורכב מזה, אלא שבכלל אני לא מסכים ש"תרבותי" ו"אישי" מייצגות את שני הקטבים של המרחב הזה.

אבל דבר שני, וחשוב יותר, מדובר על שאלה שאין לה משמעות פרקטית.

אני יהודי. האם זה משנה האם להיות יהודי זה מאפיין אישי או תרבותי?
אני סטרייט. האם זה משנה האם להיות סטרייט זה מאפיין אישי או תרבותי?

מרגיש לי שהשאלות האלו (שבדרך כלל נשאלות בעיקר לגבי להטב"ים, כידוע), מתחזות ל"אני רוצה להבין את מקור התופעה", אבל בעצם משמשות בעיקר כדי למחוק זהויות וליצור שיח מפלג.

אז אני מצטער, אבל לדעתי התשובה היחידה הרלוונטית ללמה מישהו פוליאמורי, או יהודי, או בעל נטיה מינית כזו או אחרת היא פשוט "כי ככה"

למונוגמיה יש כל מיני סיבות היסטוריות - החל מהמעבר מהיותנו ציידים/לקטים לחברה חקלאית וכלה בחמדנות של הכנסייה הקתולית - שספק אם מעניינות מישהו ולכן לא ארחיב עליהן. אסכם ואומר שבני אדם לא תמיד היו מונוגמיים ושהתפתחות המונוגמיה קשורה לא מעט בהתפתחות הרכוש הפרטי וברצון של גורמים שונים להבטיח שהרכוש יעבור ליורשים הרצויים.

האם זה אומר שמדובר אך ורק בעניין חברתי-תרבותי? אני לא בטוח. מונוגמיה משרתת צרכים בסיסיים מסוימים, דוגמת הצורך בביטחון, ואני נוטה להאמין שלאנשים מסוימים יש העדפה מובנית ליחסים מן הסוג שבו הצרכים הללו מקבלים ביטוי מודגש. יש אנשים שזה פשוט מתאים להם - אבל ממש לא כולם כפי שנהוג ברוב העולם כיום.

כולנו רוצים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה
יש שאוכלים בתיאבון
יש שרק טועמים
ויש שנמנעים

אישי, תרבותי, נורמה חברתית, צורך,
תלוי זמן, תלוי פרטנרים, בעיקר תלוי ומותנה
וגם אזור נוחות

החברה שלנו בנויה על מונוגמיה בעקיפין.

קשרי דם קובעים הרבה מהחוקים והנורמות החברתיות ובעודנו חברה פטריארכלית יש חשיבות עליונה שתיהיה וודאות מי האבא של מי.

אם אשה לא מונוגמית ויש לה ילד אי אפשר לדעת מי האבא ותבינו לבד את הבעיות שנובעות מכך. במיוחד בזמני עבר שהמשאבים היו מוגבלים ולגדל ילד לא שלך זה מעמסה מעבר לענייני ירושה, שבטיות ועוד.

מונוגמיה פותרת לכאורה את הבעיה. זה לא שזה לא היו בגידות, ילדים מהצד ועוד ועוד כמובן.

אבל אם החברה שלנו לא תיהיה מונוגמית היא תצטרך להיות בנויה אחרת לחלוטין ממה שאנחנו מכירים במערב