מונוגמיה - מאפיין אישי או תרבותי

אני חושבת שאין פה איזשהו שיקול שהוא כלכלי, תועלתני אלא טבע שאדם נולד אתו.
אני יכולה להעיד על עצמי שכשאני אוהבת בן אדם אני אוהבת רק אותו, רואה רק אותו ורוצה רק אותו. זה הטבע שלי.
גם כשהקשר הוא לא מחייב בסופו של דבר ההתנהלות שלי תהיה כמונוגמית.
מבחינתי יש לי תועלת רבה לנהל קשרים מרובים. אבל הטבע שלי הוא אחר.
ואעיד על זה שאני רובב חיי חייתי בסביבה מאוד ליברלית שכאשר עוצבה הזהות שלי הייתי צריכה לבחון את עצמי על הספקטרום המונוגמי

בפוסט הראשון בשרשור כתבת שאלה. בתגובות האחרות כתבת כבר את התשובה לשאלה. זה מראה, שבדיוק כמו שכתבתי, זו לא היתה שאלה תמימה. אתה לא בשרשור הזה כדי לשאול וללמוד, אלא כדי לטעון ולהגן על הטענה שלך.

מה שלא עשית זה להציג מה המשמעות של השאלה. למה התשובה "ככה" לא מספיקה? איזו תועלת יש בדיון הזה?

בואו נניח שכולנו נסכים שהתשובה היא מסויימת, מה המשמעות הפרקטית של זה?

בפוסט הראשון כתבתי את דעתי. ופתחתי לתגובות ודעות אחרות. אני לא מנסה להגן עליה בחירוף נפש. אף אחד לא שכנע אותי אחרת.

בכל שרשור בפורום שאתה מגיב יש לך משמעות פרקטית? הייתי תחת ההנחה שהפורום הוא מקום לדיונים לשם דיונים. לפעמים לומדים, לפעמים טועים.

אם טעיתי, אז הנה למדתי משהו חדש על הדרך. חוקי הפורום ומה מותר ומה אסור. סליחה אם בזבתי לך את הזמן ברוס.

אתה מניח הנחות לא מאוד מבוססות.

קח לדוגמא את השאלה מה אתה אוכל - האומנם מי שנולד וגדל באמירים אכן בוחר בחירה אישית מה לאכול למרות שהוא יליד החברה המערבית ? (עד כמה שישראל זה חברה מערבית)

אישית, לגבי התהייה שלך, אני סבור שגם הנטיה למונוגמיה או פוליאמוריה היא עוד תכונה שנמצאת על ציר. המיקום על הציר נקבע ממגוון סיבות אישיות ותרבותיות. ולדעתי זה יהיה נכון לגבי כל היבט אחר שהעלית כאן.
תחשוב יהודי - אתה יכול להיות חב"דניק מאוד מאוד ליברלי ואתה יכול להיות חילוני מאוד מאוד אדוק.

טיעון טוב ומעניין. וזה נכון.

אבל גם בחבד וגם בחילוניות יש מנעד של ליברליות. לדעתי ההשוואה הנכונה יותר היא שינוי אורח חיים למה שלא קיים בסביבה הטבעית.

למשל להיוולד כחבדניק ולהפוך למוסלמי אדוק. להיוולד מוסלמי ולהפוך לחבדניק.

החברה שלנו כפי שהיא היום מסתמכת על בעלות / שייכות. לא רק בענייני זוגיות, אלא כל דבר - האדמה שלי, המדינה שלי, הבית שלי, הרעיון שלי, סיפור החיים שלי. מה שייך לנו ולמי או למה אנחנו שייכים זה חלק כל כך מהותי בזהות שלנו, שאנחנו מוכנים למות בעבור זה. מצב בו אמונוגמיה תהיה הגישה הסטנדרטית בכל חברה שהיא יאלץ שינוי עצום באיך שאנחנו רואים בני אדם ואת העולם, וייחנק מיידית על ידי תרבויות אחרות שיראו בזה איום הרבה יותר גדול, כי זה פוגע בהיררכיה ושליטה של מדינות באנשים שלהן.
עריכה, כי לא ממש עניתי: אז לדעתי התרבות כולה נבנתה מתוך הצורך הגנטי הזה בשליטה באחר, שליטה במשאבים, ושייכות כפי שהיא משתקפת בתרבות החברתית - עדרית של בני האדם (לא אומרת את זה כביקורת, הרבה מינים של חיות מצליחות לשרוד בזכות תרבות העדר). אז התרבות עצמה נובעת ממבנה פנימי וצרכים של מרבית האנשים.