Mommy/little boy

היי לכולם,
בימים אלה אני מתנסה בכתיבה ארוטית חדשה (ספר חדש שאני מתכנן לכתוב),
ובשלב הראשוני של העבודה אני מנסה להבין טוב יותר את הדינמיקה של ABDL / adult baby, בכיוון Mommy/little boy.
כדי לא לכתוב מתוך בורות או קלישאות. אני חדש לגמרי בנושא, אז אני מגיע עם הרבה כבוד ועם רצון ללמוד.

מעניין אותי להבין איך זה מרגיש מבפנים עבור אנשים שבאמת חיים את זה או נמשכים לזה:
מה המשמעות הרגשית של זה, מה המקום של אמון, גבולות, טיפול, משחק, פגיעות או שליטה, ואילו דברים אנשים מבחוץ כמעט תמיד מפספסים.

בכתיבה שלי אני לא מחפש ולא רוצה ללעוג, לזעזע או לייצר פנטזיה שטחית, אלא לבנות דמויות אמינות ואנושיות, ובשביל זה אצטרך אתכם.
אם למישהו כאן יש תובנות, חוויות כלליות, או אפילו רק עצות לגבי מה לא לכתוב בצורה שגויה, אשמח מאוד לשמוע.

עוד דבר שמסקרן אותי הוא איפה עובר אצלכם הגבול בין פנטזיה, משחק תפקידים, צורך רגשי, ודינמיקה שנכנסת גם לחיים עצמם.
האם מבחינת רוב האנשים זה משהו שנשאר בסשנים או ברגעים מסוימים, או שיש מי שחווים את זה גם כחלק מתמשך יותר מהזוגיות והיומיום?
וגם - אילו הנחות מבחוץ על "24/7 lifestyle" הן פשוט לא נכונות או פשטניות מדי?

השנקל שלי: אל תתחיל מהקינק ותפתח משם את הדמות. תיצור דמות מורכבת ומעניינת, ותוביל אותה אל הקינק. תחשוב שאתה כותב רומן רגיל, לא ארוטי, ואז תן לארוטיקה להגיח. כך החיבור אל הדמות יהיה כללי, ללא קשר למכורים לקינק עצמו. ספרות ארוטית צריכה להצליח קודם כל כספרות. פורנו, למשל, לא - שם סתם מציגים תבניות מגרות וחוזרים עליהם שוב ושוב.

אם אתה קורא באנגלית תוכל למצוא מלא דוגמאות ב watped

עמדתי להמליץ על פנפיקים אכן
יותר בAO3 וכו', אבל יכול להיות ששם יהיו פחות סיפורים מקוריים ולא מבוססים על יצירות מדיה קיימות.

קודם כל תודה על התגובה שלך, בפועל אני כותב בעיקר קומדיות רומנטיות (וכאן אני רוצה לשלב מתח ארוטי), כך שמצד אחד יש הרבה מקום להומור, למבוכה ולמחשבות משעשעות של הדמויות, ומצד שני יש גם התאהבות, רגש ואינטימיות. לכן מאוד התחברתי למה שכתבת, ונראה לי שזו תגובה עם הרבה יותר ערך מ"שנקל" .
ואין ספק שאני מסכים מאוד עם מה שכתבת לגבי הכתיבה עצמה - דמות צריכה לבוא לפני הקינק, וספר ארוטי חייב לעבוד קודם כל כספרות ממגנטת.
אבל אני לא בטוח שבסוג כזה של דינמיקה, שהיא יחסית רחוקה מאוד מהמיינסטרים, נכון גם במציאות לדחות את הנושא יותר מדי.
במקרה כזה לדעתי יש גם היגיון בזה שהנושא יעלה די מוקדם בהיכרות, לפחות ברמה מסוימת.
לא בהכרח לפרטי פרטים, אבל כן מספיק מוקדם כדי להבין אם יש בכלל התאמה, פתיחות או סקרנות, ולא לבנות קשר שלם על בסיס הנחה שגויה.

אז ספרותית נכון לא להתחיל מהקינק, אבל אם מסתכלים על המציאות האנושית, יכול להיות שדווקא בדינמיקות כאלה הוא כן מופיע בשלב מוקדם יותר מאשר בפנטזיות וניליות או העדפות "רכות" יותר.
זה לפחות משהו שאני מנסה להבין תוך כדי המחקר.

זה לגמרי יכול להופיע בהתחלה, או להיות מרומז בהתחלה . מה שנכון לחפש הוא מלאות, ולא תיחום של הדמויות לקינק (כי אז פשוט תכתוב פורנו וזהו). 'לוליטה' הוא דוגמה טובה, 'ונוס בפרווה' קצת פחות טובה... ככל שהקינק קיצוני יותר (יחסית לעולם הונילי), כך קל יותר ליצור הלם ומייד צמצום של הטקסט לספר על MDLB... ההחלטה הראשונית שלך, כך נראה לי, צריכה להיות אם זה קינק ששמור למיטה, או שאתה מנסה לטעון למבנה אישיותי שממנו משהו כזה צומח. הייתי מוותר על הכיוון השני, כי נופלים לפסיכולוגיזציה בפרוטה...
בהצלחה
בהחלט מאתגר

מעבר לפנטזיה, שבה אני מוצא את עצמי נמשך לרובד המשפיל יותר שאפשר ליצור מהדינמיקה,
הפטיש נוגע אצלי גם בנקודות רגישות יותר כמו הרצון להיות קרוב לאדם מכיל ואוהב שיש לי בו מספיק אמון כדי לאפשר לעצמי להיות קטן לידו ולתת מקום לחלק יותר רך שבי
אני לא רואה את עצמי חי את זה 24/7, אבל בהחלט הייתי רוצה לחוות את זה עם מישהי שאוהבת ומבינה את הדינמיקה הזאת.

תודה רבה galigal, שמח שהגבת.
התגובה שלך מחדדת שיש כאן לא רק אלמנט פנטזיוני או מיני, אלא גם משהו רגשי ועדין יותר של אמון, הכלה, ורשות להיות קטן ופגיע ליד אדם שאתה מרגיש בטוח מולו.
מעניין אותי במיוחד מה שכתבת על הרצון להיות קרוב לאדם מכיל ואוהב, כי זה בדיוק מסוג הדברים שאנשים מבחוץ כנראה מפספסים כשהם רואים רק את המעטפת.
וגם ההבחנה שלך לגבי זה שלא מדובר אצלך ב-24/7 אלא במשהו שהיית רוצה לחוות עם האדם הנכון, עוזרת לי מאוד להבין את המורכבות של הדינמיקה.

אם מתאים לך לשתף, מסקרן אותי גם איך זה נחווה אצלך אחרי שהחלק המיני נגמר, האם התחושה הרגשית של הקרבה, הקטנות והפגיעות נשארת גם אחר כך, או שהיא שייכת בעיקר לרגעים עצמם?

וגם מסקרן אותי האם מבחינתך החלק הרגשי הזה מגיע קודם, והדינמיקה רק נותנת לו צורה, או שהמשיכה לדינמיקה עצמה היא זו שפותחת את המקום הרגשי.

זה קצת כמו שאלת ה “ביצה והתרנגולת” האם הצורך הרגשי יוצר את הקינק או להפך, ואני לא יודע לגבי זה
אני כן מרגיש שהצורך הזה קיים אצלי גם מחוץ לצורה הקיצונית של הדינמיקה.
ביומיום זה מתבטא בדברים קטנים רצון לליטוף קטן, להרגיש “ילד טוב” של מישהי
אני לא חווה את זה כמיני, אלא כמשהו רגשי.
אני לא יודע בדיוק מה המקור של זה אם זה חסך רגשי מוקדם, מבנה אישיות או משהו אחר אבל האמת שזה פחות מעסיק אותי, כל עוד זה עושה לי טוב ולא פוגע בי
חשוב לי להדגיש שלמרות האלמנט ההורי בדינמיקה, חשובה לי עצמאות
לא הייתי רוצה להיות תלוי באף אחד, ובטח לא במישהי שאני אוהב כמו פרטנרית זוגית.

אם יש לך עוד שאלות, בכיף (:

בתור התחלה - תפריד בין המושגים כי אין בינהם קשר ישיר.

ABDL - adult baby diaper lover : אנשים אלו נהנים מהתינוקיות ולאו דווקא משליטה.

MDLB - Mommy Dom Little Boy - בדומא לדדלג שבו יש שולט גבר ובחורה נשלטת פה יש שולטת ונשלט. הדינאמיקה בינהם לרוב תהיה כזו של שליטה רכה ולפעמים יהיה גם אלמנט של ילדותיות שהיא בעצם החלק שמפריד בין דינאמיקה רגילה של שליטה רכה ומדלב פרופר.

בתור אחד שנהנה מכל הצדדים אני יכול להגיד לך שזה מאוד מאוד חשוב. אתה יכול אפילו לשלב את זה בסיפור. "אני לא בקטע של טיטולים בסדר?".

יש פגיעות בצד הליטלי, צורך לשחרר ולהתמסר שלא תמיד קיים בדינאמיקה הרגילה. הנשלט חושף בפני השולטת את הצד הרך ביותר והפגיע ביותר שלו. והיא מצידה מתחברת לצד המכיל שלה.

ובנוסף - מין. מין הוא לא מרכז הדינאמיקה. הרבה ליטלים נוטים להתרחק ממיניות. בעברי כשחוויתי ליטל ספייס המקסימום שהייתי מוכן לקבל זה ליטופים באיזורים מוצנעים אבל בקטע של אינטימיות ולא מיניות.