| RIS |
לפני 20 שנים •
26 בנוב׳ 2004
וּבַחֲלוֹמָהּ
וּבַחֲלוֹמָהּ הָיְתָּה דּוֹאָה מֵעַל הָעִיר הַשְּקֵטָה
וּכְנָפֶיה הַפּרוּשׂוֹת מַכּוֹת אֲוִיר שָקוּף. זֶה מִכְּבָר נָמָסּוּ קִפְלֵי כְּסוּתָהּ וְגִלְדֵּי הָחֲרָדָה נָשָרוּ. בְּעֵירוֹמָהּ הִיא מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי שָמַיִם ועֵינֵיהָ, עֲצוּמוֹת בְּגָדְלָן, סוֹרְקוֹת אֶת הַמֶּרְחָב. אֶת מַפְּלֵי הָרוּח הֵן מוֹנוֹת, וּמְנוֹד אֲבְקָן הַבּוֹקֵעַ מִּנְדָנוֹ וְרַחַש פְּעִימַת כָּל אֵד עַל פְּנֵי הַמַּיִם. עֲתָה, חַפָּה מִגוּף הִיא וְקָלָה עַד מְאוֹד, מַגְבִּיהָה אֶל תּוֹךְ הָאוֹר הַמְּשְתַּקֵּף מִשֶמֶש נֶעֳלָמָה, מִסְתַּחְרֶרֶת בְּעוֹדָה עוֹרֶכֶת אֶת טְקְסֵי פּוּלְחַנָהּ. הִיא סוֹגֶדֶת לוֹ. הִיא כּוֹהֶנֶת לוֹ. היא שוֹמֶרֶת עַל שְנָתוֹ הַשְּלֵוָוה בִּהְיוֹתוֹ עֵר לִתְעוּפָתָה, מְרַחֶפֶת מִתוֹך כַּפּוֹ, וְנִישֵׂאתְ עַל גַּלֵי הָחוֹם הַנִּפְלָטִים מִתוֹך לִבּוֹ. הוּא קָרָא לָהּ דְּרוֹר וְהִיא כָּרְעָה לו. איֵ אָז, בִּהְיוֹתָהּ עוֹד בָּשָׂר וָדָם, עָבְדָּה אוֹתוֹ. אֵלָהּ הָיָה וְצוּר מִשְעָן וּמַלְאָךְ נְקָמוֹת אֲשֶר כָּבָש אוֹתָהּ לְדַעַת ּוְגְרוֹנָהּ לְפוּת מַחֲנָק. תּחְתַּיו לָמָד בְּשָׂרָהּ סוֹדוֹת כְּאֵב גּוֹאֵל, פּוֹעֵם כְּפַעֲמוֹנֵי הָרוּחַ הַמְּהַדְהֵדִים עַל פְּנֵי נָהָר. וּכְשֶהָיְּתָּה בְּסַד פִּיתוּלֶיהָ הָיָה מַגָּע בְּשָׂרוֹ מַחֲרִיף אֶת חִידּוּדֵי עוֹרָהּ וְכָל תּוֹכָהּ נִקְרַע בִּצְעָקָה אֲשֶר לֹא נוֹדְעָה מוֹלָדְתָּהּ. אָז, תָּם עוֹרָה בַּנֶּשֶל וּבְשָׂרָה נָמוֹג בָּרוּחַ צִמְּחָה כָּנָף שְקוּפָה שֶאֵין לִרְאוֹת אֶלָּא מִתּוֹךְ פְּאַת עַיִן נְדִיבָה. וּכְפֶרֶץ רוּחַ חֲגִיגִי הַנּישָׂא לְאַט אֶל מְעַרְבּוֹלֶת בְּמֶרְכֶּבֶת קוּרֵי כֶּסֶף שְזוּרָה בְּנִים אָדוֹם כָּדָם הִיא נִסְחֶפֶת הִיא נִקְלֶפֶת. הִיא חוֹלֶמֶת הַשָּמָיְימָה. וְאוּלַי אֵינֵנָה אֶלָא נֶחֱלֶמֶת עַל יָדוֹ? |
|
|
olaa
|
לפני 20 שנים •
26 בנוב׳ 2004
ללא מילים
אני באמת לא יודעת מה להגיד. אתה מדהים ואחד מהמשוררים הכי כישרוניים ועמוקים שאי פעם זכיתי בכבוד לקרוא את שיריו.
תודה לך. |
|
|
| קת'רינה(נשלטת) |
לפני 20 שנים •
26 בנוב׳ 2004
ואולי...
שיר שמזכיר ציור של שגאל.
(נהדר כתמיד) |
|
|