דיון עמוק על זוגיות! ראו אותגרתם!

מפגש של 2 רצונות

אוף, הלוואי. איך לומדים את הכישור הזה?

מורידים את האינטראקציה עם מי שלא מתאים למינימום

מה.

התאמה זוגיות בסוף נבחנת בחמש בבוקר שהתינוק בוכה וצריך לקום אליו ולהתחיל את היום אחרי לילה ללא שינה שאתה יודע שהלילה הבא יראה דומה.

בסוף בחירת בן זוג זה כמו בחירה בקלפי
בוחרים מהרגש והאינטואיציה ולא מהרציונל.

מקסימום טועים. ואם טעית. ויש מצב גדול שתטעה, אז מה שאתה רוצה זה שיהיה לכם יכולת טובה לתקשר.

אז המתכון המוצלח הוא:
1. תקשורת טובה
2. תהייה גבר ותקום להחליף חיתולים בלילה

ותני לו ללכת לכדורגל או כדורסל
כי זה שהוא רוצה ללכת לראות / לשחק לא אומר שהוא לא אוהב אותך או לא אכפת לו ממך.

כל מה שנכתב (משיכה בסיסית, עולם ערכים, בשלות ויעדים....) חשוב ותורם אבל לדעתי הדבר שהוא must ואי אפשר לקיים זוגיות בריאה בלעדיו זה היכולת לוותר ולהתגמש יחדיו.
.

נשוי 20 שנה.
מכיוון שאני חי ונושם אוביקטיביזם (איין ראנד),דעתי היא שלצורך הקמת משפחה - תאימות ערכית מעל הכל. ואני מתכוון לערכים רומנטיים, שרואים באדם את פסגת היצירה, ושצריך לפעול מתוך תכלית, מבלי להתקרבן ולהפוך סבל לזהות מוסרית.
לרוב, מהערכים האלו כבר יווצרו
1. תקשורת מבוססת כנות רדיקלית ורציונלית.
2. השקעה במרחב זוגי, לצד כבוד לאוטונומיה ולאינדיבידואליזם של הפרט - שזה אומר גם, אם צריך, חופש לחקור מיניות עם אנשים מחוץ לזוגיות.
3.השקעה בבריאות פיזית ונפשית.
4.הסכמה על דרך חינוך, תכנים, פעילויות, קשרים של הילדים עם חברים.
5.תמיכה ודחיפה אחד של השניה למימוש ורווחה

אני אוהב את האדם השני כי הוא מעשיר את חיי כערך.

ואני יודע שהגישה הזו *נשמעת* תועלתנית מדי, ומתנגשת עם הקונספט של היררכיה וחלופת כוח, משום שהיא מניחה שזוגיות היא ברית בין שני אנשים ריבוניים, לא מיזוג זהויות.
אבל למעשה היא מגלמת בתוכה את ההסכמה הכי גבוהה להתקיים בתוך קשר מיטיב, שהריטואלים בו דוחפים להעצמה.
רק במצב של איבוד זהות, או וויתור על חשיבה עצמאית יש סתירה. בכל מקרה, אלו לא הקשרים שאני שואף אליהם.