teacher(שולט)
|
שלשום •
18 במאי 2026
► ve-ra כתב/ה: אמר מי שאמר, אתם בורחים לפרוצדורה ואני עוד במהות. קשר כזה הוא חולה מיסודו אני לא מתיימר לפסול את הקשר כולו, ואף כתבתי איפה יש לזה משיכה וחיבור ברור לשליטה. כן חשוב לי לסייע לאנשים לבחור בעצמם בין טוב לרע ולא לקבל את זה כאקסיומה וזהו. לכן יש מקום להיכנס לעומק ויש מקום לדיון בריא בעניין. ואם אני חוזר לעניין, חשבתי על עוד דוגמה. נגיד שהנשלטת שלי היא פסיכולוגית קלינית, ונגיד שנורא מעניינת אותי פסיכולוגיה קלינית. אני יכול להורות לה לתת לי לקרוא את כל תיקי המטופלים שלה. ואם היא תחשוש מהנוכחיים, אז אני אקרא רק את אלה מלפני עשר שנים. אם יש אנשים שעדיין לא מבינים מה פסול בזה, אז השיחה הזו צריכה להמשיך ולהתקיים. |
|
|
|
William Arthur{SilentDevo}
|
שלשום •
18 במאי 2026
► teacher כתב/ה: כולם פה נהיו עורכי דין 
אני ביקשתי מג'מיני שיבדוק את החוק, אח"כ הלכתי לקרוא בעצמי ולקינוח, נתתי לקלוד לנתח משפטית את הסיטואציה הספציפית שאנחנו מדברים עליה. לעניות דעתי אני דווקא לא טועה ומדובר בעבירה פלילית כפי שכתבתי קודם, כאשר הצד המאזין הוא צד שלישי שאינו אחד משני "בעלי השיחה". אתם מוזמנים לבדוק אותי ולתקן, ואם יש רופא במטוס (עורך דין), אז על אחת כמה וכמה. I will stand corrected ולונה, לגבי מה שכתבת, אני חושב שאנחנו לא עוסקים פה בענישה, בשביל זה יש משטרה ובתי משפט. אותי לא עניין מה אפשר להוכיח או לא, אלא רק העניין העקרוני שמדובר במשהו פסול מהיסוד, הן מוסרית והן חוקית ושאינו עונה על כלל ההסכמה הבסיסי שלנו. זה הכל. הייתי מאוד מופתע לו היה זה חוקי לשים מצלמה בשירותים ולאפשר לחברי הטוב טינטן לצפות באורחים שלי כשרק אני יודע על כך והם לא. *הכותב אינו עורך דין לגבי החוקיות - חשוב לזכור ש-AI כרגע די גרועים בייעוץ משפטי בגלל הנטיה שלהם לרצות את המשתמש. ההגדרה בחוק של "האזנת סתר" – האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה. ולכן החוק הזה לא רלוונטי. אם מישהו רוצה לבחון את החוקיות של הנושא הזה כנראה עדיף לבחון את הוקטור של הגנת הפרטיות. וגם שם, לעניות דעתי, חל הכלל של שיתפת עם פלוני/ת באינטרנט - אל תתלוננ/י שהוא/היא בחרו לשתף הלאה. אולי אפשר לתבוע את האתר שמאפשר כאלה דברים. האתר כמובן יטען שהוא לא יכול למנוע מאנשים לשתף בסיסמאות או בתכנים ששותפו איתם. ובזה כנראה המישור המשפטי של שיתוף המידע יגיע לסיומו. בדס'מ אצל אנשים מסויימים הוא טוטאלי... וכולנו יודעים שלפעמים כשאנשים פוגשים את האנשים הנכונים (או הלא נכונים) הטוטאליות יכולה להביא לנכונות ללכת לקצוות. במקום להתלונן על מה אחרים אולי עושים, צריך לזכור שזה הסיכון הנלווה של לשתף מישהו במשהו. זו האינטרנט. זו המציאות. לא רוצים להסתכן? חושבים פעמיים את מי לשתף ובמה. |
|
|
ve-ra
|
שלשום •
18 במאי 2026
► teacher כתב/ה: ► ve-ra כתב/ה: אמר מי שאמר, אתם בורחים לפרוצדורה ואני עוד במהות. קשר כזה הוא חולה מיסודו אני לא מתיימר לפסול את הקשר כולו, ואף כתבתי איפה יש לזה משיכה וחיבור ברור לשליטה. כן חשוב לי לסייע לאנשים לבחור בעצמם בין טוב לרע ולא לקבל את זה כאקסיומה וזהו. לכן יש מקום להיכנס לעומק ויש מקום לדיון בריא בעניין. ואם אני חוזר לעניין, חשבתי על עוד דוגמה. נגיד שהנשלטת שלי היא פסיכולוגית קלינית, ונגיד שנורא מעניינת אותי פסיכולוגיה קלינית. אני יכול להורות לה לתת לי לקרוא את כל תיקי המטופלים שלה. ואם היא תחשוש מהנוכחיים, אז אני אקרא רק את אלה מלפני עשר שנים. אם יש אנשים שעדיין לא מבינים מה פסול בזה, אז השיחה הזו צריכה להמשיך ולהתקיים. אז זהו, שאתה לא יכול זה גם לא נכון, גם לא מוסרי, וגם מאוד לא מכבד אותה ואת החשיבות של מה שבחרה לעסוק בו. |
|
|
|
Luna Oscura(נשלטת){Loki the t}
|
שלשום •
18 במאי 2026
► teacher כתב/ה: כולם פה נהיו עורכי דין
אני ביקשתי מג'מיני שיבדוק את החוק, אח"כ הלכתי לקרוא בעצמי ולקינוח, נתתי לקלוד לנתח משפטית את הסיטואציה הספציפית שאנחנו מדברים עליה. לעניות דעתי אני דווקא לא טועה ומדובר בעבירה פלילית כפי שכתבתי קודם, כאשר הצד המאזין הוא צד שלישי שאינו אחד משני "בעלי השיחה". אתם מוזמנים לבדוק אותי ולתקן, ואם יש רופא במטוס (עורך דין), אז על אחת כמה וכמה. I will stand corrected ולונה, לגבי מה שכתבת, אני חושב שאנחנו לא עוסקים פה בענישה, בשביל זה יש משטרה ובתי משפט. אותי לא עניין מה אפשר להוכיח או לא, אלא רק העניין העקרוני שמדובר במשהו פסול מהיסוד, הן מוסרית והן חוקית ושאינו עונה על כלל ההסכמה הבסיסי שלנו. זה הכל. הייתי מאוד מופתע לו היה זה חוקי לשים מצלמה בשירותים ולאפשר לחברי הטוב טינטן לצפות באורחים שלי כשרק אני יודע על כך והם לא. *הכותב אינו עורך דין ניסיתי בעיקר למצוא מקור (שאני יכולה להבין אותו, כי בכל זאת אני לא דוברת "עורכת דינית") שמתייחס ללשון החוק לגבי הודעות כתובות ולא לגבי האזנה. והחוק שם מדבר גם על חובת הוכחה (כמו בהרבה מקרים אחרים) בנוגע לפסול מהיסוד, כאשר אין ידיעה והסכמה של כל הצדדים המעורבים (וכן, זה כולל את הצד השלישי), אז אני חושבת שאתה ואני יחסית בהסכמה. |
|
|
|
Ollie(נשלטת)
|
אתמול •
18 במאי 2026
► Luna Oscura כתב/ה: ► Ollie כתב/ה: ► teacher כתב/ה: מרגיש קצת כמו האזנת סתר ששווה 5 שנים בפנים? ובכן, זה לא סתם ככה. לאחר בחינת החוק הג'מיני אומר שהקשבה או הקלטה של שיחה על ידי צד שלישי (צד ג') נחשבת להאזנת סתר, וזאת אלא אם כן כל בעלי השיחה הסכימו לכך.המשמעות המשפטית במקרה שלך:הסכמה חלקית אינה מספיקה: גם אם משתתף אחד מודע לקיומו של הצד השלישי ואף נתן לכך את הסכמתו, מאחר שהמשתתף השני אינו מודע ואינו מסכים – זוהי עבירה פלילית של האזנת סתר. קחו את זה לאן שאתם רוצים. אתה טועה. האזנת סתר בישראל זה רק אם כל השותפים לשיחה לא מודעים לכך. מספיק שאחד יהיה מודע כדי שזו לא תהיה האזנת סתר. גוגל. מוסיפה בנושא התכתבות: אפשר לתבוע רק אם אפשר להוכיח שנגרם נזק משמעותי, ציטוט ג'ימיני: "עילה לתביעה אזרחית: אם נגרם לך נזק (נפשי, חברתי או כלכלי) כתוצאה מהחשיפה, החוק מאפשר להגיש תביעה נזיקית אזרחית ואף לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק במקרים מסוימים." נמצא תחת חוק הגנת הפרטיות * מסייגת בכך שבדקתי בדיקה שטחית ביותר את זה אז לא בטוחה כמה המידע מדוייק זה לא נכון, וזה גם ממש כתוב בציטוט שהבאת. על פגיעה בפרטיות אפשר לקבל פיצוי גם ללא הוכחת נזק. |
|
|
|
Ollie(נשלטת)
|
אתמול •
18 במאי 2026
► teacher כתב/ה: כולם פה נהיו עורכי דין
אני ביקשתי מג'מיני שיבדוק את החוק, אח"כ הלכתי לקרוא בעצמי ולקינוח, נתתי לקלוד לנתח משפטית את הסיטואציה הספציפית שאנחנו מדברים עליה. לעניות דעתי אני דווקא לא טועה ומדובר בעבירה פלילית כפי שכתבתי קודם, כאשר הצד המאזין הוא צד שלישי שאינו אחד משני "בעלי השיחה". אתם מוזמנים לבדוק אותי ולתקן, ואם יש רופא במטוס (עורך דין), אז על אחת כמה וכמה. I will stand corrected ולונה, לגבי מה שכתבת, אני חושב שאנחנו לא עוסקים פה בענישה, בשביל זה יש משטרה ובתי משפט. אותי לא עניין מה אפשר להוכיח או לא, אלא רק העניין העקרוני שמדובר במשהו פסול מהיסוד, הן מוסרית והן חוקית ושאינו עונה על כלל ההסכמה הבסיסי שלנו. זה הכל. הייתי מאוד מופתע לו היה זה חוקי לשים מצלמה בשירותים ולאפשר לחברי הטוב טינטן לצפות באורחים שלי כשרק אני יודע על כך והם לא. *הכותב אינו עורך דין אסור לצלם בשירותים, לא בגלל האזנת סתר. בגלל פגיעה בפרטיות, וגם כי זה כל מיני עבירות מין. אתה מוזמן להימנע מהקלטת שיחות טלפון עם נותני שירות בלי ידיעתם, למשל, אבל אל תסביר לאחרים שזו האזנת סתר, כי אתה סתם מטעה אותם. |
|
|
|
Luna Oscura(נשלטת){Loki the t}
|
אתמול •
18 במאי 2026
► Ollie כתב/ה: ► Luna Oscura כתב/ה: ► Ollie כתב/ה: ► teacher כתב/ה: מרגיש קצת כמו האזנת סתר ששווה 5 שנים בפנים? ובכן, זה לא סתם ככה. לאחר בחינת החוק הג'מיני אומר שהקשבה או הקלטה של שיחה על ידי צד שלישי (צד ג') נחשבת להאזנת סתר, וזאת אלא אם כן כל בעלי השיחה הסכימו לכך.המשמעות המשפטית במקרה שלך:הסכמה חלקית אינה מספיקה: גם אם משתתף אחד מודע לקיומו של הצד השלישי ואף נתן לכך את הסכמתו, מאחר שהמשתתף השני אינו מודע ואינו מסכים – זוהי עבירה פלילית של האזנת סתר. קחו את זה לאן שאתם רוצים. אתה טועה. האזנת סתר בישראל זה רק אם כל השותפים לשיחה לא מודעים לכך. מספיק שאחד יהיה מודע כדי שזו לא תהיה האזנת סתר. גוגל. מוסיפה בנושא התכתבות: אפשר לתבוע רק אם אפשר להוכיח שנגרם נזק משמעותי, ציטוט ג'ימיני: "עילה לתביעה אזרחית: אם נגרם לך נזק (נפשי, חברתי או כלכלי) כתוצאה מהחשיפה, החוק מאפשר להגיש תביעה נזיקית אזרחית ואף לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק במקרים מסוימים." נמצא תחת חוק הגנת הפרטיות * מסייגת בכך שבדקתי בדיקה שטחית ביותר את זה אז לא בטוחה כמה המידע מדוייק זה לא נכון, וזה גם ממש כתוב בציטוט שהבאת. על פגיעה בפרטיות אפשר לקבל פיצוי גם ללא הוכחת נזק. עם דגש על המילים "במקרים מסויימים" אני מניחה שזה דומה מאוד לנושא של תביעת דיבה (בנושא של הוכחת נזק) ומרפרוף באתר נבו, אני חושבת שזה מתייחס נקודתית לסעיף הזה: "העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;" כלומר, לא בטוח שזה חל על "יש לי גישה להודעות של הנשלט.ת שלי" אני לא עורכת דין, אבל למי שמעוניין.ת, הלינק באתר נבו בנושא חוק הגנת הפרטיות (אולי מישהו.י יצליח/תצליח להבין יותר ממני אחרי רפרוף/קריאה) https://www.nevo.co.il/law_html/law00/71631.htm |
|
|
הוא(שולט)
|
אתמול •
18 במאי 2026
החוק לא רלוונטי, בין אם חוק האזנות או חוק פרטיות
המיקוד הוא על האימפקט על פוטנציאל ההרס/הפאקאפ בדיוק כמו לשלוח ציצ פיק או עבודת אצבעות מוסרטת ולא לקחת בחשבון שהתפוצה יצאה משליטתך החיים הם סך בחירות ומחירים אני מבין את האימפקט ההתמסרותי עבור שני הצדדים (בהנחה שזה בא מיזמת השפחה ולא דרישה משולט) זה חומר חזק וזה מהנה כל עוד לא נעשה במידע הרס חוצמזה למי יש כח וזמן לקרא דברים כאלה שלא לדבר על כך שזה מיד מרגיש כניסה למרחב של צד נוסף |
|
|
|
William Arthur{SilentDevo}
|
אתמול •
18 במאי 2026
► Luna Oscura כתב/ה: עם דגש על המילים "במקרים מסויימים" אני מניחה שזה דומה מאוד לנושא של תביעת דיבה (בנושא של הוכחת נזק) ומרפרוף באתר נבו, אני חושבת שזה מתייחס נקודתית לסעיף הזה: "העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;" כלומר, לא בטוח שזה חל על "יש לי גישה להודעות של הנשלט.ת שלי" אני לא עורכת דין, אבל למי שמעוניין.ת, הלינק באתר נבו בנושא חוק הגנת הפרטיות (אולי מישהו.י יצליח/תצליח להבין יותר ממני אחרי רפרוף/קריאה) https://www.nevo.co.il/law_html/law00/71631.htm 'בלי רשות מאת הנמען או הכותב, ' אבל הנמענ/ת נותנ/ת במקרה הנדון רשות לצד השלישי - השולט/ת. לרוב, כאשר יש רשות של צד, מה שאנחנו קוראים לו בבדס'מ *הסכמה* החוק לא אפקטיבי. וטוב שכך, כי כל הרעיון בבדס'מ הוא שאנחנו רוצים את החירות להסכים על דברים בלי קשר לשאלה אם הם נורמטיביים. מי שמבקש לקחת חירות מבדס'מים להסכים על משהו ועוד בטענות של מוסר צריך לשאול את עצמו עד כמה ההתערבות שלו היא מוסרית. ושאני לא אובן לא נכון - סביר מאוד להניח שיהיו מקרים שבהם זה בבירור יהיה מוסרי להתערב. אבל האומנם אלה מקרים שבהם הפגיעה הפוטנציאלית בצד השלישי יכלה להימנע אם היתה הבנה שמידע ששיתפת אינו עוד בשליטתך? הרי כל הדיון הזה על פסאודו-אאוטינג במציאות הנוכחית שבה כל תפישת הפרטיות היא העמדת פנים אחת גדולה, הוא בעצם הסתרה של נסיון לשלוט במידע שכבר נמסר למישהו/י אחר/ת והוא שלו/ה - לעשות בו כרצונו/ה, בהתאם למוסר שלו/ה ולאתיקה שלו/ה - לטוב ולרע. |
|
|
|
Luna Oscura(נשלטת){Loki the t}
|
אתמול •
18 במאי 2026
► William Arthur כתב/ה: ► Luna Oscura כתב/ה: עם דגש על המילים "במקרים מסויימים" אני מניחה שזה דומה מאוד לנושא של תביעת דיבה (בנושא של הוכחת נזק) ומרפרוף באתר נבו, אני חושבת שזה מתייחס נקודתית לסעיף הזה: "העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;" כלומר, לא בטוח שזה חל על "יש לי גישה להודעות של הנשלט.ת שלי" אני לא עורכת דין, אבל למי שמעוניין.ת, הלינק באתר נבו בנושא חוק הגנת הפרטיות (אולי מישהו.י יצליח/תצליח להבין יותר ממני אחרי רפרוף/קריאה) https://www.nevo.co.il/law_html/law00/71631.htm 'בלי רשות מאת הנמען או הכותב, ' אבל הנמענ/ת נותנ/ת במקרה הנדון רשות לצד השלישי - השולט/ת. לרוב, כאשר יש רשות של צד, מה שאנחנו קוראים לו בבדס'מ *הסכמה* החוק לא אפקטיבי. וטוב שכך, כי כל הרעיון בבדס'מ הוא שאנחנו רוצים את החירות להסכים על דברים בלי קשר לשאלה אם הם נורמטיביים. מי שמבקש לקחת חירות מבדס'מים להסכים על משהו ועוד בטענות של מוסר צריך לשאול את עצמו עד כמה ההתערבות שלו היא מוסרית. ושאני לא אובן לא נכון - סביר מאוד להניח שיהיו מקרים שבהם זה בבירור יהיה מוסרי להתערב. אבל האומנם אלה מקרים שבהם הפגיעה הפוטנציאלית בצד השלישי יכלה להימנע אם היתה הבנה שמידע ששיתפת אינו עוד בשליטתך? הרי כל הדיון הזה על פסאודו-אאוטינג במציאות הנוכחית שבה כל תפישת הפרטיות היא העמדת פנים אחת גדולה, הוא בעצם הסתרה של נסיון לשלוט במידע שכבר נמסר למישהו/י אחר/ת והוא שלו/ה - לעשות בו כרצונו/ה, בהתאם למוסר שלו/ה ולאתיקה שלו/ה - לטוב ולרע. לא, הצד השלישי זה הכותב.ת שלא נתן.ה אישור שמישהו.י אחר.ת יקרא/תקרא את ההתכתבות. אתה כותב כאן על הסכמה איפה ההסכמה של הצד שלא נמצא בתוך אותו קשר שליטה? לא, המידע שנחשף ממש לא שלו.ה לעשות כרצונו.ה זה במדוייק הפרת פרטיות עליה יש סעיף (סעיף מספר 7) בחוק. |
|
|