אאוטינג לאחרים בחסות יחסי שליטה

חוזר לכאן בקטנה, רק כדי להבהיר שויליאם ואולי צדקו בנושא המשפטי ואני טעיתי.
יצא לי היום להיות באיזה כנס משפטי ארוך עם תותחי משפט, ושאלתי.
אז אכן הנושא שלנו קשור יותר לחוק הגנת הפרטיות מאשר להאזנת סתר.
ויוצא מזה תמונה קצת עגומה, שאדם, בסופו של דבר, יכול לחלוק מה שבא לו עם אדם אחר מבלי לשאול אף אחד, גם אם יש איזו הבטחה חברתית לשיח אישי, PEER TO PEER
אז אני מדגיש מה שכתבתי פה מעל. אין לנו אלא לסמוך הכל הכללים הפנימיים שלנו ולפתח אמון בריא באחרים.
בידיעה שמתישהו, האמון הזה עלול להיות מופר.

לבקשתו המפורשת של טיצ'ר אני סוקל אותו על זה שהוא טעה מוקדם יותר בשרשור.

בדיוק הנקודה שלי כל השרשור הזה.
הפאן החוקי או המוסרי פחות רלוונטי, וגם חוטא לנושא עצמו.
יש פה עניין מעבר לחוקים ולכללים, מדובר פה באתיקה של חברה או קהילה או ווטאבר.
ואם זורקים לפח את אחד העקרונות החשובים של החברה הזו - דיסקרטיות.. אחר כך יהיה קשה מאוד להבין על מי לסמוך ולמה.
המחיר פה הוא לא חוקי, הוא קהילתי.

הוא גם אישי.
אנשים בסוף ימשיכו לעשות מה שבא להם.
ואני תמיד אומר שאנשים תמיד עושים את הדברים הכי גרועים בחושך, כשהם חושבים שאף אחד לא רואה.

בשרשור המקביל אמרת שאתה חוזר לכאן כדי להתנצל. זו לא התנצלות... זו הודאה שצדקתי, אבל לא הייתי צריכה אותה, ידעתי שאני צודקת.
תרגיש חופשי להתנצל על זה:


ואוסיף: אתה שוב טועה. זה שחוק האזנת סתר אינו רלוונטי, לא אומר שמותר לחשוף בפומבי דברים אישיים שנאמרו באופן פרטי. כמו שאמרנו, וגם אתה אומר כאן בעצמך, בשביל זה יש את חוק הגנת הפרטיות.

זה.

אני לא אמרתי ״פומבי״ בשום שלב, ולדעתי כל הדיון הזה נסוב סביב זה שמישהוא אחד שדיברנו איתו חושף את התוכן למישהו אחד אחר, ללא ידיעתנו.
זה קונסטרקט חברתי. כשיש לי חברים נשואים, אני מניח שהם משתפים ביניהם גם דברים שאמרתי לאחד מהם, כל עוד לא ביקשתי סודיות יתרה.
לרוב אני גם מכיר את שניהם, או לפחות שמעתי, אם עדיין לא הכרתי. אני בא לזה בידיעה שיש סיכוי סביר שהמידע יעבור.
לעומת זאת, כשיש פה גם אלמנט של תוכן דיגיטלי שלא דוהה ורק מצטבר, וגם אלמנט של תחלופת בני זוג, איך לומר, קצת מהירה, זה מרגיש לגמרי אחרת.
הדיפולט אמור להיות פרטיות, וזה מה שמרתיח פה.

ואם לא היה ברור, אז אולי ו-ויליאם: אני מתנצל
שלקחתי את העמדה של ג׳מיני וקלוד, ושאתם צדקתם ואני טעיתי.

תודה על ההתנצלות.

אז תמחק את המילה פומבי מהתגובה הקודמת שלי.
יש לנו הגנה החוק הגנת הפרטיות מפני חשיפת מידע אישי שלנו בפני אנשים אחרים, גם אם זה רק אדם אחד. פשוט אין גבולות חדים וברורים לזה, אלא כל מקרה לגופו. בדיוק כמו בנושא של לשון הרע, שיכול להיחשב ככה גם אם נאמר רק לאדם אחד, אבל השאלה היא מה בדיוק נאמר ובאיזה קונטקסט.
אני פשוט לא רוצה שיצא מהשרשור הזה שההתנהגות הזו מותרת לפי החוק ואסורה רק לפי המוסר. זה לא נכון. במקרים רבים זה יהיה אסור גם לפי החוק.

בהקשר של הדיון של הפתיל הזה, את טועה ומטעה, אולי.
במשולש של א' משתף - ב' נמען - ג' צד-שלישי , החוק לא יעזור לא' למרות שהמידע האישי שלו נחשף עכשיו מול ג' ללא הסכמתו - בגלל הסכמת ב'.

לרוב זה מותר. כפי שוויליאם הגדיר. לכן אנחנו רואים הקלטות של שיחות משמשות כעדות בבית משפט. לכן אפשר להקליט כל שיחה עם נותן שירות ולכן אפשר לשתף אנשים במידע שניתן לך בלי לשלם על זה מחיר חוקי.
הדיון פה מוסרי נטו, אף אחד לא ישב בכלא או ישלם קנס אם הוא הראה שיחה מהכלוב לאדם אחר. אם זה היה המצב לא היה צורך בדיון הזה.