סקר בנושא שיבארי/קינבאקו

אתה מוזמן לבוא פעם ואני אהדק עליך חבל, ספר לי אח"כ איך היה

איך אנשים סומכים על בן אדם זר שהם נותנים לו לקשור אותם כשנמצאים לבד, זה נשמע מסוכן.

נכון מאוד, זה מסוכן. לפעמים גם כשנקשרים עם אדם שמכירים היטב במקום פומבי תאונות קורות.
לפעמים כשחוצים את הכביש נדרסים.
אבל איך זה קשור לשאלה?

לדעתי ממש לא, ואפילו להפך. קשירה טובה, בטח בקינבאקו יושבת על תקשורת מטורפת, לקרוא את הגוף של הפרטנר, את הנשימות שלו ואת הגבולות שלו בכל שנייה. סאדיזם מחפש את נקודת הקצה של הכאב או הסבל, בעוד שקשירה יכולה להיות בכלל מדיטציה בתנועה, חוויה חושית עמוקה או פשוט אומנות של חיבור. קושר סאדיסט אולי יהנה מסוג מסוים של סשנים, אבל זה ממש לא תנאי לקושר טוב.
( הכותבת לא נקשרה כבר מעל עשור : )

אז בעצם, לטענתך, היות הקושר סאדיסט מונעת ממנו תקשורת טובה עם הנקשרת?

טוב, אני לוקחת על עצמי להיות בתפקיד הראשונה שבאמת תענה על השאלה ששאלת, מתוך ניסיון קיים...

ראיתי שבתגובות ציינת שכאב הוא בילט אין בשיבארי, אבל זה לא מדויק. יש הרי את גישת הסמנאווה (עינוי בחבלים) ואת גישת האייבונאווה (לא יודע מה התרגום, אבל סגנון קשירה מחבק, קרוב, אירוטי).
חבלים מהודקים לא בהכרח מכאיבים, לפעמים זה יותר תחושה של חיבוק או של מין ויסות חושי טוב.

אבל גם אם מדובר על קשירה כואבת, לא בהכרח זו המטרה. אנשים נהנים מדברים שונים בשיבארי - כאב, הובלה וכניעה, השפלה, אקסהיביציוניזם...
גם יש מי שעושים שיבארי בשביל האומנות שבזה, או בשביל (משתעלת בשיפוטיות) תפיסה של "הילינג" שכאילו החבלים עושים (הם לא, ולהפך - שיבארי פוגע בגוף, באופן מצטבר, גם אם לא מתרחשת תאונה. ולפעמים גם מתרחשות תאונות).

אני אישית עברתי גלגולים שונים בשיבארי. בשנתיים האחרונות אני ניגשת לזה ממקום הרבה יותר מזוכיסטי ממה שהייתי בעבר. זה עדיין לא אומר שבהכרח אעדיף קושר סדיסט על, למשל, קושר דומיננטי-מוביל. אבל כן, בגלגול הנוכחי שלי אני מאוד מאוד נהנית מסדיזם של קושר.

תודה אולי, מה הייתי עושה בלעדיך? 😉