בדסמים בזוגיות ונילית - איך אתם "מממשים" את הצרכים שלכם?

היי כולם,
שואל גם לידע כללי וגם להעשרה.
ראשית כל, אם אתם בוגדים או עושים משהו בלי ידיעת הזוג, אל תענו פה. תודה!

בהנחה שאתם בדסמים, מכירים מישהי או מישהו וניליים, נראה שמתקדם טוב ואתם לאט לאט מתחילים ליפול זה אל זו. אתם בדסמים, הם ונילים, הפערים מסתמנים כגדולים בחלקם וחלקם כרחוקים שנות אור. איך אתם מגשרים בין שני הדברים? משחקים עם אחרים? מדכאים כל יצר הרע והולכים לטיפולי המרה? מדברים על גבולות? בני הזוג שלכם מבינים/לא מבינים/רוצים להבין ניסו והבינו שלא/רוצים להבין ניסו והבינו שאולי?

איך אתם ניגשים לזה בכלל?

מה המטרה שלך מהמערכת יחסים? אם זה רק פאן אז לחתוך ולמצוא משהו שמתאים. אם המטרה היא בסופו של דבר להקים משפחה וילדים אז נשארים. אפשר לנסות לאט לאט להכניס אלמנטים של בדסמ.

ומשהו שלמדתי ב27 שנות חיי הארוכים זה שמערכת יחסים זה הרבה יותר ממה שקורה במיטה, ככה שאם זה הפרמטר הכי חשוב אצלך אתה כנראה לא בכיוון

לפי דעתי קודם כל לדבר איתה, יכול מאוד להיות שהיא תפתיע אותך.
לא ליפול עליה ישר עם מושגים כמובן, תבדוק בעדינות מה היא יודעת בנושא.
אני יכולה להעיד על עצמי שכשנכנסתי לאתר הזה בפעם הראשונה, לא ידעתי שום דבר על העולם הזה.
יכול מאוד להיות שגם היא לא.
אתה לא מתבייש שהיא תראה אותך ערום, אל תתבייש שהיא תראה את הלב שלך פתוח.
אתה לא תאמין כמה אישה יכולה לזרום כשהיא באמת אוהבת גבר מכל הלב, היא תרצה שיהיה לו הכי טוב.
כמובן שאם זה קיצוני ופוגע בה זה משהו אחר, לא בכל מחיר.
אבל תנסה.
אם דיברת איתה כבר והיא אמרה שאין סיכוי תחליט מה יותר חשוב לך, זוגיות איתה או זוגיות שתעניק לך את הריגושים שאתה צריך.
ותחליט מהר ככל שהזמן עובר הפרידה תהיה יותר קשה.
ואני שמחה שלבגוד זה לא אופציה מבחינתך.

הצגתי את זה בשלב דיי מוקדם של מערכת היחסים שלנו (פשוט בתור משהו שעשיתי ואני מתעניינת בו, הצגתי את זה יותר כמו תחביב מאשר דרך חיים כי בעבורי זה מה שזה). לקח לו קצת זמן להסתגל לרעיון שזה מה שהייתי עושה, וגם אני לא טרחתי ליזום כלום במשך כמה זמן כי היה לי ממש טוב ומספק גם ככה. בהמשך התחלתי לשאול אם יהיה בסדר אם הוא יכול לעשות דברים ספציפיים (ספנקים ישר על ההתחלה קיבל הסכמה נלהבת, אבל גם דברים יחסית פשוטים אחרים כמו להחזיק את פרקי הידיים שלי מעל הראש וכו'), וברגע שהוא הרגיש בנוח מספיק עם זה וראה את התגובות שלי הוא התחיל ליזום יותר בעצמו. אבל אני חושבת שהמפתח כאן היה שאיתו ספציפית הייתי גם בסדר עם להמשיך בסקס ונילי כל החיים.

יש לי תחושה שאתה לא באמת נשוי עם משפחה וילדים, אחרת היית מדבר אחרת.
גם אני כשהייתי רווקה דיברתי אחרת, כי מאוד קל לדבר ככה כשלהיפרד זה עניין של לעשות שיחה ואז כל אחד הולך לדרכו, ואין מאבק משפטי והשלכות על הילדים.
מאוד קל לחשוב שהכל קטן עליך כשאתה רואה את בן הזוג שלך כמה ימים בשבוע, והגעגועים מסיטים את תשומת הלב ממה שחסר לך.

מיניות היא לא כל מערכת היחסים ובהחלט לבן או בת הזוג צריכים להיות מאפיינים נוספים כדי להקים איתם משפחה, אבל כשאין חיבור מיני ומשהו שם חסר זה משפיע על הקשר גם מחוץ למיטה.
מיניות, ובתוכה בדס"מ, זה לא רק לגמור ולהתרגש אלא גם החיבור שלנו כבני זוג.
כשהאדם הכי קרוב אליך מקבל חלק מאוד אינטימי בך, חלק שאתה לא חושף בפני אחרים מחשש לשיפוטיות ודחייה, ובמרחב הפרטי ביניכם לא רק שהוא "בסדר" אלא הופך לדבק אינטימי שמחזק את הזוגיות שלכם.

את בעלי הכרתי בכלוב, ובלי זה החיים שלי היו נראים אחרת.
השכלתי להבין את זה כבר בגיל 24 (היום אני 30), כי ראיתי שהכלוב מורכב מהרבה בוגדים כמו שאין באף אתר אחר.
מאוד קל לסלוד מהם, אבל אם מקשיבים לחוויות שהם משתפים, מגלים שלרוב לא מדובר באנשים שטחיים שלא מעריכים כלום, או רעים שעושים בכוונה, אלא באנשים שפעם האמינו שמה שקורה במיטה זאת גחמה שטחית והעיקר שיש להם אחלה שותפ/ה לחיים.

כל אחד מהם האמין "שהאהבה תנצח" ותייתר את המיניות הבדס"מית שלהם, ושבמקסימום, אם רק יגידו את המילים הנכונות מול אדם שאוהב אותם, הם בהכרח יצליחו להכניס אלמנטים של בדס"מ, אבל גילו שבדיוק כמו שאי אפשר להפוך אותם לונילים ככה הם לא הופכים וניליים לבדס"מיים.
הם ראו שבמקרה הכי טוב עושים להם טובה כדי לרצות אותם, אבל לעולם לא יראו את האש בעיניים כמו כשבן הזוג באמת מתחרמן ממה שהם עושים, ויורדת המוטיבציה להמשיך לנסות, משני הצדדים.
זאת תחושת דחייה, וכשאתה דחוי אינטימית זה זולג החוצה מהמיטה גם מבלי ששמים לב.

אני ראיתי את זה קורה לא רק עם נשואים שהכירו את הכלוב בדיעבד אלא כאלו שהכרתי כאן כרווקים והייתם להם מודעות מראש.
הם היו משוכנעים שאהבה תשנה אותם, ובאמת נעלמו מהכלוב כשהכירו בן זוג ונילי שממש התלהבו ממנו, לפעמים אפילו לשנים, אבל תמיד אחרי החתונה, בשלב הזה שבו הריגוש יורד ומתחילים לחיות את התכלס, כמעט כולם חזרו לפה מאחורי הגב של בן הזוג.
ובהתחלה לא בכוונה לבגוד מראש, אלא רק להרגיש שייכים לאנשהו במציאות שבה האדם הכי קרוב להם נדחה ממשהו בהם, רק לפרוק...

העניין הוא שהפריקות האלו לפעמים הובילו אותם לצעדים הבאים, כי הפיתוי גדול כשהם במחסור, ופתאום מדברים עם מישהי או מישהו שפשוט מבינים אותם, נמצאים בצד השני של החשקים שלהם, ומתלהבים ממך בכנטת כמו שבחיים לא קורה להם בבית.
וזה לא ש"השלמת החסר" הזו עשתה להם טוב, כי הנטל של לחיות חיים כפולים לא בדיוק תורם לרווחה הנפשית של אף אחד.
כל מה שכתבתי כאן זה לא סוד אלא מילים שעולות בהרבה מאוד בלוגים של נשואים, ואני למדתי מזה מה לא לעשות.

שורה תחתונה, לא הייתי מזלזלת בחשיבות המיניות בקשר זוגי, לא הייתי אומרת שרק אהבה זה הדבר הכי חשוב בקשר, או היכולות הטכניות לחיות בשותפות, אלא החיבור שיש בין בני הזוג, וחיבור מיני הוא חלק מהעניין, וכשהוא לוקה בחסר זה משפיע על כל היתר.
בן אדם שמבין שהמיניות שלו היא לא גחמה הוא דווקא מאוד בכיוון, וסביר להניח שלא ימצא את עצמו בוגד כי לא יצור לעצמו חיים שמשהו מהותי לו חסר בהם.

די בתחילת הקשר מסביר מי אני ומה אני, המון פעמים זה נכנס לקשר אתה מוזמן לקרוא בבלוג שלי קצת על זה.

אכן, אני לא נשוי. ואולי אין לי מספיק ניסיון (אהמ, בגלל זה כתבתי ב27 שנות חיי הארוכים)

חוסר סיפוק\שליטה עצמית לא מצדיק בגידות. אם מיניות זה דבר מרכזי כל כך בחיים של בן אדם, הוא צריך לכלול את זה בחיפוש פרטנר או לפחות להיות עם מספיק סבלנות כדי להציג עולם\פטיש לפרטנר. הרי זה לא הגיוני לחשוב שמצאת את הפרטנר המושלם מבלי שיש כימיה כלשהי במיטה.

"כל אחד מהם האמין "שהאהבה תנצח" ותייתר את המיניות הבדס"מית שלהם, ושבמקסימום, אם רק יגידו את המילים הנכונות מול אדם שאוהב אותם, הם בהכרח יצליחו להכניס אלמנטים של בדס"מ, אבל גילו שבדיוק כמו שאי אפשר להפוך אותם לונילים ככה הם לא הופכים וניליים לבדס"מיים."
וואלה, חולק עליך. לא נולדים אקסטרימים וישר צוללים לצדדים הכי עמוקים של בדסמ. לפחות אני לא. זה מתחיל במשהו קטן, ולאט לאט לומדים ומגלים עוד ועוד. הייתי וונילי עד גיל 24 בערך, שום אלמנט של בדסמ במיטה, ועם הזמן נפתחתי לעולם הזה, תאמיני או לא, בזכות אקסית שהציגה לי את זה בהדרגה.


החלטה להתחתן צריכה להגיע ממחשבה על הקמת משפחה וילדים, אחרת מה הטעם? בשביל מה להתחתן?

מיניות זה חשוב בכל מערכת יחסים, אבל כמו כל דבר אחר בחיים, זה מגיע בהדרגה. אפשר ללמוד טריקים חדשים, אפשר לנסות דברים חדשים. צריך לדעת איך להכיר לאנשים את העולם הזה, להתאים את הקצב. אם זה הופך לבסיס של מערכת היחסים, זה מתכון לאסון. לדעתי לפחות.

אני כן מסכים שהדרך הכי קלה ונכונה זה למצוא מישהו שכבר בפנים ומכיר את העולם של בדסמ, אחרת צריך הרבה השקעה וסבלנות כדי להציג לו את זה ולגרום לו להבין.