שאלה לאלו שסובלים ממצבים כמו דיכאון או חרדה

מאובחנת כבר כמעט עשור עם דיכאון וחרדות. לפני 5 שנים הצטרפה לזה אבחנה של הפרעות קשב.
טיפול cbt מאוד עזר לי, אבל כתיבה לא הייתה חלק מהטכניקות שהמטפלת עברה איתי עליהן. בגדול, התרופות עוזרות. הגעתי למצב שכבר לא עניינו אותי הסטיגמות ולא עניין אותי כלום. רציתי הקלה.
אני מכירה את החלל הריק שנפער אחרי שכותבים או מסיימים פרויקט ענק, כי החרדה והדיכאון רק מחפשים אותו כדי להתיישב. אני כרגע עובדת פחות שעות ולא יכולה להתחיל תזה כי אין מנחה זמינה שאני רוצה. אני די חוששת שזה יקרה לי… אבל בשביל זה אני עם האצבע על הדופק גם עם התרופות (אם אצטרך, אבקש מהרופא לדייק מינון), גם עם מזונות מרגיעים ואם ארגיש שאלוהים ישמור - יש תורים שאפשר להידחף אליהם.

כאחד שכבר בערך 12 שנה בלופ, כמו שאמרו לפני, זה מאד אינדיבידואלי.
אצלי כתיבה דווקא מעצימה תחושות, וגורמת לכך שאני פשוט "חי" סיטואציות שסתם עושות לי רע. למעשה, אני חושב שתקופות הדיכאון הכי קשות שלי היו דווקא כשהשתמשתי בכתיבה בתור כלי.

כמו שאמרו לפני, נסה להיות קשוב לעצמך + להתייעץ עם מי שמטפל בך.

בהצלחה!

ספורט בעצימות גבוהה
איגרוף / מכות (גם מול שק)
ספורט אקסטרים
ספורט קבוצתי
כדורים
סמים, מדי פעם
חברים קרובים (אפילו 2-3, אבל קרובים באמת), כאלו שירימו אותך.
להתנקות ממדיה חברתית, גם מהאתר הזה...כי זה מסרטן. אלא אם אתה מצליח לאפס את האלגוריתם ככה שהוא **לא** יציג לך תוכן אלים, נקסיסזם, שנאה ואנשים עם סטנדרטים אידיאלים של יופי כוח.
אולי פסיכוטרפיה? למרות שאני קצת סקפטי, כי יש חשש מתקינות פוליטית / אי התאמה למטפל/ת.

לפתח אישיות / מיינדסט של שנאת אנשים, להבין שהחיים הם מלחמה, החזק שורד...להיות סוג של פסיכופת/ סוציופת וחשדן כלפי סביבה לא מוכרת.
רוב האנשים בחרדה מפני שהם משווים את עצמם לאידיאלים של כוח יופי, זה יוצר תחושת נחיתות.
מפחדים להיות לבד, מפחדים להיפגע. תנסה לעשות כל מה שאפשר כדי להיות החזק ששורד..תשדר כוח לסביבה...לבני אדם יש נטיה לזהות חולשה ולשנוא אותה אבולוציונית.

תנסה ליצור סביבה שמרימה ומכבדת אותך, אל תפחד לשים זין על אנשים...באופן פרדוקסלי זה יוצר כבוד /פחד.

Weakness leaves, pride comes in... confidence growths.

לא קראתי את כל התגובות אבל אגיב כאחת המתמודדת עם פוסט טראומה מורכבת, דיכאון, חרדה ועוד כל מיני נלווים. כתיבה היא כלי נהדר אבל צריך להבין במקום מסויים שכשאתה מקלף את השריון ואתה מודע למה שאתה חווה מתחיל תהליך של הצפה. ובתוך ההצפה צריך להיעזר בעוד כלים כדי להתמודד ולהבין איפה אתה עומד במקום שמאפשר לך לחוות ולהרגיש בלי לקרוס. אני חווה עדיין קריסות לא פשוטות ואני כותבת. המון המון.. אני כותבת הכל כי אני לא יכולה לדבר את זה... וחלק ממה שהכתיבה הביאה אליי זאת המודעות להבין איך אני רגע לפני שהכל מתפרץ... שם זה המקום שאפשר להתחיל טיפול.

הטיפול לא מרפא, הוא מלמד אותך איך להתנהל בתוך זה ולא לתת לזה לכלות את כולך. להגיע למצב שאתה בחוסר תפקוד או קריסת מערכות.

אתן סיפור קצת אישי, כתבתי ספר, ובתוך הכתיבה שלו צפו דברים שלא זכרתי, הדחקתי והעלמתי... ושם קרסתי והתמוטטתי כי הייתי בלי טיפול ובלי תמיכה... חשוב לדעת לבקש עזרה, לא חייב טיפול תרופתי אבל אם לוקחים אותו זה זמן טוב ויציב יותר לטפל באופן עמוק יותר... בלי מיסוך, יותר קשה להגיע לעומקים... או יותר מפחיד הייתי אומרת..

וזה חשוב. ללמוד להתמודד עם כל הדברים שצפים...

לא עצה רפואית וממליץ להתייעץ. עם רופא תחילה ולבדוק את המצב הבריאותי שלך.
תשקול לקחת קראטין בכמות של 5-10 גרם ליום. אני בחרתי בכיוון הזה במקום SSRIs וזה היה מוצלח מאוד.
בגדול אני מסתכל על - SSRIs כ״בוא נמחק לך חצי ממה שאתה מרגיש כדי שלא תרגיש״ בעוד שהגישה שלי לקראטין + טיפול היא ״בוא נעצים אותך כדי שיהיו לך כלים להתמוד עם כל מה שיצוף בעתיד״, וכנראה שעוד יצוף...

לדעתי המטרה היא לא ״לא להרגיש״, אלא מה לעשות עם הרגש כשהוא מגיע.
בהצלחה

זה מעניין מאד מה שאתה אומר על הקריאטין.
יש הרבה מאד מחקרים לגבי קריאטין, שעובד ועוזר בהרבה מאד תחומים.
אבל לא שמעתי על מחקר או עדות לכך שקריאטין עובד בתור נוגד דכאון או חרדה.

אתה יכול להרחיב קצת?
מחקר שאתה מתבסס עליו בנוגע לקריאטין כנוגד דכאון?
ולא פחות חשוב,
מה הנסיון שלך עם הקריאטין כנוגד דיכאון?
עם מה התמודדת? מה ניסית להשיג? ומה התוצאה שהקריאטין השיג?
ובכלל על מה שאתה יכול להאיר בנושא.
תודה מראש.

אתה יכול להתחיל בלצפות בזה, יש עוד 3-4 ראיונות שלו באותו הנושא

אני התמודדתי עם חרדה, והחלטתי על קראטין וטיפול (במקום SSRIs וטיפול).
אציין גם שההחלטה שלי משולבת בזה שאני מתאמן באופן קבוע, ולכן החלטתי בכיוון הזה גם כדי לתמוך בגוף מבחינה פיזית.
אני לא חושב שה״קריאטין״ השיג משהו בפני עצמו. אני חושב שהשילוב של הטיפול + קריאטין + פעילות + מדיטציות והמון כתיבה ביומן אישי עזרו. זאת עסקת חבילה.
מבחינתי היה לי ברור שיש סיכוי שמה שהתמודדתי איתו יחזור, או סימנים מסוימים שלו יחזרו והעדפתי להעצים את עצמי להתמודד מאשר לקחת תרופות שיגרמו לי לא להרגיש.
זו לחלוטין העדפה אישית - לפעמים כל מה שצריך לעשות זאת לפגוש את הרגש בצד השני.


ועוד משהו, לא קשור לקריאטין, אתה יכול לעשות טקס לביעור הרגש.
לכתוב על דף כל מה שאתה מרגיש, ומה אתה חושב שגורם לו ולשרוף - גם זה לפעמים עוזר.

תודה.
מה שאתה מתאר עכשיו שונה לחלוטין ממה שהצגת קודם.
בכל הכבוד, ההצגה קודם היתה כאילו הקריאטין הוא רכיב המפתח והעיקרי במה שאתה עושה, כאשר בעצם הוא לא, הוא הזניח ביחס לשאר הרכיבים.

לא צפיתי בסרטון, גם מפאת קוצר הזמן, זה סרטון של מעל שעה, וגם כי, אני משתמש בקריאטין, וקורא ולומד על קריאטין, מעל ל20 שנה, אולי כבר 30.
ואני מכיר הרבה מאד טענות לגבי הקריאטין והרבה מאד מחקרים.
מה שאתה טענת, שיש לו השפעה על דכאון, זו טענה שמעולם לא שמעתי, ולכן קפצתי.
עזרה באימונים ובפיתוח גוף? כן, בוודאי, אבל דיכאון? לא מכיר מחקר רציני ואמין כזה.

תודה עבור ההבהרה.

אני דווקא אוהב ספורט מגיל קטן (מגוון ענפים) ,ובאמת שקלתי בתקופה האחרונה להתחיל להתאמן באמנות לחימה שמעניינת אותי. בנוגע לכל שאר העצות שלך ? כדורים ? מבחינתי זה מוצא אחרון ,וגם הם לא פותרים את הבעיה אלא רק עוזרים להתמודד כמו שאמרו רבים ואם אפשר בלי לפתח תלות בדברים האלה זה יותר טוב. סמים ? לא בא בחשבון. לפתח מיינדסט של שנאת אנשים...מה אני אגיד לך,מה שגורם לי לפתח מיינדסט כזה זה בדיוק בגלל אותן תכונות שייעצת לי לאמץ אותם. להיות סוציופת ,לזרוק זין על אנשים ,חשדנות כלפי סביבה לא מוכרת זה הגיון בריא אבל מפה ועד להיות סוציופת שזורק זין על אנשים הדרך ארוכה. ואם אתה צריך להתנקות ממדיה חברתית בגלל שחשיפה לתכנים אלימים ושנאה מפריעים לך להרגע אתה רחוק מלהיות פסיכופת(אגב איך אתה ממליץ לפתח שנאה לאנשים ובו זמנית אומר להימנע מחשיפה לשנאה?).